א,א וקרא, למשה; ומליל ה' עימיה, ממשכן זמנא למימר. א,ב מליל עם בני ישראל, ותימר להון, אנש ארי יקריב מינכון קורבנא, קודם ה'--מן בעירא, מן תורי ומן ענא, תקרבון, ית קורבנכון. א,ג אם עלתא קורבניה מן תורי, דכר שלים יקרביניה; לתרע משכן זמנא, יקריב יתיה, לרעווא ליה, קודם ה'. א,ד ויסמוך ידיה, על ריש עלתא; ויתרעי ליה, לכפרא עלוהי. א,ה וייכוס ית בר תורי, קודם ה'; ויקרבון בני אהרון כהניא, ית דמא, ויזרקון ית דמא על מדבחא סחור סחור, דבתרע משכן זמנא. א,ו וישלח, ית עלתא; ויפליג יתה, לאברהא. א,ז וייתנון בני אהרון כהנא, אישתא--על מדבחא; ויסדרון אעיא, על אישתא. א,ח ויסדרון, בני אהרון כהניא, ית אבריא, ית רישא וית תרבא--על אעיא דעל אישתא, דעל מדבחא. א,ט וגוויה וכרעוהי, יחליל במיא; ויסיק כהנא ית כולא למדבחא, עלתא קורבן דמתקבל ברעווא קודם ה'. {ס}
א,י ואם מן ענא קורבניה מן אימריא או מן בני עיזיא, לעלתא--דכר שלים, יקרביניה. א,יא וייכוס יתיה על שידא דמדבחא, ציפונא--קודם ה'; ויזרקון בני אהרון כהניא ית דמיה, על מדבחא--סחור סחור. א,יב ויפליג יתיה לאברוהי, וית רישיה וית תרביה; ויסדר כהנא, יתהון, על אעיא דעל אישתא, דעל מדבחא. א,יג וגווא וכרעיא, יחליל במיא; ויקריב כהנא ית כולא, ויסיק למדבחא--עלתא הוא קורבן דמתקבל ברעווא, קודם ה'. {פ}
א,יד ואם מן עופא עלתא קורבניה, קודם ה': ויקריב מן שפניניא, או מן בני יונה--ית קורבניה. א,טו ויקרביניה כהנא, למדבחא, וימלוק ית רישיה, ויסיק למדבחא; ויתמצי דמיה, על כותל מדבחא. א,טז ויעדי ית זפקיה, באוכליה; וירמי יתה בסטר מדבחא, קידומא--באתר, דמקרין קטמא. א,יז ויפריק יתיה בכנפוהי, לא יפריש, ויסיק יתיה כהנא למדבחא, על אעיא דעל אישתא: עלתא הוא, קורבן דמתקבל ברעווא--קודם ה'. {ס}
ב,א ואנש, ארי יקריב קורבן מנחתא קודם ה'--סולתא, יהי קורבניה; ויריק עלה משחא, וייתין עלה לבונתא. ב,ב וייתינה, לוות בני אהרון כהניא, ויקמוץ מתמן מלי קומציה מסולתה וממשחה, על כל לבונתה; ויסיק כהנא ית אדכרתה, למדבחא--קורבן דמתקבל ברעווא, קודם ה'. ב,ג ודישתאר, מן מנחתא--לאהרון, ולבנוהי: קודש קודשין, מקורבניא דה'. {ס}
ב,ד וארי תקריב קורבן מנחתא, מאפה תנור--סולת גריצן פטירן דפילן במשח, ואספוגין פטירין דמשיחין במשח. {ס}
ב,ה ואם מנחתא על מסריתא, קורבנך--סולתא דפילא במשח, פטיר תהי. ב,ו בצע יתה ביצועין, ותריק עלה משחא; מנחתא, היא. {ס}
ב,ז ואם מנחתא רדתא, קורבנך--סולת במשח, תתעביד. ב,ח ותייתי ית מנחתא, דיתעביד מאילין--קודם ה'; ויקרבינה, לכהנא, ויקרבינה, למדבחא. ב,ט ויפריש כהנא מן מנחתא ית אדכרתה, ויסיק למדבחא--קורבן דמתקבל ברעווא, קודם ה'. ב,י ודישתאר, מן מנחתא--לאהרון, ולבנוהי: קודש קודשין, מקורבניא דה'. ב,יא כל מנחתא, דתקרבון קודם ה'--לא תתעביד, חמיע: ארי כל חמיר וכל דבש, לא תסקון מיניה קורבנא קודם ה'. ב,יב קורבן קדמאי תקרבון יתהון, קודם ה'; ולמדבחא לא ייתסקון, לאתקבלא ברעווא. ב,יג וכל קורבן מנחתך, במלחא תמלח, ולא תבטיל מלח קיים אלהך, מעל מנחתך; על כל קורבנך, תקריב מלחא. {ס}
ב,יד ואם תקריב מנחת ביכורין, קודם ה'--אביב קלי בנור, פירוכן רכיכן, תקריב, ית מנחת ביכורך. ב,טו ותיתין עלה משחא, ותשווי עלה לבונתא; מנחתא, היא. ב,טז ויסיק כהנא ית אדכרתה, מגרסה וממשחה, על, כל לבונתה--קורבנא, קודם ה'. {פ}
