תהילים

א,א  אשרי האיש--    אשר לא הלך, בעצת רשעים;
ובדרך חטאים, לא עמד,    ובמושב לצים, לא ישב.
א,ב  כי אם בתורת יהוה, חפצו;    ובתורתו יהגה, יומם ולילה.
א,ג  והיה--    כעץ, שתול על-פלגי-מים:
אשר פריו, יתן בעתו--ועלהו לא-יבול;    וכל אשר-יעשה יצליח.
א,ד  לא-כן הרשעים:    כי אם-כמץ, אשר-תדפנו רוח.
א,ה  על-כן, לא-יקמו רשעים--במשפט;    וחטאים, בעדת צדיקים.
א,ו  כי-יודע יהוה, דרך צדיקים;    ודרך רשעים תאבד.

ב,א  למה, רגשו גוים;    ולאמים, יהגו-ריק.
ב,ב  יתיצבו, מלכי-ארץ--    ורוזנים נוסדו-יחד:
על-יהוה,    ועל-משיחו.
ב,ג  ננתקה, את-מוסרותימו;    ונשליכה ממנו עבתימו.
ב,ד  יושב בשמים ישחק:    אדני, ילעג-למו.
ב,ה  אז ידבר אלימו באפו;    ובחרונו יבהלמו.
ב,ו  ואני, נסכתי מלכי:    על-ציון, הר-קדשי.
ב,ז  אספרה, אל-חק:    יהוה, אמר אלי בני אתה--אני, היום ילדתיך.
ב,ח  שאל ממני--ואתנה גוים, נחלתך;    ואחזתך, אפסי-ארץ.
ב,ט  תרעם, בשבט ברזל:    ככלי יוצר תנפצם.
ב,י  ועתה, מלכים השכילו;    הוסרו, שפטי ארץ.
ב,יא  עבדו את-יהוה ביראה;    וגילו, ברעדה.
ב,יב  נשקו-בר, פן-יאנף ותאבדו דרך--    כי-יבער כמעט אפו:
אשרי,    כל-חוסי בו.

ג,א  מזמור לדוד:    בברחו, מפני אבשלום בנו.
ג,ב  יהוה, מה-רבו צרי;    רבים, קמים עלי.
ג,ג  רבים, אמרים לנפשי:    אין ישועתה לו באלהים סלה.
ג,ד  ואתה יהוה, מגן בעדי;    כבודי, ומרים ראשי.
ג,ה  קולי, אל-יהוה אקרא;    ויענני מהר קדשו סלה.
ג,ו  אני שכבתי, ואישנה;    הקיצותי--כי יהוה יסמכני.
ג,ז  לא-אירא, מרבבות עם--    אשר סביב, שתו עלי.
ג,ח  קומה יהוה, הושיעני אלהי--    כי-הכית את-כל-איבי לחי;
שני רשעים    שברת.
ג,ט  ליהוה הישועה;    על-עמך ברכתך סלה.

ד,א  למנצח בנגינות, מזמור לדוד.
ד,ב  בקראי, ענני אלהי צדקי--בצר, הרחבת לי;    חנני, ושמע תפלתי.
ד,ג  בני איש, עד-מה כבודי לכלמה--תאהבון ריק;    תבקשו כזב סלה.
ד,ד  ודעו--כי-הפלה יהוה, חסיד לו;    יהוה ישמע, בקראי אליו.
ד,ה  רגזו, ואל-תחטאו:    אמרו בלבבכם, על-משכבכם; ודמו סלה.
ד,ו  זבחו זבחי-צדק;    ובטחו, אל-יהוה.
ד,ז  רבים אמרים, מי-יראנו-טוב:    נסה עלינו, אור פניך יהוה.
ד,ח  נתתה שמחה בלבי;    מעת דגנם ותירושם רבו.
ד,ט  בשלום יחדו, אשכבה ואישן:    כי-אתה יהוה לבדד; לבטח, תושיבני.

ה,א  למנצח אל-הנחילות,    מזמור לדוד.
ה,ב  אמרי האזינה יהוה;    בינה הגיגי.
ה,ג  הקשיבה, לקול שועי--מלכי ואלהי:    כי-אליך, אתפלל.
ה,ד  יהוה--בקר, תשמע קולי;    בקר אערך-לך, ואצפה.
ה,ה  כי, לא אל חפץ רשע אתה:    לא יגרך רע.
ה,ו  לא-יתיצבו הוללים, לנגד עיניך;    שנאת, כל-פעלי און.
ה,ז  תאבד, דברי כזב:    איש-דמים ומרמה, יתעב יהוה.
ה,ח  ואני--ברב חסדך, אבוא ביתך;    אשתחוה אל-היכל-קדשך, ביראתך.
ה,ט  יהוה, נחני בצדקתך--למען שוררי;    הושר (הישר) לפני דרכך.
ה,י  כי אין בפיהו, נכונה--קרבם הוות:    קבר-פתוח גרנם; לשונם, יחליקון.
ה,יא  האשימם, אלהים--    יפלו, ממעצותיהם:
ברב פשעיהם, הדיחמו--    כי-מרו בך.
ה,יב  וישמחו כל-חוסי בך, לעולם ירננו--    ותסך עלימו;
ויעלצו בך,    אהבי שמך.
ה,יג  כי-אתה, תברך צדיק:    יהוה--כצנה, רצון תעטרנו.

ו,א  למנצח בנגינות, על-השמינית;    מזמור לדוד.
ו,ב  יהוה, אל-באפך תוכיחני;    ואל-בחמתך תיסרני.
ו,ג  חנני יהוה, כי אמלל-אני:    רפאני יהוה--כי נבהלו עצמי.
ו,ד  ונפשי, נבהלה מאד;    ואת (ואתה) יהוה, עד-מתי.
ו,ה  שובה יהוה, חלצה נפשי;    הושיעני, למען חסדך.
ו,ו  כי אין במות זכרך;    בשאול, מי יודה-לך.
ו,ז  יגעתי, באנחתי--אשחה בכל-לילה, מטתי;    בדמעתי, ערשי אמסה.
ו,ח  עששה מכעס עיני;    עתקה, בכל-צוררי.
ו,ט  סורו ממני, כל-פעלי און:    כי-שמע יהוה, קול בכיי.
ו,י  שמע יהוה, תחנתי;    יהוה, תפלתי יקח.
ו,יא  יבשו, ויבהלו מאד--כל-איבי;    ישבו, יבשו רגע.

ז,א  שגיון, לדוד:    אשר-שר ליהוה--על-דברי-כוש, בן-ימיני.
ז,ב  יהוה אלהי, בך חסיתי;    הושיעני מכל-רדפי, והצילני.
ז,ג  פן-יטרף כאריה נפשי;    פרק, ואין מציל.
ז,ד  יהוה אלהי, אם-עשיתי זאת;    אם-יש-עול בכפי.
ז,ה  אם-גמלתי, שולמי רע;    ואחלצה צוררי ריקם.
ז,ו  ירדף אויב נפשי, וישג--וירמס לארץ חיי;    וכבודי, לעפר ישכן סלה.
ז,ז  קומה יהוה, באפך--הנשא, בעברות צוררי;    ועורה אלי, משפט צוית.
ז,ח  ועדת לאמים, תסובבך;    ועליה, למרום שובה.
ז,ט  יהוה, ידין עמים:    שפטני יהוה; כצדקי וכתמי עלי.
ז,י  יגמר נא רע, רשעים--    ותכונן צדיק;
ובחן לבות, וכליות--    אלהים צדיק.
ז,יא  מגני על-אלהים;    מושיע, ישרי-לב.
ז,יב  אלהים, שופט צדיק;    ואל, זעם בכל-יום.
ז,יג  אם-לא ישוב, חרבו ילטוש;    קשתו דרך, ויכוננה.
ז,יד  ולו, הכין כלי מות;    חציו, לדלקים יפעל.
ז,טו  הנה יחבל-און;    והרה עמל, וילד שקר.
ז,טז  בור כרה, ויחפרהו;    ויפל, בשחת יפעל.
ז,יז  ישוב עמלו בראשו;    ועל קדקדו, חמסו ירד.
ז,יח  אודה יהוה כצדקו;    ואזמרה, שם-יהוה עליון.

ח,א  למנצח על-הגתית,    מזמור לדוד.
ח,ב  יהוה אדנינו--    מה-אדיר שמך, בכל-הארץ;
אשר תנה הודך,    על-השמים.
ח,ג  מפי עוללים, וינקים--    יסדת-עז:
למען צורריך;    להשבית אויב, ומתנקם.
ח,ד  כי-אראה שמיך,    מעשה אצבעתיך--
ירח וכוכבים,    אשר כוננתה.
ח,ה  מה-אנוש כי-תזכרנו;    ובן-אדם, כי תפקדנו.
ח,ו  ותחסרהו מעט, מאלהים;    וכבוד והדר תעטרהו.
ח,ז  תמשילהו, במעשי ידיך;    כל, שתה תחת-רגליו.
ח,ח  צנה ואלפים כלם;    וגם, בהמות שדי.
ח,ט  צפור שמים, ודגי הים;    עבר, ארחות ימים.
ח,י  יהוה אדנינו:    מה-אדיר שמך, בכל-הארץ.

ט,א  למנצח, על-מות לבן;    מזמור לדוד.
ט,ב  אודה יהוה, בכל-לבי;    אספרה, כל-נפלאותיך.
ט,ג  אשמחה ואעלצה בך;    אזמרה שמך עליון.
ט,ד  בשוב-אויבי אחור;    יכשלו ויאבדו, מפניך.
ט,ה  כי-עשית, משפטי ודיני;    ישבת לכסא, שופט צדק.
ט,ו  גערת גוים, אבדת רשע;    שמם מחית, לעולם ועד.
ט,ז  האויב, תמו חרבות--לנצח;    וערים נתשת--אבד זכרם המה.
ט,ח  ויהוה, לעולם ישב;    כונן למשפט כסאו.
ט,ט  והוא, ישפט-תבל בצדק;    ידין לאמים, במישרים.
ט,י  ויהי יהוה משגב לדך;    משגב, לעתות בצרה.
ט,יא  ויבטחו בך, יודעי שמך:    כי לא-עזבת דרשיך יהוה.
ט,יב  זמרו--ליהוה, ישב ציון;    הגידו בעמים, עלילותיו.
ט,יג  כי-דרש דמים, אותם זכר;    לא-שכח, צעקת עניים (ענוים).
ט,יד  חננני יהוה--ראה עניי, משנאי;    מרוממי, משערי מות.
ט,טו  למען אספרה, כל-תהלתיך:    בשערי בת-ציון--אגילה, בישועתך.
ט,טז  טבעו גוים, בשחת עשו;    ברשת-זו טמנו, נלכדה רגלם.
ט,יז  נודע, יהוה--משפט עשה:    בפעל כפיו, נוקש רשע; הגיון סלה.
ט,יח  ישובו רשעים לשאולה:    כל-גוים, שכחי אלהים.
ט,יט  כי לא לנצח, ישכח אביון;    תקות ענוים (עניים), תאבד לעד.
ט,כ  קומה יהוה, אל-יעז אנוש;    ישפטו גוים, על-פניך.
ט,כא  שיתה יהוה, מורה--להם:    ידעו גוים--אנוש המה סלה.

י,א  למה יהוה, תעמד ברחוק;    תעלים, לעתות בצרה.
י,ב  בגאות רשע, ידלק עני;    יתפשו, במזמות זו חשבו.
י,ג  כי-הלל רשע, על-תאות נפשו;    ובצע ברך, נאץ יהוה.
י,ד  רשע--כגבה אפו, בל-ידרש;    אין אלהים, כל-מזמותיו.
י,ה  יחילו דרכו, בכל-עת--מרום משפטיך, מנגדו;    כל-צורריו, יפיח בהם.
י,ו  אמר בלבו, בל-אמוט;    לדר ודר, אשר לא-ברע.
י,ז  אלה, פיהו מלא--ומרמות ותך;    תחת לשונו, עמל ואון.
י,ח  ישב, במארב חצרים--במסתרים, יהרג נקי;    עיניו, לחלכה יצפנו.
י,ט  יארב במסתר, כאריה בסכה--    יארב, לחטוף עני;
יחטף עני,    במשכו ברשתו.
י,י  ודכה (ידכה) ישח;    ונפל בעצומיו, חלכאים (חל כאים).
י,יא  אמר בלבו, שכח אל;    הסתיר פניו, בל-ראה לנצח.
י,יב  קומה יהוה--אל, נשא ידך;    אל-תשכח עניים (ענוים).
י,יג  על-מה, נאץ רשע אלהים;    אמר בלבו, לא תדרש.
י,יד  ראתה, כי-אתה עמל וכעס תביט--    לתת בידך:
עליך, יעזב חלכה;    יתום, אתה היית עוזר.
י,טו  שבר, זרוע רשע;    ורע, תדרוש-רשעו בל-תמצא.
י,טז  יהוה מלך, עולם ועד;    אבדו גוים, מארצו.
י,יז  תאות ענוים שמעת יהוה;    תכין לבם, תקשיב אזנך.
י,יח  לשפט יתום, ודך:    בל-יוסיף עוד--לערץ אנוש, מן-הארץ.

יא,א  למנצח, לדוד:
ביהוה, חסיתי--איך, תאמרו לנפשי;    נודו (נודי), הרכם צפור.
יא,ב  כי הנה הרשעים, ידרכון קשת,    כוננו חצם על-יתר--
לירות במו-אפל,    לישרי-לב.
יא,ג  כי השתות, יהרסון--    צדיק, מה-פעל.
יא,ד  יהוה, בהיכל קדשו--    יהוה, בשמים כסאו:
עיניו יחזו--    עפעפיו יבחנו, בני אדם.
יא,ה  יהוה, צדיק יבחן:    ורשע, ואהב חמס--שנאה נפשו.
יא,ו  ימטר על-רשעים, פחים:    אש וגפרית, ורוח זלעפות--מנת כוסם.
יא,ז  כי-צדיק יהוה, צדקות אהב;    ישר, יחזו פנימו.

יב,א  למנצח על-השמינית,    מזמור לדוד.
יב,ב  הושיעה יהוה, כי-גמר חסיד:    כי-פסו אמונים, מבני אדם.
יב,ג  שוא, ידברו--איש את-רעהו:    שפת חלקות--בלב ולב ידברו.
יב,ד  יכרת יהוה, כל-שפתי חלקות--    לשון, מדברת גדלות.
יב,ה  אשר אמרו, ללשננו נגביר--שפתינו אתנו:    מי אדון לנו.
יב,ו  משד עניים,    מאנקת אביונים:
עתה אקום, יאמר יהוה;    אשית בישע, יפיח לו.
יב,ז  אמרות יהוה,    אמרות טהרות:
כסף צרוף, בעליל לארץ;    מזקק, שבעתים.
יב,ח  אתה-יהוה תשמרם;    תצרנו, מן-הדור זו לעולם.
יב,ט  סביב, רשעים יתהלכון;    כרם זלות, לבני אדם.

יג,א  למנצח, מזמור לדוד.
יג,ב  עד-אנה יהוה, תשכחני נצח;    עד-אנה, תסתיר את-פניך ממני.
יג,ג  עד-אנה אשית עצות, בנפשי--    יגון בלבבי יומם;
עד-אנה,    ירום איבי עלי.
יג,ד  הביטה ענני, יהוה אלהי;    האירה עיני, פן-אישן המות.
יג,ה  פן-יאמר איבי יכלתיו;    צרי יגילו, כי אמוט.
יג,ו  ואני, בחסדך בטחתי--    יגל לבי, בישועתך:
אשירה ליהוה,    כי גמל עלי.

יד,א  למנצח, לדוד:
אמר נבל בלבו,    אין אלהים;
השחיתו, התעיבו עלילה--    אין עשה-טוב.
יד,ב  יהוה--    משמים, השקיף על-בני-אדם:
לראות, היש משכיל--    דרש, את-אלהים.
יד,ג  הכל סר, יחדו נאלחו:    אין עשה-טוב--אין, גם-אחד.
יד,ד  הלא ידעו, כל-פעלי-און:    אכלי עמי, אכלו לחם; יהוה, לא קראו.
יד,ה  שם, פחדו פחד:    כי-אלהים, בדור צדיק.
יד,ו  עצת-עני תבישו:    כי יהוה מחסהו.
יד,ז  מי יתן מציון,    ישועת ישראל:
בשוב יהוה, שבות עמו;    יגל יעקב, ישמח ישראל.

טו,א  מזמור, לדוד:    יהוה, מי-יגור באהלך; מי-ישכן, בהר קדשך.
טו,ב  הולך תמים, ופעל צדק;    ודבר אמת, בלבבו.
טו,ג  לא-רגל, על-לשנו--לא-עשה לרעהו רעה;    וחרפה, לא-נשא על-קרבו.
טו,ד  נבזה, בעיניו נמאס--    ואת-יראי יהוה יכבד;
נשבע להרע,    ולא ימר.
טו,ה  כספו, לא-נתן בנשך--    ושחד על-נקי, לא לקח:
עשה-אלה--    לא ימוט לעולם.

טז,א  מכתם לדוד:    שמרני אל, כי-חסיתי בך.
טז,ב  אמרת ליהוה, אדני אתה;    טובתי, בל-עליך.
טז,ג  לקדושים, אשר-בארץ המה;    ואדירי, כל-חפצי-בם.
טז,ד  ירבו עצבותם,    אחר מהרו:
בל-אסיך נסכיהם מדם;    ובל-אשא את-שמותם, על-שפתי.
טז,ה  יהוה, מנת-חלקי וכוסי--    אתה, תומיך גורלי.
טז,ו  חבלים נפלו-לי, בנעמים;    אף-נחלת, שפרה עלי.
טז,ז  אברך--את-יהוה, אשר יעצני;    אף-לילות, יסרוני כליותי.
טז,ח  שויתי יהוה לנגדי תמיד:    כי מימיני, בל-אמוט.
טז,ט  לכן, שמח לבי--ויגל כבודי;    אף-בשרי, ישכן לבטח.
טז,י  כי, לא-תעזב נפשי לשאול;    לא-תתן חסידך, לראות שחת.
טז,יא  תודיעני,    ארח חיים:
שבע שמחות, את-פניך;    נעמות בימינך נצח.

יז,א  תפלה, לדוד:
שמעה יהוה, צדק--    הקשיבה רנתי, האזינה תפלתי;
בלא,    שפתי מרמה.
יז,ב  מלפניך, משפטי יצא;    עיניך, תחזינה מישרים.
יז,ג  בחנת לבי, פקדת לילה--    צרפתני בל-תמצא;
זמתי,    בל-יעבר-פי.
יז,ד  לפעלות אדם, בדבר שפתיך--    אני שמרתי, ארחות פריץ.
יז,ה  תמך אשרי, במעגלותיך;    בל-נמוטו פעמי.
יז,ו  אני-קראתיך כי-תענני אל;    הט-אזנך לי, שמע אמרתי.
יז,ז  הפלה חסדיך, מושיע חוסים--    ממתקוממים, בימינך.
יז,ח  שמרני, כאישון בת-עין;    בצל כנפיך, תסתירני.
יז,ט  מפני רשעים, זו שדוני;    איבי בנפש, יקיפו עלי.
יז,י  חלבמו סגרו;    פימו, דברו בגאות.
יז,יא  אשרינו, עתה סבבוני (סבבונו);    עיניהם ישיתו, לנטות בארץ.
יז,יב  דמינו--כאריה, יכסוף לטרף;    וככפיר, ישב במסתרים.
יז,יג  קומה יהוה--    קדמה פניו, הכריעהו;
פלטה נפשי,    מרשע חרבך.
יז,יד  ממתים ידך יהוה,    ממתים מחלד--
חלקם בחיים,    וצפינך (וצפונך) תמלא בטנם:
ישבעו בנים--    והניחו יתרם, לעולליהם.
יז,טו  אני--בצדק, אחזה פניך;    אשבעה בהקיץ, תמונתך.

יח,א  למנצח, לעבד יהוה--לדוד:
אשר דבר, ליהוה,    את-דברי, השירה הזאת--
ביום הציל-יהוה אותו מכף כל-איביו,    ומיד שאול.
יח,ב  ויאמר--    ארחמך יהוה חזקי.
יח,ג  יהוה, סלעי ומצודתי--    ומפלטי:
אלי צורי, אחסה-בו;    מגני וקרן-ישעי, משגבי.
יח,ד  מהלל, אקרא יהוה;    ומן-איבי, אושע.
יח,ה  אפפוני חבלי-מות;    ונחלי בליעל יבעתוני.
יח,ו  חבלי שאול סבבוני;    קדמוני, מוקשי מות.
יח,ז  בצר-לי, אקרא יהוה--    ואל-אלהי אשוע:
ישמע מהיכלו קולי;    ושועתי, לפניו תבוא באזניו.
יח,ח  ותגעש ותרעש, הארץ--    ומוסדי הרים ירגזו;
ויתגעשו,    כי-חרה לו.
יח,ט  עלה עשן, באפו--    ואש-מפיו תאכל;
גחלים,    בערו ממנו.
יח,י  ויט שמים, וירד;    וערפל, תחת רגליו.
יח,יא  וירכב על-כרוב, ויעף;    וידא, על-כנפי-רוח.
יח,יב  ישת חשך, סתרו--    סביבותיו סכתו;
חשכת-מים,    עבי שחקים.
יח,יג  מנגה, נגדו:    עביו עברו--ברד, וגחלי-אש.
יח,יד  וירעם בשמים, יהוה--ועליון, יתן קלו;    ברד, וגחלי-אש.
יח,טו  וישלח חציו, ויפיצם;    וברקים רב, ויהמם.
יח,טז  ויראו, אפיקי מים,    ויגלו, מוסדות תבל:
מגערתך יהוה--    מנשמת, רוח אפך.
יח,יז  ישלח ממרום, יקחני;    ימשני, ממים רבים.
יח,יח  יצילני, מאיבי עז;    ומשנאי, כי-אמצו ממני.
יח,יט  יקדמוני ביום-אידי;    ויהי-יהוה למשען לי.
יח,כ  ויוציאני למרחב;    יחלצני, כי חפץ בי.
יח,כא  יגמלני יהוה כצדקי;    כבר ידי, ישיב לי.
יח,כב  כי-שמרתי, דרכי יהוה;    ולא-רשעתי, מאלהי.
יח,כג  כי כל-משפטיו לנגדי;    וחקתיו, לא-אסיר מני.
יח,כד  ואהי תמים עמו;    ואשתמר, מעוני.
יח,כה  וישב-יהוה לי כצדקי;    כבר ידי, לנגד עיניו.
יח,כו  עם-חסיד תתחסד;    עם-גבר תמים, תתמם.
יח,כז  עם-נבר תתברר;    ועם-עקש, תתפתל.
יח,כח  כי-אתה, עם-עני תושיע;    ועינים רמות תשפיל.
יח,כט  כי-אתה, תאיר נרי;    יהוה אלהי, יגיה חשכי.
יח,ל  כי-בך, ארץ גדוד;    ובאלהי, אדלג-שור.
יח,לא  האל,    תמים דרכו:
אמרת-יהוה צרופה;    מגן הוא, לכל החסים בו.
יח,לב  כי מי אלוה, מבלעדי יהוה;    ומי צור, זולתי אלהינו.
יח,לג  האל, המאזרני חיל;    ויתן תמים דרכי.
יח,לד  משוה רגלי, כאילות;    ועל במתי, יעמידני.
יח,לה  מלמד ידי, למלחמה;    ונחתה קשת-נחושה, זרועתי.
יח,לו  ותתן-לי, מגן ישעך:    וימינך תסעדני; וענותך תרבני.
יח,לז  תרחיב צעדי תחתי;    ולא מעדו, קרסלי.
יח,לח  ארדוף אויבי, ואשיגם;    ולא-אשוב, עד-כלותם.
יח,לט  אמחצם, ולא-יכלו קום;    יפלו, תחת רגלי.
יח,מ  ותאזרני חיל, למלחמה;    תכריע קמי תחתי.
יח,מא  ואיבי, נתתה לי ערף;    ומשנאי, אצמיתם.
יח,מב  ישועו ואין-מושיע;    על-יהוה, ולא ענם.
יח,מג  ואשחקם, כעפר על-פני-רוח;    כטיט חוצות אריקם.
יח,מד  תפלטני, מריבי-עם:    תשימני, לראש גוים; עם לא-ידעתי יעבדוני.
יח,מה  לשמע אזן, ישמעו לי;    בני-נכר, יכחשו-לי.
יח,מו  בני-נכר יבלו;    ויחרגו, ממסגרותיהם.
יח,מז  חי-יהוה, וברוך צורי;    וירום, אלוהי ישעי.
יח,מח  האל--הנותן נקמות לי;    וידבר עמים תחתי.
יח,מט  מפלטי, מאיבי:    אף מן-קמי, תרוממני; מאיש חמס, תצילני.
יח,נ  על-כן, אודך בגוים יהוה;    ולשמך אזמרה.
יח,נא  מגדל,    ישועות מלכו:
ועשה חסד, למשיחו--לדוד ולזרעו;    עד-עולם.

יט,א  למנצח, מזמור לדוד.
יט,ב  השמים, מספרים כבוד-אל;    ומעשה ידיו, מגיד הרקיע.
יט,ג  יום ליום, יביע אמר;    ולילה ללילה, יחוה-דעת.
יט,ד  אין-אמר, ואין דברים:    בלי, נשמע קולם.
יט,ה  בכל-הארץ, יצא קום,    ובקצה תבל, מליהם;
לשמש,    שם-אהל בהם.
יט,ו  והוא--כחתן, יצא מחפתו;    ישיש כגבור, לרוץ ארח.
יט,ז  מקצה השמים, מוצאו--ותקופתו על-קצותם;    ואין נסתר, מחמתו.
יט,ח  תורת יהוה תמימה, משיבת נפש;    עדות יהוה נאמנה, מחכימת פתי.
יט,ט  פקודי יהוה ישרים, משמחי-לב;    מצות יהוה ברה, מאירת עינים.
יט,י  יראת יהוה, טהורה--עומדת לעד:    משפטי-יהוה אמת; צדקו יחדו.
יט,יא  הנחמדים--מזהב, ומפז רב;    ומתוקים מדבש, ונפת צופים.
יט,יב  גם-עבדך, נזהר בהם;    בשמרם, עקב רב.
יט,יג  שגיאות מי-יבין;    מנסתרות נקני.
יט,יד  גם מזדים, חשך עבדך--    אל-ימשלו-בי אז איתם;
ונקיתי,    מפשע רב.
יט,טו  יהיו לרצון אמרי-פי, והגיון לבי    לפניך:
יהוה,    צורי וגאלי.

כ,א  למנצח, מזמור לדוד.
כ,ב  יענך יהוה, ביום צרה;    ישגבך, שם אלהי יעקב.
כ,ג  ישלח-עזרך מקדש;    ומציון, יסעדך.
כ,ד  יזכר כל-מנחתך;    ועולתך ידשנה סלה.
כ,ה  יתן-לך כלבבך;    וכל-עצתך ימלא.
כ,ו  נרננה, בישועתך--    ובשם-אלהינו נדגל;
ימלא יהוה,    כל-משאלותיך.
כ,ז  עתה ידעתי--    כי הושיע יהוה, משיחו:
יענהו, משמי קדשו--    בגברות, ישע ימינו.
כ,ח  אלה ברכב,    ואלה בסוסים;
ואנחנו,    בשם-יהוה אלהינו נזכיר.
כ,ט  המה, כרעו ונפלו;    ואנחנו קמנו, ונתעודד.
כ,י  יהוה הושיעה:    המלך, יעננו ביום-קראנו.

כא,א  למנצח, מזמור לדוד.
כא,ב  יהוה, בעזך ישמח-מלך;    ובישועתך, מה-יגיל (יגל) מאד.
כא,ג  תאות לבו, נתתה לו;    וארשת שפתיו, בל-מנעת סלה.
כא,ד  כי-תקדמנו, ברכות טוב;    תשית לראשו, עטרת פז.
כא,ה  חיים, שאל ממך--נתתה לו;    ארך ימים, עולם ועד.
כא,ו  גדול כבודו, בישועתך;    הוד והדר, תשוה עליו.
כא,ז  כי-תשיתהו ברכות לעד;    תחדהו בשמחה, את-פניך.
כא,ח  כי-המלך, בטח ביהוה;    ובחסד עליון, בל-ימוט.
כא,ט  תמצא ידך, לכל-איביך;    ימינך, תמצא שנאיך.
כא,י  תשיתמו, כתנור אש--    לעת פניך:
יהוה, באפו יבלעם;    ותאכלם אש.
כא,יא  פרימו, מארץ תאבד;    וזרעם, מבני אדם.
כא,יב  כי-נטו עליך רעה;    חשבו מזמה, בל-יוכלו.
כא,יג  כי, תשיתמו שכם;    במיתריך, תכונן על-פניהם.
כא,יד  רומה יהוה בעזך;    נשירה ונזמרה, גבורתך.

כב,א  למנצח, על-אילת השחר;    מזמור לדוד.
כב,ב  אלי אלי, למה עזבתני;    רחוק מישועתי, דברי שאגתי.
כב,ג  אלהי--אקרא יומם, ולא תענה;    ולילה, ולא-דמיה לי.
כב,ד  ואתה קדוש--    יושב, תהלות ישראל.
כב,ה  בך, בטחו אבתינו;    בטחו, ותפלטמו.
כב,ו  אליך זעקו ונמלטו;    בך בטחו ולא-בושו.
כב,ז  ואנכי תולעת ולא-איש;    חרפת אדם, ובזוי עם.
כב,ח  כל-ראי, ילעגו לי;    יפטירו בשפה, יניעו ראש.
כב,ט  גל אל-יהוה יפלטהו;    יצילהו, כי חפץ בו.
כב,י  כי-אתה גחי מבטן;    מבטיחי, על-שדי אמי.
כב,יא  עליך, השלכתי מרחם;    מבטן אמי, אלי אתה.
כב,יב  אל-תרחק ממני, כי-צרה קרובה:    כי-אין עוזר.
כב,יג  סבבוני, פרים רבים;    אבירי בשן כתרוני.
כב,יד  פצו עלי פיהם;    אריה, טרף ושאג.
כב,טו  כמים נשפכתי--    והתפרדו, כל-עצמותי:
היה לבי, כדונג;    נמס, בתוך מעי.
כב,טז  יבש כחרש, כחי, ולשוני, מדבק מלקוחי;    ולעפר-מות תשפתני.
כב,יז  כי סבבוני, כלבים:    עדת מרעים, הקיפוני; כארי, ידי ורגלי.
כב,יח  אספר כל-עצמותי;    המה יביטו, יראו-בי.
כב,יט  יחלקו בגדי להם;    ועל-לבושי, יפילו גורל.
כב,כ  ואתה יהוה, אל-תרחק;    אילותי, לעזרתי חושה.
כב,כא  הצילה מחרב נפשי;    מיד-כלב, יחידתי.
כב,כב  הושיעני, מפי אריה;    ומקרני רמים עניתני.
כב,כג  אספרה שמך לאחי;    בתוך קהל אהללך.
כב,כד  יראי יהוה, הללוהו--    כל-זרע יעקב כבדוהו;
וגורו ממנו,    כל-זרע ישראל.
כב,כה  כי לא-בזה ולא שקץ, ענות עני--    ולא-הסתיר פניו ממנו;
ובשועו אליו    שמע.
כב,כו  מאתך, תהלתי:    בקהל רב--נדרי אשלם, נגד יראיו.
כב,כז  יאכלו ענוים, וישבעו--    יהללו יהוה, דרשיו;
יחי לבבכם    לעד.
כב,כח  יזכרו, וישבו אל-יהוה--    כל-אפסי-ארץ;
וישתחוו לפניך,    כל-משפחות גוים.
כב,כט  כי ליהוה, המלוכה;    ומשל, בגוים.
כב,ל  אכלו וישתחוו, כל-דשני-ארץ--    לפניו יכרעו, כל-יורדי עפר;
ונפשו,    לא חיה.
כב,לא  זרע יעבדנו;    יספר לאדני לדור.
כב,לב  יבאו, ויגידו צדקתו:    לעם נולד, כי עשה.

