מיכה

א,א דבר-יהוה אשר היה, אל-מיכה המרשתי, בימי יותם אחז יחזקיה, מלכי יהודה--אשר-חזה על-שמרון, וירושלם.  א,ב שמעו עמים כלם, הקשיבי ארץ ומלאה; ויהי אדני יהוה בכם לעד, אדני מהיכל קדשו.  א,ג כי-הנה יהוה, יצא ממקומו; וירד ודרך, על-במותי (במתי) ארץ.  א,ד ונמסו ההרים תחתיו, והעמקים יתבקעו, כדונג מפני האש, כמים מגרים במורד.  א,ה בפשע יעקב כל-זאת, ובחטאות בית ישראל; מי-פשע יעקב, הלוא שמרון, ומי במות יהודה, הלוא ירושלם.  א,ו ושמתי שמרון לעי השדה, למטעי כרם; והגרתי לגי אבניה, ויסדיה אגלה.  א,ז וכל-פסיליה יכתו, וכל-אתנניה ישרפו באש, וכל-עצביה, אשים שממה:  כי מאתנן זונה, קבצה, ועד-אתנן זונה, ישובו.  א,ח על-זאת אספדה ואילילה, אילכה שילל (שולל) וערום; אעשה מספד כתנים, ואבל כבנות יענה.  א,ט כי אנושה, מכותיה:  כי-באה, עד-יהודה--נגע עד-שער עמי, עד-ירושלם.  א,י בגת, אל-תגידו--בכו, אל-תבכו; בבית לעפרה, עפר התפלשתי (התפלשי).  א,יא עברי לכם יושבת שפיר, עריה-בשת; לא יצאה, יושבת צאנן--מספד בית האצל, יקח מכם עמדתו.  א,יב כי-חלה לטוב, יושבת מרות:  כי-ירד רע מאת יהוה, לשער ירושלם.  א,יג רתם המרכבה לרכש, יושבת לכיש; ראשית חטאת היא לבת-ציון, כי-בך נמצאו פשעי ישראל.  א,יד לכן תתני שלוחים, על מורשת גת; בתי אכזיב לאכזב, למלכי ישראל.  א,טו עד, הירש אבי לך, יושבת, מרשה:  עד-עדלם יבוא, כבוד ישראל.  א,טז קרחי וגזי, על-בני תענוגיך; הרחבי קרחתך כנשר, כי גלו ממך.  {ס}

ב,א הוי חשבי-און ופעלי רע, על-משכבותם; באור הבקר יעשוה, כי יש-לאל ידם.  ב,ב וחמדו שדות וגזלו, ובתים ונשאו; ועשקו גבר וביתו, ואיש ונחלתו.  {פ}

ב,ג לכן, כה אמר יהוה, הנני חשב על-המשפחה הזאת, רעה:  אשר לא-תמישו משם צוארתיכם, ולא תלכו רומה--כי עת רעה, היא.  ב,ד ביום ההוא ישא עליכם משל, ונהה נהי נהיה אמר שדוד נשדנו--חלק עמי, ימיר; איך ימיש לי, לשובב שדינו יחלק.  ב,ה לכן לא-יהיה לך, משליך חבל בגורל, בקהל, יהוה.  ב,ו אל-תטפו, יטיפון; לא-יטפו לאלה, לא יסג כלמות.  ב,ז האמור בית-יעקב, הקצר רוח יהוה--אם-אלה, מעלליו; הלוא דברי ייטיבו, עם הישר הלך.  ב,ח ואתמול, עמי לאויב יקומם, ממול שלמה, אדר תפשטון; מעברים בטח, שובי מלחמה.  ב,ט נשי עמי תגרשון, מבית תענגיה; מעל, עלליה, תקחו הדרי, לעולם.  ב,י קומו ולכו, כי לא-זאת המנוחה; בעבור טמאה תחבל, וחבל נמרץ.  ב,יא לו-איש הלך רוח, ושקר כזב, אטף לך, ליין ולשכר; והיה מטיף, העם הזה.  ב,יב אסף אאסף יעקב כלך, קבץ אקבץ שארית ישראל--יחד אשימנו, כצאן בצרה:  כעדר בתוך הדברו, תהימנה מאדם.  ב,יג עלה הפרץ, לפניהם--פרצו ויעברו, שער ויצאו בו; ויעבר מלכם לפניהם, ויהוה בראשם.  {פ}