ג,א ואם נכסת קודשיא, קורבניה--אם מן תורי, הוא מקריב, אם דכר אם נוקבא, שלים יקרביניה קודם ה'. ג,ב ויסמוך ידיה, על ריש קורבניה, וייכסיניה, בתרע משכן זמנא; ויזרקון בני אהרון כהניא ית דמא, על מדבחא--סחור סחור. ג,ג ויקריב מנכסת קודשיא, קורבנא קודם ה'--ית תרבא, דחפי ית גווא, וית כל תרבא, דעל גווא. ג,ד וית, תרתין כוליין, וית תרבא דעליהון, דעל גיססיא; וית חצרא, דעל כבדא, על כולייתא, יעדינה. ג,ה ויסקון יתיה בני אהרון, למדבחא, על עלתא, דעל אעיא דעל אישתא--קורבן דמתקבל ברעווא, קודם ה'. {פ}
ג,ו ואם מן ענא קורבניה לנכסת קודשיא, קודם ה'--דכר או נוקבא, שלים יקרביניה. ג,ז אם אימר הוא מקריב, ית קורבניה--ויקריב יתיה, קודם ה'. ג,ח ויסמוך ית ידיה, על ריש קורבניה, וייכוס יתיה, קודם משכן זמנא; ויזרקון בני אהרון ית דמיה, על מדבחא--סחור סחור. ג,ט ויקריב מנכסת קודשיא, קורבנא קודם ה'--תרביה אלייתא שלמתא, לוקביל שזרתא יעדינה; וית תרבא, דחפי ית גווא, וית כל תרבא, דעל גווא. ג,י וית, תרתין כוליין, וית תרבא דעליהון, דעל גיססיא; וית חצרא, דעל כבדא, על כולייתא, יעדינה. ג,יא ויסקיניה כהנא, למדבחא--לחים קורבנא, קודם ה'. {פ}
ג,יב ואם מן בני עיזיא, קורבניה--ויקרביניה, קודם ה'. ג,יג ויסמוך ית ידיה, על רישיה, וייכוס יתיה, קודם משכן זמנא; ויזרקון בני אהרון ית דמיה, על מדבחא--סחור סחור. ג,יד ויקריב מיניה קורבניה, קורבנא קודם ה'--ית תרבא, דחפי ית גווא, וית כל תרבא, דעל גווא. ג,טו וית, תרתין כוליין, וית תרבא דעליהון, דעל גיססיא; וית חצרא, דעל כבדא, על כולייתא, יעדינה. ג,טז ויסיקינון כהנא, למדבחא--לחים קורבנא לאתקבלא ברעווא, כל תרבא קודם ה'. ג,יז קיים עלם לדריכון, בכול מותבניכון--כל תרבא וכל דמא, לא תיכלון. {פ}
ד,א ומליל ה', עם משה למימר. ד,ב מליל עם בני ישראל, למימר--אנש ארי יחוב בשלו מכול פיקודיא דה', דלא כשרין לאתעבדא; ויעביד, מן חד מינהון. ד,ג אם כהנא רבא יחוב, לחובת עמא: ויקריב על חובתיה דחב תור בר תורי שלים, קודם ה'--לחטאתא. ד,ד וייתי ית תורא, לתרע משכן זמנא--לקדם ה'; ויסמוך ית ידיה על ריש תורא, וייכוס ית תורא קודם ה'. ד,ה וייסב כהנא רבא, מדמא דתורא; ויעיל יתיה, למשכן זמנא. ד,ו ויטבול כהנא ית אצבעיה, בדמא; וידי מן דמא שבע זמנין, קודם ה', קודם, פרוכתא דקודשא. ד,ז וייתין כהנא מן דמא על קרנת מדבח קטורת בוסמיא, קודם ה'--דבמשכן זמנא; וית כל דמא דתורא, ישפוך ליסודא דמדבחא דעלתא, דבתרע, משכן זמנא. ד,ח וית כל תרב תורא דחטאתא, יפריש מיניה--ית תרבא, דחפי על גווא, וית כל תרבא, דעל גווא. ד,ט וית, תרתין כוליין, וית תרבא דעליהון, דעל גיססיא; וית חצרא, דעל כבדא, על כולייתא, יעדינה. ד,י כמא דמיתפרש, מתור נכסת קודשיא; ויסיקינון, כהנא, על, מדבחא דעלתא. ד,יא וית משך תורא וית כל בסריה, על רישיה ועל כרעוהי; וגוויה, ואוכליה. ד,יב ויפיק ית כל תורא למברא למשריתא לאתר דכי, לאתר בית מישד קטמא, ויוקיד יתיה על אעיא, באישתא; על אתר בית מישד קטמא, ייתוקד. {פ}
ד,יג ואם כל כנשתא דישראל, ישתלון, ויהי מכוסא פתגמא, מעיני קהלא; ויעבדון חד מכל פיקודיא דה', דלא כשרין לאתעבדא--ויחובון. ד,יד ותתיידע, חובתא, דחבו, עלה--ויקרבון קהלא תור בר תורי, לחטאתא, וייתון יתיה, לקדם משכן זמנא. ד,טו ויסמכון סבי כנשתא ית ידיהון, על ריש תורא--קודם ה'; וייכוס ית תורא, קודם ה'. ד,טז ויעיל כהנא רבא, מדמא דתורא, למשכן, זמנא. ד,יז ויטבול כהנא אצבעיה, מן דמא; וידי שבע זמנין, קודם ה'--קודם פרוכתא. ד,יח ומן דמא ייתין על קרנת מדבחא, דקדם ה'--דבמשכן זמנא; וית כל דמא, ישפוך ליסודא דמדבחא דעלתא, דבתרע, משכן זמנא. ד,יט וית כל תרביה, יפריש מיניה; ויסיק, למדבחא. ד,כ ויעביד לתורא--כמא דעבד לתורא דחטאתא, כן יעביד ליה; ויכפר עליהון כהנא, וישתביק להון. ד,כא ויפיק ית תורא, למברא למשריתא, ויוקיד יתיה, כמא דאוקיד ית תורא קדמאה: חטאת קהלא, הוא. {פ}