כג,א  מזמור לדוד:    יהוה רעי, לא אחסר.
כג,ב  בנאות דשא, ירביצני;    על-מי מנחות ינהלני.
כג,ג  נפשי ישובב;    ינחני במעגלי-צדק, למען שמו.
כג,ד  גם כי-אלך בגיא צלמות, לא-אירא רע--    כי-אתה עמדי;
שבטך ומשענתך,    המה ינחמני.
כג,ה  תערך לפני, שלחן--    נגד צררי;
דשנת בשמן ראשי,    כוסי רויה.
כג,ו  אך, טוב וחסד ירדפוני--    כל-ימי חיי;
ושבתי בבית-יהוה,    לארך ימים.

כד,א  לדוד, מזמור:
ליהוה, הארץ ומלואה;    תבל, וישבי בה.
כד,ב  כי-הוא, על-ימים יסדה;    ועל-נהרות, יכוננה.
כד,ג  מי-יעלה בהר-יהוה;    ומי-יקום, במקום קדשו.
כד,ד  נקי כפים,    ובר-לבב:
אשר לא-נשא לשוא נפשי;    ולא נשבע למרמה.
כד,ה  ישא ברכה, מאת יהוה;    וצדקה, מאלהי ישעו.
כד,ו  זה, דור דרשו;    מבקשי פניך יעקב סלה.
כד,ז  שאו שערים, ראשיכם,    והנשאו, פתחי עולם;
ויבוא,    מלך הכבוד.
כד,ח  מי זה,    מלך הכבוד:
יהוה, עזוז וגבור;    יהוה, גבור מלחמה.
כד,ט  שאו שערים, ראשיכם,    ושאו, פתחי עולם;
ויבא,    מלך הכבוד.
כד,י  מי הוא זה,    מלך הכבוד:
יהוה צבאות--    הוא מלך הכבוד סלה.

כה,א  לדוד:    אליך יהוה, נפשי אשא.
כה,ב  אלהי--בך בטחתי, אל-אבושה;    אל-יעלצו אויבי לי.
כה,ג  גם כל-קויך, לא יבשו;    יבשו, הבוגדים ריקם.
כה,ד  דרכיך יהוה, הודיעני;    ארחותיך למדני.
כה,ה  הדריכני באמתך, ולמדני--    כי-אתה, אלהי ישעי;
אותך קויתי,    כל-היום.
כה,ו  זכר-רחמיך יהוה, וחסדיך:    כי מעולם המה.
כה,ז  חטאות נעורי, ופשעי--    אל-תזכר:
כחסדך זכר-לי-אתה--    למען טובך יהוה.
כה,ח  טוב-וישר יהוה;    על-כן יורה חטאים בדרך.
כה,ט  ידרך ענוים, במשפט;    וילמד ענוים דרכו.
כה,י  כל-ארחות יהוה, חסד ואמת--    לנצרי בריתו, ועדתיו.
כה,יא  למען-שמך יהוה;    וסלחת לעוני, כי רב-הוא.
כה,יב  מי-זה האיש, ירא יהוה--    יורנו, בדרך יבחר.
כה,יג  נפשו, בטוב תלין;    וזרעו, יירש ארץ.
כה,יד  סוד יהוה, ליראיו;    ובריתו, להודיעם.
כה,טו  עיני תמיד, אל-יהוה:    כי הוא-יוציא מרשת רגלי.
כה,טז  פנה-אלי וחנני:    כי-יחיד ועני אני.
כה,יז  צרות לבבי הרחיבו;    ממצוקותי, הוציאני.
כה,יח  ראה עניי, ועמלי;    ושא, לכל-חטאותי.
כה,יט  ראה-איבי כי-רבו;    ושנאת חמס שנאוני.
כה,כ  שמרה נפשי, והצילני;    אל-אבוש, כי-חסיתי בך.
כה,כא  תם-וישר יצרוני:    כי, קויתיך.
כה,כב  פדה אלהים, את-ישראל--    מכל, צרותיו.

כו,א  לדוד:  שפטני יהוה--    כי-אני, בתמי הלכתי;
וביהוה בטחתי,    לא אמעד.
כו,ב  בחנני יהוה ונסני;    צרופה (צרפה) כליותי ולבי.
כו,ג  כי-חסדך, לנגד עיני;    והתהלכתי, באמתך.
כו,ד  לא-ישבתי, עם-מתי-שוא;    ועם נעלמים, לא אבוא.
כו,ה  שנאתי, קהל מרעים;    ועם-רשעים, לא אשב.
כו,ו  ארחץ בנקיון כפי;    ואסבבה את-מזבחך יהוה.
כו,ז  לשמע, בקול תודה;    ולספר, כל-נפלאותיך.
כו,ח  יהוה--אהבתי, מעון ביתך;    ומקום, משכן כבודך.
כו,ט  אל-תאסף עם-חטאים נפשי;    ועם-אנשי דמים חיי.
כו,י  אשר-בידיהם זמה;    וימינם, מלאה שחד.
כו,יא  ואני, בתמי אלך;    פדני וחנני.
כו,יב  רגלי, עמדה במישור;    במקהלים, אברך יהוה.

כז,א  לדוד:    יהוה, אורי וישעי--ממי אירא;
יהוה מעוז-חיי,    ממי אפחד.
כז,ב  בקרב עלי, מרעים--    לאכל את-בשרי:
צרי ואיבי לי;    המה כשלו ונפלו.
כז,ג  אם-תחנה עלי, מחנה--    לא-יירא לבי:
אם-תקום עלי, מלחמה--    בזאת, אני בוטח.
כז,ד  אחת, שאלתי מאת-יהוה--    אותה אבקש:
שבתי בבית-יהוה,    כל-ימי חיי;
לחזות בנעם-יהוה,    ולבקר בהיכלו.
כז,ה  כי יצפנני, בסכה--    ביום רעה:
יסתרני, בסתר אהלו;    בצור, ירוממני.
כז,ו  ועתה ירום ראשי, על איבי סביבותי,    ואזבחה באהלו, זבחי תרועה;
אשירה ואזמרה,    ליהוה.
כז,ז  שמע-יהוה קולי אקרא;    וחנני וענני.
כז,ח  לך, אמר לבי--בקשו פני;    את-פניך יהוה אבקש.
כז,ט  אל-תסתר פניך, ממני--    אל תט-באף, עבדך:
עזרתי היית;    אל-תטשני ואל-תעזבני, אלהי ישעי.
כז,י  כי-אבי ואמי עזבוני;    ויהוה יאספני.
כז,יא  הורני יהוה, דרכך:    ונחני, בארח מישור--למען, שוררי.
כז,יב  אל-תתנני, בנפש צרי:    כי קמו-בי עדי-שקר, ויפח חמס.
כז,יג  לולא--האמנתי, לראות בטוב-יהוה:    בארץ חיים.
כז,יד  קוה, אל-יהוה:    חזק, ויאמץ לבך; וקוה, אל-יהוה.

כח,א  לדוד, אליך יהוה אקרא--    צורי, אל-תחרש ממני:
פן-תחשה ממני;    ונמשלתי, עם-יורדי בור.
כח,ב  שמע קול תחנוני,    בשועי אליך;
בנשאי ידי,    אל-דביר קדשך.
כח,ג  אל-תמשכני עם-רשעים,    ועם-פעלי-און:
דברי שלום, עם-רעיהם;    ורעה, בלבבם.
כח,ד  תן-להם כפעלם,    וכרע מעלליהם:
כמעשה ידיהם, תן להם;    השב גמולם להם.
כח,ה  כי לא יבינו, אל-פעלת יהוה--    ואל-מעשה ידיו;
יהרסם,    ולא יבנם.
כח,ו  ברוך יהוה:    כי-שמע, קול תחנוני.
כח,ז  יהוה, עזי ומגני--    בו בטח לבי, ונעזרתי:
ויעלז לבי;    ומשירי אהודנו.
כח,ח  יהוה עז-למו;    ומעוז ישועות משיחו הוא.
כח,ט  הושיעה, את-עמך--    וברך את-נחלתך;
ורעם ונשאם,    עד-העולם.

כט,א  מזמור, לדוד:    הבו ליהוה, בני אלים; הבו ליהוה, כבוד ועז.
כט,ב  הבו ליהוה, כבוד שמו;    השתחוו ליהוה, בהדרת-קדש.
כט,ג  קול יהוה,    על-המים:
אל-הכבוד הרעים;    יהוה, על-מים רבים.
כט,ד  קול-יהוה בכח;    קול יהוה, בהדר.
כט,ה  קול יהוה, שבר ארזים;    וישבר יהוה, את-ארזי הלבנון.
כט,ו  וירקידם כמו-עגל;    לבנון ושרין, כמו בן-ראמים.
כט,ז  קול-יהוה חצב;    להבות אש.
כט,ח  קול יהוה, יחיל מדבר;    יחיל יהוה, מדבר קדש.
כט,ט  קול יהוה, יחולל אילות--    ויחשף יערות:
ובהיכלו--    כלו, אמר כבוד.
כט,י  יהוה, למבול ישב;    וישב יהוה, מלך לעולם.
כט,יא  יהוה--עז, לעמו יתן;    יהוה, יברך את-עמו בשלום.

ל,א  מזמור:  שיר-חנכת הבית לדוד.
ל,ב  ארוממך יהוה, כי דליתני;    ולא-שמחת איבי לי.
ל,ג  יהוה אלהי--    שועתי אליך, ותרפאני.
ל,ד  יהוה--העלית מן-שאול נפשי;    חייתני, מיורדי- (מירדי-) בור.
ל,ה  זמרו ליהוה חסידיו;    והודו, לזכר קדשו.
ל,ו  כי רגע, באפו--    חיים ברצונו:
בערב, ילין בכי;    ולבקר רנה.
ל,ז  ואני, אמרתי בשלוי--    בל-אמוט לעולם.
ל,ח  יהוה--    ברצונך, העמדתה להררי-עז:
הסתרת פניך;    הייתי נבהל.
ל,ט  אליך יהוה אקרא;    ואל-אדני, אתחנן.
ל,י  מה-בצע בדמי,    ברדתי אל-שחת:
היודך עפר;    היגיד אמתך.
ל,יא  שמע-יהוה וחנני;    יהוה, היה-עזר לי.
ל,יב  הפכת מספדי, למחול לי:    פתחת שקי; ותאזרני שמחה.
ל,יג  למען, יזמרך כבוד--    ולא ידם:
יהוה אלהי,    לעולם אודך.

לא,א  למנצח, מזמור לדוד.
לא,ב  בך-יהוה חסיתי, אל-אבושה לעולם;    בצדקתך פלטני.
לא,ג  הטה אלי, אזנך--    מהרה הצילני:
היה לי, לצור-מעוז--לבית מצודות;    להושיעני.
לא,ד  כי-סלעי ומצודתי אתה;    ולמען שמך, תנחני ותנהלני.
לא,ה  תוציאני--מרשת זו, טמנו לי:    כי-אתה, מעוזי.
לא,ו  בידך, אפקיד רוחי:    פדית אותי יהוה--אל אמת.
לא,ז  שנאתי, השמרים הבלי-שוא;    ואני, אל-יהוה בטחתי.
לא,ח  אגילה ואשמחה,    בחסדך:
אשר ראית, את-עניי;    ידעת, בצרות נפשי.
לא,ט  ולא הסגרתני, ביד-אויב;    העמדת במרחב רגלי.
לא,י  חנני יהוה,    כי צר-לי:
עששה בכעס עיני;    נפשי ובטני.
לא,יא  כי כלו ביגון, חיי--    ושנותי באנחה:
כשל בעוני כחי;    ועצמי עששו.
לא,יב  מכל-צררי הייתי חרפה, ולשכני מאד--    ופחד למידעי:
ראי בחוץ--    נדדו ממני.
לא,יג  נשכחתי, כמת מלב;    הייתי, ככלי אבד.
לא,יד  כי שמעתי, דבת רבים--    מגור מסביב:
בהוסדם יחד עלי;    לקחת נפשי זממו.
לא,טו  ואני, עליך בטחתי יהוה;    אמרתי, אלהי אתה.
לא,טז  בידך עתתי;    הצילני מיד-אויבי, ומרדפי.
לא,יז  האירה פניך, על-עבדך;    הושיעני בחסדך.
לא,יח  יהוה--אל-אבושה, כי קראתיך;    יבשו רשעים, ידמו לשאול.
לא,יט  תאלמנה, שפתי-שקר:    הדברות על-צדיק עתק--בגאוה ובוז.
לא,כ  מה רב-טובך,    אשר-צפנת ליראיך:
פעלת, לחסים בך;    נגד, בני אדם.
לא,כא  תסתירם, בסתר פניך--    מרכסי-איש:
תצפנם בסכה;    מריב לשנות.
לא,כב  ברוך יהוה:    כי הפליא חסדו לי, בעיר מצור.
לא,כג  ואני, אמרתי בחפזי--    נגרזתי, מנגד עיניך:
אכן--שמעת, קול תחנוני;    בשועי אליך.
לא,כד  אהבו את-יהוה,    כל-חסידיו:
אמונים, נצר יהוה;    ומשלם על-יתר, עשה גאוה.
לא,כה  חזקו, ויאמץ לבבכם--    כל-המיחלים, ליהוה.

לב,א  לדוד, משכיל:    אשרי נשוי-פשע; כסוי חטאה.
לב,ב  אשרי אדם--לא יחשב יהוה לו עון;    ואין ברוחו רמיה.
לב,ג  כי-החרשתי, בלו עצמי--    בשאגתי, כל-היום.
לב,ד  כי, יומם ולילה--    תכבד עלי, ידך:
נהפך לשדי--    בחרבני קיץ סלה.
לב,ה  חטאתי אודיעך,    ועוני לא-כסיתי--
אמרתי,    אודה עלי פשעי ליהוה;
ואתה נשאת עון חטאתי    סלה.
לב,ו  על-זאת, יתפלל כל-חסיד אליך--    לעת מצא:
רק, לשטף מים רבים--    אליו, לא יגיעו.
לב,ז  אתה, סתר לי--    מצר תצרני:
רני פלט;    תסובבני סלה.
לב,ח  אשכילך, ואורך--בדרך-זו תלך;    איעצה עליך עיני.
לב,ט  אל-תהיו, כסוס כפרד--    אין הבין:
במתג-ורסן עדיו לבלום;    בל, קרב אליך.
לב,י  רבים מכאובים, לרשע:    והבוטח ביהוה--חסד, יסובבנו.
לב,יא  שמחו ביהוה וגילו, צדיקים;    והרנינו, כל-ישרי-לב.

לג,א  רננו צדיקים, ביהוה;    לישרים, נאוה תהלה.
לג,ב  הודו ליהוה בכנור;    בנבל עשור, זמרו-לו.
לג,ג  שירו-לו, שיר חדש;    היטיבו נגן, בתרועה.
לג,ד  כי-ישר דבר-יהוה;    וכל-מעשהו, באמונה.
לג,ה  אהב, צדקה ומשפט;    חסד יהוה, מלאה הארץ.
לג,ו  בדבר יהוה, שמים נעשו;    וברוח פיו, כל-צבאם.
לג,ז  כנס כנד, מי הים;    נתן באוצרות תהומות.
לג,ח  ייראו מיהוה, כל-הארץ;    ממנו יגורו, כל-ישבי תבל.
לג,ט  כי הוא אמר ויהי;    הוא-צוה, ויעמד.
לג,י  יהוה, הפיר עצת-גוים;    הניא, מחשבות עמים.
לג,יא  עצת יהוה, לעולם תעמד;    מחשבות לבו, לדר ודר.
לג,יב  אשרי הגוי, אשר-יהוה אלהיו;    העם, בחר לנחלה לו.
לג,יג  משמים, הביט יהוה;    ראה, את-כל-בני האדם.
לג,יד  ממכון-שבתו השגיח--    אל כל-ישבי הארץ.
לג,טו  היצר יחד לבם;    המבין, אל-כל-מעשיהם.
לג,טז  אין-המלך, נושע ברב-חיל;    גבור, לא-ינצל ברב-כח.
לג,יז  שקר הסוס, לתשועה;    וברב חילו, לא ימלט.
לג,יח  הנה עין יהוה, אל-יראיו;    למיחלים לחסדו.
לג,יט  להציל ממות נפשם;    ולחיותם, ברעב.
לג,כ  נפשנו, חכתה ליהוה;    עזרנו ומגננו הוא.
לג,כא  כי-בו, ישמח לבנו:    כי בשם קדשו בטחנו.
לג,כב  יהי-חסדך יהוה עלינו:    כאשר, יחלנו לך.

לד,א  לדוד--    בשנותו את-טעמו, לפני אבימלך; ויגרשהו, וילך.
לד,ב  אברכה את-יהוה בכל-עת;    תמיד, תהלתו בפי.
לד,ג  ביהוה, תתהלל נפשי;    ישמעו ענוים וישמחו.
לד,ד  גדלו ליהוה אתי;    ונרוממה שמו יחדו.
לד,ה  דרשתי את-יהוה וענני;    ומכל-מגורותי הצילני.
לד,ו  הביטו אליו ונהרו;    ופניהם, אל-יחפרו.
לד,ז  זה עני קרא, ויהוה שמע;    ומכל-צרותיו, הושיעו.
לד,ח  חנה מלאך-יהוה סביב ליראיו;    ויחלצם.
לד,ט  טעמו וראו, כי-טוב יהוה;    אשרי הגבר, יחסה-בו.
לד,י  יראו את-יהוה קדשיו:    כי-אין מחסור, ליראיו.
לד,יא  כפירים, רשו ורעבו;    ודרשי יהוה, לא-יחסרו כל-טוב.
לד,יב  לכו-בנים, שמעו-לי;    יראת יהוה, אלמדכם.
לד,יג  מי-האיש, החפץ חיים;    אהב ימים, לראות טוב.
לד,יד  נצר לשונך מרע;    ושפתיך, מדבר מרמה.
לד,טו  סור מרע, ועשה-טוב;    בקש שלום ורדפהו.
לד,טז  עיני יהוה, אל-צדיקים;    ואזניו, אל-שועתם.
לד,יז  פני יהוה, בעשי רע;    להכרית מארץ זכרם.
לד,יח  צעקו, ויהוה שמע;    ומכל-צרותם, הצילם.
לד,יט  קרוב יהוה, לנשברי-לב;    ואת-דכאי-רוח יושיע.
לד,כ  רבות, רעות צדיק;    ומכלם, יצילנו יהוה.
לד,כא  שמר כל-עצמותיו;    אחת מהנה, לא נשברה.
לד,כב  תמותת רשע רעה;    ושנאי צדיק יאשמו.
לד,כג  פדה יהוה, נפש עבדיו;    ולא יאשמו, כל-החסים בו.

לה,א  לדוד:  ריבה יהוה, את-יריבי;    לחם, את-לחמי.
לה,ב  החזק מגן וצנה;    וקומה, בעזרתי.
לה,ג  והרק חנית וסגר, לקראת רדפי;    אמר לנפשי, ישעתך אני.
לה,ד  יבשו ויכלמו, מבקשי נפשי:    יסגו אחור ויחפרו--חשבי, רעתי.
לה,ה  יהיו, כמץ לפני-רוח;    ומלאך יהוה דוחה.
לה,ו  יהי-דרכם, חשך וחלקלקת;    ומלאך יהוה, רדפם.
לה,ז  כי-חנם טמנו-לי, שחת רשתם;    חנם, חפרו לנפשי.
לה,ח  תבואהו שואה,    לא-ידע:
ורשתו אשר-טמן תלכדו;    בשואה, יפל-בה.
לה,ט  ונפשי, תגיל ביהוה;    תשיש, בישועתו.
לה,י  כל עצמותי, תאמרנה--    יהוה, מי כמוך:
מציל עני, מחזק ממנו;    ועני ואביון, מגזלו.
לה,יא  יקומון, עדי חמס:    אשר לא-ידעתי, ישאלוני.
לה,יב  ישלמוני רעה, תחת טובה:    שכול לנפשי.
לה,יג  ואני, בחלותם לבושי שק--    עניתי בצום נפשי;
ותפלתי,    על-חיקי תשוב.
לה,יד  כרע-כאח לי, התהלכתי;    כאבל-אם, קדר שחותי.
לה,טו  ובצלעי,    שמחו ונאספו:
נאספו עלי נכים,    ולא ידעתי;
קרעו    ולא-דמו.
לה,טז  בחנפי, לעגי מעוג--    חרק עלי שנימו.
לה,יז  אדני,    כמה תראה:
השיבה נפשי, משאיהם;    מכפירים, יחידתי.
לה,יח  אודך, בקהל רב;    בעם עצום אהללך.
לה,יט  אל-ישמחו-לי איבי שקר;    שנאי חנם, יקרצו-עין.
לה,כ  כי לא שלום, ידברו:    ועל רגעי-ארץ--דברי מרמות, יחשבון.
לה,כא  וירחיבו עלי, פיהם:    אמרו, האח האח; ראתה עיננו.
לה,כב  ראיתה יהוה, אל-תחרש;    אדני, אל-תרחק ממני.
לה,כג  העירה והקיצה, למשפטי;    אלהי ואדני לריבי.
לה,כד  שפטני כצדקך, יהוה אלהי;    ואל-ישמחו-לי.
לה,כה  אל-יאמרו בלבם, האח נפשנו;    אל-יאמרו, בלענוהו.
לה,כו  יבשו ויחפרו, יחדו--    שמחי רעתי:
ילבשו-בשת וכלמה--    המגדילים עלי.
לה,כז  ירנו וישמחו,    חפצי צדקי:
ויאמרו תמיד, יגדל יהוה;    החפץ, שלום עבדו.
לה,כח  ולשוני, תהגה צדקך;    כל-היום, תהלתך.

לו,א  למנצח לעבד-יהוה לדוד.
לו,ב  נאם-פשע לרשע, בקרב לבי;    אין-פחד אלהים, לנגד עיניו.
לו,ג  כי-החליק אליו בעיניו;    למצא עונו לשנא.
לו,ד  דברי-פיו, און ומרמה;    חדל להשכיל להיטיב.
לו,ה  און, יחשב--על-משכבו:    יתיצב, על-דרך לא-טוב; רע, לא ימאס.
לו,ו  יהוה, בהשמים חסדך;    אמונתך, עד-שחקים.
לו,ז  צדקתך, כהררי-אל--משפטיך, תהום רבה;    אדם ובהמה תושיע יהוה.
לו,ח  מה-יקר חסדך, אלהים:    ובני אדם--בצל כנפיך, יחסיון.
לו,ט  ירוין, מדשן ביתך;    ונחל עדניך תשקם.
לו,י  כי-עמך, מקור חיים;    באורך, נראה-אור.
לו,יא  משך חסדך, לידעיך;    וצדקתך, לישרי-לב.
לו,יב  אל-תבואני, רגל גאוה;    ויד-רשעים, אל-תנדני.
לו,יג  שם נפלו, פעלי און;    דחו, ולא-יכלו קום.

לז,א  לדוד:  אל-תתחר במרעים;    אל-תקנא, בעשי עולה.
לז,ב  כי כחציר, מהרה ימלו;    וכירק דשא, יבולון.
לז,ג  בטח ביהוה, ועשה-טוב;    שכן-ארץ, ורעה אמונה.
לז,ד  והתענג על-יהוה;    ויתן-לך, משאלת לבך.
לז,ה  גול על-יהוה דרכך;    ובטח עליו, והוא יעשה.
לז,ו  והוציא כאור צדקך;    ומשפטך, כצהרים.
לז,ז  דום, ליהוה--    והתחולל-לו:
אל-תתחר, במצליח דרכו;    באיש, עשה מזמות.
לז,ח  הרף מאף, ועזב חמה;    אל-תתחר, אך-להרע.
לז,ט  כי-מרעים, יכרתון;    וקוי יהוה, המה יירשו-ארץ.
לז,י  ועוד מעט, ואין רשע;    והתבוננת על-מקומו ואיננו.
לז,יא  וענוים יירשו-ארץ;    והתענגו, על-רב שלום.
לז,יב  זמם רשע, לצדיק;    וחרק עליו שניו.
לז,יג  אדני ישחק-לו:    כי-ראה, כי-יבא יומו.
לז,יד  חרב, פתחו רשעים--    ודרכו קשתם:
להפיל, עני ואביון;    לטבוח, ישרי-דרך.
לז,טו  חרבם, תבוא בלבם;    וקשתותם, תשברנה.
לז,טז  טוב-מעט, לצדיק--    מהמון, רשעים רבים.
לז,יז  כי זרועות רשעים, תשברנה;    וסומך צדיקים יהוה.
לז,יח  יודע יהוה, ימי תמימם;    ונחלתם, לעולם תהיה.
לז,יט  לא-יבשו, בעת רעה;    ובימי רעבון ישבעו.
לז,כ  כי רשעים, יאבדו, ואיבי יהוה, כיקר כרים;    כלו בעשן כלו.
לז,כא  לוה רשע, ולא ישלם;    וצדיק, חונן ונותן.
לז,כב  כי מברכיו, יירשו ארץ;    ומקלליו, יכרתו.
לז,כג  מיהוה, מצעדי-גבר כוננו;    ודרכו יחפץ.
לז,כד  כי-יפל לא-יוטל:    כי-יהוה, סומך ידו.
לז,כה  נער, הייתי--    גם-זקנתי:
ולא-ראיתי, צדיק נעזב;    וזרעו, מבקש-לחם.
לז,כו  כל-היום, חונן ומלוה;    וזרעו, לברכה.
לז,כז  סור מרע, ועשה-טוב;    ושכן לעולם.
לז,כח  כי יהוה, אהב משפט,    ולא-יעזב את-חסידיו, לעולם נשמרו;
וזרע רשעים    נכרת.
לז,כט  צדיקים יירשו-ארץ;    וישכנו לעד עליה.
לז,ל  פי-צדיק, יהגה חכמה;    ולשונו, תדבר משפט.
לז,לא  תורת אלהיו בלבו;    לא תמעד אשריו.
לז,לב  צופה רשע, לצדיק;    ומבקש, להמיתו.
לז,לג  יהוה, לא-יעזבנו בידו;    ולא ירשיענו, בהשפטו.
לז,לד  קוה אל-יהוה, ושמר דרכו,    וירוממך, לרשת ארץ;
בהכרת רשעים    תראה.
לז,לה  ראיתי, רשע עריץ;    ומתערה, כאזרח רענן.
לז,לו  ויעבר, והנה איננו;    ואבקשהו, ולא נמצא.
לז,לז  שמר-תם, וראה ישר:    כי-אחרית לאיש שלום.
לז,לח  ופשעים, נשמדו יחדו;    אחרית רשעים נכרתה.
לז,לט  ותשועת צדיקים, מיהוה;    מעוזם, בעת צרה.
לז,מ  ויעזרם יהוה, ויפלטם:    יפלטם מרשעים, ויושיעם--כי-חסו בו.

לח,א  מזמור לדוד להזכיר.
לח,ב  יהוה--אל-בקצפך תוכיחני;    ובחמתך תיסרני.
לח,ג  כי-חציך, נחתו בי;    ותנחת עלי ידך.
לח,ד  אין-מתם בבשרי, מפני זעמך;    אין-שלום בעצמי, מפני חטאתי.
לח,ה  כי עונתי, עברו ראשי;    כמשא כבד, יכבדו ממני.
לח,ו  הבאישו נמקו, חבורתי:    מפני, אולתי.
לח,ז  נעויתי שחתי עד-מאד;    כל-היום, קדר הלכתי.
לח,ח  כי-כסלי, מלאו נקלה;    ואין מתם, בבשרי.
לח,ט  נפוגותי ונדכיתי עד-מאד;    שאגתי, מנהמת לבי.
לח,י  אדני, נגדך כל-תאותי;    ואנחתי, ממך לא-נסתרה.
לח,יא  לבי סחרחר, עזבני כחי;    ואור-עיני גם-הם, אין אתי.
לח,יב  אהבי, ורעי--מנגד נגעי יעמדו;    וקרובי, מרחק עמדו.
לח,יג  וינקשו, מבקשי נפשי, ודרשי רעתי, דברו הוות;    ומרמות, כל-היום יהגו.
לח,יד  ואני כחרש, לא אשמע;    וכאלם, לא יפתח-פיו.
לח,טו  ואהי--כאיש, אשר לא-שמע;    ואין בפיו, תוכחות.
לח,טז  כי-לך יהוה הוחלתי;    אתה תענה, אדני אלהי.
לח,יז  כי-אמרתי, פן-ישמחו-לי;    במוט רגלי, עלי הגדילו.
לח,יח  כי-אני, לצלע נכון;    ומכאובי נגדי תמיד.
לח,יט  כי-עוני אגיד;    אדאג, מחטאתי.
לח,כ  ואיבי, חיים עצמו;    ורבו שנאי שקר.
לח,כא  ומשלמי רעה, תחת טובה--    ישטנוני, תחת רדופי- (רדפי-) טוב.
לח,כב  אל-תעזבני יהוה:    אלהי, אל-תרחק ממני.
לח,כג  חושה לעזרתי:    אדני, תשועתי.

לט,א  למנצח לידיתון (לידותון),    מזמור לדוד.
לט,ב  אמרתי--    אשמרה דרכי, מחטוא בלשוני:
אשמרה לפי מחסום--    בעד רשע לנגדי.
לט,ג  נאלמתי דומיה, החשיתי מטוב;    וכאבי נעכר.
לט,ד  חם-לבי, בקרבי--בהגיגי תבער-אש;    דברתי, בלשוני.
לט,ה  הודיעני יהוה, קצי--ומדת ימי מה-היא;    אדעה, מה-חדל אני.
לט,ו  הנה טפחות, נתתה ימי--    וחלדי כאין נגדך;
אך כל-הבל כל-אדם,    נצב סלה.
לט,ז  אך-בצלם, יתהלך-איש--    אך-הבל יהמיון;
יצבר,    ולא-ידע מי-אספם.
לט,ח  ועתה מה-קויתי אדני--    תוחלתי, לך היא.
לט,ט  מכל-פשעי הצילני;    חרפת נבל, אל-תשימני.
לט,י  נאלמתי, לא אפתח-פי:    כי אתה עשית.
לט,יא  הסר מעלי נגעך;    מתגרת ידך, אני כליתי.
לט,יב  בתוכחות על-עון, יסרת איש--    ותמס כעש חמודו;
אך הבל כל-אדם    סלה.
לט,יג  שמעה תפלתי יהוה,    ושועתי האזינה--
אל-דמעתי,    אל-תחרש:
כי גר אנכי עמך;    תושב, ככל-אבותי.
לט,יד  השע ממני ואבליגה--    בטרם אלך ואינני.