ג,א ואמר, שמעו-נא ראשי יעקב, וקציני, בית ישראל:  הלוא לכם, לדעת את-המשפט.  ג,ב שנאי טוב, ואהבי רעה (רע); גזלי עורם מעליהם, ושארם מעל עצמותם.  ג,ג ואשר אכלו, שאר עמי, ועורם מעליהם הפשיטו, ואת-עצמתיהם פצחו; ופרשו כאשר בסיר, וכבשר בתוך קלחת.  ג,ד אז יזעקו אל-יהוה, ולא יענה אותם; ויסתר פניו מהם בעת ההיא, כאשר הרעו מעלליהם.  {פ}

ג,ה כה אמר יהוה, על-הנביאים המתעים את-עמי--הנשכים בשניהם, וקראו שלום, ואשר לא-יתן על-פיהם, וקדשו עליו מלחמה.  ג,ו לכן לילה לכם, מחזון, וחשכה לכם, מקסם; ובאה השמש על-הנביאים, וקדר עליהם היום.  ג,ז ובשו החזים, וחפרו הקסמים, ועטו על-שפם, כלם:  כי אין מענה, אלהים.  ג,ח ואולם, אנכי מלאתי כח את-רוח יהוה, ומשפט, וגבורה--להגיד ליעקב פשעו, ולישראל חטאתו.  {ס}

ג,ט שמעו-נא זאת, ראשי בית יעקב, וקציני, בית ישראל--המתעבים משפט, ואת כל-הישרה יעקשו.  ג,י בנה ציון, בדמים; וירושלם, בעולה.  ג,יא ראשיה בשחד ישפטו, וכהניה במחיר יורו, ונביאיה, בכסף יקסמו; ועל-יהוה, ישענו לאמר, הלוא יהוה בקרבנו, לא-תבוא עלינו רעה.  ג,יב לכן, בגללכם, ציון, שדה תחרש; וירושלם עיין תהיה, והר הבית לבמות יער.  {פ}

ד,א והיה באחרית הימים, יהיה הר בית-יהוה נכון בראש ההרים, ונשא הוא, מגבעות; ונהרו עליו, עמים.  ד,ב והלכו גוים רבים, ואמרו לכו ונעלה אל-הר-יהוה ואל-בית אלהי יעקב, ויורנו מדרכיו, ונלכה בארחתיו:  כי מציון תצא תורה, ודבר-יהוה מירושלם.  ד,ג ושפט, בין עמים רבים, והוכיח לגוים עצמים, עד-רחוק; וכתתו חרבתיהם לאתים, וחניתתיהם למזמרות--לא-ישאו גוי אל-גוי חרב, ולא-ילמדון עוד מלחמה.  ד,ד וישבו, איש תחת גפנו ותחת תאנתו--ואין מחריד:  כי-פי יהוה צבאות, דבר.  ד,ה כי, כל-העמים, ילכו, איש בשם אלהיו; ואנחנו, נלך בשם-יהוה אלהינו--לעולם ועד.  {פ}

ד,ו ביום ההוא נאם-יהוה, אספה הצלעה, והנדחה, אקבצה; ואשר, הרעתי.  ד,ז ושמתי את-הצלעה לשארית, והנהלאה לגוי עצום; ומלך יהוה עליהם בהר ציון, מעתה ועד-עולם.  {פ}