ד,כב אם רבא, יחוב; ויעביד חד מכל פיקודיא דה' אלהיה דלא כשרין לאתעבדא, בשלו--ויחוב. ד,כג או אתיידע ליה חובתיה, דחב בה--וייתי ית קורבניה צפיר בר עיזין, דכר שלים. ד,כד ויסמוך ידיה, על ריש צפירא, וייכוס יתיה באתרא דייכוס ית עלתא, קודם ה'; חטאתא, הוא. ד,כה וייסב כהנא מדמא דחטאתא, באצבעיה, וייתין, על קרנת מדבחא דעלתא; וית דמיה ישפוך, ליסודא דמדבחא דעלתא. ד,כו וית כל תרביה יסיק למדבחא, כתרב נכסת קודשיא; ויכפר עלוהי כהנא מחובתיה, וישתביק ליה. {פ}
ד,כז ואם אנש חד יחוב בשלו, מעמא דארעא: במעבדיה חד מפיקודיא דה', דלא כשרין לאתעבדא--ויחוב. ד,כח או אתיידע ליה, חובתיה דחב--וייתי קורבניה צפירת עיזי, שלמא נוקבא, על חובתיה, דחב. ד,כט ויסמוך, ית ידיה, על, ריש חטאתא; וייכוס, ית חטאתא, באתרא, דעלתא. ד,ל וייסב כהנא מדמה, באצבעיה, וייתין, על קרנת מדבחא דעלתא; וית כל דמה ישפוך, ליסודא דמדבחא. ד,לא וית כל תרבה יעדי, כמא דאיתעדא תרב מעל נכסת קודשיא, ויסיק כהנא למדבחא, לאתקבלא ברעווא קודם ה'; ויכפר עלוהי כהנא, וישתביק ליה. {פ}
ד,לב ואם אימר ייתי קורבניה, לחטאתא--נוקבא שלמא, ייתינה. ד,לג ויסמוך, ית ידיה, על, ריש חטאתא; וייכוס יתה, לחטאתא, באתרא, דייכוס ית עלתא. ד,לד וייסב כהנא מדמא דחטאתא, באצבעיה, וייתין, על קרנת מדבחא דעלתא; וית כל דמה ישפוך, ליסודא דמדבחא. ד,לה וית כל תרבה יעדי, כמא דמיתעדא תרב אימר מנכסת קודשיא, ויסיק כהנא יתהון למדבחא, על קורבניא דה'; ויכפר עלוהי כהנא על חובתיה דחב, וישתביק ליה. {פ}
ה,א ואנש ארי יחוב, וישמע קל מומי, והוא סהיד, או חזא או ידע; אם לא יחווי, ויקביל חוביה. ה,ב או אנש, דיקרב בכל מידעם מסאב, או בנבלת חיתא מסאבתא או בנבלת בעירא מסאבא, או בנבלת רחיש מסאב; ויהי מכוסא מיניה, והוא מסאב וחב. ה,ג או ארי יקרב, בסואבת אנשא, לכול סאובתיה, דיסתאב בה; ויהי מכוסא מיניה, והוא ידע וחב. ה,ד או אנש ארי יקיים לפרשא בספוון לאבאשא או לאיטבא, לכול דיפריש אנשא בקיום--ויהי מכוסא מיניה; והוא ידע וחב, לחדא מאילין. ה,ה ויהי ארי יחוב, לחדא מאילין: ויוודי--דחב, עלה. ה,ו וייתי ית אשמיה לקדם ה' על חובתיה דחב נוקבא מן ענא אימרתא, או צפירת עיזי--לחטאתא; ויכפר עלוהי כהנא, מחובתיה. ה,ז ואם לא תמטי ידיה, כמיסת אימרא--וייתי ית חובתיה דחב תרין שפנינין או תרין בני יונה, לקדם ה': חד לחטאתא, וחד לעלתא. ה,ח וייתי יתהון לוות כהנא, ויקריב ית דלחטאתא קדמותא; וימלוק ית רישיה מקוביל קדליה, ולא יפריש. ה,ט וידי מדמא דחטאתא, על כותל מדבחא, ודישתאר בדמא, יתמצי ליסודה דמדבחא; חטאתא, הוא. ה,י וית תניינא יעביד עלתא, כדחזי; ויכפר עלוהי כהנא מחובתיה דחב, וישתביק ליה. {ס}
ה,יא ואם לא תדביק ידיה לתרין שפנינין, או לתרין בני יונה--וייתי ית קורבניה דחב חד מן עסרא בתלת סאין סולתא, לחטאתא; לא ישווי עלה משחא, ולא ייתין עלה לבונתא--ארי חטאתא, היא. ה,יב וייתינה, לוות כהנא, ויקמוץ כהנא מינה מלי קומציה ית אדכרתה ויסיק למדבחא, על קורבניא דה'; חטאתא, היא. ה,יג ויכפר עלוהי כהנא על חובתיה דחב, מחדא מאילין--וישתביק ליה; ותהי לכהנא, כמנחתא. {ס}
ה,יד ומליל ה', עם משה למימר. ה,טו אנש, ארי ישקר שקר, ויחוב בשלו, מקודשיא דה': וייתי ית אשמיה לקדם ה' דכר שלים מן ענא, בפורסניה כסף סלעין בסלעי קודשא--לאשמא. ה,טז וית דחב מן קודשא ישלים, וית חומשיה יוסיף עלוהי, וייתין יתיה, לכהנא; וכהנא, יכפר עלוהי בדכרא דאשמא--וישתביק ליה. {פ}