מ,א  למנצח, לדוד מזמור.
מ,ב  קוה קויתי יהוה;    ויט אלי, וישמע שועתי.
מ,ג  ויעלני, מבור שאון--    מטיט היון:
ויקם על-סלע רגלי;    כונן אשרי.
מ,ד  ויתן בפי, שיר חדש--    תהלה לאלהינו:
יראו רבים וייראו;    ויבטחו, ביהוה.
מ,ה  אשרי הגבר--    אשר-שם יהוה, מבטחו;
ולא-פנה אל-רהבים,    ושטי כזב.
מ,ו  רבות עשית,    אתה יהוה אלהי--
נפלאתיך ומחשבתיך,    אלינו:
אין, ערך אליך--אגידה ואדברה;    עצמו, מספר.
מ,ז  זבח ומנחה, לא-חפצת--    אזנים, כרית לי;
עולה וחטאה,    לא שאלת.
מ,ח  אז אמרתי, הנה-באתי:    במגלת-ספר, כתוב עלי.
מ,ט  לעשות-רצונך אלהי חפצתי;    ותורתך, בתוך מעי.
מ,י  בשרתי צדק, בקהל רב--    הנה שפתי, לא אכלא:
יהוה,    אתה ידעת.
מ,יא  צדקתך לא-כסיתי, בתוך לבי--    אמונתך ותשועתך אמרתי;
לא-כחדתי חסדך ואמתך,    לקהל רב.
מ,יב  אתה יהוה--    לא-תכלא רחמיך ממני;
חסדך ואמתך,    תמיד יצרוני.
מ,יג  כי אפפו-עלי רעות,    עד-אין מספר--
השיגוני עונתי,    ולא-יכלתי לראות;
עצמו משערות ראשי,    ולבי עזבני.
מ,יד  רצה יהוה, להצילני;    יהוה, לעזרתי חושה.
מ,טו  יבשו ויחפרו, יחד--    מבקשי נפשי, לספותה:
יסגו אחור, ויכלמו--    חפצי, רעתי.
מ,טז  ישמו, על-עקב בשתם--    האמרים לי, האח האח.
מ,יז  ישישו וישמחו, בך--    כל-מבקשיך:
יאמרו תמיד, יגדל יהוה--    אהבי, תשועתך.
מ,יח  ואני, עני ואביון--    אדני יחשב-לי:
עזרתי ומפלטי אתה:    אלהי, אל-תאחר.

מא,א  למנצח, מזמור לדוד.
מא,ב  אשרי, משכיל אל-דל;    ביום רעה, ימלטהו יהוה.
מא,ג  יהוה, ישמרהו ויחיהו--יאשר (ואשר) בארץ;    ואל-תתנהו, בנפש איביו.
מא,ד  יהוה--יסעדנו, על-ערש דוי;    כל-משכבו, הפכת בחליו.
מא,ה  אני-אמרתי, יהוה חנני;    רפאה נפשי, כי-חטאתי לך.
מא,ו  אויבי--יאמרו רע לי;    מתי ימות, ואבד שמו.
מא,ז  ואם-בא לראות, שוא ידבר--לבו, יקבץ-און לו;    יצא לחוץ ידבר.
מא,ח  יחד--עלי יתלחשו, כל-שנאי;    עלי--יחשבו רעה לי.
מא,ט  דבר-בליעל, יצוק בו;    ואשר שכב, לא-יוסיף לקום.
מא,י  גם-איש שלומי, אשר-בטחתי בו--    אוכל לחמי;
הגדיל עלי    עקב.
מא,יא  ואתה יהוה, חנני והקימני;    ואשלמה להם.
מא,יב  בזאת ידעתי, כי-חפצת בי:    כי לא-יריע איבי עלי.
מא,יג  ואני--בתמי, תמכת בי;    ותציבני לפניך לעולם.
מא,יד  ברוך יהוה, אלהי ישראל--מהעולם, ועד העולם:    אמן ואמן.

מב,א  למנצח, משכיל לבני-קרח.
מב,ב  כאיל, תערג על-אפיקי-מים--    כן נפשי תערג אליך אלהים.
מב,ג  צמאה נפשי, לאלהים--    לאל חי:
מתי אבוא;    ואראה, פני אלהים.
מב,ד  היתה-לי דמעתי לחם,    יומם ולילה;
באמר אלי כל-היום,    איה אלהיך.
מב,ה  אלה אזכרה,    ואשפכה עלי נפשי--
כי אעבר בסך,    אדדם עד-בית אלהים:
בקול-רנה ותודה;    המון חוגג.
מב,ו  מה-תשתוחחי, נפשי--    ותהמי עלי:
הוחלי לאלהים, כי-עוד אודנו--    ישועות פניו.
מב,ז  אלהי--    עלי, נפשי תשתוחח:
על-כן--אזכרך, מארץ ירדן;    וחרמונים, מהר מצער.
מב,ח  תהום-אל-תהום קורא,    לקול צנוריך;
כל-משבריך וגליך,    עלי עברו.
מב,ט  יומם, יצוה יהוה חסדו,    ובלילה, שירה עמי--
תפלה,    לאל חיי.
מב,י  אומרה, לאל סלעי--    למה שכחתני:
למה-קדר אלך--    בלחץ אויב.
מב,יא  ברצח, בעצמותי--    חרפוני צוררי;
באמרם אלי כל-היום,    איה אלהיך.
מב,יב  מה-תשתוחחי, נפשי--    ומה-תהמי עלי:
הוחילי לאלהים, כי-עוד אודנו--    ישועת פני, ואלהי.

מג,א  שפטני אלהים, וריבה ריבי--    מגוי לא-חסיד;
מאיש מרמה ועולה    תפלטני.
מג,ב  כי-אתה, אלהי מעוזי--    למה זנחתני:
למה-קדר אתהלך,    בלחץ אויב.
מג,ג  שלח-אורך ואמתך,    המה ינחוני;
יביאוני אל-הר-קדשך,    ואל-משכנותיך.
מג,ד  ואבואה, אל-מזבח אלהים--    אל-אל, שמחת גילי:
ואודך בכנור--    אלהים אלהי.
מג,ה  מה-תשתוחחי, נפשי--    ומה-תהמי עלי:
הוחילי לאלהים, כי-עוד אודנו--    ישועת פני, ואלהי.

מד,א  למנצח לבני-קרח משכיל.
מד,ב  אלהים, באזנינו שמענו--    אבותינו ספרו-לנו:
פעל פעלת בימיהם,    בימי קדם.
מד,ג  אתה, ידך גוים הורשת--    ותטעם;
תרע לאמים,    ותשלחם.
מד,ד  כי לא בחרבם, ירשו ארץ,    וזרועם, לא-הושיעה-למו:
כי-ימינך וזרועך, ואור פניך--    כי רציתם.
מד,ה  אתה-הוא מלכי אלהים;    צוה, ישועות יעקב.
מד,ו  בך, צרינו ננגח;    בשמך, נבוס קמינו.
מד,ז  כי לא בקשתי אבטח;    וחרבי, לא תושיעני.
מד,ח  כי הושעתנו, מצרינו;    ומשנאינו הבישות.
מד,ט  באלהים, הללנו כל-היום;    ושמך, לעולם נודה סלה.
מד,י  אף-זנחת, ותכלימנו;    ולא-תצא, בצבאותינו.
מד,יא  תשיבנו אחור, מני-צר;    ומשנאינו, שסו למו.
מד,יב  תתננו, כצאן מאכל;    ובגוים, זריתנו.
מד,יג  תמכר-עמך בלא-הון;    ולא-רבית, במחיריהם.
מד,יד  תשימנו חרפה, לשכנינו;    לעג וקלס, לסביבותינו.
מד,טו  תשימנו משל, בגוים;    מנוד-ראש, בלאמים.
מד,טז  כל-היום, כלמתי נגדי;    ובשת פני כסתני.
מד,יז  מקול, מחרף ומגדף;    מפני אויב, ומתנקם.
מד,יח  כל-זאת באתנו, ולא שכחנוך;    ולא-שקרנו, בבריתך.
מד,יט  לא-נסוג אחור לבנו;    ותט אשרינו, מני ארחך.
מד,כ  כי דכיתנו, במקום תנים;    ותכס עלינו בצלמות.
מד,כא  אם-שכחנו, שם אלהינו;    ונפרש כפינו, לאל זר.
מד,כב  הלא אלהים, יחקר-זאת:    כי-הוא ידע, תעלמות לב.
מד,כג  כי-עליך, הרגנו כל-היום;    נחשבנו, כצאן טבחה.
מד,כד  עורה, למה תישן אדני;    הקיצה, אל-תזנח לנצח.
מד,כה  למה-פניך תסתיר;    תשכח ענינו ולחצנו.
מד,כו  כי שחה לעפר נפשנו;    דבקה לארץ בטננו.
מד,כז  קומה, עזרתה לנו;    ופדנו, למען חסדך.

מה,א  למנצח על-ששנים, לבני-קרח;    משכיל, שיר ידידת.
מה,ב  רחש לבי, דבר טוב--    אמר אני, מעשי למלך;
לשוני,    עט סופר מהיר.
מה,ג  יפיפית, מבני אדם--    הוצק חן, בשפתותיך;
על-כן ברכך אלהים    לעולם.
מה,ד  חגור-חרבך על-ירך גבור--    הודך, והדרך.
מה,ה  והדרך, צלח רכב--    על-דבר-אמת, וענוה-צדק;
ותורך נוראות    ימינך.
מה,ו  חציך, שנונים:    עמים, תחתיך יפלו; בלב, אויבי המלך.
מה,ז  כסאך אלהים, עולם ועד;    שבט מישר, שבט מלכותך.
מה,ח  אהבת צדק,    ותשנא-רשע:
על-כן משחך אלהים אלהיך, שמן ששון--    מחברך.
מה,ט  מר-ואהלות קציעות, כל-בגדתיך;    מן-היכלי שן, מני שמחוך.
מה,י  בנות מלכים, ביקרותיך;    נצבה שגל לימינך, בכתם אופיר.
מה,יא  שמעי-בת וראי, והטי אזנך;    ושכחי עמך, ובית אביך.
מה,יב  ויתאו המלך יפיך:    כי-הוא אדניך, והשתחוי-לו.
מה,יג  ובת-צר:    במנחה, פניך יחלו--עשירי עם.
מה,יד  כל-כבודה בת-מלך פנימה;    ממשבצות זהב לבושה.
מה,טו  לרקמות, תובל למלך:    בתולות אחריה, רעותיה--מובאות לך.
מה,טז  תובלנה, בשמחת וגיל;    תבאינה, בהיכל מלך.
מה,יז  תחת אבתיך, יהיו בניך;    תשיתמו לשרים, בכל-הארץ.
מה,יח  אזכירה שמך, בכל-דר ודר;    על-כן עמים יהודוך, לעלם ועד.

מו,א  למנצח לבני-קרח--    על-עלמות שיר.
מו,ב  אלהים לנו, מחסה ועז;    עזרה בצרות, נמצא מאד.
מו,ג  על-כן לא-נירא, בהמיר ארץ;    ובמוט הרים, בלב ימים.
מו,ד  יהמו יחמרו מימיו;    ירעשו הרים בגאותו סלה.
מו,ה  נהר--פלגיו, ישמחו עיר-אלהים;    קדש, משכני עליון.
מו,ו  אלהים בקרבה, בל-תמוט;    יעזרה אלהים, לפנות בקר.
מו,ז  המו גוים, מטו ממלכות;    נתן בקולו, תמוג ארץ.
מו,ח  יהוה צבאות עמנו;    משגב-לנו אלהי יעקב סלה.
מו,ט  לכו-חזו, מפעלות יהוה--    אשר-שם שמות בארץ.
מו,י  משבית מלחמות,    עד-קצה הארץ:
קשת ישבר, וקצץ חנית;    עגלות, ישרף באש.
מו,יא  הרפו ודעו, כי-אנכי אלהים;    ארום בגוים, ארום בארץ.
מו,יב  יהוה צבאות עמנו;    משגב-לנו אלהי יעקב סלה.

מז,א  למנצח לבני-קרח מזמור.
מז,ב  כל-העמים, תקעו-כף;    הריעו לאלהים, בקול רנה.
מז,ג  כי-יהוה עליון נורא;    מלך גדול, על-כל-הארץ.
מז,ד  ידבר עמים תחתינו;    ולאמים, תחת רגלינו.
מז,ה  יבחר-לנו את-נחלתנו;    את גאון יעקב אשר-אהב סלה.
מז,ו  עלה אלהים, בתרועה;    יהוה, בקול שופר.
מז,ז  זמרו אלהים זמרו;    זמרו למלכנו זמרו.
מז,ח  כי מלך כל-הארץ אלהים--    זמרו משכיל.
מז,ט  מלך אלהים, על-גוים;    אלהים, ישב על-כסא קדשו.
מז,י  נדיבי עמים, נאספו--    עם, אלהי אברהם:
כי לאלהים, מגני-ארץ--    מאד נעלה.

מח,א  שיר מזמור, לבני-קרח.
מח,ב  גדול יהוה ומהלל מאד--    בעיר אלהינו, הר-קדשו.
מח,ג  יפה נוף,    משוש כל-הארץ:
הר-ציון, ירכתי צפון;    קרית, מלך רב.
מח,ד  אלהים בארמנותיה,    נודע למשגב.
מח,ה  כי-הנה המלכים, נועדו;    עברו יחדו.
מח,ו  המה ראו, כן תמהו;    נבהלו נחפזו.
מח,ז  רעדה, אחזתם שם;    חיל, כיולדה.
מח,ח  ברוח קדים--    תשבר, אניות תרשיש.
מח,ט  כאשר שמענו,    כן ראינו--
בעיר-יהוה צבאות,    בעיר אלהינו:
אלהים יכוננה עד-עולם    סלה.
מח,י  דמינו אלהים חסדך--    בקרב, היכלך.
מח,יא  כשמך אלהים--    כן תהלתך, על-קצוי-ארץ;
צדק,    מלאה ימינך.
מח,יב  ישמח, הר ציון--תגלנה, בנות יהודה:    למען, משפטיך.
מח,יג  סבו ציון, והקיפוה;    ספרו, מגדליה.
מח,יד  שיתו לבכם, לחילה--פסגו ארמנותיה:    למען תספרו, לדור אחרון.
מח,טו  כי זה, אלהים אלהינו--עולם ועד;    הוא ינהגנו על-מות.

מט,א  למנצח לבני-קרח מזמור.
מט,ב  שמעו-זאת, כל-העמים;    האזינו, כל-ישבי חלד.
מט,ג  גם-בני אדם, גם-בני-איש--    יחד, עשיר ואביון.
מט,ד  פי, ידבר חכמות;    והגות לבי תבונות.
מט,ה  אטה למשל אזני;    אפתח בכנור, חידתי.
מט,ו  למה אירא, בימי רע--    עון עקבי יסובני.
מט,ז  הבטחים על-חילם;    וברב עשרם יתהללו.
מט,ח  אח--לא פדה יפדה איש;    לא-יתן לאלהים כפרו.
מט,ט  ויקר, פדיון נפשם;    וחדל לעולם.
מט,י  ויחי-עוד לנצח;    לא יראה השחת.
מט,יא  כי יראה, חכמים ימותו--    יחד כסיל ובער יאבדו;
ועזבו לאחרים    חילם.
מט,יב  קרבם בתימו, לעולם--    משכנתם, לדור ודר;
קראו בשמותם,    עלי אדמות.
מט,יג  ואדם ביקר, בל-ילין;    נמשל כבהמות נדמו.
מט,יד  זה דרכם, כסל למו;    ואחריהם, בפיהם ירצו סלה.
מט,טו  כצאן, לשאול שתו--    מות ירעם:
וירדו בם ישרים, לבקר--וצירם (וצורם), לבלות שאול;    מזבל לו.
מט,טז  אך-אלהים--יפדה נפשי, מיד-שאול:    כי יקחני סלה.
מט,יז  אל-תירא, כי-יעשר איש:    כי-ירבה, כבוד ביתו.
מט,יח  כי לא במותו, יקח הכל;    לא-ירד אחריו כבודו.
מט,יט  כי-נפשו, בחייו יברך;    ויודך, כי-תיטיב לך.
מט,כ  תבוא, עד-דור אבותיו;    עד-נצח, לא יראו-אור.
מט,כא  אדם ביקר, ולא יבין;    נמשל כבהמות נדמו.

נ,א  מזמור, לאסף:
אל, אלהים יהוה--    דבר ויקרא-ארץ;
ממזרח-שמש,    עד-מבאו.
נ,ב  מציון מכלל-יפי--    אלהים הופיע.
נ,ג  יבא אלהינו,    ואל-יחרש:
אש-לפניו תאכל;    וסביביו, נשערה מאד.
נ,ד  יקרא אל-השמים מעל;    ואל-הארץ, לדין עמו.
נ,ה  אספו-לי חסידי--    כרתי בריתי עלי-זבח.
נ,ו  ויגידו שמים צדקו:    כי-אלהים, שפט הוא סלה.
נ,ז  שמעה עמי, ואדברה--    ישראל, ואעידה בך:
אלהים אלהיך    אנכי.
נ,ח  לא על-זבחיך, אוכיחך;    ועולתיך לנגדי תמיד.
נ,ט  לא-אקח מביתך פר;    ממכלאתיך, עתודים.
נ,י  כי-לי כל-חיתו-יער;    בהמות, בהררי-אלף.
נ,יא  ידעתי, כל-עוף הרים;    וזיז שדי, עמדי.
נ,יב  אם-ארעב, לא-אמר לך:    כי-לי תבל, ומלאה.
נ,יג  האוכל, בשר אבירים;    ודם עתודים אשתה.
נ,יד  זבח לאלהים תודה;    ושלם לעליון נדריך.
נ,טו  וקראני, ביום צרה;    אחלצך, ותכבדני.
נ,טז  ולרשע, אמר אלהים, מה-לך, לספר חקי;    ותשא בריתי עלי-פיך.
נ,יז  ואתה, שנאת מוסר;    ותשלך דברי אחריך.
נ,יח  אם-ראית גנב, ותרץ עמו;    ועם מנאפים חלקך.
נ,יט  פיך, שלחת ברעה;    ולשונך, תצמיד מרמה.
נ,כ  תשב, באחיך תדבר;    בבן-אמך, תתן-דפי.
נ,כא  אלה עשית, והחרשתי--    דמית, היות-אהיה כמוך;
אוכיחך ואערכה    לעיניך.
נ,כב  בינו-נא זאת, שכחי אלוה:    פן-אטרף, ואין מציל.
נ,כג  זבח תודה, יכבדנני:    ושם דרך--אראנו, בישע אלהים.

נא,א  למנצח, מזמור לדוד.
נא,ב  בבוא-אליו, נתן הנביא--    כאשר-בא, אל-בת-שבע.
נא,ג  חנני אלהים כחסדך;    כרב רחמיך, מחה פשעי.
נא,ד  הרבה (הרב), כבסני מעוני;    ומחטאתי טהרני.
נא,ה  כי-פשעי, אני אדע;    וחטאתי נגדי תמיד.
נא,ו  לך לבדך, חטאתי,    והרע בעיניך, עשיתי:
למען, תצדק בדברך--    תזכה בשפטך.
נא,ז  הן-בעוון חוללתי;    ובחטא, יחמתני אמי.
נא,ח  הן-אמת, חפצת בטחות;    ובסתם, חכמה תודיעני.
נא,ט  תחטאני באזוב ואטהר;    תכבסני, ומשלג אלבין.
נא,י  תשמיעני, ששון ושמחה;    תגלנה, עצמות דכית.
נא,יא  הסתר פניך, מחטאי;    וכל-עונתי מחה.
נא,יב  לב טהור, ברא-לי אלהים;    ורוח נכון, חדש בקרבי.
נא,יג  אל-תשליכני מלפניך;    ורוח קדשך, אל-תקח ממני.
נא,יד  השיבה לי, ששון ישעך;    ורוח נדיבה תסמכני.
נא,טו  אלמדה פשעים דרכיך;    וחטאים, אליך ישובו.
נא,טז  הצילני מדמים, אלהים--    אלהי תשועתי:
תרנן לשוני,    צדקתך.
נא,יז  אדני, שפתי תפתח;    ופי, יגיד תהלתך.
נא,יח  כי, לא-תחפץ זבח ואתנה;    עולה, לא תרצה.
נא,יט  זבחי אלהים,    רוח נשברה:
לב-נשבר ונדכה--    אלהים, לא תבזה.
נא,כ  היטיבה ברצונך, את-ציון;    תבנה, חומות ירושלם.
נא,כא  אז תחפץ זבחי-צדק,    עולה וכליל;
אז יעלו על-מזבחך    פרים.

נב,א  למנצח, משכיל לדוד.
נב,ב  בבוא, דואג האדמי--    ויגד לשאול:
ויאמר לו--    בא דוד, אל-בית אחימלך.
נב,ג  מה-תתהלל ברעה, הגבור;    חסד אל, כל-היום.
נב,ד  הוות, תחשב לשונך;    כתער מלטש, עשה רמיה.
נב,ה  אהבת רע מטוב;    שקר, מדבר צדק סלה.
נב,ו  אהבת כל-דברי-בלע;    לשון מרמה.
נב,ז  גם-אל,    יתצך לנצח:
יחתך ויסחך מאהל;    ושרשך מארץ חיים סלה.
נב,ח  ויראו צדיקים וייראו; ועליו ישחקו.
נב,ט  הנה הגבר--    לא ישים אלהים, מעוזו:
ויבטח, ברב עשרו;    יעז, בהותו.
נב,י  ואני, כזית רענן--    בבית אלהים;
בטחתי בחסד-אלהים,    עולם ועד.
נב,יא  אודך לעולם, כי עשית;    ואקוה שמך כי-טוב, נגד חסידיך.

נג,א  למנצח על-מחלת, משכיל לדוד.
נג,ב  אמר נבל בלבו,    אין אלהים;
השחיתו, והתעיבו עול--    אין עשה-טוב.
נג,ג  אלהים--    משמים, השקיף על-בני-אדם:
לראות, היש משכיל--    דרש, את-אלהים.
נג,ד  כלו סג, יחדו נאלחו:    אין עשה-טוב; אין, גם-אחד.
נג,ה  הלא ידעו, פעלי-און:    אכלי עמי, אכלו לחם; אלהים, לא קראו.
נג,ו  שם, פחדו פחד--    לא-היה-פחד:
כי-אלהים--פזר, עצמות חנך;    הבשתה, כי-אלהים מאסם.
נג,ז  מי יתן מציון,    ישעות ישראל:
בשוב אלהים, שבות עמו;    יגל יעקב, ישמח ישראל.

נד,א  למנצח בנגינת, משכיל לדוד.
נד,ב  בבא הזיפים, ויאמרו לשאול:    הלא דוד, מסתתר עמנו.
נד,ג  אלהים, בשמך הושיעני;    ובגבורתך תדינני.
נד,ד  אלהים, שמע תפלתי;    האזינה, לאמרי-פי.
נד,ה  כי זרים, קמו עלי--    ועריצים, בקשו נפשי;
לא שמו אלהים לנגדם    סלה.
נד,ו  הנה אלהים, עזר לי;    אדני, בסמכי נפשי.
נד,ז  ישוב (ישיב) הרע, לשררי;    באמתך, הצמיתם.
נד,ח  בנדבה אזבחה-לך;    אודה שמך יהוה כי-טוב.
נד,ט  כי מכל-צרה, הצילני;    ובאיבי, ראתה עיני.

נה,א  למנצח בנגינת, משכיל לדוד.
נה,ב  האזינה אלהים, תפלתי;    ואל-תתעלם, מתחנתי.
נה,ג  הקשיבה לי וענני;    אריד בשיחי ואהימה.
נה,ד  מקול אויב--מפני, עקת רשע:    כי-ימיטו עלי און, ובאף ישטמוני.
נה,ה  לבי, יחיל בקרבי;    ואימות מות, נפלו עלי.
נה,ו  יראה ורעד, יבא בי;    ותכסני, פלצות.
נה,ז  ואמר--מי-יתן-לי אבר, כיונה:    אעופה ואשכנה.
נה,ח  הנה, ארחיק נדד;    אלין במדבר סלה.
נה,ט  אחישה מפלט לי--    מרוח סעה מסער.
נה,י  בלע אדני, פלג לשונם:    כי-ראיתי חמס וריב בעיר.
נה,יא  יומם ולילה--יסובבה על-חומתיה;    ואון ועמל בקרבה.
נה,יב  הוות בקרבה;    ולא-ימיש מרחבה, תך ומרמה.
נה,יג  כי לא-אויב יחרפני,    ואשא:
לא-משנאי, עלי הגדיל;    ואסתר ממנו.
נה,יד  ואתה אנוש כערכי;    אלופי, ומידעי.
נה,טו  אשר יחדו, נמתיק סוד;    בבית אלהים, נהלך ברגש.
נה,טז  ישימות (ישי מות), עלימו--ירדו שאול חיים:    כי-רעות במגורם בקרבם.
נה,יז  אני, אל-אלהים אקרא;    ויהוה, יושיעני.
נה,יח  ערב ובקר וצהרים, אשיחה ואהמה;    וישמע קולי.
נה,יט  פדה בשלום נפשי, מקרב-לי:    כי-ברבים, היו עמדי.
נה,כ  ישמע אל, ויענם--    וישב קדם, סלה:
אשר אין חליפות למו;    ולא יראו אלהים.
נה,כא  שלח ידיו, בשלמיו;    חלל בריתו.
נה,כב  חלקו, מחמאת פיו--    וקרב-לבו:
רכו דבריו משמן;    והמה פתחות.
נה,כג  השלך על-יהוה, יהבך--    והוא יכלכלך:
לא-יתן לעולם מוט--    לצדיק.
נה,כד  ואתה אלהים,    תורדם לבאר שחת--
אנשי דמים ומרמה,    לא-יחצו ימיהם;
ואני,    אבטח-בך.

נו,א  למנצח, על-יונת אלם רחקים--    לדוד מכתם:
באחז אותו פלשתים    בגת.
נו,ב  חנני אלהים, כי-שאפני אנוש;    כל-היום, לחם ילחצני.
נו,ג  שאפו שוררי, כל-היום:    כי-רבים לחמים לי מרום.
נו,ד  יום אירא--    אני, אליך אבטח.
נו,ה  באלהים,    אהלל דברו:
באלהים בטחתי, לא אירא;    מה-יעשה בשר לי.
נו,ו  כל-היום, דברי יעצבו;    עלי כל-מחשבתם לרע.
נו,ז  יגורו, יצפינו (יצפונו)--המה, עקבי ישמרו:    כאשר, קוו נפשי.
נו,ח  על-און פלט-למו;    באף, עמים הורד אלהים.
נו,ט  נדי, ספרתה-אתה:    שימה דמעתי בנאדך; הלא, בספרתך.
נו,י  אז ישובו אויבי אחור, ביום אקרא;    זה-ידעתי, כי-אלהים לי.
נו,יא  באלהים, אהלל דבר;    ביהוה, אהלל דבר.
נו,יב  באלהים בטחתי, לא אירא;    מה-יעשה אדם לי.
נו,יג  עלי אלהים נדריך;    אשלם תודת לך.
נו,יד  כי הצלת נפשי, ממות--    הלא רגלי, מדחי:
להתהלך, לפני אלהים--    באור, החיים.

נז,א  למנצח אל-תשחת, לדוד מכתם--    בברחו מפני-שאול, במערה.
נז,ב  חנני אלהים, חנני--    כי בך, חסיה נפשי:
ובצל-כנפיך אחסה--    עד, יעבר הוות.
נז,ג  אקרא, לאלהים עליון;    לאל, גמר עלי.
נז,ד  ישלח משמים, ויושיעני--    חרף שאפי סלה;
ישלח אלהים,    חסדו ואמתו.
נז,ה  נפשי, בתוך לבאם--    אשכבה להטים:
בני-אדם--שניהם, חנית וחצים;    ולשונם, חרב חדה.
נז,ו  רומה על-השמים אלהים;    על כל-הארץ כבודך.
נז,ז  רשת, הכינו לפעמי--    כפף נפשי:
כרו לפני שיחה;    נפלו בתוכה סלה.
נז,ח  נכון לבי אלהים, נכון לבי;    אשירה, ואזמרה.
נז,ט  עורה כבודי--עורה, הנבל וכנור;    אעירה שחר.
נז,י  אודך בעמים אדני;    אזמרך, בלאמים.
נז,יא  כי-גדל עד-שמים חסדך;    ועד-שחקים אמתך.
נז,יב  רומה על-שמים אלהים;    על כל-הארץ כבודך.

נח,א  למנצח אל-תשחת, לדוד מכתם.
נח,ב  האמנם--אלם צדק, תדברון;    מישרים תשפטו, בני אדם.
נח,ג  אף-בלב, עולת תפעלון:    בארץ--חמס ידיכם, תפלסון.
נח,ד  זרו רשעים מרחם;    תעו מבטן, דברי כזב.
נח,ה  חמת-למו, כדמות חמת-נחש;    כמו-פתן חרש, יאטם אזנו.
נח,ו  אשר לא-ישמע, לקול מלחשים;    חובר חברים מחכם.
נח,ז  אלהים--הרס שנימו בפימו;    מלתעות כפירים, נתץ יהוה.
נח,ח  ימאסו כמו-מים,    יתהלכו-למו;
ידרך חצו,    כמו יתמללו.
נח,ט  כמו שבלול, תמס יהלך;    נפל אשת, בל-חזו שמש.
נח,י  בטרם, יבינו סירתכם אטד;    כמו-חי כמו-חרון, ישערנו.
נח,יא  ישמח צדיק, כי-חזה נקם;    פעמיו ירחץ, בדם הרשע.
נח,יב  ויאמר אדם, אך-פרי לצדיק;    אך יש-אלהים, שפטים בארץ.

נט,א  למנצח אל-תשחת, לדוד מכתם:    בשלח שאול;
וישמרו את-הבית,    להמיתו.
נט,ב  הצילני מאיבי אלהי;    ממתקוממי תשגבני.
נט,ג  הצילני, מפעלי און;    ומאנשי דמים, הושיעני.
נט,ד  כי הנה ארבו, לנפשי--    יגורו עלי עזים;
לא-פשעי ולא-חטאתי    יהוה.
נט,ה  בלי-עון, ירצון ויכוננו;    עורה לקראתי וראה.
נט,ו  ואתה יהוה-אלהים צבאות, אלהי ישראל--    הקיצה, לפקד כל-הגוים;
אל-תחן כל-בגדי און    סלה.
נט,ז  ישובו לערב, יהמו ככלב;    ויסובבו עיר.
נט,ח  הנה, יביעון בפיהם--חרבות, בשפתותיהם:    כי-מי שמע.
נט,ט  ואתה יהוה, תשחק-למו;    תלעג, לכל-גוים.
נט,י  עזו, אליך אשמרה:    כי-אלהים, משגבי.
נט,יא  אלהי חסדו (חסדי) יקדמני;    אלהים, יראני בשררי.
נט,יב  אל-תהרגם, פן ישכחו עמי--הניעמו בחילך, והורידמו:    מגננו אדני.
נט,יג  חטאת-פימו,    דבר-שפתימו:
וילכדו בגאונם;    ומאלה ומכחש יספרו.
נט,יד  כלה בחמה,    כלה ואינמו:
וידעו--כי-אלהים, משל ביעקב;    לאפסי הארץ סלה.
נט,טו  וישבו לערב, יהמו ככלב;    ויסובבו עיר.
נט,טז  המה, ינועון (יניעון) לאכל--    אם-לא ישבעו, וילינו.
נט,יז  ואני, אשיר עזך--    וארנן לבקר, חסדך:
כי-היית משגב לי;    ומנוס, ביום צר-לי.
נט,יח  עזי, אליך אזמרה:    כי-אלהים משגבי, אלהי חסדי.