ד,ח ואתה מגדל-עדר, עפל בת-ציון--עדיך תאתה; ובאה, הממשלה הראשנה, ממלכת, לבת ירושלם.  ד,ט עתה, למה תריעי רע; המלך אין-בך, אם-יועצך אבד--כי-החזיקך חיל, כיולדה.  ד,י חולי וגחי בת-ציון, כיולדה:  כי-עתה תצאי מקריה ושכנת בשדה, ובאת עד-בבל שם תנצלי--שם יגאלך יהוה, מכף איביך.  ד,יא ועתה נאספו עליך, גוים רבים--האמרים תחנף, ותחז בציון עינינו.  ד,יב והמה, לא ידעו מחשבות יהוה, ולא הבינו, עצתו:  כי קבצם, כעמיר גרנה.  ד,יג קומי ודושי בת-ציון, כי-קרנך אשים ברזל ופרסתיך אשים נחושה, והדקות, עמים רבים; והחרמתי ליהוה בצעם, וחילם לאדון כל-הארץ.  ד,יד עתה תתגדדי בת-גדוד, מצור שם עלינו; בשבט יכו על-הלחי, את שפט ישראל.  {ס}

ה,א ואתה בית-לחם אפרתה, צעיר להיות באלפי יהודה--ממך לי יצא, להיות מושל בישראל; ומוצאתיו מקדם, מימי עולם.  ה,ב לכן יתנם, עד-עת יולדה ילדה; ויתר אחיו, ישובון על-בני ישראל.  ה,ג ועמד, ורעה בעז יהוה--בגאון, שם יהוה אלהיו; וישבו, כי-עתה יגדל עד-אפסי-ארץ.  ה,ד והיה זה, שלום; אשור כי-יבוא בארצנו, וכי ידרך בארמנותינו, והקמנו עליו שבעה רעים, ושמנה נסיכי אדם.  ה,ה ורעו את-ארץ אשור, בחרב, ואת-ארץ נמרד, בפתחיה; והציל, מאשור--כי-יבוא בארצנו, וכי ידרך בגבולנו.  {פ}

ה,ו והיה שארית יעקב, בקרב עמים רבים, כטל מאת יהוה, כרביבים עלי-עשב--אשר לא-יקוה לאיש, ולא ייחל לבני אדם.  {פ}

ה,ז והיה שארית יעקב בגוים, בקרב עמים רבים, כאריה בבהמות יער, ככפיר בעדרי-צאן--אשר אם-עבר ורמס וטרף, ואין מציל.  ה,ח תרם ידך, על-צריך; וכל-איביך, יכרתו.  ה,ט והיה ביום-ההוא נאם-יהוה, והכרתי סוסיך מקרבך; והאבדתי, מרכבתיך.  ה,י והכרתי, ערי ארצך; והרסתי, כל-מבצריך.  ה,יא והכרתי כשפים, מידך; ומעוננים, לא יהיו-לך.  ה,יב והכרתי פסיליך ומצבותיך, מקרבך; ולא-תשתחוה עוד, למעשה ידיך.  ה,יג ונתשתי אשיריך, מקרבך; והשמדתי, עריך.  ה,יד ועשיתי באף ובחמה, נקם--את-הגוים:  אשר, לא שמעו.  {פ}

ו,א שמעו-נא, את אשר-יהוה אמר:  קום ריב את-ההרים, ותשמענה הגבעות קולך.  ו,ב שמעו הרים את-ריב יהוה, והאתנים מוסדי ארץ:  כי ריב ליהוה עם-עמו, ועם-ישראל יתוכח.  ו,ג עמי מה-עשיתי לך, ומה הלאתיך:  ענה בי.  ו,ד כי העלתיך מארץ מצרים, ומבית עבדים פדיתיך; ואשלח לפניך, את-משה אהרן ומרים.  ו,ה עמי, זכר-נא מה-יעץ בלק מלך מואב, ומה-ענה אתו, בלעם בן-בעור--מן-השטים, עד-הגלגל, למען, דעת צדקות יהוה.  ו,ו במה אקדם יהוה, אכף לאלהי מרום; האקדמנו בעולות, בעגלים בני שנה.  ו,ז הירצה יהוה באלפי אילים, ברבבות נחלי-שמן; האתן בכורי פשעי, פרי בטני חטאת נפשי.  ו,ח הגיד לך אדם, מה-טוב; ומה-יהוה דורש ממך, כי אם-עשות משפט ואהבת חסד, והצנע לכת, עם-אלהיך.  {ס}