ה,יז ואם אנש, ארי יחוב, ויעביד חד מכל פיקודיא דה', דלא כשרין לאתעבדא; ולא ידע וחב, ויקביל חוביה. ה,יח וייתי דכר שלים מן ענא, בפורסניה לאשמא--לוות כהנא; ויכפר עלוהי כהנא על שלותיה דאשתלי, והוא לא ידע--וישתביק ליה. ה,יט אשמא, הוא: על חובתיה דחב אשמא יקריב, קודם ה'. {פ}
ה,כ ומליל ה', עם משה למימר. ה,כא אנש ארי יחוב, וישקר שקר קודם ה'; ויכדיב בחבריה בפקדונא, או בשותפות ידא או בגזילא, או, עשק ית חבריה. ה,כב או אשכח אבידתא וכדיב בה, ואשתבע על שקרא; על חדא, מכול דיעביד אנשא--למחב בהון. ה,כג ויהי, ארי יחטי ויחוב--ויתיב ית גזילא דגזל או ית עושקא דעשק, או ית פקדונא דאיתפקד לוותיה; או ית אבידתא, דאשכח. ה,כד או מכולא דישתבע עלוהי, לשקרא--וישלים יתיה ברישיה, וחומשוהי יוסיף עלוהי: לדהוא דיליה ייתניניה, ביומא דחובתיה. ה,כה וית אשמיה ייתי, לקדם ה', דכר שלים מן ענא בפורסניה לאשמא, לוות כהנא. ה,כו ויכפר עלוהי כהנא קודם ה', וישתביק ליה, על חדא מכול דיעביד, למחב בה. {פ}
ו,א ומליל ה', עם משה למימר. ו,ב פקיד ית אהרון וית בנוהי למימר, דא אורייתא דעלתא: היא עלתא דמיתוקדא על מדבחא כל ליליא, עד צפרא, ואישתא דמדבחא, תהי יקדא ביה. ו,ג וילבש כהנא לבושין דבוץ, ומכנסין דבוץ ילבש על בסריה, ויפריש ית דשנא דתיכול אישתא ית עלתא, על מדבחא; וישוויניה, בסטר מדבחא. ו,ד וישלח, ית לבושוהי, וילבש, לבושין אוחרנין; ויפיק ית דשנא למברא למשריתא, לאתר דכי. ו,ה ואישתא על מדבחא תהי יקדא ביה לא תטפי, ויבער עלה כהנא אעין בצפר בצפר; ויסדר עלה עלתא, ויסיק עלה תרבי נכסת קודשיא. ו,ו אישתא, תדירא תהי יקדא על מדבחא--לא תטפי. {ס}
ו,ז ודא אורייתא, דמנחתא: דיקרבון יתה בני אהרון קודם ה', לקדם מדבחא. ו,ח ויפריש מינה בקומציה, מסולתא דמנחתא וממשחה, וית כל לבונתא, דעל מנחתא; ויסיק למדבחא, לאתקבלא ברעווא אדכרתה--קודם ה'. ו,ט ודישתאר מינה, ייכלון אהרון ובנוהי; פטיר תתאכיל באתר קדיש, בדרת משכן זמנא ייכלונה. ו,י לא תתאפי חמיע, חולקהון יהבית יתה מקורבניי; קודש קודשין היא, כחטאתא וכאשמא. ו,יא כל דכורא בבני אהרון, ייכלינה--קיים עלם לדריכון, מקורבניא דה'; כול דיקרב בהון, יתקדש. {פ}
ו,יב ומליל ה', עם משה למימר. ו,יג דין קורבנא דאהרון ובנוהי דיקרבון קודם ה', ביומא דירבון יתיה--חד מן עסרא בתלת סאין סולתא מנחתא, תדירא: פלגותה בצפרא, ופלגותה ברמשא. ו,יד על מסריתא, במשח תתעביד--רביכא תייתינה; תופיני מנחת ביצועין, תקריב לאתקבלא ברעווא קודם ה'. ו,טו וכהנא דיתרבא תחותוהי מבנוהי, יעביד יתה; קיים עלם, קודם ה' גמיר תיתסק. ו,טז וכל מנחתא דכהנא גמיר תהי, לא תתאכיל. {פ}
ו,יז ומליל ה', עם משה למימר. ו,יח מליל עם אהרון ועם בנוהי למימר, דא אורייתא דחטאתא: באתרא דתתנכיס עלתא תתנכיס חטאתא, קודם ה'--קודש קודשין, היא. ו,יט כהנא דמכפר בדמה, ייכלינה; באתר קדיש תתאכיל, בדרת משכן זמנא. ו,כ כול דיקרב בבסרה, יתקדש; ודידי מדמה, על לבושא--דידי עלה, תחוור באתר קדיש. ו,כא ומן דחסף דתתבשל ביה, ייתבר; ואם במנא דנחשא תתבשל, ויתמריק וישתטיף במיא. ו,כב כל דכורא בכהניא, ייכול יתה; קודש קודשין, היא. ו,כג וכל חטאתא דייתעל מדמה למשכן זמנא, לכפרא בקודשא--לא תתאכיל; בנורא, תיתוקד. {פ}