ס,א  למנצח, על-שושן עדות;    מכתם לדוד ללמד.
ס,ב  בהצותו, את ארם נהרים--    ואת-ארם צובה:
וישב יואב, ויך את-אדום בגיא-מלח--    שנים עשר אלף.
ס,ג  אלהים, זנחתנו פרצתנו;    אנפת, תשובב לנו.
ס,ד  הרעשתה ארץ פצמתה;    רפה שבריה כי-מטה.
ס,ה  הראית עמך קשה;    השקיתנו, יין תרעלה.
ס,ו  נתתה ליראיך נס, להתנוסס--    מפני, קשט סלה.
ס,ז  למען, יחלצון ידידיך;    הושיעה ימינך ועננו (וענני).
ס,ח  אלהים, דבר בקדשו--אעלזה:    אחלקה שכם; ועמק סכות אמדד.
ס,ט  לי גלעד, ולי מנשה, ואפרים, מעוז ראשי;    יהודה, מחקקי.
ס,י  מואב, סיר רחצי--על-אדום, אשליך נעלי;    עלי, פלשת התרועעי.
ס,יא  מי יבלני, עיר מצור;    מי נחני עד-אדום.
ס,יב  הלא-אתה אלהים זנחתנו;    ולא-תצא אלהים, בצבאותינו.
ס,יג  הבה-לנו עזרת מצר;    ושוא, תשועת אדם.
ס,יד  באלהים נעשה-חיל;    והוא, יבוס צרינו.

סא,א  למנצח על-נגינת לדוד.
סא,ב  שמעה אלהים, רנתי;    הקשיבה, תפלתי.
סא,ג  מקצה הארץ, אליך אקרא--    בעטף לבי;
בצור-ירום ממני    תנחני.
סא,ד  כי-היית מחסה לי;    מגדל-עז, מפני אויב.
סא,ה  אגורה באהלך, עולמים;    אחסה בסתר כנפיך סלה.
סא,ו  כי-אתה אלהים, שמעת לנדרי;    נתת ירשת, יראי שמך.
סא,ז  ימים על-ימי-מלך תוסיף;    שנותיו, כמו-דר ודר.
סא,ח  ישב עולם, לפני אלהים;    חסד ואמת, מן ינצרהו.
סא,ט  כן אזמרה שמך לעד--    לשלמי נדרי, יום יום.

סב,א  למנצח על-ידותון--    מזמור לדוד.
סב,ב  אך אל-אלהים, דומיה נפשי;    ממנו, ישועתי.
סב,ג  אך-הוא צורי, וישועתי;    משגבי, לא-אמוט רבה.
סב,ד  עד-אנה, תהותתו על-איש--    תרצחו כלכם:
כקיר נטוי;    גדר, הדחויה.
סב,ה  אך משאתו, יעצו להדיח--    ירצו כזב:
בפיו יברכו;    ובקרבם, יקללו-סלה.
סב,ו  אך לאלהים, דומי נפשי:    כי-ממנו, תקותי.
סב,ז  אך-הוא צורי, וישועתי;    משגבי, לא אמוט.
סב,ח  על-אלהים, ישעי וכבודי;    צור-עזי מחסי, באלהים.
סב,ט  בטחו בו בכל-עת, עם--    שפכו-לפניו לבבכם;
אלהים מחסה-לנו    סלה.
סב,י  אך, הבל בני-אדם--    כזב בני-איש:
במאזנים לעלות;    המה, מהבל יחד.
סב,יא  אל-תבטחו בעשק,    ובגזל אל-תהבלו:
חיל כי-ינוב--    אל-תשיתו לב.
סב,יב  אחת, דבר אלהים--שתים-זו שמעתי:    כי עז, לאלהים.
סב,יג  ולך-אדני חסד:    כי-אתה תשלם לאיש כמעשהו.

סג,א  מזמור לדוד;    בהיותו, במדבר יהודה.
סג,ב  אלהים, אלי אתה--    אשחרך:
צמאה לך, נפשי--    כמה לך בשרי;
בארץ-ציה ועיף    בלי-מים.
סג,ג  כן, בקדש חזיתך--    לראות עזך, וכבודך.
סג,ד  כי-טוב חסדך, מחיים;    שפתי ישבחונך.
סג,ה  כן אברכך בחיי;    בשמך, אשא כפי.
סג,ו  כמו חלב ודשן, תשבע נפשי;    ושפתי רננות, יהלל-פי.
סג,ז  אם-זכרתיך על-יצועי--    באשמרות, אהגה-בך.
סג,ח  כי-היית עזרתה לי;    ובצל כנפיך ארנן.
סג,ט  דבקה נפשי אחריך;    בי, תמכה ימינך.
סג,י  והמה--לשואה, יבקשו נפשי;    יבאו, בתחתיות הארץ.
סג,יא  יגירהו, על-ידי-חרב;    מנת שעלים יהיו.
סג,יב  והמלך,    ישמח באלהים:
יתהלל, כל-הנשבע בו:    כי יסכר, פי דוברי-שקר.

סד,א  למנצח, מזמור לדוד.
סד,ב  שמע-אלהים קולי בשיחי;    מפחד אויב, תצר חיי.
סד,ג  תסתירני, מסוד מרעים;    מרגשת, פעלי און.
סד,ד  אשר שננו כחרב לשונם;    דרכו חצם, דבר מר.
סד,ה  לירת במסתרים תם;    פתאם ירהו, ולא ייראו.
סד,ו  יחזקו-למו, דבר רע--    יספרו, לטמון מוקשים;
אמרו,    מי יראה-למו.
סד,ז  יחפשו עולת--    תמנו, חפש מחפש;
וקרב איש,    ולב עמק.
סד,ח  וירם, אלהים:    חץ פתאום--היו, מכותם.
סד,ט  ויכשילוהו עלימו לשונם;    יתנדדו, כל-ראה בם.
סד,י  וייראו, כל-אדם:    ויגידו, פעל אלהים; ומעשהו השכילו.
סד,יא  ישמח צדיק ביהוה, וחסה בו;    ויתהללו, כל-ישרי-לב.

סה,א  למנצח מזמור, לדוד שיר.
סה,ב  לך דמיה תהלה אלהים בציון;    ולך, ישלם-נדר.
סה,ג  שמע תפלה--    עדיך, כל-בשר יבאו.
סה,ד  דברי עונת, גברו מני;    פשעינו, אתה תכפרם.
סה,ה  אשרי, תבחר ותקרב--    ישכן חצריך:
נשבעה, בטוב ביתך;    קדש, היכלך.
סה,ו  נוראות, בצדק תעננו--    אלהי ישענו;
מבטח כל-קצוי-ארץ,    וים רחקים.
סה,ז  מכין הרים בכחו;    נאזר, בגבורה.
סה,ח  משביח, שאון ימים--שאון גליהם;    והמון לאמים.
סה,ט  וייראו, ישבי קצות--מאותתיך;    מוצאי בקר וערב תרנין.
סה,י  פקדת הארץ ותשקקה, רבת תעשרנה--    פלג אלהים, מלא מים;
תכין דגנם,    כי-כן תכינה.
סה,יא  תלמיה רוה, נחת גדודה;    ברביבים תמגגנה, צמחה תברך.
סה,יב  עטרת, שנת טובתך;    ומעגליך, ירעפון דשן.
סה,יג  ירעפו, נאות מדבר;    וגיל, גבעות תחגרנה.
סה,יד  לבשו כרים, הצאן--    ועמקים יעטפו-בר;
יתרועעו,    אף-ישירו.

סו,א  למנצח, שיר מזמור:    הריעו לאלהים, כל-הארץ.
סו,ב  זמרו כבוד-שמו;    שימו כבוד, תהלתו.
סו,ג  אמרו לאלהים, מה-נורא מעשיך;    ברב עזך, יכחשו לך איביך.
סו,ד  כל-הארץ, ישתחוו לך--ויזמרו-לך;    יזמרו שמך סלה.
סו,ה  לכו וראו, מפעלות אלהים;    נורא עלילה, על-בני אדם.
סו,ו  הפך ים, ליבשה--בנהר, יעברו ברגל;    שם, נשמחה-בו.
סו,ז  משל בגבורתו, עולם--    עיניו, בגוים תצפינה;
הסוררים,    אל-ירימו (ירומו) למו סלה.
סו,ח  ברכו עמים אלהינו;    והשמיעו, קול תהלתו.
סו,ט  השם נפשנו, בחיים;    ולא-נתן למוט רגלנו.
סו,י  כי-בחנתנו אלהים;    צרפתנו, כצרף-כסף.
סו,יא  הבאתנו במצודה;    שמת מועקה במתנינו.
סו,יב  הרכבת אנוש, לראשנו:    באנו-באש ובמים; ותוציאנו, לרויה.
סו,יג  אבוא ביתך בעולות;    אשלם לך נדרי.
סו,יד  אשר-פצו שפתי;    ודבר-פי, בצר-לי.
סו,טו  עלות מיחים אעלה-לך,    עם-קטרת אילים;
אעשה בקר עם-עתודים    סלה.
סו,טז  לכו-שמעו ואספרה, כל-יראי אלהים:    אשר עשה לנפשי.
סו,יז  אליו פי-קראתי;    ורומם, תחת לשוני.
סו,יח  און, אם-ראיתי בלבי--    לא ישמע אדני.
סו,יט  אכן, שמע אלהים;    הקשיב, בקול תפלתי.
סו,כ  ברוך אלהים--    אשר לא-הסיר תפלתי וחסדו, מאתי.

סז,א  למנצח בנגינת, מזמור שיר.
סז,ב  אלהים, יחננו ויברכנו;    יאר פניו אתנו סלה.
סז,ג  לדעת בארץ דרכך;    בכל-גוים, ישועתך.
סז,ד  יודוך עמים אלהים:    יודוך, עמים כלם.
סז,ה  ישמחו וירננו,    לאמים:
כי-תשפט עמים מישר;    ולאמים, בארץ תנחם סלה.
סז,ו  יודוך עמים אלהים:    יודוך, עמים כלם.
סז,ז  ארץ, נתנה יבולה;    יברכנו, אלהים אלהינו.
סז,ח  יברכנו אלהים;    וייראו אותו, כל-אפסי-ארץ.

סח,א  למנצח לדוד, מזמור שיר.
סח,ב  יקום אלהים, יפוצו אויביו;    וינוסו משנאיו, מפניו.
סח,ג  כהנדף עשן,    תנדף:
כהמס דונג, מפני-אש--    יאבדו רשעים, מפני אלהים.
סח,ד  וצדיקים--ישמחו יעלצו, לפני אלהים;    וישישו בשמחה.
סח,ה  שירו, לאלהים--    זמרו שמו:
סלו, לרכב בערבות--ביה שמו;    ועלזו לפניו.
סח,ו  אבי יתומים, ודין אלמנות--    אלהים, במעון קדשו.
סח,ז  אלהים, מושיב יחידים ביתה--    מוציא אסירים, בכושרות;
אך סוררים,    שכנו צחיחה.
סח,ח  אלהים--בצאתך, לפני עמך;    בצעדך בישימון סלה.
סח,ט  ארץ רעשה, אף-שמים נטפו--    מפני אלהים:
זה סיני--    מפני אלהים, אלהי ישראל.
סח,י  גשם נדבות, תניף אלהים;    נחלתך ונלאה, אתה כוננתה.
סח,יא  חיתך ישבו-בה;    תכין בטובתך לעני אלהים.
סח,יב  אדני יתן-אמר;    המבשרות, צבא רב.
סח,יג  מלכי צבאות, ידדון ידדון;    ונות-בית, תחלק שלל.
סח,יד  אם-תשכבון,    בין שפתים:
כנפי יונה, נחפה בכסף;    ואברותיה, בירקרק חרוץ.
סח,טו  בפרש שדי מלכים בה--    תשלג בצלמון.
סח,טז  הר-אלהים הר-בשן:    הר גבננים, הר-בשן.
סח,יז  למה, תרצדון--    הרים גבננים:
ההר--חמד אלהים לשבתו;    אף-יהוה, ישכן לנצח.
סח,יח  רכב אלהים, רבתים אלפי שנאן;    אדני בם, סיני בקדש.
סח,יט  עלית למרום, שבית שבי--    לקחת מתנות, באדם;
ואף סוררים,    לשכן יה אלהים.
סח,כ  ברוך אדני, יום יום:    יעמס-לנו--האל ישועתנו סלה.
סח,כא  האל לנו, אל למושעות:    וליהוה אדני--למות, תצאות.
סח,כב  אך-אלהים--ימחץ, ראש איביו:    קדקד שער--מתהלך, באשמיו.
סח,כג  אמר אדני, מבשן אשיב;    אשיב, ממצלות ים.
סח,כד  למען, תמחץ רגלך--בדם:    לשון כלביך--מאיבים מנהו.
סח,כה  ראו הליכותיך אלהים;    הליכות אלי מלכי בקדש.
סח,כו  קדמו שרים, אחר נגנים;    בתוך עלמות, תופפות.
סח,כז  במקהלות, ברכו אלהים;    אדני, ממקור ישראל.
סח,כח  שם בנימן, צעיר רדם--שרי יהודה, רגמתם;    שרי זבלון, שרי נפתלי.
סח,כט  צוה אלהיך, עזך:    עוזה אלהים--זו, פעלת לנו.
סח,ל  מהיכלך, על-ירושלם--    לך יובילו מלכים שי.
סח,לא  גער חית קנה, עדת אבירים בעגלי עמים--    מתרפס ברצי-כסף;
בזר עמים,    קרבות יחפצו.
סח,לב  יאתיו חשמנים, מני מצרים;    כוש תריץ ידיו, לאלהים.
סח,לג  ממלכות הארץ, שירו לאלהים;    זמרו אדני סלה.
סח,לד  לרכב, בשמי שמי-קדם--    הן יתן בקולו, קול עז.
סח,לה  תנו עז, לאלהים:    על-ישראל גאותו; ועזו, בשחקים.
סח,לו  נורא אלהים,    ממקדשיך:
אל ישראל--    הוא נתן עז ותעצמות לעם;
ברוך אלהים.

סט,א  למנצח על-שושנים לדוד.
סט,ב  הושיעני אלהים--    כי באו מים עד-נפש.
סט,ג  טבעתי, ביון מצולה--    ואין מעמד;
באתי במעמקי-מים,    ושבלת שטפתני.
סט,ד  יגעתי בקראי, נחר גרוני:    כלו עיני--מיחל, לאלהי.
סט,ה  רבו, משערות ראשי--    שנאי חנם:
עצמו מצמיתי, איבי שקר--    אשר לא-גזלתי, אז אשיב.
סט,ו  אלהים--אתה ידעת, לאולתי;    ואשמותי, ממך לא-נכחדו.
סט,ז  אל-יבשו בי, קויך--    אדני יהוה, צבאות:
אל-יכלמו בי מבקשיך--    אלהי, ישראל.
סט,ח  כי-עליך, נשאתי חרפה;    כסתה כלמה פני.
סט,ט  מוזר, הייתי לאחי;    ונכרי, לבני אמי.
סט,י  כי-קנאת ביתך אכלתני;    וחרפות חורפיך, נפלו עלי.
סט,יא  ואבכה בצום נפשי;    ותהי לחרפות לי.
סט,יב  ואתנה לבושי שק;    ואהי להם למשל.
סט,יג  ישיחו בי, ישבי שער;    ונגינות, שותי שכר.
סט,יד  ואני תפלתי-לך יהוה, עת רצון--    אלהים ברב-חסדך;
ענני,    באמת ישעך.
סט,טו  הצילני מטיט, ואל-אטבעה;    אנצלה משנאי, וממעמקי מים.
סט,טז  אל-תשטפני, שבלת מים--    ואל-תבלעני מצולה;
ואל-תאטר-עלי באר    פיה.
סט,יז  ענני יהוה, כי-טוב חסדך;    כרב רחמיך, פנה אלי.
סט,יח  ואל-תסתר פניך, מעבדך:    כי-צר-לי, מהר ענני.
סט,יט  קרבה אל-נפשי גאלה;    למען איבי פדני.
סט,כ  אתה ידעת--חרפתי ובשתי, וכלמתי;    נגדך, כל-צוררי.
סט,כא  חרפה, שברה לבי--    ואנושה:
ואקוה לנוד ואין;    ולמנחמים, ולא מצאתי.
סט,כב  ויתנו בברותי ראש;    ולצמאי, ישקוני חמץ.
סט,כג  יהי-שלחנם לפניהם לפח;    ולשלומים למוקש.
סט,כד  תחשכנה עיניהם, מראות;    ומתניהם, תמיד המעד.
סט,כה  שפך-עליהם זעמך;    וחרון אפך, ישיגם.
סט,כו  תהי-טירתם נשמה;    באהליהם, אל-יהי ישב.
סט,כז  כי-אתה אשר-הכית רדפו;    ואל-מכאוב חלליך יספרו.
סט,כח  תנה-עון, על-עונם;    ואל-יבאו, בצדקתך.
סט,כט  ימחו, מספר חיים;    ועם צדיקים, אל-יכתבו.
סט,ל  ואני, עני וכואב;    ישועתך אלהים תשגבני.
סט,לא  אהללה שם-אלהים בשיר;    ואגדלנו בתודה.
סט,לב  ותיטב ליהוה, משור פר;    מקרן מפריס.
סט,לג  ראו ענוים ישמחו;    דרשי אלהים, ויחי לבבכם.
סט,לד  כי-שמע אל-אביונים יהוה;    ואת-אסיריו, לא בזה.
סט,לה  יהללוהו, שמים וארץ;    ימים, וכל-רמש בם.
סט,לו  כי אלהים, יושיע ציון, ויבנה, ערי יהודה;    וישבו שם, וירשוה.
סט,לז  וזרע עבדיו, ינחלוה;    ואהבי שמו, ישכנו-בה.

ע,א-ב  למנצח, לדוד להזכיר.   אלהים להצילני; יהוה, לעזרתי חושה.
ע,ג  יבשו ויחפרו, מבקשי נפשי:    יסגו אחור, ויכלמו; חפצי, רעתי.
ע,ד  ישובו, על-עקב בשתם--    האמרים, האח האח.
ע,ה  ישישו וישמחו, בך--    כל-מבקשיך:
ויאמרו תמיד, יגדל אלהים--    אהבי, ישועתך.
ע,ו  ואני, עני ואביון--    אלהים חושה-לי:
עזרי ומפלטי אתה;    יהוה, אל-תאחר.

עא,א  בך-יהוה חסיתי;    אל-אבושה לעולם.
עא,ב  בצדקתך, תצילני ותפלטני;    הטה-אלי אזנך, והושיעני.
עא,ג  היה לי, לצור מעון לבוא--    תמיד, צוית להושיעני:
כי-סלעי ומצודתי    אתה.
עא,ד  אלהי--פלטני, מיד רשע;    מכף מעול וחומץ.
עא,ה  כי-אתה תקותי;    אדני יהוה, מבטחי מנעורי.
עא,ו  עליך, נסמכתי מבטן--ממעי אמי, אתה גוזי;    בך תהלתי תמיד.
עא,ז  כמופת, הייתי לרבים;    ואתה, מחסי-עז.
עא,ח  ימלא פי, תהלתך;    כל-היום, תפארתך.
עא,ט  אל-תשליכני, לעת זקנה;    ככלות כחי, אל-תעזבני.
עא,י  כי-אמרו אויבי לי;    ושמרי נפשי, נועצו יחדו.
עא,יא  לאמר, אלהים עזבו;    רדפו ותפשוהו, כי-אין מציל.
עא,יב  אלהים, אל-תרחק ממני;    אלהי, לעזרתי חישה (חושה).
עא,יג  יבשו יכלו, שטני נפשי:    יעטו חרפה, וכלמה--מבקשי, רעתי.
עא,יד  ואני, תמיד איחל;    והוספתי, על-כל-תהלתך.
עא,טו  פי, יספר צדקתך--כל-היום תשועתך:    כי לא ידעתי ספרות.
עא,טז  אבוא--בגברות, אדני יהוה;    אזכיר צדקתך לבדך.
עא,יז  אלהים, למדתני מנעורי;    ועד-הנה, אגיד נפלאותיך.
עא,יח  וגם עד-זקנה, ושיבה--    אלהים אל-תעזבני:
עד-אגיד זרועך לדור;    לכל-יבוא, גבורתך.
עא,יט  וצדקתך אלהים,    עד-מרום:
אשר-עשית גדלות;    אלהים, מי כמוך.
עא,כ  אשר הראיתנו (הראיתני), צרות רבות--    ורעות:
תשוב תחינו (תחיני);    ומתהמות הארץ, תשוב תעלני.
עא,כא  תרב גדלתי;    ותסב תנחמני.
עא,כב  גם-אני, אודך בכלי-נבל--    אמתך אלהי:
אזמרה לך בכנור--    קדוש, ישראל.
עא,כג  תרננה שפתי, כי אזמרה-לך;    ונפשי, אשר פדית.
עא,כד  גם-לשוני--    כל-היום, תהגה צדקתך:
כי-בשו כי-חפרו,    מבקשי רעתי.

עב,א  לשלמה:    אלהים--משפטיך, למלך תן; וצדקתך לבן-מלך.
עב,ב  ידין עמך בצדק;    וענייך במשפט.
עב,ג  ישאו הרים שלום לעם;    וגבעות, בצדקה.
עב,ד  ישפט, עניי-עם--יושיע, לבני אביון;    וידכא עושק.
עב,ה  ייראוך עם-שמש;    ולפני ירח, דור דורים.
עב,ו  ירד, כמטר על-גז;    כרביבים, זרזיף ארץ.
עב,ז  יפרח-בימיו צדיק;    ורב שלום, עד-בלי ירח.
עב,ח  וירד, מים עד-ים;    ומנהר, עד-אפסי-ארץ.
עב,ט  לפניו, יכרעו ציים;    ואיביו, עפר ילחכו.
עב,י  מלכי תרשיש ואיים,    מנחה ישיבו;
מלכי שבא וסבא,    אשכר יקריבו.
עב,יא  וישתחוו-לו כל-מלכים;    כל-גוים יעבדוהו.
עב,יב  כי-יציל, אביון משוע;    ועני, ואין-עזר לו.
עב,יג  יחס, על-דל ואביון;    ונפשות אביונים יושיע.
עב,יד  מתוך ומחמס, יגאל נפשם;    וייקר דמם בעיניו.
עב,טו  ויחי--    ויתן-לו, מזהב שבא:
ויתפלל בעדו תמיד;    כל-היום, יברכנהו.
עב,טז  יהי פסת-בר, בארץ--    בראש הרים:
ירעש כלבנון פריו;    ויציצו מעיר, כעשב הארץ.
עב,יז  יהי שמו, לעולם--    לפני-שמש, ינין (ינון) שמו:
ויתברכו בו;    כל-גוים יאשרוהו.
עב,יח  ברוך, יהוה אלהים--אלהי ישראל:    עשה נפלאות לבדו.
עב,יט  וברוך, שם כבודו--    לעולם:
וימלא כבודו, את-כל הארץ--    אמן ואמן.
עב,כ  כלו תפלות--    דוד, בן-ישי.

עג,א  מזמור, לאסף:
אך טוב, לישראל אלהים--    לברי לבב.
עג,ב  ואני--כמעט, נטוי (נטיו) רגלי;    כאין, שפכה (שפכו) אשרי.
עג,ג  כי-קנאתי, בהוללים;    שלום רשעים אראה.
עג,ד  כי אין חרצבות למותם;    ובריא אולם.
עג,ה  בעמל אנוש אינמו;    ועם-אדם, לא ינגעו.
עג,ו  לכן, ענקתמו גאוה;    יעטף-שית, חמס למו.
עג,ז  יצא, מחלב עינמו;    עברו, משכיות לבב.
עג,ח  ימיקו, וידברו ברע עשק;    ממרום ידברו.
עג,ט  שתו בשמים פיהם;    ולשונם, תהלך בארץ.
עג,י  לכן, ישיב (ישוב) עמו הלם;    ומי מלא, ימצו למו.
עג,יא  ואמרו, איכה ידע-אל;    ויש דעה בעליון.
עג,יב  הנה-אלה רשעים;    ושלוי עולם, השגו-חיל.
עג,יג  אך-ריק, זכיתי לבבי;    וארחץ בנקיון כפי.
עג,יד  ואהי נגוע, כל-היום;    ותוכחתי, לבקרים.
עג,טו  אם-אמרתי, אספרה כמו;    הנה דור בניך בגדתי.
עג,טז  ואחשבה, לדעת זאת;    עמל היא (הוא) בעיני.
עג,יז  עד-אבוא, אל-מקדשי-אל;    אבינה, לאחריתם.
עג,יח  אך בחלקות, תשית למו;    הפלתם, למשואות.
עג,יט  איך היו לשמה כרגע;    ספו תמו, מן-בלהות.
עג,כ  כחלום מהקיץ--    אדני, בעיר צלמם תבזה.
עג,כא  כי, יתחמץ לבבי;    וכליותי, אשתונן.
עג,כב  ואני-בער, ולא אדע;    בהמות, הייתי עמך.
עג,כג  ואני תמיד עמך;    אחזת, ביד-ימיני.
עג,כד  בעצתך תנחני;    ואחר, כבוד תקחני.
עג,כה  מי-לי בשמים;    ועמך, לא-חפצתי בארץ.
עג,כו  כלה שארי, ולבבי:    צור-לבבי וחלקי--אלהים לעולם.
עג,כז  כי-הנה רחקיך יאבדו;    הצמתה, כל-זונה ממך.
עג,כח  ואני, קרבת אלהים--    לי-טוב:
שתי, באדני יהוה מחסי;    לספר, כל-מלאכותיך.

עד,א  משכיל, לאסף:
למה אלהים, זנחת לנצח;    יעשן אפך, בצאן מרעיתך.
עד,ב  זכר עדתך, קנית קדם--    גאלת, שבט נחלתך;
הר-ציון,    זה שכנת בו.
עד,ג  הרימה פעמיך, למשאות נצח;    כל-הרע אויב בקדש.
עד,ד  שאגו צרריך, בקרב מועדך;    שמו אותתם אתות.
עד,ה  יודע, כמביא למעלה;    בסבך-עץ, קרדמות.
עד,ו  ועת (ועתה), פתוחיה יחד--    בכשיל וכילפות, יהלמון.
עד,ז  שלחו באש, מקדשך;    לארץ, חללו משכן-שמך.
עד,ח  אמרו בלבם, נינם יחד;    שרפו כל-מועדי-אל בארץ.
עד,ט  אותתינו, לא ראינו:    אין-עוד נביא; ולא-אתנו, ידע עד-מה.
עד,י  עד-מתי אלהים, יחרף צר;    ינאץ אויב שמך לנצח.
עד,יא  למה תשיב ידך, וימינך;    מקרב חוקך (חיקך) כלה.
עד,יב  ואלהים, מלכי מקדם;    פעל ישועות, בקרב הארץ.
עד,יג  אתה פוררת בעזך ים;    שברת ראשי תנינים, על-המים.
עד,יד  אתה רצצת, ראשי לויתן;    תתננו מאכל, לעם לציים.
עד,טו  אתה בקעת, מעין ונחל;    אתה הובשת, נהרות איתן.
עד,טז  לך יום, אף-לך לילה;    אתה הכינות, מאור ושמש.
עד,יז  אתה הצבת, כל-גבולות ארץ;    קיץ וחרף, אתה יצרתם.
עד,יח  זכר-זאת--אויב, חרף יהוה;    ועם נבל, נאצו שמך.
עד,יט  אל-תתן לחית, נפש תורך;    חית ענייך, אל-תשכח לנצח.
עד,כ  הבט לברית:    כי מלאו מחשכי-ארץ, נאות חמס.
עד,כא  אל-ישב דך נכלם;    עני ואביון, יהללו שמך.
עד,כב  קומה אלהים, ריבה ריבך;    זכר חרפתך מני-נבל, כל-היום.
עד,כג  אל-תשכח, קול צרריך;    שאון קמיך, עלה תמיד.

עה,א  למנצח אל-תשחת; מזמור לאסף שיר.
עה,ב  הודינו לך, אלהים--הודינו, וקרוב שמך;    ספרו, נפלאותיך.
עה,ג  כי, אקח מועד;    אני, מישרים אשפט.
עה,ד  נמגים, ארץ וכל-ישביה;    אנכי תכנתי עמודיה סלה.
עה,ה  אמרתי להוללים, אל-תהלו;    ולרשעים, אל-תרימו קרן.
עה,ו  אל-תרימו למרום קרנכם;    תדברו בצואר עתק.
עה,ז  כי לא ממוצא, וממערב;    ולא, ממדבר הרים.
עה,ח  כי-אלהים שפט;    זה ישפיל, וזה ירים.
עה,ט  כי כוס ביד-יהוה, ויין חמר מלא מסך--    ויגר מזה:
אך-שמריה, ימצו ישתו;    כל, רשעי-ארץ.
עה,י  ואני, אגיד לעלם;    אזמרה, לאלהי יעקב.
עה,יא  וכל-קרני רשעים אגדע;    תרוממנה, קרנות צדיק.

עו,א  למנצח בנגינת; מזמור לאסף שיר.
עו,ב  נודע ביהודה אלהים;    בישראל, גדול שמו.
עו,ג  ויהי בשלם סוכו;    ומעונתו בציון.
עו,ד  שמה, שבר רשפי-קשת;    מגן וחרב ומלחמה סלה.
עו,ה  נאור, אתה אדיר--    מהררי-טרף.
עו,ו  אשתוללו, אבירי לב--    נמו שנתם;
ולא-מצאו כל-אנשי-חיל    ידיהם.
עו,ז  מגערתך, אלהי יעקב;    נרדם, ורכב וסוס.
עו,ח  אתה, נורא אתה--ומי-יעמד לפניך;    מאז אפך.
עו,ט  משמים, השמעת דין;    ארץ יראה ושקטה.
עו,י  בקום-למשפט אלהים--    להושיע כל-ענוי-ארץ סלה.
עו,יא  כי-חמת אדם תודך;    שארית חמת תחגר.
עו,יב  נדרו ושלמו, ליהוה אלהיכם:    כל-סביביו--יבילו שי, למורא.
עו,יג  יבצר, רוח נגידים;    נורא, למלכי-ארץ.

עז,א  למנצח על-ידיתון (ידותון); לאסף מזמור.
עז,ב  קולי אל-אלהים ואצעקה;    קולי אל-אלהים, והאזין אלי.
עז,ג  ביום צרתי,    אדני דרשתי:
ידי, לילה נגרה--ולא תפוג;    מאנה הנחם נפשי.
עז,ד  אזכרה אלהים ואהמיה;    אשיחה, ותתעטף רוחי סלה.
עז,ה  אחזת, שמרות עיני;    נפעמתי, ולא אדבר.
עז,ו  חשבתי ימים מקדם--    שנות, עולמים.
עז,ז  אזכרה נגינתי, בלילה:    עם-לבבי אשיחה; ויחפש רוחי.
עז,ח  הלעולמים, יזנח אדני;    ולא-יסיף לרצות עוד.
עז,ט  האפס לנצח חסדו;    גמר אמר, לדר ודר.
עז,י  השכח חנות אל;    אם-קפץ באף, רחמיו סלה.
עז,יא  ואמר, חלותי היא--    שנות, ימין עליון.
עז,יב  אזכיר (אזכור) מעללי-יה:    כי-אזכרה מקדם פלאך.
עז,יג  והגיתי בכל-פעלך;    ובעלילותיך אשיחה.
עז,יד  אלהים, בקדש דרכך;    מי-אל גדול, כאלהים.
עז,טו  אתה האל, עשה פלא;    הודעת בעמים עזך.
עז,טז  גאלת בזרוע עמך;    בני-יעקב ויוסף סלה.
עז,יז  ראוך מים, אלהים--ראוך מים יחילו;    אף, ירגזו תהמות.
עז,יח  זרמו מים, עבות--קול, נתנו שחקים;    אף-חצציך, יתהלכו.
עז,יט  קול רעמך, בגלגל--האירו ברקים תבל;    רגזה ותרעש הארץ.
עז,כ  בים דרכך--ושביליך (ושבילך), במים רבים;    ועקבותיך, לא נדעו.
עז,כא  נחית כצאן עמך--    ביד-משה ואהרן.