ו,ט קול יהוה לעיר יקרא, ותושיה יראה שמך; שמעו מטה, ומי יעדה.  ו,י עוד, האש בית רשע--אצרות, רשע; ואיפת רזון, זעומה.  ו,יא האזכה, במאזני רשע; ובכיס, אבני מרמה.  ו,יב אשר עשיריה מלאו חמס, וישביה דברו-שקר; ולשונם, רמיה בפיהם.  ו,יג וגם-אני, החליתי הכותך--השמם, על-חטאתך.  ו,יד אתה תאכל ולא תשבע, וישחך בקרבך; ותסג ולא תפליט, ואשר תפלט לחרב אתן.  ו,טו אתה תזרע, ולא תקצור; אתה תדרך-זית ולא-תסוך שמן, ותירוש ולא תשתה-יין.  ו,טז וישתמר חקות עמרי, וכל מעשה בית-אחאב, ותלכו, במעצותם--למען תתי אתך לשמה, וישביה לשרקה, וחרפת עמי, תשאו.  {פ}

ז,א אללי לי, כי הייתי כאספי-קיץ, כעללת, בציר:  אין-אשכול לאכול, בכורה אותה נפשי.  ז,ב אבד חסיד מן-הארץ, וישר באדם אין:  כלם לדמים יארבו, איש את-אחיהו יצודו חרם.  ז,ג על-הרע כפים, להיטיב, השר שאל, והשפט בשלום; והגדול, דבר הות נפשו הוא--ויעבתוה.  ז,ד טובם כחדק, ישר ממסוכה; יום מצפיך פקדתך באה, עתה תהיה מבוכתם.  ז,ה אל-תאמינו ברע, אל-תבטחו באלוף; משכבת חיקך, שמר פתחי-פיך.  ז,ו כי-בן, מנבל אב, בת קמה באמה, כלה בחמתה:  איבי איש, אנשי ביתו.  ז,ז ואני ביהוה אצפה, אוחילה לאלהי ישעי:  ישמעני, אלהי.  ז,ח אל-תשמחי איבתי לי, כי נפלתי קמתי:  כי-אשב בחשך, יהוה אור לי.  {פ}

ז,ט זעף יהוה אשא, כי חטאתי לו:  עד אשר יריב ריבי, ועשה משפטי--יוציאני לאור, אראה בצדקתו.  ז,י ותרא איבתי, ותכסה בושה--האמרה אלי, איו יהוה אלהיך; עיני תראינה בה, עתה תהיה למרמס כטיט חוצות.  ז,יא יום, לבנות גדריך; יום ההוא, ירחק-חק.  ז,יב יום הוא ועדיך יבוא, למני אשור וערי מצור; ולמני מצור ועד-נהר, וים מים והר ההר.  ז,יג והיתה הארץ לשממה, על-ישביה, מפרי, מעלליהם.  {פ}

ז,יד רעה עמך בשבטך, צאן נחלתך--שכני לבדד, יער בתוך כרמל; ירעו בשן וגלעד, כימי עולם.  ז,טו כימי צאתך, מארץ מצרים, אראנו, נפלאות.  ז,טז יראו גוים ויבשו, מכל גבורתם; ישימו יד על-פה, אזניהם תחרשנה.  ז,יז ילחכו עפר, כנחש--כזחלי ארץ, ירגזו ממסגרתיהם; אל-יהוה אלהינו יפחדו, ויראו ממך.  ז,יח מי-אל כמוך, נשא עון ועבר על-פשע, לשארית, נחלתו:  לא-החזיק לעד אפו, כי-חפץ חסד הוא.  ז,יט ישוב ירחמנו, יכבש עונתינו; ותשליך במצלות ים, כל-חטאותם.  ז,כ תתן אמת ליעקב, חסד לאברהם, אשר-נשבעת לאבתינו, מימי קדם.  {ש}