ז,א ודא אורייתא, דאשמא: קודש קודשין, הוא. ז,ב באתרא, דייכסון ית עלתא, ייכסון, ית אשמא; וית דמיה יזרוק על מדבחא, סחור סחור. ז,ג וית כל תרביה, יקריב מיניה--ית, אלייתא, וית תרבא, דחפי ית גווא. ז,ד וית, תרתין כוליין, וית תרבא דעליהון, דעל גיססיא; וית חצרא, דעל כבדא, על כולייתא, יעדינה. ז,ה ויסיק יתהון כהנא למדבחא, קורבנא קודם ה'; אשמא, הוא. ז,ו כל דכורא בכהניא, ייכליניה; באתר קדיש יתאכיל, קודש קודשין הוא. ז,ז כחטאתא, כן אשמא--אורייתא חדא, להון; כהנא דיכפר ביה, דיליה יהי. ז,ח וכהנא--דמקריב, ית עלת גבר: משך עלתא דיקריב, לכהנא דיליה יהי. ז,ט וכל מנחתא, דתתאפי בתנורא, וכל דתתעביד ברדתא, ועל מסריתא--לכהנא דמקריב יתה, דיליה תהי. ז,י וכל מנחתא דפילא במשח, ודלא פילא--לכל בני אהרון תהי, גבר כאחוהי. {פ}
ז,יא ודא אורייתא, דנכסת קודשיא, דיקריב, קודם ה'. ז,יב אם על תודתא, יקרביניה--ויקריב על נכסת תודתא גריצן פטירן דפילן במשח, ואספוגין פטירין דמשיחין במשח; וסולת רביכא, גריצן דפילן במשח. ז,יג על גריצן דלחים חמיע, יקריב קורבניה, על נכסת, תודת קודשוהי. ז,יד ויקריב מיניה חד מכל קורבנא, אפרשותא קודם ה'; לכהנא, דיזרוק ית דם נכסת קודשיא--דיליה יהי. ז,טו ובסר, נכסת תודת קודשוהי--ביום קורבניה, יתאכיל: לא יצנע מיניה, עד צפרא. ז,טז ואם נדרא או נדבתא, נכסת קורבניה--ביומא דיקריב ית נכסתיה, יתאכיל; וביומא דבתרוהי, ודישתאר מיניה יתאכיל. ז,יז ודישתאר, מבסר נכסתא--ביומא, תליתאה, בנורא, ייתוקד. ז,יח ואם אתאכלא יתאכיל מבסר נכסת קודשוהי ביומא תליתאה, לא יהי לרעווא--דמקריב יתיה לא יתחשיב ליה, מרחק יהי; ואנש דייכול מיניה, חוביה יקביל. ז,יט ובסר קודשא דיקרב בכל מסאב, לא יתאכיל--בנורא, ייתוקד; ובסר קודשא--כל דידכי לקודשא, ייכול בסר קודשא. ז,כ ואנש דייכול בסרא, מנכסת קודשיא דקדם ה', וסאובתיה, עלוהי--וישתיצי אנשא ההוא, מעמיה. ז,כא ואנש ארי יקרב בכל מסאב, בסואבת אנשא או בבעירא מסאבא או בכל שקיץ מסאב, וייכול מבסר נכסת קודשיא, דקדם ה'--וישתיצי אנשא ההוא, מעמיה. {פ}
ז,כב ומליל ה', עם משה למימר. ז,כג מליל עם בני ישראל, למימר: כל תרב תור ואימר, ועז--לא תיכלון. ז,כד ותרב נבילא ותרב תבירא, יתעביד לכל עבידא; ומיכל, לא תיכלוניה. ז,כה ארי, כל דייכול תרבא, מן בעירא, דיקריב מינה קורבנא קודם ה'--וישתיצי אנשא דייכול, מעמיה. ז,כו וכל דמא לא תיכלון, בכול מותבניכון, דעופא, ודבעירא. ז,כז כל אנש, דייכול כל דם--וישתיצי אנשא ההוא, מעמיה. ז,כח ומליל ה', עם משה למימר. ז,כט מליל עם בני ישראל, למימר: דמקריב ית נכסת קודשוהי, קודם ה'--ייתי ית קורבניה לקדם ה', מנכסת קודשוהי. ז,ל ידוהי ייתיין, ית קורבניא דה'; ית תרבא על חדיא, ייתיניה--ית חדיא לארמא יתיה ארמא, קודם ה'. ז,לא ויסיק כהנא ית תרבא, למדבחא; ויהי, חדיא, לאהרון, ולבנוהי. ז,לב וית שקא דימינא, תיתנון אפרשותא לכהנא, מנכסת, קודשיכון. ז,לג דמקריב ית דם נכסת קודשיא, וית תרבא--מבני אהרון: דיליה תהי שקא דימינא, לוחלק. ז,לד ארי ית חדיא דארמותא וית שקא דאפרשותא, נסיבית מן בני ישראל, מנכסת, קודשיהון; ויהבית יתהון לאהרון כהנא ולבנוהי, לקיים עלם, מן, בני ישראל. ז,לה דא רבות אהרון ורבות בנוהי, מקורבניא דה', ביומא דיקרבון יתהון, לשמשא קודם ה'. ז,לו דפקיד ה' למיתן להון, ביומא דירבון יתהון, מן, בני ישראל--קיים עלם, לדריהון. ז,לז דא אורייתא, לעלתא למנחתא, ולחטאתא, ולאשמא; ולקורבניא--ולנכסת, קודשיא. ז,לח דפקיד ה' ית משה, בטורא דסיניי: ביומא דפקיד ית בני ישראל, לקרבא ית קורבנהון קודם ה'--במדברא דסיניי. {פ}