עח,א  משכיל, לאסף:
האזינה עמי, תורתי;    הטו אזנכם, לאמרי-פי.
עח,ב  אפתחה במשל פי;    אביעה חידות, מני-קדם.
עח,ג  אשר שמענו, ונדעם;    ואבותינו, ספרו-לנו.
עח,ד  לא נכחד, מבניהם--    לדור אחרון, מספרים תהלות יהוה;
ועזוזו ונפלאתיו,    אשר עשה.
עח,ה  ויקם עדות, ביעקב,    ותורה, שם בישראל:
אשר צוה, את-אבותינו--    להודיעם, לבניהם.
עח,ו  למען ידעו, דור אחרון--בנים יולדו;    יקמו, ויספרו לבניהם.
עח,ז  וישימו באלהים, כסלם:    ולא ישכחו, מעללי-אל; ומצותיו ינצרו.
עח,ח  ולא יהיו, כאבותם--    דור, סורר ומרה:
דור, לא-הכין לבו;    ולא-נאמנה את-אל רוחו.
עח,ט  בני-אפרים, נושקי רומי-קשת;    הפכו, ביום קרב.
עח,י  לא שמרו, ברית אלהים;    ובתורתו, מאנו ללכת.
עח,יא  וישכחו עלילותיו;    ונפלאותיו, אשר הראם.
עח,יב  נגד אבותם, עשה פלא;    בארץ מצרים שדה-צען.
עח,יג  בקע ים, ויעבירם;    ויצב-מים כמו-נד.
עח,יד  וינחם בענן יומם;    וכל-הלילה, באור אש.
עח,טו  יבקע צרים, במדבר;    וישק, כתהמות רבה.
עח,טז  ויוצא נוזלים מסלע;    ויורד כנהרות מים.
עח,יז  ויוסיפו עוד, לחטא-לו--    למרות עליון, בציה.
עח,יח  וינסו-אל בלבבם--    לשאל-אכל לנפשם.
עח,יט  וידברו, באלהים:    אמרו, היוכל אל--לערך שלחן, במדבר.
עח,כ  הן הכה-צור, ויזובו מים--    ונחלים ישטפו:
הגם-לחם, יוכל תת;    אם-יכין שאר לעמו.
עח,כא  לכן, שמע יהוה--    ויתעבר:
ואש, נשקה ביעקב;    וגם-אף, עלה בישראל.
עח,כב  כי לא האמינו, באלהים;    ולא בטחו, בישועתו.
עח,כג  ויצו שחקים ממעל;    ודלתי שמים פתח.
עח,כד  וימטר עליהם מן לאכל;    ודגן-שמים, נתן למו.
עח,כה  לחם אבירים, אכל איש;    צידה שלח להם לשבע.
עח,כו  יסע קדים, בשמים;    וינהג בעזו תימן.
עח,כז  וימטר עליהם כעפר שאר;    וכחול ימים, עוף כנף.
עח,כח  ויפל, בקרב מחנהו;    סביב, למשכנתיו.
עח,כט  ויאכלו וישבעו מאד;    ותאותם, יבא להם.
עח,ל  לא-זרו מתאותם;    עוד, אכלם בפיהם.
עח,לא  ואף אלהים, עלה בהם,    ויהרג, במשמניהם;
ובחורי ישראל    הכריע.
עח,לב  בכל-זאת חטאו-עוד;    ולא-האמינו, בנפלאותיו.
עח,לג  ויכל-בהבל ימיהם;    ושנותם, בבהלה.
עח,לד  אם-הרגם ודרשוהו;    ושבו, ושחרו-אל.
עח,לה  ויזכרו, כי-אלהים צורם;    ואל עליון, גאלם.
עח,לו  ויפתוהו בפיהם;    ובלשונם, יכזבו-לו.
עח,לז  ולבם, לא-נכון עמו;    ולא נאמנו, בבריתו.
עח,לח  והוא רחום, יכפר עון--    ולא-ישחית:
והרבה, להשיב אפו;    ולא-יעיר, כל-חמתו.
עח,לט  ויזכר, כי-בשר המה;    רוח הולך, ולא ישוב.
עח,מ  כמה, ימרוהו במדבר;    יעציבוהו, בישימון.
עח,מא  וישובו וינסו אל;    וקדוש ישראל התוו.
עח,מב  לא-זכרו את-ידו;    יום, אשר-פדם מני-צר.
עח,מג  אשר-שם במצרים, אתותיו;    ומופתיו, בשדה-צען.
עח,מד  ויהפך לדם, יאריהם;    ונזליהם, בל-ישתיון.
עח,מה  ישלח בהם ערב, ויאכלם;    וצפרדע, ותשחיתם.
עח,מו  ויתן לחסיל יבולם;    ויגיעם, לארבה.
עח,מז  יהרג בברד גפנם;    ושקמותם, בחנמל.
עח,מח  ויסגר לברד בעירם;    ומקניהם, לרשפים.
עח,מט  ישלח-בם, חרון אפו--עברה וזעם וצרה;    משלחת, מלאכי רעים.
עח,נ  יפלס נתיב, לאפו:    לא-חשך ממות נפשם; וחיתם, לדבר הסגיר.
עח,נא  ויך כל-בכור במצרים;    ראשית אונים, באהלי-חם.
עח,נב  ויסע כצאן עמו;    וינהגם כעדר, במדבר.
עח,נג  וינחם לבטח, ולא פחדו;    ואת-אויביהם, כסה הים.
עח,נד  ויביאם, אל-גבול קדשו;    הר-זה, קנתה ימינו.
עח,נה  ויגרש מפניהם, גוים--    ויפילם, בחבל נחלה;
וישכן באהליהם,    שבטי ישראל.
עח,נו  וינסו וימרו, את-אלהים עליון;    ועדותיו, לא שמרו.
עח,נז  ויסגו ויבגדו, כאבותם;    נהפכו, כקשת רמיה.
עח,נח  ויכעיסוהו בבמותם;    ובפסיליהם, יקניאוהו.
עח,נט  שמע אלהים, ויתעבר;    וימאס מאד, בישראל.
עח,ס  ויטש, משכן שלו;    אהל, שכן באדם.
עח,סא  ויתן לשבי עזו;    ותפארתו ביד-צר.
עח,סב  ויסגר לחרב עמו;    ובנחלתו, התעבר.
עח,סג  בחוריו אכלה-אש;    ובתולתיו, לא הוללו.
עח,סד  כהניו, בחרב נפלו;    ואלמנתיו, לא תבכינה.
עח,סה  ויקץ כישן אדני;    כגבור, מתרונן מיין.
עח,סו  ויך-צריו אחור;    חרפת עולם, נתן למו.
עח,סז  וימאס, באהל יוסף;    ובשבט אפרים, לא בחר.
עח,סח  ויבחר, את-שבט יהודה;    את-הר ציון, אשר אהב.
עח,סט  ויבן כמו-רמים, מקדשו;    כארץ, יסדה לעולם.
עח,ע  ויבחר, בדוד עבדו;    ויקחהו, ממכלאת צאן.
עח,עא  מאחר עלות, הביאו:    לרעות, ביעקב עמו; ובישראל, נחלתו.
עח,עב  וירעם, כתם לבבו;    ובתבונות כפיו ינחם.

עט,א  מזמור, לאסף:
אלהים, באו גוים בנחלתך--    טמאו, את היכל קדשך;
שמו את-ירושלם    לעיים.
עט,ב  נתנו, את-נבלת עבדיך--    מאכל, לעוף השמים;
בשר חסידיך,    לחיתו-ארץ.
עט,ג  שפכו דמם, כמים--סביבות ירושלם;    ואין קובר.
עט,ד  היינו חרפה, לשכנינו;    לעג וקלס, לסביבותינו.
עט,ה  עד-מה יהוה, תאנף לנצח;    תבער כמו-אש, קנאתך.
עט,ו  שפך חמתך--    אל הגוים, אשר לא-ידעוך:
ועל ממלכות--    אשר בשמך, לא קראו.
עט,ז  כי, אכל את-יעקב;    ואת-נוהו השמו.
עט,ח  אל-תזכר-לנו,    עונת ראשנים:
מהר, יקדמונו רחמיך--    כי דלונו מאד.
עט,ט  עזרנו, אלהי ישענו--    על-דבר כבוד-שמך;
והצילנו וכפר על-חטאתינו,    למען שמך.
עט,י  למה, יאמרו הגוים--    איה אלהיהם:
יודע בגיים (בגוים) לעינינו;    נקמת, דם-עבדיך השפוך.
עט,יא  תבוא לפניך, אנקת אסיר:    כגדל זרועך--הותר, בני תמותה.
עט,יב  והשב לשכנינו שבעתים,    אל-חיקם;
חרפתם אשר חרפוך    אדני.
עט,יג  ואנחנו עמך, וצאן מרעיתך--    נודה לך, לעולם:
לדר ודר--    נספר, תהלתך.

פ,א  למנצח אל-ששנים;    עדות לאסף מזמור.
פ,ב  רעה ישראל, האזינה--    נהג כצאן יוסף;
ישב הכרובים    הופיעה.
פ,ג  לפני אפרים, ובנימן ומנשה--    עוררה את-גבורתך;
ולכה לישעתה    לנו.
פ,ד  אלהים השיבנו;    והאר פניך, ונושעה.
פ,ה  יהוה אלהים צבאות--    עד-מתי עשנת, בתפלת עמך.
פ,ו  האכלתם, לחם דמעה;    ותשקמו, בדמעות שליש.
פ,ז  תשימנו מדון, לשכנינו;    ואיבינו, ילעגו-למו.
פ,ח  אלהים צבאות השיבנו;    והאר פניך, ונושעה.
פ,ט  גפן, ממצרים תסיע;    תגרש גוים, ותטעה.
פ,י  פנית לפניה;    ותשרש שרשיה, ותמלא-ארץ.
פ,יא  כסו הרים צלה;    וענפיה, ארזי-אל.
פ,יב  תשלח קצירה עד-ים;    ואל-נהר, יונקותיה.
פ,יג  למה, פרצת גדריה;    וארוה, כל-עברי דרך.
פ,יד  יכרסמנה חזיר מיער;    וזיז שדי ירענה.
פ,טו  אלהים צבאות,    שוב-נא:
הבט משמים וראה;    ופקד, גפן זאת.
פ,טז  וכנה, אשר-נטעה ימינך;    ועל-בן, אמצתה לך.
פ,יז  שרפה באש כסוחה;    מגערת פניך יאבדו.
פ,יח  תהי-ידך, על-איש ימינך;    על-בן-אדם, אמצת לך.
פ,יט  ולא-נסוג ממך;    תחינו, ובשמך נקרא.
פ,כ  יהוה אלהים צבאות השיבנו;    האר פניך, ונושעה.

פא,א  למנצח על-הגתית לאסף.
פא,ב  הרנינו, לאלהים עוזנו;    הריעו, לאלהי יעקב.
פא,ג  שאו-זמרה, ותנו-תף;    כנור נעים עם-נבל.
פא,ד  תקעו בחדש שופר;    בכסה, ליום חגנו.
פא,ה  כי חק לישראל הוא;    משפט, לאלהי יעקב.
פא,ו  עדות, ביהוסף שמו--    בצאתו, על-ארץ מצרים;
שפת לא-ידעתי    אשמע.
פא,ז  הסירותי מסבל שכמו;    כפיו, מדוד תעברנה.
פא,ח  בצרה קראת,    ואחלצך:
אענך, בסתר רעם;    אבחנך על-מי מריבה סלה.
פא,ט  שמע עמי, ואעידה בך;    ישראל, אם-תשמע-לי.
פא,י  לא-יהיה בך, אל זר;    ולא תשתחוה, לאל נכר.
פא,יא  אנכי, יהוה אלהיך--    המעלך, מארץ מצרים;
הרחב-פיך,    ואמלאהו.
פא,יב  ולא-שמע עמי לקולי;    וישראל, לא-אבה לי.
פא,יג  ואשלחהו, בשרירות לבם;    ילכו, במועצותיהם.
פא,יד  לו--עמי, שמע לי;    ישראל, בדרכי יהלכו.
פא,טו  כמעט, אויביהם אכניע;    ועל צריהם, אשיב ידי.
פא,טז  משנאי יהוה, יכחשו-לו;    ויהי עתם לעולם.
פא,יז  ויאכילהו, מחלב חטה;    ומצור, דבש אשביעך.

פב,א  מזמור, לאסף:
אלהים, נצב בעדת-אל;    בקרב אלהים ישפט.
פב,ב  עד-מתי תשפטו-עול;    ופני רשעים, תשאו-סלה.
פב,ג  שפטו-דל ויתום;    עני ורש הצדיקו.
פב,ד  פלטו-דל ואביון;    מיד רשעים הצילו.
פב,ה  לא ידעו, ולא יבינו--    בחשכה יתהלכו;
ימוטו,    כל-מוסדי ארץ.
פב,ו  אני-אמרתי, אלהים אתם;    ובני עליון כלכם.
פב,ז  אכן, כאדם תמותון;    וכאחד השרים תפלו.
פב,ח  קומה אלהים, שפטה הארץ:    כי-אתה תנחל, בכל-הגוים.

פג,א  שיר מזמור לאסף.
פג,ב  אלהים אל-דמי-לך;    אל-תחרש ואל-תשקט אל.
פג,ג  כי-הנה אויביך, יהמיון;    ומשנאיך, נשאו ראש.
פג,ד  על-עמך, יערימו סוד;    ויתיעצו, על-צפוניך.
פג,ה  אמרו--לכו, ונכחידם מגוי;    ולא-יזכר שם-ישראל עוד.
פג,ו  כי נועצו לב יחדו;    עליך, ברית יכרתו.
פג,ז  אהלי אדום, וישמעאלים;    מואב והגרים.
פג,ח  גבל ועמון, ועמלק;    פלשת, עם-ישבי צור.
פג,ט  גם-אשור, נלוה עמם;    היו זרוע לבני-לוט סלה.
פג,י  עשה-להם כמדין;    כסיסרא כיבין, בנחל קישון.
פג,יא  נשמדו בעין-דאר;    היו דמן, לאדמה.
פג,יב  שיתמו נדיבימו, כערב וכזאב;    וכזבח וכצלמנע, כל-נסיכימו.
פג,יג  אשר אמרו, נירשה לנו--    את, נאות אלהים.
פג,יד  אלהי, שיתמו כגלגל;    כקש, לפני-רוח.
פג,טו  כאש תבער-יער;    וכלהבה, תלהט הרים.
פג,טז  כן, תרדפם בסערך;    ובסופתך תבהלם.
פג,יז  מלא פניהם קלון;    ויבקשו שמך יהוה.
פג,יח  יבשו ויבהלו עדי-עד;    ויחפרו ויאבדו.
פג,יט  וידעו--    כי-אתה שמך יהוה לבדך:
עליון,    על-כל-הארץ.

פד,א  למנצח על-הגתית; לבני-קרח מזמור.
פד,ב  מה-ידידות משכנותיך--    יהוה צבאות.
פד,ג  נכספה וגם-כלתה, נפשי--    לחצרות יהוה:
לבי ובשרי--    ירננו, אל אל-חי.
פד,ד  גם-צפור מצאה בית, ודרור קן לה--    אשר-שתה אפרחיה:
את-מזבחותיך, יהוה צבאות--    מלכי, ואלהי.
פד,ה  אשרי, יושבי ביתך--    עוד, יהללוך סלה.
פד,ו  אשרי אדם, עוז-לו בך;    מסלות, בלבבם.
פד,ז  עברי, בעמק הבכא--    מעין ישיתוהו;
גם-ברכות,    יעטה מורה.
פד,ח  ילכו, מחיל אל-חיל;    יראה אל-אלהים בציון.
פד,ט  יהוה אלהים צבאות,    שמעה תפלתי;
האזינה אלהי יעקב    סלה.
פד,י  מגננו, ראה אלהים;    והבט, פני משיחך.
פד,יא  כי טוב-יום בחצריך,    מאלף:
בחרתי--הסתופף, בבית אלהי;    מדור, באהלי-רשע.
פד,יב  כי שמש, ומגן--    יהוה אלהים:
חן וכבוד,    יתן יהוה;
לא ימנע-טוב,    להלכים בתמים.
פד,יג  יהוה צבאות--    אשרי אדם, בטח בך.

פה,א  למנצח לבני-קרח מזמור.
פה,ב  רצית יהוה ארצך;    שבת, שבות (שבית) יעקב.
פה,ג  נשאת, עון עמך;    כסית כל-חטאתם סלה.
פה,ד  אספת כל-עברתך;    השיבות, מחרון אפך.
פה,ה  שובנו, אלהי ישענו;    והפר כעסך עמנו.
פה,ו  הלעולם תאנף-בנו;    תמשך אפך, לדר ודר.
פה,ז  הלא-אתה, תשוב תחינו;    ועמך, ישמחו-בך.
פה,ח  הראנו יהוה חסדך;    וישעך, תתן-לנו.
פה,ט  אשמעה--    מה-ידבר, האל יהוה:
כי, ידבר שלום--אל-עמו ואל-חסידיו;    ואל-ישובו לכסלה.
פה,י  אך קרוב ליראיו ישעו;    לשכן כבוד בארצנו.
פה,יא  חסד-ואמת נפגשו;    צדק ושלום נשקו.
פה,יב  אמת, מארץ תצמח;    וצדק, משמים נשקף.
פה,יג  גם-יהוה, יתן הטוב;    וארצנו, תתן יבולה.
פה,יד  צדק, לפניו יהלך;    וישם לדרך פעמיו.

פו,א  תפלה, לדוד:
הטה-יהוה אזנך ענני--    כי-עני ואביון אני.
פו,ב  שמרה נפשי,    כי-חסיד אני:
הושע עבדך, אתה אלהי--    הבוטח אליך.
פו,ג  חנני אדני:    כי אליך אקרא, כל-היום.
פו,ד  שמח, נפש עבדך:    כי אליך אדני, נפשי אשא.
פו,ה  כי-אתה אדני, טוב וסלח;    ורב-חסד, לכל-קראיך.
פו,ו  האזינה יהוה, תפלתי;    והקשיבה, בקול תחנונותי.
פו,ז  ביום צרתי, אקראך:    כי תענני.
פו,ח  אין-כמוך באלהים אדני;    ואין כמעשיך.
פו,ט  כל-גוים, אשר עשית--יבואו וישתחוו לפניך אדני;    ויכבדו לשמך.
פו,י  כי-גדול אתה, ועשה נפלאות;    אתה אלהים לבדך.
פו,יא  הורני יהוה, דרכך--    אהלך באמתך;
יחד לבבי,    ליראה שמך.
פו,יב  אודך, אדני אלהי--בכל-לבבי;    ואכבדה שמך לעולם.
פו,יג  כי-חסדך, גדול עלי;    והצלת נפשי, משאול תחתיה.
פו,יד  אלהים, זדים קמו-עלי,    ועדת עריצים, בקשו נפשי;
ולא שמוך    לנגדם.
פו,טו  ואתה אדני, אל-רחום וחנון;    ארך אפים, ורב-חסד ואמת.
פו,טז  פנה אלי, וחנני:    תנה-עזך לעבדך; והושיעה, לבן-אמתך.
פו,יז  עשה-עמי אות,    לטובה:
ויראו שנאי ויבשו--    כי-אתה יהוה, עזרתני ונחמתני.

פז,א  לבני-קרח, מזמור שיר:    יסודתו, בהררי-קדש.
פז,ב  אהב יהוה, שערי ציון--    מכל, משכנות יעקב.
פז,ג  נכבדות, מדבר בך--    עיר האלהים סלה.
פז,ד  אזכיר, רהב ובבל--    לידעי:
הנה פלשת וצר עם-כוש;    זה, ילד-שם.
פז,ה  ולציון, יאמר--    איש ואיש, ילד-בה;
והוא יכוננה    עליון.
פז,ו  יהוה--יספר, בכתוב עמים:    זה ילד-שם סלה.
פז,ז  ושרים כחללים--    כל-מעיני בך.

פח,א  שיר מזמור, לבני-קרח:
למנצח על-מחלת לענות;    משכיל, להימן האזרחי.
פח,ב  יהוה, אלהי ישועתי--    יום-צעקתי בלילה נגדך.
פח,ג  תבוא לפניך, תפלתי;    הטה אזנך, לרנתי.
פח,ד  כי-שבעה ברעות נפשי;    וחיי, לשאול הגיעו.
פח,ה  נחשבתי, עם-יורדי בור;    הייתי, כגבר אין-איל.
פח,ו  במתים,    חפשי:
כמו חללים, שכבי קבר--    אשר לא זכרתם עוד;
והמה,    מידך נגזרו.
פח,ז  שתני, בבור תחתיות;    במחשכים, במצלות.
פח,ח  עלי, סמכה חמתך;    וכל-משבריך, ענית סלה.
פח,ט  הרחקת מידעי, ממני:    שתני תועבות למו; כלא, ולא אצא.
פח,י  עיני דאבה,    מני-עני:
קראתיך יהוה בכל-יום;    שטחתי אליך כפי.
פח,יא  הלמתים תעשה-פלא:    אם-רפאים, יקומו יודוך סלה.
פח,יב  היספר בקבר חסדך;    אמונתך, באבדון.
פח,יג  היודע בחשך פלאך;    וצדקתך, בארץ נשיה.
פח,יד  ואני, אליך יהוה שועתי;    ובבקר, תפלתי תקדמך.
פח,טו  למה יהוה, תזנח נפשי;    תסתיר פניך ממני.
פח,טז  עני אני וגוע מנער;    נשאתי אמיך אפונה.
פח,יז  עלי, עברו חרוניך;    בעותיך, צמתותני.
פח,יח  סבוני כמים, כל-היום;    הקיפו עלי יחד.
פח,יט  הרחקת ממני, אהב ורע;    מידעי מחשך.

פט,א  משכיל, לאיתן האזרחי.
פט,ב  חסדי יהוה, עולם אשירה;    לדר ודר, אודיע אמונתך בפי.
פט,ג  כי-אמרתי--עולם, חסד יבנה;    שמים, תכן אמונתך בהם.
פט,ד  כרתי ברית, לבחירי;    נשבעתי, לדוד עבדי.
פט,ה  עד-עולם, אכין זרעך;    ובניתי לדר-ודור כסאך סלה.
פט,ו  ויודו שמים פלאך יהוה;    אף-אמונתך, בקהל קדשים.
פט,ז  כי מי בשחק, יערך ליהוה;    ידמה ליהוה, בבני אלים.
פט,ח  אל נערץ, בסוד-קדשים רבה;    ונורא, על-כל-סביביו.
פט,ט  יהוה, אלהי צבאות--מי-כמוך חסין יה;    ואמונתך, סביבותיך.
פט,י  אתה מושל, בגאות הים;    בשוא גליו, אתה תשבחם.
פט,יא  אתה דכאת כחלל רהב;    בזרוע עזך, פזרת אויביך.
פט,יב  לך שמים, אף-לך ארץ;    תבל ומלאה, אתה יסדתם.
פט,יג  צפון וימין, אתה בראתם;    תבור וחרמון, בשמך ירננו.
פט,יד  לך זרוע, עם-גבורה;    תעז ידך, תרום ימינך.
פט,טו  צדק ומשפט, מכון כסאך;    חסד ואמת, יקדמו פניך.
פט,טז  אשרי העם, ידעי תרועה;    יהוה, באור-פניך יהלכון.
פט,יז  בשמך, יגילון כל-היום;    ובצדקתך ירומו.
פט,יח  כי-תפארת עזמו אתה;    וברצונך, תרים (תרום) קרנינו.
פט,יט  כי ליהוה, מגננו;    ולקדוש ישראל מלכנו.
פט,כ  אז דברת בחזון, לחסידיך--    ותאמר, שויתי עזר על-גבור;
הרימותי בחור    מעם.
פט,כא  מצאתי, דוד עבדי;    בשמן קדשי משחתיו.
פט,כב  אשר ידי, תכון עמו;    אף-זרועי תאמצנו.
פט,כג  לא-ישיא אויב בו;    ובן-עולה, לא יעננו.
פט,כד  וכתותי מפניו צריו;    ומשנאיו אגוף.
פט,כה  ואמונתי וחסדי עמו;    ובשמי, תרום קרנו.
פט,כו  ושמתי בים ידו;    ובנהרות ימינו.
פט,כז  הוא יקראני, אבי אתה;    אלי, וצור ישועתי.
פט,כח  אף-אני, בכור אתנהו;    עליון, למלכי-ארץ.
פט,כט  לעולם, אשמור- (אשמר-) לו חסדי;    ובריתי, נאמנת לו.
פט,ל  ושמתי לעד זרעו;    וכסאו, כימי שמים.
פט,לא  אם-יעזבו בניו, תורתי;    ובמשפטי, לא ילכון.
פט,לב  אם-חקתי יחללו;    ומצותי, לא ישמרו.
פט,לג  ופקדתי בשבט פשעם;    ובנגעים עונם.
פט,לד  וחסדי, לא-אפיר מעמו;    ולא-אשקר, באמונתי.
פט,לה  לא-אחלל בריתי;    ומוצא שפתי, לא אשנה.
פט,לו  אחת, נשבעתי בקדשי:    אם-לדוד אכזב.
פט,לז  זרעו, לעולם יהיה;    וכסאו כשמש נגדי.
פט,לח  כירח, יכון עולם;    ועד בשחק, נאמן סלה.
פט,לט  ואתה זנחת, ותמאס;    התעברת, עם-משיחך.
פט,מ  נארתה, ברית עבדך;    חללת לארץ נזרו.
פט,מא  פרצת כל-גדרתיו;    שמת מבצריו מחתה.
פט,מב  שסהו, כל-עברי דרך;    היה חרפה, לשכניו.
פט,מג  הרימות, ימין צריו;    השמחת, כל-אויביו.
פט,מד  אף-תשיב, צור חרבו;    ולא הקימתו, במלחמה.
פט,מה  השבת מטהרו;    וכסאו, לארץ מגרתה.
פט,מו  הקצרת, ימי עלומיו;    העטית עליו בושה סלה.
פט,מז  עד-מה יהוה, תסתר לנצח;    תבער כמו-אש חמתך.
פט,מח  זכר-אני מה-חלד;    על-מה-שוא, בראת כל-בני-אדם.
פט,מט  מי גבר יחיה, ולא יראה-מות;    ימלט נפשו מיד-שאול סלה.
פט,נ  איה, חסדיך הראשנים אדני:    נשבעת לדוד, באמונתך.
פט,נא  זכר אדני, חרפת עבדיך;    שאתי בחיקי, כל-רבים עמים.
פט,נב  אשר חרפו אויביך יהוה:    אשר חרפו, עקבות משיחך.
פט,נג  ברוך יהוה לעולם:    אמן ואמן.

צ,א  תפלה, למשה איש-האלהים:
אדני--מעון אתה, היית לנו;    בדר ודר.
צ,ב  בטרם, הרים ילדו--    ותחולל ארץ ותבל;
ומעולם עד-עולם,    אתה אל.
צ,ג  תשב אנוש, עד-דכא;    ותאמר, שובו בני-אדם.
צ,ד  כי אלף שנים, בעיניך--    כיום אתמול, כי יעבר;
ואשמורה    בלילה.
צ,ה  זרמתם, שנה יהיו;    בבקר, כחציר יחלף.
צ,ו  בבקר, יציץ וחלף;    לערב, ימולל ויבש.
צ,ז  כי-כלינו באפך;    ובחמתך נבהלנו.
צ,ח  שת (שתה) עונתינו לנגדך;    עלמנו, למאור פניך.
צ,ט  כי כל-ימינו, פנו בעברתך;    כלינו שנינו כמו-הגה.
צ,י  ימי-שנותינו בהם שבעים שנה,    ואם בגבורת שמונים שנה--
ורהבם,    עמל ואון:
כי-גז חיש,    ונעפה.
צ,יא  מי-יודע, עז אפך;    וכיראתך, עברתך.
צ,יב  למנות ימינו, כן הודע;    ונבא, לבב חכמה.
צ,יג  שובה יהוה, עד-מתי;    והנחם, על-עבדיך.
צ,יד  שבענו בבקר חסדך;    ונרננה ונשמחה, בכל-ימינו.
צ,טו  שמחנו, כימות עניתנו:    שנות, ראינו רעה.
צ,טז  יראה אל-עבדיך פעלך;    והדרך, על-בניהם.
צ,יז  ויהי, נעם אדני אלהינו--    עלינו:
ומעשה ידינו, כוננה עלינו;    ומעשה ידינו, כוננהו.

צא,א  ישב, בסתר עליון;    בצל שדי, יתלונן.
צא,ב  אמר--ליהוה, מחסי ומצודתי;    אלהי, אבטח-בו.
צא,ג  כי הוא יצילך, מפח יקוש;    מדבר הוות.
צא,ד  באברתו, יסך לך--ותחת-כנפיו תחסה;    צנה וסחרה אמתו.
צא,ה  לא-תירא, מפחד לילה;    מחץ, יעוף יומם.
צא,ו  מדבר, באפל יהלך;    מקטב, ישוד צהרים.
צא,ז  יפל מצדך, אלף--ורבבה מימינך:    אליך, לא יגש.
צא,ח  רק, בעיניך תביט;    ושלמת רשעים תראה.
צא,ט  כי-אתה יהוה מחסי;    עליון, שמת מעונך.
צא,י  לא-תאנה אליך רעה;    ונגע, לא-יקרב באהלך.
צא,יא  כי מלאכיו, יצוה-לך;    לשמרך, בכל-דרכיך.
צא,יב  על-כפים ישאונך:    פן-תגף באבן רגלך.
צא,יג  על-שחל ופתן, תדרך;    תרמס כפיר ותנין.
צא,יד  כי בי חשק, ואפלטהו;    אשגבהו, כי-ידע שמי.
צא,טו  יקראני, ואענהו--עמו-אנכי בצרה;    אחלצהו, ואכבדהו.
צא,טז  ארך ימים, אשביעהו;    ואראהו, בישועתי.

צב,א  מזמור שיר, ליום השבת.
צב,ב  טוב, להדות ליהוה;    ולזמר לשמך עליון.
צב,ג  להגיד בבקר חסדך;    ואמונתך, בלילות.
צב,ד  עלי-עשור, ועלי-נבל;    עלי הגיון בכנור.
צב,ה  כי שמחתני יהוה בפעלך;    במעשי ידיך ארנן.
צב,ו  מה-גדלו מעשיך יהוה;    מאד, עמקו מחשבתיך.
צב,ז  איש-בער, לא ידע;    וכסיל, לא-יבין את-זאת.
צב,ח  בפרח רשעים, כמו עשב, ויציצו, כל-פעלי און:    להשמדם עדי-עד.
צב,ט  ואתה מרום--    לעלם יהוה.
צב,י  כי הנה איביך, יהוה--    כי-הנה איביך יאבדו:
יתפרדו,    כל-פעלי און.
צב,יא  ותרם כראים קרני;    בלתי, בשמן רענן.
צב,יב  ותבט עיני,    בשורי:
בקמים עלי מרעים--    תשמענה אזני.
צב,יג  צדיק, כתמר יפרח;    כארז בלבנון ישגה.
צב,יד  שתולים, בבית יהוה;    בחצרות אלהינו יפריחו.
צב,טו  עוד, ינובון בשיבה;    דשנים ורעננים יהיו.
צב,טז  להגיד, כי-ישר יהוה;    צורי, ולא-עלתה (עולתה) בו.