ח,א ומליל ה', עם משה למימר. ח,ב קריב ית אהרון, וית בנוהי עימיה, וית לבושיא, וית משחא דרבותא; וית תורא דחטאתא, וית תרין דכרין, וית, סלא דפטיריא. ח,ג וית כל כנשתא, כנוש, לתרע, משכן זמנא. ח,ד ועבד משה, כמא דפקיד ה' יתיה; ואתכנישת, כנשתא, לתרע, משכן זמנא. ח,ה ואמר משה, לכנשתא: דין פתגמא, דפקיד ה' למעבד. ח,ו וקריב משה, ית אהרון וית בנוהי; ואסחי יתהון, במיא. ח,ז ויהב עלוהי ית כיתונא, וזריז יתיה בהמיינא, ואלביש יתיה ית מעילא, ויהב עלוהי ית איפודא; וזריז יתיה, בהמיין איפודא, ואתקין ליה, ביה. ח,ח ושווי עלוהי, ית חושנא; ויהב, בחושנא, ית אוריא, וית תומיא. ח,ט ושווי ית מצנפתא, על רישיה; ושווי על מצנפתא לוקביל אפוהי, ית ציצא דדהבא כלילא דקודשא, כמא דפקיד ה', ית משה. ח,י ונסיב משה ית משחא דרבותא, ורבי ית משכנא וית כל דביה; וקדיש, יתהון. ח,יא ואדי מיניה על מדבחא, שבע זמנין; ורבי ית מדבחא וית כל מנוהי, וית כיורא וית בסיסיה--לקדשותהון. ח,יב ואריק ממשחא דרבותא, על רישא דאהרון; ורבי יתיה, לקדשותיה. ח,יג וקריב משה ית בני אהרון, ואלבישינון כיתונין וזריז יתהון המיינין, ואתקין להון, קובעין--כמא דפקיד ה', ית משה. ח,יד וקריב, ית תורא דחטאתא; וסמך אהרון ובנוהי ית ידיהון, על ריש תורא דחטאתא. ח,טו ונכס, ונסיב משה ית דמא ויהב על קרנת מדבחא סחור סחור באצבעיה, ודכי, ית מדבחא; וית דמא, אריק ליסודא דמדבחא, וקדשיה, לכפרא עלוהי. ח,טז ונסיב, ית כל תרבא דעל גווא, וית חצר כבדא, וית תרתין כוליין וית תרבהון; ואסיק משה, למדבחא. ח,יז וית תורא וית משכיה, וית בסריה וית אוכליה--אוקיד בנורא, מברא למשריתא: כמא דפקיד ה', ית משה. ח,יח וקריב, ית דכרא דעלתא; וסמכו אהרון ובנוהי, ית ידיהון--על ריש דכרא. ח,יט ונכס; וזרק משה ית דמא על מדבחא, סחור סחור. ח,כ וית דכרא--פליג, לאברוהי; ואסיק משה ית רישא, וית אבריא וית תרבא. ח,כא וית גווא וית כרעיא, חליל במיא; ואסיק משה ית כל דכרא למדבחא, עלתא הוא לאתקבלא ברעווא קורבנא הוא קודם ה', כמא דפקיד ה', ית משה. ח,כב וקריב ית דכרא תניינא, דכר קורבניא; וסמכו אהרון ובנוהי, ית ידיהון--על ריש דכרא. ח,כג ונכס--ונסיב משה מדמיה, ויהב על רום אודנא דאהרון דימינא; ועל אליון ידיה דימינא, ועל אליון רגליה דימינא. ח,כד וקריב ית בני אהרון, ויהב משה מן דמא על רום אודנהון דימינא, ועל אליון ידהון דימינא, ועל אליון רגלהון דימינא; וזרק משה ית דמא על מדבחא, סחור סחור. ח,כה ונסיב ית תרבא וית אלייתא, וית כל תרבא דעל גווא, וית חצר כבדא, וית תרתין כוליין וית תרבהון; וית, שקא דימינא. ח,כו ומסלא דפטיריא דקדם ה', נסיב גריצתא פטירתא חדא וגריצתא דלחים משח חדא--ואספוג חד; ושווי, על תרביא, ועל, שקא דימינא. ח,כז ויהב ית כולא--על ידי אהרון, ועל ידי בנוהי; וארים יתהון ארמא, קודם ה'. ח,כח ונסיב משה יתהון מעל ידיהון, ואסיק מדבחא על עלתא; קורבניא אינון לאתקבלא ברעווא, קורבנא הוא קודם ה'. ח,כט ונסיב משה ית חדיא, וארימיה ארמא קודם ה': מדכר קורבניא, למשה הוה לוחלק, כמא דפקיד ה', ית משה. ח,ל ונסיב משה ממשחא דרבותא, ומן דמא דעל מדבחא, ואדי על אהרון על לבושוהי, ועל בנוהי ועל לבושי בנוהי עימיה; וקדיש ית אהרון ית לבושוהי, וית בנוהי וית לבושי בנוהי עימיה. ח,לא ואמר משה לאהרון ולבנוהי, בשילו ית בסרא בתרע משכן זמנא, ותמן תיכלון יתיה, וית לחמא דבסל קורבניא: כמא דפקידית למימר, אהרון ובנוהי ייכלוניה. ח,לב ודישתאר בבסרא, ובלחמא--בנורא, תוקדון. ח,לג ומתרע משכן זמנא לא תיפקון, שבעא יומין--עד יום משלם, יומי קורבנכון: ארי שבעא יומין, יקריב קורבנכון. ח,לד כמא דעבד, ביומא הדין--פקיד ה' למעבד, לכפרא עליכון. ח,לה ובתרע משכן זמנא תיתבון יימם ולילי, שבעא יומין, ותיטרון ית מטרת מימרא דה', ולא תמותון: ארי כן, אתפקדית. ח,לו ועבד אהרון, ובנוהי--ית, כל פתגמיא, דפקיד ה', בידא דמשה. {ס}