צג,א  יהוה מלך,    גאות לבש:
לבש יהוה, עז התאזר;    אף-תכון תבל, בל-תמוט.
צג,ב  נכון כסאך מאז;    מעולם אתה.
צג,ג  נשאו נהרות, יהוה--נשאו נהרות קולם;    ישאו נהרות דכים.
צג,ד  מקלות, מים רבים--אדירים משברי-ים;    אדיר במרום יהוה.
צג,ה  עדתיך, נאמנו מאד--לביתך נאוה-קדש:    יהוה, לארך ימים.

צד,א  אל-נקמות יהוה;    אל נקמות הופיע.
צד,ב  הנשא, שפט הארץ;    השב גמול, על-גאים.
צד,ג  עד-מתי רשעים יהוה:    עד-מתי, רשעים יעלזו.
צד,ד  יביעו ידברו עתק;    יתאמרו, כל-פעלי און.
צד,ה  עמך יהוה ידכאו;    ונחלתך יענו.
צד,ו  אלמנה וגר יהרגו;    ויתומים ירצחו.
צד,ז  ויאמרו, לא יראה-יה;    ולא-יבין, אלהי יעקב.
צד,ח  בינו, בערים בעם;    וכסילים, מתי תשכילו.
צד,ט  הנטע אזן, הלא ישמע;    אם-יצר עין, הלא יביט.
צד,י  היסר גוים, הלא יוכיח:    המלמד אדם דעת.
צד,יא  יהוה--ידע, מחשבות אדם:    כי-המה הבל.
צד,יב  אשרי, הגבר אשר-תיסרנו יה;    ומתורתך תלמדנו.
צד,יג  להשקיט לו, מימי רע--    עד יכרה לרשע שחת.
צד,יד  כי, לא-יטש יהוה עמו;    ונחלתו, לא יעזב.
צד,טו  כי-עד-צדק, ישוב משפט;    ואחריו, כל-ישרי-לב.
צד,טז  מי-יקום לי, עם-מרעים;    מי-יתיצב לי, עם-פעלי און.
צד,יז  לולי יהוה, עזרתה לי--    כמעט, שכנה דומה נפשי.
צד,יח  אם-אמרתי, מטה רגלי;    חסדך יהוה, יסעדני.
צד,יט  ברב שרעפי בקרבי--    תנחומיך, ישעשעו נפשי.
צד,כ  היחברך, כסא הוות;    יצר עמל עלי-חק.
צד,כא  יגודו, על-נפש צדיק;    ודם נקי ירשיעו.
צד,כב  ויהי יהוה לי למשגב;    ואלהי, לצור מחסי.
צד,כג  וישב עליהם, את אונם--    וברעתם יצמיתם;
יצמיתם,    יהוה אלהינו.

צה,א  לכו, נרננה ליהוה;    נריעה, לצור ישענו.
צה,ב  נקדמה פניו בתודה;    בזמרות, נריע לו.
צה,ג  כי אל גדול יהוה;    ומלך גדול, על-כל-אלהים.
צה,ד  אשר בידו, מחקרי-ארץ;    ותועפת הרים לו.
צה,ה  אשר-לו הים, והוא עשהו;    ויבשת, ידיו יצרו.
צה,ו  באו, נשתחוה ונכרעה;    נברכה, לפני-יהוה עשנו.
צה,ז  כי הוא אלהינו--    ואנחנו עם מרעיתו, וצאן ידו:
היום,    אם-בקלו תשמעו.
צה,ח  אל-תקשו לבבכם, כמריבה;    כיום מסה, במדבר.
צה,ט  אשר נסוני, אבותיכם:    בחנוני, גם-ראו פעלי.
צה,י  ארבעים שנה, אקוט בדור--    ואמר, עם תעי לבב הם;
והם,    לא-ידעו דרכי.
צה,יא  אשר-נשבעתי באפי;    אם-יבאון, אל-מנוחתי.

צו,א  שירו ליהוה, שיר חדש;    שירו ליהוה, כל-הארץ.
צו,ב  שירו ליהוה, ברכו שמו;    בשרו מיום-ליום, ישועתו.
צו,ג  ספרו בגוים כבודו;    בכל-העמים, נפלאותיו.
צו,ד  כי גדול יהוה ומהלל מאד;    נורא הוא, על-כל-אלהים.
צו,ה  כי, כל-אלהי העמים אלילים;    ויהוה, שמים עשה.
צו,ו  הוד-והדר לפניו;    עז ותפארת, במקדשו.
צו,ז  הבו ליהוה, משפחות עמים;    הבו ליהוה, כבוד ועז.
צו,ח  הבו ליהוה, כבוד שמו;    שאו-מנחה, ובאו לחצרותיו.
צו,ט  השתחוו ליהוה, בהדרת-קדש;    חילו מפניו, כל-הארץ.
צו,י  אמרו בגוים, יהוה מלך--    אף-תכון תבל, בל-תמוט;
ידין עמים,    במישרים.
צו,יא  ישמחו השמים, ותגל הארץ;    ירעם הים, ומלאו.
צו,יב  יעלז שדי, וכל-אשר-בו;    אז ירננו, כל-עצי-יער.
צו,יג  לפני יהוה, כי בא--    כי בא, לשפט הארץ:
ישפט-תבל בצדק;    ועמים, באמונתו.

צז,א  יהוה מלך, תגל הארץ;    ישמחו, איים רבים.
צז,ב  ענן וערפל סביביו;    צדק ומשפט, מכון כסאו.
צז,ג  אש, לפניו תלך;    ותלהט סביב צריו.
צז,ד  האירו ברקיו תבל;    ראתה ותחל הארץ.
צז,ה  הרים--כדונג, נמסו מלפני יהוה:    מלפני, אדון כל-הארץ.
צז,ו  הגידו השמים צדקו;    וראו כל-העמים כבודו.
צז,ז  יבשו, כל-עבדי פסל--    המתהללים באלילים;
השתחוו-לו,    כל-אלהים.
צז,ח  שמעה ותשמח, ציון,    ותגלנה, בנות יהודה--
למען משפטיך    יהוה.
צז,ט  כי-אתה יהוה,    עליון על-כל-הארץ;
מאד נעלית,    על-כל-אלהים.
צז,י  אהבי יהוה,    שנאו-רע:
שמר, נפשות חסידיו;    מיד רשעים, יצילם.
צז,יא  אור, זרע לצדיק;    ולישרי-לב שמחה.
צז,יב  שמחו צדיקים, ביהוה;    והודו, לזכר קדשו.

צח,א  מזמור, שירו ליהוה שיר חדש--    כי-נפלאות עשה;
הושיעה-לו ימינו,    וזרוע קדשו.
צח,ב  הודיע יהוה, ישועתו;    לעיני הגוים, גלה צדקתו.
צח,ג  זכר חסדו, ואמונתו--    לבית ישראל:
ראו כל-אפסי-ארץ--    את, ישועת אלהינו.
צח,ד  הריעו ליהוה, כל-הארץ;    פצחו ורננו וזמרו.
צח,ה  זמרו ליהוה בכנור;    בכנור, וקול זמרה.
צח,ו  בחצצרות, וקול שופר--    הריעו, לפני המלך יהוה.
צח,ז  ירעם הים, ומלאו;    תבל, וישבי בה.
צח,ח  נהרות ימחאו-כף;    יחד, הרים ירננו.
צח,ט  לפני יהוה--    כי בא, לשפט הארץ:
ישפט-תבל בצדק;    ועמים, במישרים.

צט,א  יהוה מלך, ירגזו עמים;    ישב כרובים, תנוט הארץ.
צט,ב  יהוה, בציון גדול;    ורם הוא, על-כל-העמים.
צט,ג  יודו שמך, גדול ונורא;    קדוש הוא.
צט,ד  ועז מלך,    משפט אהב:
אתה, כוננת מישרים;    משפט וצדקה, ביעקב אתה עשית.
צט,ה  רוממו, יהוה אלהינו, והשתחוו, להדם רגליו:    קדוש הוא.
צט,ו  משה ואהרן, בכהניו,    ושמואל, בקראי שמו;
קראים אל-יהוה,    והוא יענם.
צט,ז  בעמוד ענן, ידבר אליהם;    שמרו עדתיו, וחק נתן-למו.
צט,ח  יהוה אלהינו,    אתה עניתם:
אל נשא, היית להם;    ונקם, על-עלילותם.
צט,ט  רוממו, יהוה אלהינו,    והשתחוו, להר קדשו:
כי-קדוש,    יהוה אלהינו.

ק,א  מזמור לתודה:    הריעו ליהוה, כל-הארץ.
ק,ב  עבדו את-יהוה בשמחה;    באו לפניו, ברננה.
ק,ג  דעו--    כי יהוה, הוא אלהים:
הוא-עשנו, ולא (ולו) אנחנו--    עמו, וצאן מרעיתו.
ק,ד  באו שעריו, בתודה--חצרתיו בתהלה;    הודו-לו, ברכו שמו.
ק,ה  כי-טוב יהוה, לעולם חסדו;    ועד-דר ודר, אמונתו.

קא,א  לדוד, מזמור:    חסד-ומשפט אשירה; לך יהוה אזמרה.
קא,ב  אשכילה, בדרך תמים--    מתי, תבוא אלי;
אתהלך בתם-לבבי,    בקרב ביתי.
קא,ג  לא-אשית, לנגד עיני--    דבר-בליעל:
עשה-סטים שנאתי;    לא ידבק בי.
קא,ד  לבב עקש, יסור ממני;    רע, לא אדע.
קא,ה  מלושני (מלשני) בסתר, רעהו--    אותו אצמית:
גבה-עינים, ורחב לבב--    אתו, לא אוכל.
קא,ו  עיני, בנאמני-ארץ--    לשבת עמדי:
הלך, בדרך תמים--    הוא, ישרתני.
קא,ז  לא-ישב, בקרב ביתי--    עשה רמיה:
דבר שקרים--    לא-יכון, לנגד עיני.
קא,ח  לבקרים,    אצמית כל-רשעי-ארץ;
להכרית מעיר-יהוה,    כל-פעלי און.

קב,א  תפלה, לעני כי-יעטף--    ולפני יהוה, ישפך שיחו.
קב,ב  יהוה, שמעה תפלתי;    ושועתי, אליך תבוא.
קב,ג  אל-תסתר פניך, ממני--    ביום צר-לי:
הטה-אלי אזנך;    ביום אקרא, מהר ענני.
קב,ד  כי-כלו בעשן ימי;    ועצמותי, כמוקד נחרו.
קב,ה  הוכה-כעשב ויבש לבי:    כי-שכחתי, מאכל לחמי.
קב,ו  מקול אנחתי--    דבקה עצמי, לבשרי.
קב,ז  דמיתי, לקאת מדבר;    הייתי, ככוס חרבות.
קב,ח  שקדתי ואהיה--    כצפור, בודד על-גג.
קב,ט  כל-היום, חרפוני אויבי;    מהוללי, בי נשבעו.
קב,י  כי-אפר, כלחם אכלתי;    ושקוי, בבכי מסכתי.
קב,יא  מפני-זעמך וקצפך--    כי נשאתני, ותשליכני.
קב,יב  ימי, כצל נטוי;    ואני, כעשב איבש.
קב,יג  ואתה יהוה, לעולם תשב;    וזכרך, לדר ודר.
קב,יד  אתה תקום, תרחם ציון:    כי-עת לחננה, כי-בא מועד.
קב,טו  כי-רצו עבדיך, את-אבניה;    ואת-עפרה, יחננו.
קב,טז  וייראו גוים, את-שם יהוה;    וכל-מלכי הארץ, את-כבודך.
קב,יז  כי-בנה יהוה ציון--    נראה, בכבודו.
קב,יח  פנה, אל-תפלת הערער;    ולא-בזה, את-תפלתם.
קב,יט  תכתב זאת, לדור אחרון;    ועם נברא, יהלל-יה.
קב,כ  כי-השקיף, ממרום קדשו;    יהוה, משמים אל-ארץ הביט.
קב,כא  לשמע, אנקת אסיר;    לפתח, בני תמותה.
קב,כב  לספר בציון, שם יהוה;    ותהלתו, בירושלם.
קב,כג  בהקבץ עמים יחדו;    וממלכות, לעבד את-יהוה.
קב,כד  ענה בדרך כחו (כחי);    קצר ימי.
קב,כה  אמר--אלי, אל תעלני בחצי ימי:    בדור דורים שנותיך.
קב,כו  לפנים, הארץ יסדת;    ומעשה ידיך שמים.
קב,כז  המה, יאבדו--    ואתה תעמד:
וכלם, כבגד יבלו;    כלבוש תחליפם ויחלפו.
קב,כח  ואתה-הוא;    ושנותיך, לא יתמו.
קב,כט  בני-עבדיך ישכונו;    וזרעם, לפניך יכון.

קג,א  לדוד:  ברכי נפשי, את-יהוה;    וכל-קרבי, את-שם קדשו.
קג,ב  ברכי נפשי, את-יהוה;    ואל-תשכחי, כל-גמוליו.
קג,ג  הסלח לכל-עונכי;    הרפא, לכל-תחלואיכי.
קג,ד  הגואל משחת חייכי;    המעטרכי, חסד ורחמים.
קג,ה  המשביע בטוב עדיך;    תתחדש כנשר נעוריכי.
קג,ו  עשה צדקות יהוה;    ומשפטים, לכל-עשוקים.
קג,ז  יודיע דרכיו למשה;    לבני ישראל, עלילותיו.
קג,ח  רחום וחנון יהוה;    ארך אפים ורב-חסד.
קג,ט  לא-לנצח יריב;    ולא לעולם יטור.
קג,י  לא כחטאינו, עשה לנו;    ולא כעונתינו, גמל עלינו.
קג,יא  כי כגבה שמים, על-הארץ--    גבר חסדו, על-יראיו.
קג,יב  כרחק מזרח, ממערב--    הרחיק ממנו, את-פשעינו.
קג,יג  כרחם אב, על-בנים--    רחם יהוה, על-יראיו.
קג,יד  כי-הוא, ידע יצרנו;    זכור, כי-עפר אנחנו.
קג,טו  אנוש, כחציר ימיו;    כציץ השדה, כן יציץ.
קג,טז  כי רוח עברה-בו ואיננו;    ולא-יכירנו עוד מקומו.
קג,יז  וחסד יהוה, מעולם ועד-עולם--    על-יראיו;
וצדקתו,    לבני בנים.
קג,יח  לשמרי בריתו;    ולזכרי פקדיו, לעשותם.
קג,יט  יהוה--בשמים, הכין כסאו;    ומלכותו, בכל משלה.
קג,כ  ברכו יהוה,    מלאכיו:
גברי כח, עשי דברו;    לשמע, בקול דברו.
קג,כא  ברכו יהוה, כל-צבאיו--    משרתיו, עשי רצונו.
קג,כב  ברכו יהוה, כל-מעשיו--    בכל-מקמות ממשלתו;
ברכי נפשי,    את-יהוה.

קד,א  ברכי נפשי,    את-יהוה:
יהוה אלהי, גדלת מאד;    הוד והדר לבשת.
קד,ב  עטה-אור, כשלמה;    נוטה שמים, כיריעה.
קד,ג  המקרה במים,    עליותיו:
השם-עבים רכובו;    המהלך, על-כנפי-רוח.
קד,ד  עשה מלאכיו רוחות;    משרתיו, אש להט.
קד,ה  יסד-ארץ, על-מכוניה;    בל-תמוט, עולם ועד.
קד,ו  תהום, כלבוש כסיתו;    על-הרים, יעמדו מים.
קד,ז  מן-גערתך ינוסון;    מן-קול רעמך, יחפזון.
קד,ח  יעלו הרים, ירדו בקעות--    אל-מקום, זה יסדת להם.
קד,ט  גבול-שמת, בל-יעברון;    בל-ישבון, לכסות הארץ.
קד,י  המשלח מעינים, בנחלים;    בין הרים, יהלכון.
קד,יא  ישקו, כל-חיתו שדי;    ישברו פראים צמאם.
קד,יב  עליהם, עוף-השמים ישכון;    מבין עפאים, יתנו-קול.
קד,יג  משקה הרים, מעליותיו;    מפרי מעשיך, תשבע הארץ.
קד,יד  מצמיח חציר, לבהמה,    ועשב, לעבדת האדם;
להוציא לחם,    מן-הארץ.
קד,טו  ויין, ישמח לבב-אנוש--    להצהיל פנים משמן;
ולחם,    לבב-אנוש יסעד.
קד,טז  ישבעו, עצי יהוה--    ארזי לבנון, אשר נטע.
קד,יז  אשר-שם, צפרים יקננו;    חסידה, ברושים ביתה.
קד,יח  הרים הגבהים, ליעלים;    סלעים, מחסה לשפנים.
קד,יט  עשה ירח, למועדים;    שמש, ידע מבואו.
קד,כ  תשת-חשך, ויהי לילה--    בו-תרמש, כל-חיתו-יער.
קד,כא  הכפירים, שאגים לטרף;    ולבקש מאל, אכלם.
קד,כב  תזרח השמש, יאספון;    ואל-מעונתם, ירבצון.
קד,כג  יצא אדם לפעלו;    ולעבדתו עדי-ערב.
קד,כד  מה-רבו מעשיך, יהוה--    כלם, בחכמה עשית;
מלאה הארץ,    קנינך.
קד,כה  זה, הים גדול--    ורחב ידים:
שם-רמש, ואין מספר;    חיות קטנות, עם-גדלות.
קד,כו  שם, אניות יהלכון;    לויתן, זה-יצרת לשחק-בו.
קד,כז  כלם, אליך ישברון--    לתת אכלם בעתו.
קד,כח  תתן להם, ילקטון;    תפתח ידך, ישבעון טוב.
קד,כט  תסתיר פניך,    יבהלון:
תסף רוחם, יגועון;    ואל-עפרם ישובון.
קד,ל  תשלח רוחך, יבראון;    ותחדש, פני אדמה.
קד,לא  יהי כבוד יהוה לעולם;    ישמח יהוה במעשיו.
קד,לב  המביט לארץ, ותרעד;    יגע בהרים ויעשנו.
קד,לג  אשירה ליהוה בחיי;    אזמרה לאלהי בעודי.
קד,לד  יערב עליו שיחי;    אנכי, אשמח ביהוה.
קד,לה  יתמו חטאים מן-הארץ,    ורשעים עוד אינם--
ברכי נפשי,    את-יהוה;
הללו-יה.
קה,א  הודו ליהוה, קראו בשמו;    הודיעו בעמים, עלילותיו.
קה,ב  שירו-לו, זמרו-לו;    שיחו, בכל-נפלאותיו.
קה,ג  התהללו, בשם קדשו;    ישמח, לב מבקשי יהוה.
קה,ד  דרשו יהוה ועזו;    בקשו פניו תמיד.
קה,ה  זכרו--נפלאותיו אשר-עשה;    מפתיו, ומשפטי-פיו.
קה,ו  זרע, אברהם עבדו:    בני יעקב בחיריו.
קה,ז  הוא, יהוה אלהינו;    בכל-הארץ, משפטיו.
קה,ח  זכר לעולם בריתו;    דבר צוה, לאלף דור.
קה,ט  אשר כרת, את-אברהם;    ושבועתו לישחק.
קה,י  ויעמידה ליעקב לחק;    לישראל, ברית עולם.
קה,יא  לאמר--לך, אתן את-ארץ-כנען:    חבל, נחלתכם.
קה,יב  בהיותם, מתי מספר;    כמעט, וגרים בה.
קה,יג  ויתהלכו, מגוי אל-גוי;    מממלכה, אל-עם אחר.
קה,יד  לא-הניח אדם לעשקם;    ויוכח עליהם מלכים.
קה,טו  אל-תגעו במשיחי;    ולנביאי, אל-תרעו.
קה,טז  ויקרא רעב, על-הארץ;    כל-מטה-לחם שבר.
קה,יז  שלח לפניהם איש;    לעבד, נמכר יוסף.
קה,יח  ענו בכבל רגליו (רגלו);    ברזל, באה נפשו.
קה,יט  עד-עת בא-דברו--    אמרת יהוה צרפתהו.
קה,כ  שלח מלך, ויתירהו;    משל עמים, ויפתחהו.
קה,כא  שמו אדון לביתו;    ומשל, בכל-קנינו.
קה,כב  לאסר שריו בנפשו;    וזקניו יחכם.
קה,כג  ויבא ישראל מצרים;    ויעקב, גר בארץ-חם.
קה,כד  ויפר את-עמו מאד;    ויעצמהו, מצריו.
קה,כה  הפך לבם, לשנא עמו;    להתנכל, בעבדיו.
קה,כו  שלח, משה עבדו;    אהרן, אשר בחר-בו.
קה,כז  שמו-בם, דברי אתותיו;    ומפתים, בארץ חם.
קה,כח  שלח חשך, ויחשך;    ולא-מרו, את-דבריו (דברו).
קה,כט  הפך את-מימיהם לדם;    וימת, את-דגתם.
קה,ל  שרץ ארצם צפרדעים;    בחדרי, מלכיהם.
קה,לא  אמר, ויבא ערב;    כנים, בכל-גבולם.
קה,לב  נתן גשמיהם ברד;    אש להבות בארצם.
קה,לג  ויך גפנם, ותאנתם;    וישבר, עץ גבולם.
קה,לד  אמר, ויבא ארבה;    וילק, ואין מספר.
קה,לה  ויאכל כל-עשב בארצם;    ויאכל, פרי אדמתם.
קה,לו  ויך כל-בכור בארצם;    ראשית, לכל-אונם.
קה,לז  ויוציאם, בכסף וזהב;    ואין בשבטיו כושל.
קה,לח  שמח מצרים בצאתם:    כי-נפל פחדם עליהם.
קה,לט  פרש ענן למסך;    ואש, להאיר לילה.
קה,מ  שאל, ויבא שלו;    ולחם שמים, ישביעם.
קה,מא  פתח צור, ויזובו מים;    הלכו, בציות נהר.
קה,מב  כי-זכר, את-דבר קדשו;    את-אברהם עבדו.
קה,מג  ויוצא עמו בששון;    ברנה, את-בחיריו.
קה,מד  ויתן להם, ארצות גוים;    ועמל לאמים יירשו.
קה,מה  בעבור, ישמרו חקיו--    ותורתיו ינצרו;
הללו-יה.
קו,א  הללו-יה:
הודו ליהוה כי-טוב--    כי לעולם חסדו.
קו,ב  מי--ימלל, גבורות יהוה;    ישמיע, כל-תהלתו.
קו,ג  אשרי, שמרי משפט;    עשה צדקה בכל-עת.
קו,ד  זכרני יהוה, ברצון עמך;    פקדני, בישועתך.
קו,ה  לראות, בטובת בחיריך--    לשמח, בשמחת גויך;
להתהלל,    עם-נחלתך.
קו,ו  חטאנו עם-אבותינו;    העוינו הרשענו.
קו,ז  אבותינו במצרים,    לא-השכילו נפלאותיך--
לא זכרו,    את-רב חסדיך;
וימרו על-ים    בים-סוף.
קו,ח  ויושיעם, למען שמו--    להודיע, את-גבורתו.
קו,ט  ויגער בים-סוף, ויחרב;    ויוליכם בתהמות, כמדבר.
קו,י  ויושיעם, מיד שונא;    ויגאלם, מיד אויב.
קו,יא  ויכסו-מים צריהם;    אחד מהם, לא נותר.
קו,יב  ויאמינו בדבריו;    ישירו, תהלתו.
קו,יג  מהרו, שכחו מעשיו;    לא-חכו, לעצתו.
קו,יד  ויתאוו תאוה, במדבר;    וינסו-אל, בישימון.
קו,טו  ויתן להם, שאלתם;    וישלח רזון בנפשם.
קו,טז  ויקנאו למשה, במחנה;    לאהרן, קדוש יהוה.
קו,יז  תפתח-ארץ, ותבלע דתן;    ותכס, על-עדת אבירם.
קו,יח  ותבער-אש בעדתם;    להבה, תלהט רשעים.
קו,יט  יעשו-עגל בחרב;    וישתחוו, למסכה.
קו,כ  וימירו את-כבודם;    בתבנית שור, אכל עשב.
קו,כא  שכחו, אל מושיעם--    עשה גדלות במצרים.
קו,כב  נפלאות, בארץ חם;    נוראות, על-ים-סוף.
קו,כג  ויאמר,    להשמידם:
לולי, משה בחירו--    עמד בפרץ לפניו;
להשיב חמתו,    מהשחית.
קו,כד  וימאסו, בארץ חמדה;    לא-האמינו, לדברו.
קו,כה  וירגנו באהליהם;    לא שמעו, בקול יהוה.
קו,כו  וישא ידו להם--    להפיל אותם, במדבר.
קו,כז  ולהפיל זרעם, בגוים;    ולזרותם, בארצות.
קו,כח  ויצמדו, לבעל פעור;    ויאכלו, זבחי מתים.
קו,כט  ויכעיסו, במעלליהם;    ותפרץ-בם, מגפה.
קו,ל  ויעמד פינחס, ויפלל;    ותעצר, המגפה.
קו,לא  ותחשב לו, לצדקה;    לדר ודר, עד-עולם.
קו,לב  ויקציפו, על-מי מריבה;    וירע למשה, בעבורם.
קו,לג  כי-המרו את-רוחו;    ויבטא, בשפתיו.
קו,לד  לא-השמידו, את-העמים--    אשר אמר יהוה להם.
קו,לה  ויתערבו בגוים;    וילמדו, מעשיהם.
קו,לו  ויעבדו את-עצביהם;    ויהיו להם למוקש.
קו,לז  ויזבחו את-בניהם, ואת-בנותיהם--    לשדים.
קו,לח  וישפכו דם נקי, דם-בניהם ובנותיהם--    אשר זבחו, לעצבי כנען;
ותחנף הארץ,    בדמים.
קו,לט  ויטמאו במעשיהם;    ויזנו, במעלליהם.
קו,מ  ויחר-אף יהוה בעמו;    ויתעב, את-נחלתו.
קו,מא  ויתנם ביד-גוים;    וימשלו בהם, שנאיהם.
קו,מב  וילחצום אויביהם;    ויכנעו, תחת ידם.
קו,מג  פעמים רבות,    יצילם:
והמה, ימרו בעצתם;    וימכו, בעונם.
קו,מד  וירא, בצר להם--    בשמעו, את-רנתם.
קו,מה  ויזכר להם בריתו;    וינחם, כרב חסדו.
קו,מו  ויתן אותם לרחמים--    לפני, כל-שוביהם.
קו,מז  הושיענו, יהוה אלהינו,    וקבצנו, מן-הגוים:
להדות, לשם קדשך;    להשתבח, בתהלתך.
קו,מח  ברוך יהוה אלהי ישראל,    מן-העולם ועד העולם--
ואמר כל-העם    אמן:
הללו-יה.

קז,א  הדו ליהוה כי-טוב:    כי לעולם חסדו.
קז,ב  יאמרו, גאולי יהוה--    אשר גאלם, מיד-צר.
קז,ג  ומארצות, קבצם:    ממזרח וממערב; מצפון ומים.
קז,ד  תעו במדבר, בישימון דרך;    עיר מושב, לא מצאו.
קז,ה  רעבים גם-צמאים--    נפשם, בהם תתעטף.
קז,ו  ויצעקו אל-יהוה, בצר להם;    ממצוקותיהם, יצילם.
קז,ז  וידריכם, בדרך ישרה--    ללכת, אל-עיר מושב.
קז,ח  יודו ליהוה חסדו;    ונפלאותיו, לבני אדם.
קז,ט  כי-השביע, נפש שקקה;    ונפש רעבה, מלא-טוב.
קז,י  ישבי, חשך וצלמות;    אסירי עני וברזל.
קז,יא  כי-המרו אמרי-אל;    ועצת עליון נאצו.
קז,יב  ויכנע בעמל לבם;    כשלו, ואין עזר.
קז,יג  ויזעקו אל-יהוה, בצר להם;    ממצקותיהם, יושיעם.
קז,יד  יוציאם, מחשך וצלמות;    ומוסרותיהם ינתק.
קז,טו  יודו ליהוה חסדו;    ונפלאותיו, לבני אדם.
קז,טז  כי-שבר, דלתות נחשת;    ובריחי ברזל גדע.
קז,יז  אולים, מדרך פשעם;    ומעונתיהם, יתענו.
קז,יח  כל-אכל, תתעב נפשם;    ויגיעו, עד-שערי מות.
קז,יט  ויזעקו אל-יהוה, בצר להם;    ממצקותיהם יושיעם.
קז,כ  ישלח דברו, וירפאם;    וימלט, משחיתותם.
קז,כא  יודו ליהוה חסדו;    ונפלאותיו, לבני אדם.
קז,כב  ויזבחו, זבחי תודה;    ויספרו מעשיו ברנה.
קז,כג ]  יורדי הים, באניות;    עשי מלאכה, במים רבים.
קז,כד ]  המה ראו, מעשי יהוה;    ונפלאותיו, במצולה.
קז,כה ]  ויאמר--ויעמד, רוח סערה;    ותרומם גליו.
קז,כו ]  יעלו שמים, ירדו תהומות;    נפשם, ברעה תתמוגג.
קז,כז ]  יחוגו וינועו, כשכור;    וכל-חכמתם, תתבלע.
קז,כח ]  ויצעקו אל-יהוה, בצר להם;    וממצוקתיהם, יוציאם.
קז,כט  יקם סערה, לדממה;    ויחשו, גליהם.
קז,ל  וישמחו כי-ישתקו;    וינחם, אל-מחוז חפצם.
קז,לא  יודו ליהוה חסדו;    ונפלאותיו, לבני אדם.
קז,לב  וירוממוהו, בקהל-עם;    ובמושב זקנים יהללוהו.
קז,לג  ישם נהרות למדבר;    ומצאי מים, לצמאון.
קז,לד  ארץ פרי, למלחה;    מרעת, יושבי בה.
קז,לה  ישם מדבר, לאגם-מים;    וארץ ציה, למצאי מים.
קז,לו  ויושב שם רעבים;    ויכוננו, עיר מושב.
קז,לז  ויזרעו שדות, ויטעו כרמים;    ויעשו, פרי תבואה.
קז,לח  ויברכם וירבו מאד;    ובהמתם, לא ימעיט.
קז,לט  וימעטו וישחו--    מעצר רעה ויגון.
קז,מ  ]  שפך בוז, על-נדיבים;    ויתעם, בתהו לא-דרך.
קז,מא  וישגב אביון מעוני;    וישם כצאן, משפחות.
קז,מב  יראו ישרים וישמחו;    וכל-עולה, קפצה פיה.
קז,מג  מי-חכם וישמר-אלה;    ויתבוננו, חסדי יהוה.

קח,א-ב  שיר מזמור לדוד.   נכון לבי אלהים; אשירה ואזמרה, אף-כבודי.
קח,ג  עורה, הנבל וכנור;    אעירה שחר.
קח,ד  אודך בעמים יהוה;    ואזמרך, בלאמים.
קח,ה  כי-גדול מעל-שמים חסדך;    ועד-שחקים אמתך.
קח,ו  רומה על-שמים אלהים;    ועל כל-הארץ כבודך.
קח,ז  למען, יחלצון ידידיך;    הושיעה ימינך וענני.
קח,ח  אלהים, דבר בקדשו--אעלזה:    אחלקה שכם; ועמק סכות אמדד.
קח,ט  לי גלעד, לי מנשה, ואפרים, מעוז ראשי;    יהודה, מחקקי.
קח,י  מואב, סיר רחצי--על-אדום, אשליך נעלי;    עלי-פלשת, אתרועע.
קח,יא  מי יבלני, עיר מבצר;    מי נחני עד-אדום.
קח,יב  הלא-אלהים זנחתנו;    ולא-תצא אלהים, בצבאתינו.
קח,יג  הבה-לנו עזרת מצר;    ושוא, תשועת אדם.
קח,יד  באלהים נעשה-חיל;    והוא, יבוס צרינו.

קט,א  למנצח, לדוד מזמור:
אלהי תהלתי,    אל-תחרש.
קט,ב  כי פי רשע, ופי-מרמה--עלי פתחו;    דברו אתי, לשון שקר.
קט,ג  ודברי שנאה סבבוני;    וילחמוני חנם.
קט,ד  תחת-אהבתי ישטנוני;    ואני תפלה.
קט,ה  וישימו עלי רעה, תחת טובה;    ושנאה, תחת אהבתי.
קט,ו  הפקד עליו רשע;    ושטן, יעמד על-ימינו.
קט,ז  בהשפטו, יצא רשע;    ותפלתו, תהיה לחטאה.
קט,ח  יהיו-ימיו מעטים;    פקדתו, יקח אחר.
קט,ט  יהיו-בניו יתומים;    ואשתו, אלמנה.
קט,י  ונוע ינועו בניו ושאלו;    ודרשו, מחרבותיהם.
קט,יא  ינקש נושה, לכל-אשר-לו;    ויבזו זרים יגיעו.
קט,יב  אל-יהי-לו, משך חסד;    ואל-יהי חונן, ליתומיו.
קט,יג  יהי-אחריתו להכרית;    בדור אחר, ימח שמם.
קט,יד  יזכר, עון אבתיו--אל-יהוה;    וחטאת אמו, אל-תמח.
קט,טו  יהיו נגד-יהוה תמיד;    ויכרת מארץ זכרם.
קט,טז  יען--    אשר לא זכר, עשות חסד:
וירדף, איש-עני ואביון--ונכאה לבב;    למותת.
קט,יז  ויאהב קללה, ותבואהו;    ולא-חפץ בברכה, ותרחק ממנו.
קט,יח  וילבש קללה, כמדו:    ותבא כמים בקרבו; וכשמן, בעצמותיו.
קט,יט  תהי-לו, כבגד יעטה;    ולמזח, תמיד יחגרה.
קט,כ  זאת פעלת שטני, מאת יהוה;    והדברים רע, על-נפשי.
קט,כא  ואתה, יהוה אדני--    עשה-אתי, למען שמך;
כי-טוב חסדך,    הצילני.
קט,כב  כי-עני ואביון אנכי;    ולבי, חלל בקרבי.
קט,כג  כצל-כנטותו נהלכתי;    ננערתי, כארבה.
קט,כד  ברכי, כשלו מצום;    ובשרי, כחש משמן.
קט,כה  ואני, הייתי חרפה להם;    יראוני, יניעון ראשם.
קט,כו  עזרני, יהוה אלהי;    הושיעני כחסדך.
קט,כז  וידעו, כי-ידך זאת;    אתה יהוה עשיתה.
קט,כח  יקללו-המה, ואתה תברך:    קמו, ויבשו--ועבדך ישמח.
קט,כט  ילבשו שוטני כלמה;    ויעטו כמעיל בשתם.
קט,ל  אודה יהוה מאד בפי;    ובתוך רבים אהללנו.
קט,לא  כי-יעמד, לימין אביון--    להושיע, משפטי נפשו.

קי,א  לדוד, מזמור:
נאם יהוה, לאדני--שב לימיני;    עד-אשית איביך, הדם לרגליך.
קי,ב  מטה-עזך--ישלח יהוה, מציון;    רדה, בקרב איביך.
קי,ג  עמך נדבת,    ביום חילך:
בהדרי-קדש, מרחם משחר;    לך, טל ילדתיך.
קי,ד  נשבע יהוה, ולא ינחם--    אתה-כהן לעולם;
על-דברתי,    מלכי-צדק.
קי,ה  אדני על-ימינך;    מחץ ביום-אפו מלכים.
קי,ו  ידין בגוים, מלא גויות;    מחץ ראש, על-ארץ רבה.
קי,ז  מנחל, בדרך ישתה;    על-כן, ירים ראש.

קיא,א  הללו-יה:
אודה יהוה, בכל-לבב;    בסוד ישרים ועדה.
קיא,ב  גדלים, מעשי יהוה;    דרושים, לכל-חפציהם.
קיא,ג  הוד-והדר פעלו;    וצדקתו, עמדת לעד.
קיא,ד  זכר עשה, לנפלאותיו;    חנון ורחום יהוה.
קיא,ה  טרף, נתן ליראיו;    יזכר לעולם בריתו.
קיא,ו  כח מעשיו, הגיד לעמו--    לתת להם, נחלת גוים.
קיא,ז  מעשי ידיו, אמת ומשפט;    נאמנים, כל-פקודיו.
קיא,ח  סמוכים לעד לעולם;    עשוים, באמת וישר.
קיא,ט  פדות, שלח לעמו--    צוה-לעולם בריתו;
קדוש ונורא    שמו.
קיא,י  ראשית חכמה, יראת יהוה--    שכל טוב, לכל-עשיהם;
תהלתו,    עמדת לעד.

קיב,א  הללו-יה:
אשרי-איש, ירא את-יהוה;    במצותיו, חפץ מאד.
קיב,ב  גבור בארץ, יהיה זרעו;    דור ישרים יברך.
קיב,ג  הון-ועשר בביתו;    וצדקתו, עמדת לעד.
קיב,ד  זרח בחשך אור, לישרים;    חנון ורחום וצדיק.
קיב,ה  טוב-איש, חונן ומלוה;    יכלכל דבריו במשפט.
קיב,ו  כי-לעולם לא-ימוט;    לזכר עולם, יהיה צדיק.
קיב,ז  משמועה רעה, לא יירא;    נכון לבו, בטח ביהוה.
קיב,ח  סמוך לבו, לא יירא;    עד אשר-יראה בצריו.
קיב,ט  פזר, נתן לאביונים--    צדקתו, עמדת לעד;
קרנו,    תרום בכבוד.
קיב,י  רשע יראה, וכעס--    שניו יחרק ונמס;
תאות רשעים    תאבד.

קיג,א  הללו-יה:
הללו, עבדי יהוה;    הללו, את-שם יהוה.
קיג,ב  יהי שם יהוה מברך--    מעתה, ועד-עולם.
קיג,ג  ממזרח-שמש עד-מבואו--    מהלל, שם יהוה.
קיג,ד  רם על-כל-גוים יהוה;    על השמים כבודו.
קיג,ה  מי, כיהוה אלהינו--    המגביהי לשבת.
קיג,ו  המשפילי לראות--    בשמים ובארץ.
קיג,ז  מקימי מעפר דל;    מאשפת, ירים אביון.
קיג,ח  להושיבי עם-נדיבים;    עם, נדיבי עמו.
קיג,ט  מושיבי, עקרת הבית--    אם-הבנים שמחה:
הללו-יה.
קיד,א  בצאת ישראל, ממצרים;    בית יעקב, מעם לעז.
קיד,ב  היתה יהודה לקדשו;    ישראל, ממשלותיו.
קיד,ג  הים ראה, וינס;    הירדן, יסב לאחור.
קיד,ד  ההרים, רקדו כאילים;    גבעות, כבני-צאן.
קיד,ה  מה-לך הים, כי תנוס;    הירדן, תסב לאחור.
קיד,ו  ההרים, תרקדו כאילים;    גבעות, כבני-צאן.
קיד,ז  מלפני אדון, חולי ארץ;    מלפני, אלוה יעקב.
קיד,ח  ההפכי הצור אגם-מים;    חלמיש, למעינו-מים.
קטו,א  לא לנו יהוה, לא-לנו:    כי-לשמך, תן כבוד--על-חסדך, על-אמתך.
קטו,ב  למה, יאמרו הגוים:    איה-נא, אלהיהם.
קטו,ג  ואלהינו בשמים--    כל אשר-חפץ עשה.
קטו,ד  עצביהם, כסף וזהב;    מעשה, ידי אדם.
קטו,ה  פה-להם, ולא ידברו;    עינים להם, ולא יראו.
קטו,ו  אזנים להם, ולא ישמעו;    אף להם, ולא יריחון.
קטו,ז  ידיהם, ולא ימישון--רגליהם, ולא יהלכו;    לא-יהגו, בגרונם.
קטו,ח  כמוהם, יהיו עשיהם--    כל אשר-בטח בהם.
קטו,ט  ישראל, בטח ביהוה;    עזרם ומגנם הוא.
קטו,י  בית אהרן, בטחו ביהוה;    עזרם ומגנם הוא.
קטו,יא  יראי יהוה, בטחו ביהוה;    עזרם ומגנם הוא.
קטו,יב  יהוה,    זכרנו יברך:
יברך, את-בית ישראל;    יברך, את-בית אהרן.
קטו,יג  יברך, יראי יהוה--    הקטנים, עם-הגדלים.
קטו,יד  יסף יהוה עליכם;    עליכם, ועל בניכם.
קטו,טו  ברוכים אתם, ליהוה--    עשה, שמים וארץ.
קטו,טז  השמים שמים, ליהוה;    והארץ, נתן לבני-אדם.
קטו,יז  לא המתים, יהללו-יה;    ולא, כל-ירדי דומה.
קטו,יח  ואנחנו, נברך יה--    מעתה ועד-עולם:
הללו-יה.
קטז,א  אהבתי, כי-ישמע יהוה--    את-קולי, תחנוני.
קטז,ב  כי-הטה אזנו לי;    ובימי אקרא.
קטז,ג  אפפוני, חבלי-מות--ומצרי שאול מצאוני;    צרה ויגון אמצא.
קטז,ד  ובשם-יהוה אקרא:    אנה יהוה, מלטה נפשי.
קטז,ה  חנון יהוה וצדיק;    ואלהינו מרחם.
קטז,ו  שמר פתאים יהוה;    דלתי, ולי יהושיע.
קטז,ז  שובי נפשי, למנוחיכי:    כי-יהוה, גמל עליכי.
קטז,ח  כי חלצת נפשי, ממות:    את-עיני מן-דמעה; את-רגלי מדחי.
קטז,ט  אתהלך, לפני יהוה--    בארצות, החיים.
קטז,י  האמנתי, כי אדבר;    אני, עניתי מאד.
קטז,יא  אני, אמרתי בחפזי:    כל-האדם כזב.
קטז,יב  מה-אשיב ליהוה--    כל-תגמולוהי עלי.
קטז,יג  כוס-ישועות אשא;    ובשם יהוה אקרא.
קטז,יד  נדרי, ליהוה אשלם;    נגדה-נא, לכל-עמו.
קטז,טו  יקר, בעיני יהוה--    המותה, לחסידיו.
קטז,טז  אנה יהוה,    כי-אני עבדך:
אני-עבדך, בן-אמתך;    פתחת, למוסרי.
קטז,יז  לך-אזבח, זבח תודה;    ובשם יהוה אקרא.
קטז,יח  נדרי, ליהוה אשלם;    נגדה-נא, לכל-עמו.
קטז,יט  בחצרות, בית יהוה--    בתוככי ירושלם:
הללו-יה.
קיז,א  הללו את-יהוה, כל-גוים;    שבחוהו, כל-האמים.
קיז,ב  כי גבר עלינו, חסדו--    ואמת-יהוה לעולם:
הללו-יה.
קיח,א  הודו ליהוה כי-טוב:    כי לעולם חסדו.
קיח,ב  יאמר-נא ישראל:    כי לעולם חסדו.
קיח,ג  יאמרו-נא בית-אהרן:    כי לעולם חסדו.
קיח,ד  יאמרו-נא יראי יהוה:    כי לעולם חסדו.
קיח,ה  מן-המצר, קראתי יה;    ענני במרחב יה.
קיח,ו  יהוה לי, לא אירא;    מה-יעשה לי אדם.
קיח,ז  יהוה לי, בעזרי;    ואני, אראה בשנאי.
קיח,ח  טוב, לחסות ביהוה--    מבטח, באדם.
קיח,ט  טוב, לחסות ביהוה--    מבטח, בנדיבים.
קיח,י  כל-גוים סבבוני;    בשם יהוה, כי אמילם.
קיח,יא  סבוני גם-סבבוני;    בשם יהוה, כי אמילם.
קיח,יב  סבוני כדבורים--    דעכו, כאש קוצים;
בשם יהוה,    כי אמילם.
קיח,יג  דחה דחיתני לנפל;    ויהוה עזרני.
קיח,יד  עזי וזמרת יה;    ויהי-לי, לישועה.
קיח,טו  קול, רנה וישועה--באהלי צדיקים;    ימין יהוה, עשה חיל.
קיח,טז  ימין יהוה, רוממה;    ימין יהוה, עשה חיל.
קיח,יז  לא-אמות כי-אחיה;    ואספר, מעשי יה.
קיח,יח  יסר יסרני יה;    ולמות, לא נתנני.
קיח,יט  פתחו-לי שערי-צדק;    אבא-בם, אודה יה.
קיח,כ  זה-השער ליהוה;    צדיקים, יבאו בו.
קיח,כא  אודך, כי עניתני;    ותהי-לי, לישועה.
קיח,כב  אבן, מאסו הבונים--    היתה, לראש פנה.
קיח,כג  מאת יהוה, היתה זאת;    היא נפלאת בעינינו.
קיח,כד  זה-היום, עשה יהוה;    נגילה ונשמחה בו.
קיח,כה  אנא יהוה, הושיעה נא;    אנא יהוה, הצליחה נא.
קיח,כו  ברוך הבא, בשם יהוה;    ברכנוכם, מבית יהוה.
קיח,כז  אל, יהוה--ויאר-לנו:    אסרו-חג בעבתים--עד קרנות, המזבח.
קיח,כח  אלי אתה ואודך;    אלהי, ארוממך.
קיח,כט  הודו ליהוה כי-טוב:    כי לעולם חסדו.

קיט,א  אשרי תמימי-דרך--    ההלכים, בתורת יהוה.
קיט,ב  אשרי, נצרי עדתיו;    בכל-לב ידרשוהו.
קיט,ג  אף, לא-פעלו עולה;    בדרכיו הלכו.
קיט,ד  אתה, צויתה פקדיך--    לשמר מאד.
קיט,ה  אחלי, יכנו דרכי--    לשמר חקיך.
קיט,ו  אז לא-אבוש--    בהביטי, אל-כל-מצותיך.
קיט,ז  אודך, בישר לבב--    בלמדי, משפטי צדקך.
קיט,ח  את-חקיך אשמר;    אל-תעזבני עד-מאד.

קיט,ט  במה יזכה-נער, את-ארחו--    לשמר, כדברך.
קיט,י  בכל-לבי דרשתיך;    אל-תשגני, ממצותיך.
קיט,יא  בלבי, צפנתי אמרתך--    למען, לא אחטא-לך.
קיט,יב  ברוך אתה יהוה--    למדני חקיך.
קיט,יג  בשפתי ספרתי--    כל, משפטי-פיך.
קיט,יד  בדרך עדותיך ששתי--    כעל כל-הון.
קיט,טו  בפקודיך אשיחה;    ואביטה, ארחתיך.
קיט,טז  בחקתיך אשתעשע;    לא אשכח דברך.

קיט,יז  גמל על-עבדך אחיה;    ואשמרה דברך.
קיט,יח  גל-עיני ואביטה--    נפלאות, מתורתך.
קיט,יט  גר אנכי בארץ;    אל-תסתר ממני, מצותיך.
קיט,כ  גרסה נפשי לתאבה--    אל-משפטיך בכל-עת.
קיט,כא  גערת, זדים ארורים--    השגים, ממצותיך.
קיט,כב  גל מעלי, חרפה ובוז:    כי עדתיך נצרתי.
קיט,כג  גם ישבו שרים, בי נדברו--    עבדך, ישיח בחקיך.
קיט,כד  גם-עדתיך, שעשעי--    אנשי עצתי.

קיט,כה  דבקה לעפר נפשי;    חיני, כדברך.
קיט,כו  דרכי ספרתי, ותענני;    למדני חקיך.
קיט,כז  דרך-פקודיך הבינני;    ואשיחה, בנפלאותיך.
קיט,כח  דלפה נפשי, מתוגה;    קימני, כדברך.
קיט,כט  דרך-שקר, הסר ממני;    ותורתך חנני.
קיט,ל  דרך-אמונה בחרתי;    משפטיך שויתי.
קיט,לא  דבקתי בעדותיך;    יהוה, אל-תבישני.
קיט,לב  דרך-מצותיך ארוץ:    כי תרחיב לבי.

קיט,לג  הורני יהוה, דרך חקיך;    ואצרנה עקב.
קיט,לד  הבינני, ואצרה תורתך;    ואשמרנה בכל-לב.
קיט,לה  הדריכני, בנתיב מצותיך:    כי-בו חפצתי.
קיט,לו  הט-לבי, אל-עדותיך;    ואל אל-בצע.
קיט,לז  העבר עיני, מראות שוא;    בדרכך חיני.
קיט,לח  הקם לעבדך, אמרתך--    אשר, ליראתך.
קיט,לט  העבר חרפתי, אשר יגרתי:    כי משפטיך טובים.
קיט,מ  הנה, תאבתי לפקדיך;    בצדקתך חיני.

קיט,מא  ויבאני חסדך יהוה;    תשועתך, כאמרתך.
קיט,מב  ואענה חרפי דבר:    כי-בטחתי, בדברך.
קיט,מג  ואל-תצל מפי דבר-אמת עד-מאד:    כי למשפטך, יחלתי.
קיט,מד  ואשמרה תורתך תמיד--    לעולם ועד.
קיט,מה  ואתהלכה ברחבה:    כי פקדיך דרשתי.
קיט,מו  ואדברה בעדתיך, נגד מלכים;    ולא אבוש.
קיט,מז  ואשתעשע במצותיך,    אשר אהבתי.
קיט,מח  ואשא-כפי--אל-מצותיך, אשר אהבתי;    ואשיחה בחקיך.

קיט,מט  זכר-דבר, לעבדך--    על, אשר יחלתני.
קיט,נ  זאת נחמתי בעניי:    כי אמרתך חיתני.
קיט,נא  זדים, הליצני עד-מאד;    מתורתך, לא נטיתי.
קיט,נב  זכרתי משפטיך מעולם יהוה;    ואתנחם.
קיט,נג  זלעפה אחזתני, מרשעים--    עזבי, תורתך.
קיט,נד  זמרות, היו-לי חקיך--    בבית מגורי.
קיט,נה  זכרתי בלילה שמך יהוה;    ואשמרה, תורתך.
קיט,נו  זאת היתה-לי:    כי פקדיך נצרתי.

קיט,נז  חלקי יהוה אמרתי--    לשמר דבריך.
קיט,נח  חליתי פניך בכל-לב;    חנני, כאמרתך.
קיט,נט  חשבתי דרכי;    ואשיבה רגלי, אל-עדתיך.
קיט,ס  חשתי, ולא התמהמהתי--    לשמר, מצותיך.
קיט,סא  חבלי רשעים עודני;    תורתך, לא שכחתי.
קיט,סב  חצות-לילה--אקום, להודות לך:    על, משפטי צדקך.
קיט,סג  חבר אני, לכל-אשר יראוך;    ולשמרי, פקודיך.
קיט,סד  חסדך יהוה, מלאה הארץ;    חקיך למדני.

קיט,סה  טוב, עשית עם-עבדך--    יהוה, כדברך.
קיט,סו  טוב טעם ודעת למדני:    כי במצותיך האמנתי.
קיט,סז  טרם אענה, אני שגג;    ועתה, אמרתך שמרתי.
קיט,סח  טוב-אתה ומטיב;    למדני חקיך.
קיט,סט  טפלו עלי שקר זדים;    אני, בכל-לב אצר פקודיך.
קיט,ע  טפש כחלב לבם;    אני, תורתך שעשעתי.
קיט,עא  טוב-לי כי-עניתי--    למען, אלמד חקיך.
קיט,עב  טוב-לי תורת-פיך--    מאלפי, זהב וכסף.

קיט,עג  ידיך עשוני, ויכוננוני;    הבינני, ואלמדה מצותיך.
קיט,עד  יראיך, יראוני וישמחו:    כי לדברך יחלתי.
קיט,עה  ידעתי יהוה, כי-צדק משפטיך;    ואמונה, עניתני.
קיט,עו  יהי-נא חסדך לנחמני--    כאמרתך לעבדך.
קיט,עז  יבאוני רחמיך ואחיה:    כי-תורתך, שעשעי.
קיט,עח  יבשו זדים, כי-שקר עותוני;    אני, אשיח בפקודיך.
קיט,עט  ישובו לי יראיך;    וידעו (וידעי), עדתיך.
קיט,פ  יהי-לבי תמים בחקיך--    למען, לא אבוש.

קיט,פא  כלתה לתשועתך נפשי;    לדברך יחלתי.
קיט,פב  כלו עיני, לאמרתך--    לאמר, מתי תנחמני.
קיט,פג  כי-הייתי, כנאד בקיטור--    חקיך, לא שכחתי.
קיט,פד  כמה ימי-עבדך;    מתי תעשה ברדפי משפט.
קיט,פה  כרו-לי זדים שיחות--    אשר, לא כתורתך.
קיט,פו  כל-מצותיך אמונה;    שקר רדפוני עזרני.
קיט,פז  כמעט, כלוני בארץ;    ואני, לא-עזבתי פקדיך.
קיט,פח  כחסדך חיני;    ואשמרה, עדות פיך.

קיט,פט  לעולם יהוה--    דברך, נצב בשמים.
קיט,צ  לדר ודר, אמונתך;    כוננת ארץ, ותעמד.
קיט,צא  למשפטיך, עמדו היום:    כי הכל עבדיך.
קיט,צב  לולי תורתך, שעשעי--    אז, אבדתי בעניי.
קיט,צג  לעולם, לא-אשכח פקודיך:    כי בם, חייתני.
קיט,צד  לך-אני, הושיעני:    כי פקודיך דרשתי.
קיט,צה  לי קוו רשעים לאבדני;    עדתיך, אתבונן.
קיט,צו  לכל-תכלה, ראיתי קץ;    רחבה מצותך מאד.

קיט,צז  מה-אהבתי תורתך:    כל-היום, היא שיחתי.
קיט,צח  מאיבי, תחכמני מצותך:    כי לעולם היא-לי.
קיט,צט  מכל-מלמדי השכלתי:    כי עדותיך, שיחה לי.
קיט,ק  מזקנים אתבונן:    כי פקודיך נצרתי.
קיט,קא  מכל-ארח רע, כלאתי רגלי--    למען, אשמר דברך.
קיט,קב  ממשפטיך לא-סרתי:    כי-אתה, הורתני.
קיט,קג  מה-נמלצו לחכי, אמרתך--    מדבש לפי.
קיט,קד  מפקודיך אתבונן;    על כן, שנאתי כל-ארח שקר.

קיט,קה  נר-לרגלי דברך;    ואור, לנתיבתי.
קיט,קו  נשבעתי ואקימה--    לשמר, משפטי צדקך.
קיט,קז  נעניתי עד-מאד;    יהוה, חיני כדברך.
קיט,קח  נדבות פי, רצה-נא יהוה;    ומשפטיך למדני.
קיט,קט  נפשי בכפי תמיד;    ותורתך, לא שכחתי.
קיט,קי  נתנו רשעים פח לי;    ומפקודיך, לא תעיתי.
קיט,קיא  נחלתי עדותיך לעולם:    כי-ששון לבי המה.
קיט,קיב  נטיתי לבי, לעשות חקיך--    לעולם עקב.

קיט,קיג  סעפים שנאתי;    ותורתך אהבתי.
קיט,קיד  סתרי ומגני אתה;    לדברך יחלתי.
קיט,קטו  סורו-ממני מרעים;    ואצרה, מצות אלהי.
קיט,קטז  סמכני כאמרתך ואחיה;    ואל-תבישני, משברי.
קיט,קיז  סעדני ואושעה;    ואשעה בחקיך תמיד.
קיט,קיח  סלית, כל-שוגים מחקיך:    כי-שקר, תרמיתם.
קיט,קיט  סגים--השבת כל-רשעי-ארץ;    לכן, אהבתי עדתיך.
קיט,קכ  סמר מפחדך בשרי;    וממשפטיך יראתי.

קיט,קכא  עשיתי, משפט וצדק;    בל-תניחני, לעשקי.
קיט,קכב  ערב עבדך לטוב;    אל-יעשקני זדים.
קיט,קכג  עיני, כלו לישועתך;    ולאמרת צדקך.
קיט,קכד  עשה עם-עבדך כחסדך;    וחקיך למדני.
קיט,קכה  עבדך-אני הבינני;    ואדעה, עדתיך.
קיט,קכו  עת, לעשות ליהוה--    הפרו, תורתך.
קיט,קכז  על-כן, אהבתי מצותיך--    מזהב ומפז.
קיט,קכח  על-כן, כל-פקודי כל ישרתי;    כל-ארח שקר שנאתי.

קיט,קכט  פלאות עדותיך;    על-כן, נצרתם נפשי.
קיט,קל  פתח דבריך יאיר;    מבין פתיים.
קיט,קלא  פי-פערתי, ואשאפה:    כי למצותיך יאבתי.
קיט,קלב  פנה-אלי וחנני--    כמשפט, לאהבי שמך.
קיט,קלג  פעמי, הכן באמרתך;    ואל-תשלט-בי כל-און.
קיט,קלד  פדני, מעשק אדם;    ואשמרה, פקודיך.
קיט,קלה  פניך, האר בעבדך;    ולמדני, את-חקיך.
קיט,קלו  פלגי-מים, ירדו עיני--    על, לא-שמרו תורתך.

קיט,קלז  צדיק אתה יהוה;    וישר, משפטיך.
קיט,קלח  צוית, צדק עדתיך;    ואמונה מאד.
קיט,קלט  צמתתני קנאתי:    כי-שכחו דבריך צרי.
קיט,קמ  צרופה אמרתך מאד;    ועבדך אהבה.
קיט,קמא  צעיר אנכי ונבזה;    פקדיך, לא שכחתי.
קיט,קמב  צדקתך צדק לעולם;    ותורתך אמת.
קיט,קמג  צר-ומצוק מצאוני;    מצותיך, שעשעי.
קיט,קמד  צדק עדותיך לעולם;    הבינני ואחיה.

קיט,קמה  קראתי בכל-לב, ענני יהוה;    חקיך אצרה.
קיט,קמו  קראתיך הושיעני;    ואשמרה, עדתיך.
קיט,קמז  קדמתי בנשף, ואשועה;    לדבריך (לדברך) יחלתי.
קיט,קמח  קדמו עיני, אשמרות--    לשיח, באמרתך.
קיט,קמט  קולי, שמעה כחסדך;    יהוה, כמשפטך חיני.
קיט,קנ  קרבו, רדפי זמה;    מתורתך רחקו.
קיט,קנא  קרוב אתה יהוה;    וכל-מצותיך אמת.
קיט,קנב  קדם ידעתי, מעדתיך:    כי לעולם יסדתם.

קיט,קנג  ראה-עניי וחלצני:    כי-תורתך, לא שכחתי.
קיט,קנד  ריבה ריבי, וגאלני;    לאמרתך חיני.
קיט,קנה  רחוק מרשעים ישועה:    כי חקיך, לא דרשו.
קיט,קנו  רחמיך רבים יהוה;    כמשפטיך חיני.
קיט,קנז  רבים, רדפי וצרי;    מעדותיך, לא נטיתי.
קיט,קנח  ראיתי בגדים, ואתקוטטה--    אשר אמרתך, לא שמרו.
קיט,קנט  ראה, כי-פקודיך אהבתי;    יהוה, כחסדך חיני.
קיט,קס  ראש-דברך אמת;    ולעולם, כל-משפט צדקך.

קיט,קסא  שרים, רדפוני חנם;    ומדבריך (ומדברך), פחד לבי.
קיט,קסב  שש אנכי, על-אמרתך--    כמוצא, שלל רב.
קיט,קסג  שקר שנאתי, ואתעבה;    תורתך אהבתי.
קיט,קסד  שבע ביום, הללתיך--    על, משפטי צדקך.
קיט,קסה  שלום רב, לאהבי תורתך;    ואין-למו מכשול.
קיט,קסו  שברתי לישועתך יהוה;    ומצותיך עשיתי.
קיט,קסז  שמרה נפשי, עדתיך;    ואהבם מאד.
קיט,קסח  שמרתי פקודיך, ועדתיך:    כי כל-דרכי נגדך.

קיט,קסט  תקרב רנתי לפניך יהוה;    כדברך הבינני.
קיט,קע  תבוא תחנתי לפניך;    כאמרתך, הצילני.
קיט,קעא  תבענה שפתי תהלה:    כי תלמדני חקיך.
קיט,קעב  תען לשוני, אמרתך:    כי כל-מצותיך צדק.
קיט,קעג  תהי-ידך לעזרני:    כי פקודיך בחרתי.
קיט,קעד  תאבתי לישועתך יהוה;    ותורתך, שעשעי.
קיט,קעה  תחי-נפשי, ותהללך;    ומשפטך יעזרני.
קיט,קעו  תעיתי--    כשה אבד, בקש עבדך:
כי מצותיך,    לא שכחתי.

קכ,א  שיר, המעלות:
אל-יהוה, בצרתה לי--    קראתי, ויענני.
קכ,ב  יהוה--הצילה נפשי, משפת-שקר:    מלשון רמיה.
קכ,ג  מה-יתן לך, ומה-יסיף לך--    לשון רמיה.
קכ,ד  חצי גבור שנונים;    עם, גחלי רתמים.
קכ,ה  אויה-לי, כי-גרתי משך;    שכנתי, עם-אהלי קדר.
קכ,ו  רבת, שכנה-לה נפשי--    עם, שונא שלום.
קכ,ז  אני-שלום, וכי אדבר;    המה, למלחמה.

קכא,א  שיר, למעלות:
אשא עיני, אל-ההרים--    מאין, יבא עזרי.
קכא,ב  עזרי, מעם יהוה--    עשה, שמים וארץ.
קכא,ג  אל-יתן למוט רגלך;    אל-ינום, שמרך.
קכא,ד  הנה לא-ינום, ולא יישן--    שומר, ישראל.
קכא,ה  יהוה שמרך;    יהוה צלך, על-יד ימינך.
קכא,ו  יומם, השמש לא-יככה;    וירח בלילה.
קכא,ז  יהוה, ישמרך מכל-רע:    ישמר, את-נפשך.
קכא,ח  יהוה, ישמר-צאתך ובואך--    מעתה, ועד-עולם.

קכב,א  שיר המעלות, לדוד:
שמחתי, באמרים לי--    בית יהוה נלך.
קכב,ב  עמדות, היו רגלינו--    בשעריך, ירושלם.
קכב,ג  ירושלם הבנויה--    כעיר, שחברה-לה יחדו.
קכב,ד  ששם עלו שבטים, שבטי-יה--עדות לישראל:    להדות, לשם יהוה.
קכב,ה  כי שמה, ישבו כסאות למשפט:    כסאות, לבית דוד.
קכב,ו  שאלו, שלום ירושלם;    ישליו, אהביך.
קכב,ז  יהי-שלום בחילך;    שלוה, בארמנותיך.
קכב,ח  למען, אחי ורעי--    אדברה-נא שלום בך.
קכב,ט  למען, בית-יהוה אלהינו--    אבקשה טוב לך.