ט,א והוה, ביומא תמינאה, קרא משה, לאהרון ולבנוהי--ולסבי, ישראל. ט,ב ואמר לאהרון, סב לך עיגל בר תורי לחטאתא ודכר לעלתא--שלמין; וקריב, קודם ה'. ט,ג ועם בני ישראל, תמליל למימר: סבו צפיר בר עיזין לחטאתא, ועיגל ואימר בני שנא שלמין לעלתא. ט,ד ותור ודכר לנכסת קודשיא, לדבחא קודם ה', ומנחתא, דפילא במשח: ארי יומא דין, יקרא דה' מתגלי לכון. ט,ה וקריבו, ית דפקיד משה, לקדם, משכן זמנא; וקריבו, כל כנשתא, וקמו, קודם ה'. ט,ו ואמר משה, דין פתגמא דפקיד ה' תעבדון--ויתגלי לכון, יקרא דה'. ט,ז ואמר משה לאהרון, קרב למדבחא ועביד ית חטאתך וית עלתך, וכפר עלך, ועל עמא; ועביד ית קורבן עמא, וכפר עליהון--כמא דפקיד ה'. ט,ח וקריב אהרון, למדבחא; ונכס ית עגלא דחטאתא, דיליה. ט,ט וקריבו בני אהרון ית דמא, ליה, וטבל אצבעיה בדמא, ויהב על קרנת מדבחא; וית דמא אריק, ליסודא דמדבחא. ט,י וית תרבא וית כולייתא וית חצרא מן כבדא, מן חטאתא--אסיק, למדבחא: כמא דפקיד ה', ית משה. ט,יא וית בסרא, וית משכא, אוקיד בנורא, מברא למשריתא. ט,יב ונכס, ית עלתא; ואמטיאו בני אהרון ליה, ית דמא, וזרקיה על מדבחא, סחור סחור. ט,יג וית עלתא, אמטיאו ליה לאברהא--וית רישא; ואסיק, על מדבחא. ט,יד וחליל ית גווא, וית כרעיא; ואסיק על עלתא, למדבחא. ט,טו וקריב, ית קורבן עמא; ונסיב ית צפירא דחטאתא, דלעמא, ונכסיה וכפר בדמיה, כקדמאה. ט,טז וקריב, ית עלתא; ועבדה, כדחזי. ט,יז וקריב, ית מנחתא, ומלא ידיה מינה, ואסיק על מדבחא--בר מעלת צפרא. ט,יח ונכס ית תורא וית דכרא, נכסת קודשיא דלעמא; ואמטיאו בני אהרון ית דמא, ליה, וזרקיה על מדבחא, סחור סחור. ט,יט וית תרביא, מן תורא; ומן דכרא--אלייתא וחפי גווא וכולייתא, וחצר כבדא. ט,כ ושוויאו ית תרביא, על חדוותא; ואסיק תרביא, למדבחא. ט,כא וית חדוותא, וית שקא דימינא, ארים אהרון ארמא, קודם ה'--כמא דפקיד משה. ט,כב וארים אהרון ית ידוהי לעמא, ובריכינון; ונחת, מלמעבד חטאתא ועלתא--ונכסת קודשיא. ט,כג ועל משה ואהרון, למשכן זמנא, ונפקו, ובריכו ית עמא; ואתגלי יקרא דה', לכל עמא. ט,כד ונפקת אישתא, מן קודם ה', ואכלת על מדבחא, ית עלתא וית תרביא; וחזא כל עמא ושבחו, ונפלו על אפיהון. י,א ונסיבו בני אהרון נדב ואביהוא גבר מחתיתיה, ויהבו בהון אישתא, ושוויאו עלה, קטורת בוסמין; וקריבו קודם ה', אישתא נוכריתא--דלא פקיד, יתהון. י,ב ונפקת אישתא מן קודם ה', ואכלת יתהון; ומיתו, קודם ה'. י,ג ואמר משה לאהרון, הוא דמליל ה' למימר בקריביי אתקדש, ועל אפי כל עמא, אתייקר; ושתיק, אהרון. י,ד וקרא משה, למישאל ולאלצפן, בני עוזיאל, אחבוהי דאהרון; ואמר להון, קרובו טולו ית אחיכון מן קודם אפי קודשא, למברא, למשריתא. י,ה וקריבו, ונטלונין בכיתוניהון, למברא, למשריתא--כמא דמליל משה. י,ו ואמר משה לאהרון ולאלעזר ולאיתמר בנוהי רישיכון לא תרבון פירוע ולבושיכון לא תבזעון, ולא תמותון, ועל כל כנשתא, יהי רוגזא; ואחיכון, כל בית ישראל--יבכון ית יקידתא, דאוקיד ה'. י,ז ומתרע משכן זמנא לא תיפקון, דלמא תמותון--ארי משח רבותא דה', עליכון; ועבדו, כפתגמא דמשה. {פ}
י,ח ומליל ה', עם אהרון למימר. י,ט חמר ומרווי לא תשתי את ובנך עימך, במיעלכון למשכן זמנא--ולא תמותון: קיים עלם, לדריכון. י,י ולאפרשא, בין קודשא ובין חולא, ובין מסאבא, ובין דכיא. י,יא ולאלפא, ית בני ישראל--ית, כל קיימיא, דמליל ה' להון, בידא דמשה. {פ}