קכג,א  שיר, המעלות:
אליך, נשאתי את-עיני--    הישבי, בשמים.
קכג,ב  הנה כעיני עבדים,    אל-יד אדוניהם--
כעיני שפחה,    אל-יד גברתה:
כן עינינו, אל-יהוה אלהינו--    עד, שיחננו.
קכג,ג  חננו יהוה חננו:    כי-רב, שבענו בוז.
קכג,ד  רבת,    שבעה-לה נפשנו:
הלעג השאננים;    הבוז, לגאיונים (לגאי יונים).

קכד,א  שיר המעלות, לדוד:
לולי יהוה, שהיה לנו--    יאמר-נא, ישראל.
קכד,ב  לולי יהוה, שהיה לנו--    בקום עלינו אדם.
קכד,ג  אזי, חיים בלעונו--    בחרות אפם בנו.
קכד,ד  אזי, המים שטפונו--    נחלה, עבר על-נפשנו.
קכד,ה  אזי, עבר על-נפשנו--    המים, הזידונים.
קכד,ו  ברוך יהוה--    שלא נתננו טרף, לשניהם.
קכד,ז  נפשנו--    כצפור נמלטה, מפח יוקשים:
הפח נשבר,    ואנחנו נמלטנו.
קכד,ח  עזרנו, בשם יהוה--    עשה, שמים וארץ.

קכה,א  שיר, המעלות:
הבטחים ביהוה--    כהר-ציון לא-ימוט, לעולם ישב.
קכה,ב  ירושלם--    הרים, סביב לה:
ויהוה, סביב לעמו--    מעתה, ועד-עולם.
קכה,ג  כי לא ינוח, שבט הרשע--    על, גורל הצדיקים:
למען, לא-ישלחו הצדיקים בעולתה    ידיהם.
קכה,ד  היטיבה יהוה, לטובים;    ולישרים, בלבותם.
קכה,ה  והמטים עקלקלותם--    יוליכם יהוה, את-פעלי האון:
שלום,    על-ישראל.

קכו,א  שיר, המעלות:
בשוב יהוה, את-שיבת ציון--    היינו, כחלמים.
קכו,ב  אז ימלא שחוק, פינו--    ולשוננו רנה:
אז, יאמרו בגוים--    הגדיל יהוה, לעשות עם-אלה.
קכו,ג  הגדיל יהוה, לעשות עמנו--    היינו שמחים.
קכו,ד  שובה יהוה, את-שבותנו (שביתנו)--    כאפיקים בנגב.
קכו,ה  הזרעים בדמעה--    ברנה יקצרו.
קכו,ו  הלוך ילך, ובכה--    נשא משך-הזרע:
בא-יבא ברנה--    נשא, אלמתיו.

קכז,א  שיר המעלות, לשלמה:
אם-יהוה, לא-יבנה בית--    שוא עמלו בוניו בו;
אם-יהוה לא-ישמר-עיר,    שוא שקד שומר.
קכז,ב  שוא לכם משכימי קום,    מאחרי-שבת--
אכלי,    לחם העצבים;
כן יתן לידידו    שנא.
קכז,ג  הנה נחלת יהוה בנים:    שכר, פרי הבטן.
קכז,ד  כחצים ביד-גבור--    כן, בני הנעורים.
קכז,ה  אשרי הגבר--    אשר מלא את-אשפתו, מהם:
לא-יבשו--    כי-ידברו את-אויבים בשער.

קכח,א  שיר, המעלות:
אשרי, כל-ירא יהוה--    ההלך, בדרכיו.
קכח,ב  יגיע כפיך, כי תאכל;    אשריך, וטוב לך.
קכח,ג  אשתך, כגפן פריה--    בירכתי ביתך:
בניך, כשתלי זיתים--    סביב, לשלחנך.
קכח,ד  הנה כי-כן, יברך גבר--    ירא יהוה.
קכח,ה  יברכך יהוה, מציון:    וראה, בטוב ירושלם--כל, ימי חייך.
קכח,ו  וראה-בנים לבניך:    שלום, על-ישראל.

קכט,א  שיר, המעלות:
רבת, צררוני מנעורי--    יאמר-נא, ישראל.
קכט,ב  רבת, צררוני מנעורי;    גם, לא-יכלו לי.
קכט,ג  על-גבי, חרשו חרשים;    האריכו, למענותם (למעניתם).
קכט,ד  יהוה צדיק;    קצץ, עבות רשעים.
קכט,ה  יבשו, ויסגו אחור--    כל, שנאי ציון.
קכט,ו  יהיו, כחציר גגות--    שקדמת שלף יבש.
קכט,ז  שלא מלא כפו קוצר;    וחצנו מעמר.
קכט,ח  ולא אמרו, העברים--    ברכת-יהוה אליכם;
ברכנו אתכם,    בשם יהוה.

קל,א  שיר המעלות:
ממעמקים קראתיך    יהוה.
קל,ב  אדני,    שמעה בקולי:
תהיינה אזניך, קשבות--    לקול, תחנוני.
קל,ג  אם-עונות תשמר-יה--    אדני, מי יעמד.
קל,ד  כי-עמך הסליחה--    למען, תורא.
קל,ה  קויתי יהוה, קותה נפשי;    ולדברו הוחלתי.
קל,ו  נפשי לאדני--    משמרים לבקר, שמרים לבקר.
קל,ז  יחל ישראל, אל-יהוה:    כי-עם-יהוה החסד; והרבה עמו פדות.
קל,ח  והוא, יפדה את-ישראל--    מכל, עונתיו.

קלא,א  שיר המעלות, לדוד:
יהוה, לא-גבה לבי--    ולא-רמו עיני;
ולא-הלכתי,    בגדלות ובנפלאות ממני.
קלא,ב  אם-לא שויתי, ודוממתי--    נפשי:
כגמל, עלי אמו;    כגמל עלי נפשי.
קלא,ג  יחל ישראל, אל-יהוה--    מעתה, ועד-עולם.

קלב,א  שיר, המעלות:
זכור-יהוה לדוד--    את, כל-ענותו.
קלב,ב  אשר נשבע, ליהוה;    נדר, לאביר יעקב.
קלב,ג  אם-אבא, באהל ביתי;    אם-אעלה, על-ערש יצועי.
קלב,ד  אם אתן שנת לעיני;    לעפעפי תנומה.
קלב,ה  עד-אמצא מקום, ליהוה;    משכנות, לאביר יעקב.
קלב,ו  הנה-שמענוה באפרתה;    מצאנוה, בשדי-יער.
קלב,ז  נבואה למשכנותיו;    נשתחוה, להדם רגליו.
קלב,ח  קומה יהוה, למנוחתך:    אתה, וארון עזך.
קלב,ט  כהניך ילבשו-צדק;    וחסידיך ירננו.
קלב,י  בעבור, דוד עבדך--    אל-תשב, פני משיחך.
קלב,יא  נשבע-יהוה, לדוד אמת--    לא-ישוב ממנה:
מפרי בטנך--    אשית, לכסא-לך.
קלב,יב  אם-ישמרו בניך, בריתי--    ועדתי זו, אלמדם:
גם-בניהם עדי-עד--    ישבו, לכסא-לך.
קלב,יג  כי-בחר יהוה בציון;    אוה, למושב לו.
קלב,יד  זאת-מנוחתי עדי-עד:    פה-אשב, כי אותיה.
קלב,טו  צידה, ברך אברך;    אביוניה, אשביע לחם.
קלב,טז  וכהניה, אלביש ישע;    וחסידיה, רנן ירננו.
קלב,יז  שם אצמיח קרן לדוד;    ערכתי נר, למשיחי.
קלב,יח  אויביו, אלביש בשת;    ועליו, יציץ נזרו.

קלג,א  שיר המעלות, לדוד:
הנה מה-טוב, ומה-נעים--    שבת אחים גם-יחד.
קלג,ב  כשמן הטוב,    על-הראש--
ירד,    על-הזקן זקן-אהרן:
שירד,    על-פי מדותיו.
קלג,ג  כטל-חרמון--    שירד, על-הררי ציון:
כי שם צוה יהוה,    את-הברכה--
חיים,    עד-העולם.

קלד,א  שיר, המעלות:
הנה ברכו את-יהוה,    כל-עבדי יהוה--
העמדים בבית-יהוה,    בלילות.
קלד,ב  שאו-ידכם קדש;    וברכו, את-יהוה.
קלד,ג  יברכך יהוה, מציון:    עשה, שמים וארץ.

קלה,א  הללו-יה:
הללו, את-שם יהוה;    הללו, עבדי יהוה.
קלה,ב  שעמדים, בבית יהוה--    בחצרות, בית אלהינו.
קלה,ג  הללו-יה, כי-טוב יהוה;    זמרו לשמו, כי נעים.
קלה,ד  כי-יעקב, בחר לו יה;    ישראל, לסגלתו.
קלה,ה  כי אני ידעתי, כי-גדול יהוה;    ואדנינו, מכל-אלהים.
קלה,ו  כל אשר-חפץ יהוה,    עשה:
בשמים ובארץ--    בימים, וכל-תהמות.
קלה,ז  מעלה נשאים,    מקצה הארץ:
ברקים למטר עשה;    מוצא-רוח, מאוצרותיו.
קלה,ח  שהכה, בכורי מצרים--    מאדם, עד-בהמה.
קלה,ט  שלח, אותת ומפתים--בתוככי מצרים:    בפרעה, ובכל-עבדיו.
קלה,י  שהכה, גוים רבים;    והרג, מלכים עצומים.
קלה,יא  לסיחון, מלך האמרי, ולעוג, מלך הבשן;    ולכל, ממלכות כנען.
קלה,יב  ונתן ארצם נחלה--    נחלה, לישראל עמו.
קלה,יג  יהוה, שמך לעולם;    יהוה, זכרך לדר-ודר.
קלה,יד  כי-ידין יהוה עמו;    ועל-עבדיו, יתנחם.
קלה,טו  עצבי הגוים, כסף וזהב;    מעשה, ידי אדם.
קלה,טז  פה-להם, ולא ידברו;    עינים להם, ולא יראו.
קלה,יז  אזנים להם, ולא יאזינו;    אף, אין-יש-רוח בפיהם.
קלה,יח  כמוהם, יהיו עשיהם--    כל אשר-בטח בהם.
קלה,יט  בית ישראל, ברכו את-יהוה;    בית אהרן, ברכו את-יהוה.
קלה,כ  בית הלוי, ברכו את-יהוה;    יראי יהוה, ברכו את-יהוה.
קלה,כא  ברוך יהוה, מציון--    שכן ירושלם:
הללו-יה.

קלו,א  הודו ליהוה כי-טוב:    כי לעולם חסדו.
קלו,ב  הודו, לאלהי האלהים:    כי לעולם חסדו.
קלו,ג  הודו, לאדני האדנים:    כי לעולם חסדו.
קלו,ד  לעשה נפלאות גדלות לבדו:    כי לעולם חסדו.
קלו,ה  לעשה השמים, בתבונה:    כי לעולם חסדו.
קלו,ו  לרקע הארץ, על-המים:    כי לעולם חסדו.
קלו,ז  לעשה, אורים גדלים:    כי לעולם חסדו.
קלו,ח  את-השמש, לממשלת ביום:    כי לעולם חסדו.
קלו,ט  את-הירח וכוכבים, לממשלות בלילה:    כי לעולם חסדו.
קלו,י  למכה מצרים, בבכוריהם:    כי לעולם חסדו.
קלו,יא  ויוצא ישראל, מתוכם:    כי לעולם חסדו.
קלו,יב  ביד חזקה, ובזרוע נטויה:    כי לעולם חסדו.
קלו,יג  לגזר ים-סוף, לגזרים:    כי לעולם חסדו.
קלו,יד  והעביר ישראל בתוכו:    כי לעולם חסדו.
קלו,טו  ונער פרעה וחילו בים-סוף:    כי לעולם חסדו.
קלו,טז  למוליך עמו, במדבר:    כי לעולם חסדו.
קלו,יז  למכה, מלכים גדלים:    כי לעולם חסדו.
קלו,יח  ויהרג, מלכים אדירים:    כי לעולם חסדו.
קלו,יט  לסיחון, מלך האמרי:    כי לעולם חסדו.
קלו,כ  ולעוג, מלך הבשן:    כי לעולם חסדו.
קלו,כא  ונתן ארצם לנחלה:    כי לעולם חסדו.
קלו,כב  נחלה, לישראל עבדו:    כי לעולם חסדו.
קלו,כג  שבשפלנו, זכר לנו:    כי לעולם חסדו.
קלו,כד  ויפרקנו מצרינו:    כי לעולם חסדו.
קלו,כה  נתן לחם, לכל-בשר:    כי לעולם חסדו.
קלו,כו  הודו, לאל השמים:    כי לעולם חסדו.

קלז,א  על נהרות, בבל--שם ישבנו, גם-בכינו:    בזכרנו, את-ציון.
קלז,ב  על-ערבים בתוכה--    תלינו, כנרותינו.
קלז,ג  כי שם שאלונו שובינו, דברי-שיר--    ותוללינו שמחה:
שירו לנו,    משיר ציון.
קלז,ד  איך--נשיר את-שיר-יהוה:    על, אדמת נכר.
קלז,ה  אם-אשכחך ירושלם--    תשכח ימיני.
קלז,ו  תדבק-לשוני, לחכי--    אם-לא אזכרכי:
אם-לא אעלה, את-ירושלם--    על, ראש שמחתי.
קלז,ז  זכר יהוה, לבני אדום--    את, יום ירושלם:
האמרים, ערו ערו--    עד, היסוד בה.
קלז,ח  בת-בבל,    השדודה:
אשרי שישלם-לך--    את-גמולך, שגמלת לנו.
קלז,ט  אשרי, שיאחז ונפץ את-עלליך--    אל-הסלע.

קלח,א  לדוד:  אודך בכל-לבי;    נגד אלהים אזמרך.
קלח,ב  אשתחוה אל-היכל קדשך,    ואודה את-שמך--
על-חסדך    ועל-אמתך:
כי-הגדלת על-כל-שמך,    אמרתך.
קלח,ג  ביום קראתי, ותענני;    תרהבני בנפשי עז.
קלח,ד  יודוך יהוה, כל-מלכי-ארץ:    כי שמעו, אמרי-פיך.
קלח,ה  וישירו, בדרכי יהוה:    כי-גדול, כבוד יהוה.
קלח,ו  כי-רם יהוה, ושפל יראה;    וגבה, ממרחק יידע.
קלח,ז  אם-אלך, בקרב צרה--    תחיני:
על אף איבי, תשלח ידך;    ותושיעני ימינך.
קלח,ח  יהוה, יגמר בעדי:    יהוה, חסדך לעולם; מעשי ידיך אל-תרף.

קלט,א  למנצח, לדוד מזמור:
יהוה חקרתני,    ותדע.
קלט,ב  אתה ידעת, שבתי וקומי;    בנתה לרעי, מרחוק.
קלט,ג  ארחי ורבעי זרית;    וכל-דרכי הסכנתה.
קלט,ד  כי אין מלה, בלשוני;    הן יהוה, ידעת כלה.
קלט,ה  אחור וקדם צרתני;    ותשת עלי כפכה.
קלט,ו  פלאיה (פליאה) דעת ממני;    נשגבה, לא-אוכל לה.
קלט,ז  אנה, אלך מרוחך;    ואנה, מפניך אברח.
קלט,ח  אם אסק שמים, שם אתה;    ואציעה שאול הנך.
קלט,ט  אשא כנפי-שחר;    אשכנה, באחרית ים.
קלט,י  גם-שם, ידך תנחני;    ותאחזני ימינך.
קלט,יא  ואמר, אך-חשך ישופני;    ולילה, אור בעדני.
קלט,יב  גם-חשך,    לא-יחשיך ממך:
ולילה, כיום יאיר--    כחשיכה, כאורה.
קלט,יג  כי-אתה, קנית כליתי;    תסכני, בבטן אמי.
קלט,יד  אודך--    על כי נוראות, נפליתי:
נפלאים מעשיך;    ונפשי, ידעת מאד.
קלט,טו  לא-נכחד עצמי,    ממך:
אשר-עשיתי בסתר;    רקמתי, בתחתיות ארץ.
קלט,טז  גלמי, ראו עיניך,    ועל-ספרך, כלם יכתבו:
ימים יצרו;    ולא (ולו) אחד בהם.
קלט,יז  ולי--מה-יקרו רעיך אל;    מה עצמו, ראשיהם.
קלט,יח  אספרם, מחול ירבון;    הקיצתי, ועודי עמך.
קלט,יט  אם-תקטל אלוה רשע;    ואנשי דמים, סורו מני.
קלט,כ  אשר ימרוך, למזמה;    נשוא לשוא עריך.
קלט,כא  הלוא-משנאיך יהוה אשנא;    ובתקוממיך, אתקוטט.
קלט,כב  תכלית שנאה שנאתים;    לאויבים, היו לי.
קלט,כג  חקרני אל, ודע לבבי;    בחנני, ודע שרעפי.
קלט,כד  וראה, אם-דרך-עצב בי;    ונחני, בדרך עולם.

קמ,א  למנצח, מזמור לדוד.
קמ,ב  חלצני יהוה, מאדם רע;    מאיש חמסים תנצרני.
קמ,ג  אשר חשבו רעות בלב;    כל-יום, יגורו מלחמות.
קמ,ד  שננו לשונם, כמו-נחש:    חמת עכשוב--תחת שפתימו סלה.
קמ,ה  שמרני יהוה, מידי רשע--    מאיש חמסים תנצרני:
אשר חשבו,    לדחות פעמי.
קמ,ו  טמנו גאים, פח לי--    וחבלים, פרשו רשת ליד-מעגל;
מקשים שתו-לי    סלה.
קמ,ז  אמרתי ליהוה, אלי אתה;    האזינה יהוה, קול תחנוני.
קמ,ח  יהוה אדני, עז ישועתי;    סכתה לראשי, ביום נשק.
קמ,ט  אל-תתן יהוה, מאויי רשע;    זממו אל-תפק, ירומו סלה.
קמ,י  ראש מסבי--    עמל שפתימו יכסומו (יכסימו).
קמ,יא  ימיטו (ימוטו) עליהם, גחלים:    באש יפלם; במהמרות, בל-יקומו.
קמ,יב  איש לשון, בל-יכון בארץ:    איש-חמס רע--יצודנו, למדחפת.
קמ,יג  ידעת (ידעתי)--כי-יעשה יהוה, דין עני:    משפט, אבינים.
קמ,יד  אך צדיקים, יודו לשמך;    ישבו ישרים, את-פניך.

קמא,א  מזמור, לדוד:
יהוה קראתיך, חושה לי;    האזינה קולי, בקראי-לך.
קמא,ב  תכון תפלתי קטרת לפניך;    משאת כפי, מנחת-ערב.
קמא,ג  שיתה יהוה, שמרה לפי;    נצרה, על-דל שפתי.
קמא,ד  אל-תט-לבי    לדבר רע,
להתעולל עללות    ברשע--
את-אישים    פעלי-און;
ובל-אלחם,    במנעמיהם.
קמא,ה  יהלמני צדיק חסד,    ויוכיחני--
שמן ראש,    אל-יני ראשי:
כי-עוד ותפלתי,    ברעותיהם.
קמא,ו  נשמטו בידי-סלע, שפטיהם;    ושמעו אמרי, כי נעמו.
קמא,ז  כמו פלח ובקע בארץ--    נפזרו עצמינו, לפי שאול.
קמא,ח  כי אליך, יהוה אדני עיני;    בכה חסיתי, אל-תער נפשי.
קמא,ט  שמרני--מידי פח, יקשו לי;    ומקשות, פעלי און.
קמא,י  יפלו במכמריו רשעים;    יחד אנכי, עד-אעבור.

קמב,א  משכיל לדוד;
בהיותו במערה    תפלה.
קמב,ב  קולי, אל-יהוה אזעק;    קולי, אל-יהוה אתחנן.
קמב,ג  אשפך לפניו שיחי;    צרתי, לפניו אגיד.
קמב,ד  בהתעטף עלי, רוחי--    ואתה, ידעת נתיבתי:
בארח-זו אהלך--    טמנו פח לי.
קמב,ה  הביט ימין, וראה--    ואין-לי מכיר:
אבד מנוס ממני;    אין דורש לנפשי.
קמב,ו  זעקתי אליך,    יהוה:
אמרתי, אתה מחסי;    חלקי, בארץ החיים.
קמב,ז  הקשיבה, אל-רנתי--    כי-דלותי-מאד:
הצילני מרדפי--    כי אמצו ממני.
קמב,ח  הוציאה ממסגר, נפשי--    להודות את-שמך:
בי, יכתרו צדיקים--    כי תגמל עלי.

קמג,א  מזמור, לדוד:
יהוה, שמע תפלתי--    האזינה אל-תחנוני;
באמנתך ענני,    בצדקתך.
קמג,ב  ואל-תבוא במשפט,    את-עבדך:
כי לא-יצדק לפניך    כל-חי.
קמג,ג  כי רדף אויב, נפשי--    דכא לארץ, חיתי;
הושבני במחשכים,    כמתי עולם.
קמג,ד  ותתעטף עלי רוחי;    בתוכי, ישתומם לבי.
קמג,ה  זכרתי ימים, מקדם--    הגיתי בכל-פעלך;
במעשה ידיך    אשוחח.
קמג,ו  פרשתי ידי אליך;    נפשי, כארץ-עיפה לך סלה.
קמג,ז  מהר ענני, יהוה--    כלתה רוחי:
אל-תסתר פניך ממני;    ונמשלתי, עם-ירדי בור.
קמג,ח  השמיעני בבקר, חסדך--    כי-בך בטחתי:
הודיעני, דרך-זו אלך--    כי-אליך, נשאתי נפשי.
קמג,ט  הצילני מאיבי יהוה--    אליך כסתי.
קמג,י  למדני, לעשות רצונך--    כי-אתה אלוהי:
רוחך טובה;    תנחני, בארץ מישור.
קמג,יא  למען-שמך יהוה תחיני;    בצדקתך, תוציא מצרה נפשי.
קמג,יב  ובחסדך, תצמית איבי:    והאבדת, כל-צררי נפשי--כי, אני עבדך.

קמד,א  לדוד:  ברוך יהוה, צורי--    המלמד ידי לקרב;
אצבעותי,    למלחמה.
קמד,ב  חסדי ומצודתי,    משגבי ומפלטי-לי:
מגני, ובו חסיתי;    הרודד עמי תחתי.
קמד,ג  יהוה--מה-אדם, ותדעהו:    בן-אנוש, ותחשבהו.
קמד,ד  אדם, להבל דמה;    ימיו, כצל עובר.
קמד,ה  יהוה, הט-שמיך ותרד;    גע בהרים ויעשנו.
קמד,ו  ברוק ברק, ותפיצם;    שלח חציך, ותהמם.
קמד,ז  שלח ידיך, ממרום:    פצני והצילני, ממים רבים; מיד, בני נכר.
קמד,ח  אשר פיהם, דבר-שוא;    וימינם, ימין שקר.
קמד,ט  אלהים--שיר חדש, אשירה לך;    בנבל עשור, אזמרה-לך.
קמד,י  הנותן תשועה, למלכים:    הפוצה, את-דוד עבדו--מחרב רעה.
קמד,יא  פצני והצילני,    מיד בני-נכר:
אשר פיהם, דבר-שוא;    וימינם, ימין שקר.
קמד,יב  אשר בנינו, כנטעים--    מגדלים בנעוריהם:
בנותינו כזוית--    מחטבות, תבנית היכל.
קמד,יג  מזוינו מלאים--    מפיקים מזן, אל-זן:
צאוננו מאליפות, מרבבות--    בחוצותינו.
קמד,יד  אלופינו, מסבלים:    אין-פרץ, ואין יוצאת; ואין צוחה, ברחבתינו.
קמד,טו  אשרי העם, שככה לו:    אשרי העם, שיהוה אלהיו.

קמה,א  תהלה, לדוד:
ארוממך אלוהי המלך;    ואברכה שמך, לעולם ועד.
קמה,ב  בכל-יום אברכך;    ואהללה שמך, לעולם ועד.
קמה,ג  גדול יהוה ומהלל מאד;    ולגדלתו, אין חקר.
קמה,ד  דור לדור, ישבח מעשיך;    וגבורתיך יגידו.
קמה,ה  הדר, כבוד הודך--    ודברי נפלאתיך אשיחה.
קמה,ו  ועזוז נוראתיך יאמרו;    וגדלותיך (וגדלתך) אספרנה.
קמה,ז  זכר רב-טובך יביעו;    וצדקתך ירננו.
קמה,ח  חנון ורחום יהוה;    ארך אפים, וגדל-חסד.
קמה,ט  טוב-יהוה לכל;    ורחמיו, על-כל-מעשיו.
קמה,י  יודוך יהוה, כל-מעשיך;    וחסידיך, יברכוכה.
קמה,יא  כבוד מלכותך יאמרו;    וגבורתך ידברו.
קמה,יב  להודיע, לבני האדם--גבורתיו;    וכבוד, הדר מלכותו.
קמה,יג  מלכותך, מלכות כל-עלמים;    וממשלתך, בכל-דור ודר.
קמה,יד  סומך יהוה, לכל-הנפלים;    וזוקף, לכל-הכפופים.
קמה,טו  עיני-כל, אליך ישברו;    ואתה נותן-להם את-אכלם בעתו.
קמה,טז  פותח את-ידך;    ומשביע לכל-חי רצון.
קמה,יז  צדיק יהוה, בכל-דרכיו;    וחסיד, בכל-מעשיו.
קמה,יח  קרוב יהוה, לכל-קראיו--    לכל אשר יקראהו באמת.
קמה,יט  רצון-יראיו יעשה;    ואת-שועתם ישמע, ויושיעם.
קמה,כ  שומר יהוה, את-כל-אהביו;    ואת כל-הרשעים ישמיד.
קמה,כא  תהלת יהוה, ידבר-פי:    ויברך כל-בשר, שם קדשו--לעולם ועד.

קמו,א  הללו-יה:
הללי נפשי,    את-יהוה.
קמו,ב  אהללה יהוה בחיי;    אזמרה לאלהי בעודי.
קמו,ג  אל-תבטחו בנדיבים--    בבן-אדם, שאין לו תשועה.
קמו,ד  תצא רוחו, ישב לאדמתו;    ביום ההוא, אבדו עשתנתיו.
קמו,ה  אשרי--שאל יעקב בעזרו:    שברו, על-יהוה אלהיו.
קמו,ו  עשה, שמים וארץ--    את-הים ואת-כל-אשר-בם;
השמר אמת    לעולם.
קמו,ז  עשה משפט, לעשוקים--נתן לחם, לרעבים;    יהוה, מתיר אסורים.
קמו,ח  יהוה, פקח עורים--יהוה, זקף כפופים;    יהוה, אהב צדיקים.
קמו,ט  יהוה, שמר את-גרים--יתום ואלמנה יעודד;    ודרך רשעים יעות.
קמו,י  ימלך יהוה, לעולם--    אלהיך ציון, לדר ודר:
הללו-יה.
קמז,א  הללו-יה:
כי-טוב, זמרה אלהינו--    כי-נעים, נאוה תהלה.
קמז,ב  בונה ירושלם יהוה;    נדחי ישראל יכנס.
קמז,ג  הרפא, לשבורי לב;    ומחבש, לעצבותם.
קמז,ד  מונה מספר, לכוכבים;    לכלם, שמות יקרא.
קמז,ה  גדול אדונינו ורב-כח;    לתבונתו, אין מספר.
קמז,ו  מעודד ענוים יהוה;    משפיל רשעים עדי-ארץ.
קמז,ז  ענו ליהוה בתודה;    זמרו לאלהינו בכנור.
קמז,ח  המכסה שמים, בעבים--    המכין לארץ מטר;
המצמיח הרים    חציר.
קמז,ט  נותן לבהמה לחמה;    לבני ערב, אשר יקראו.
קמז,י  לא בגבורת הסוס יחפץ;    לא-בשוקי האיש ירצה.
קמז,יא  רוצה יהוה, את-יראיו--    את-המיחלים לחסדו.
קמז,יב  שבחי ירושלם, את-יהוה;    הללי אלהיך ציון.
קמז,יג  כי-חזק, בריחי שעריך;    ברך בניך בקרבך.
קמז,יד  השם-גבולך שלום;    חלב חטים, ישביעך.
קמז,טו  השלח אמרתו ארץ;    עד-מהרה, ירוץ דברו.
קמז,טז  הנתן שלג כצמר;    כפור, כאפר יפזר.
קמז,יז  משליך קרחו כפתים;    לפני קרתו, מי יעמד.
קמז,יח  ישלח דברו וימסם;    ישב רוחו, יזלו-מים.
קמז,יט  מגיד דברו ליעקב;    חקיו ומשפטיו, לישראל.
קמז,כ  לא עשה כן, לכל-גוי--    ומשפטים בל-ידעום:
הללו-יה.
קמח,א  הללו-יה:
הללו את-יהוה, מן-השמים;    הללוהו, במרומים.
קמח,ב  הללוהו כל-מלאכיו;    הללוהו, כל-צבאו.
קמח,ג  הללוהו, שמש וירח;    הללוהו, כל-כוכבי אור.
קמח,ד  הללוהו, שמי השמים;    והמים, אשר מעל השמים.
קמח,ה  יהללו, את-שם יהוה:    כי הוא צוה ונבראו.
קמח,ו  ויעמידם לעד לעולם;    חק-נתן, ולא יעבור.
קמח,ז  הללו את-יהוה, מן-הארץ--    תנינים, וכל-תהמות.
קמח,ח  אש וברד, שלג וקיטור;    רוח סערה, עשה דברו.
קמח,ט  ההרים וכל-גבעות;    עץ פרי, וכל-ארזים.
קמח,י  החיה וכל-בהמה;    רמש, וצפור כנף.
קמח,יא  מלכי-ארץ, וכל-לאמים;    שרים, וכל-שפטי ארץ.
קמח,יב  בחורים וגם-בתולות;    זקנים, עם-נערים.
קמח,יג  יהללו, את-שם יהוה--    כי-נשגב שמו לבדו:
הודו,    על-ארץ ושמים.
קמח,יד  וירם קרן לעמו,    תהלה לכל-חסידיו--
לבני ישראל,    עם קרבו:
הללו-יה.
קמט,א  הללו-יה:
שירו ליהוה, שיר חדש;    תהלתו, בקהל חסידים.
קמט,ב  ישמח ישראל בעשיו;    בני-ציון, יגילו במלכם.
קמט,ג  יהללו שמו במחול;    בתף וכנור, יזמרו-לו.
קמט,ד  כי-רוצה יהוה בעמו;    יפאר ענוים, בישועה.
קמט,ה  יעלזו חסידים בכבוד;    ירננו, על-משכבותם.
קמט,ו  רוממות אל, בגרונם;    וחרב פיפיות בידם.
קמט,ז  לעשות נקמה, בגוים;    תוכחות, בלאמים.
קמט,ח  לאסר מלכיהם בזקים;    ונכבדיהם, בכבלי ברזל.
קמט,ט  לעשות בהם, משפט כתוב--    הדר הוא, לכל-חסידיו:
הללו-יה.
קנ,א  הללו-יה:
הללו-אל בקדשו;    הללוהו, ברקיע עזו.
קנ,ב  הללוהו בגבורתיו;    הללוהו, כרב גדלו.
קנ,ג  הללוהו, בתקע שופר;    הללוהו, בנבל וכנור.
קנ,ד  הללוהו, בתף ומחול;    הללוהו, במנים ועגב.
קנ,ה  הללוהו בצלצלי-שמע;    הללוהו, בצלצלי תרועה.
קנ,ו  כל הנשמה, תהלל יה:            הללו-יה.