י,יב ומליל משה עם אהרון, ועם אלעזר ועם איתמר בנוהי דאשתארו, סבו ית מנחתא דאשתארת מקורבניא דה', ואכלוהא פטיר בסטר מדבחא: ארי קודש קודשין, היא. י,יג ותיכלון יתה, באתר קדיש, ארי חולקך וחולק בנך היא, מקורבניא דה': ארי כן, אתפקדית. י,יד וית חדיא דארמותא וית שקא דאפרשותא, תיכלון באתר דכי--את, ובנך ובנתך עימך: ארי חולקך וחולק בנך אתייהיבו, מנכסת קודשיא דבני ישראל. י,טו שקא דאפרשותא וחדיא דארמותא, על קורבני תרביא ייתיתון, לארמא ארמא, קודם ה'; ויהי לך ולבנך עימך, לקיים עלם--כמא דפקיד ה'. י,טז וית צפירא דחטאתא, מתבע תבעיה משה--והא איתוקד; ורגיז על אלעזר ועל איתמר, בני אהרון, דאשתארו, למימר. י,יז מדין, לא אכלתון ית חטאתא באתר קדיש--ארי קודש קודשין, היא; ויתה יהב לכון, לסלחא על חובי כנשתא, לכפרא עליהון, קודם ה'. י,יח הא לא איתעל מדמה, לבית קודשא גוואה; מיכל תיכלון יתה בקודשא, כמא דפקידית. י,יט ומליל אהרון עם משה, הא יומא דין קריבו ית חטוותהון וית עלוותהון קודם ה', וערעא יתי, עקן כאילין; אילו פון אכלית חטאתא יומא דין, התקין קודם ה'. י,כ ושמע משה, ושפר בעינוהי. {פ}
יא,א ומליל ה' עם משה ולאהרון, למימר להון. יא,ב מלילו עם בני ישראל, למימר: דא חיתא דתיכלון, מכל בעירא דעל ארעא. יא,ג כול דסדיקא פרסתה, ומטלפן טלפין פרסתה, מסקא פשרא, בבעירא--יתה, תיכלון. יא,ד ברם ית דין, לא תיכלון, ממסקי פשרא, ומסדיקי פרסתא: ית גמלא ארי מסיק פשרא הוא, ופרסתיה לא סדיקא--מסאב הוא, לכון. יא,ה וית טבזא, ארי מסיק פשרא הוא, ופרסתיה, לא סדיקא; מסאב הוא, לכון. יא,ו וית ארנבא, ארי מסקא פשרא היא, ופרסתה, לא סדיקא; מסאבא היא, לכון. יא,ז וית חזירא ארי סדיק פרסתא הוא, ומטלפן טלפין פרסתיה, והוא, פשרא לא פשר; מסאב הוא, לכון. יא,ח מבסרהון לא תיכלון, ובנבילתהון לא תקרבון; מסאבין אינון, לכון. יא,ט ית דין, תיכלון, מכול, דבמיא: כול דליה ציצין וקלפין במיא, ביממיא ובנחליא--יתהון תיכלון. יא,י וכול דלית ליה ציצין וקלפין, ביממיא ובנחליא, מכול רחשא דמיא, ומכול נפשא חיתא דבמיא--שקצא אינון, לכון. יא,יא ושקצא, יהון לכון; מבסרהון לא תיכלון, וית נבילתהון תשקצון. יא,יב כל דלית ליה ציצין וקלפין, במיא--שקצא הוא, לכון. יא,יג וית אילין תשקצון מן עופא, לא יתאכלון שקצא אינון: נשרא, וער--ועוזיא. יא,יד ודייתא--וטרפיתא, לזנה. יא,טו ית כל עורבא, לזניה. יא,טז וית בת נעמיתא, וציצא וציפר שחפא; ונצא, לזנוהי. יא,יז וקדיא ושלינונא, וקיפופא. יא,יח ובוותא וקתא, וירקריקא. יא,יט וחווריתא--ואיבו, לזנה; ונגר טורא, ועטליפא. יא,כ כול רחשא דעופא, דמהליך על ארבע--שקצא הוא, לכון. יא,כא ברם ית דין, תיכלון, מכול רחשא דעופא, דמהליך על ארבע: דליה קרסולין מעילווי רגלוהי, לקפצא בהון על ארעא. יא,כב ית אילין מינהון, תיכלון--ית גובא לזניה, וית רשונא לזנוהי; וית חרגלא לזנוהי, וית חגבא לזנוהי. יא,כג וכול רחשא דעופא, דליה ארבע רגלין--שקצא הוא, לכון. יא,כד ולאילין, תסתאבון; כל דיקרב בנבילתהון, יהי מסאב עד רמשא. יא,כה וכל דייטול, מנבילתהון--יצבע לבושוהי, ויהי מסאב עד רמשא. יא,כו לכל בעירא דהיא סדיקא פרסתה וטלפין לייתהא מטלפא, ופשרא לייתהא מסקא--מסאבין אינון, לכון; כל דיקרב בהון, יהי מסאב. יא,כז וכול דמהליך על ידוהי, בכל חיתא דמהלכא על ארבע--מסאבין אינון, לכון; כל דיקרב בנבילתהון, יהי מסאב עד רמשא. יא,כח ודייטול, ית נבילתהון--יצבע לבושוהי, ויהי מסאב עד רמשא; מסאבין אינון, לכון. {ס}
יא,כט ודין לכון דמסאב, ברחשא דרחיש על ארעא: חולדא ועכברא, וצבא לזנוהי. יא,ל וילא וכוחא, והלטתא; וחומטא, ואשותא. יא,לא אילין דמסאבין לכון, בכל רחשא; כל דיקרב בהון במותהון, יהי מסאב עד רמשא. יא,לב וכול דייפול עלוהי מינהון במותהון יהי מסאב, מכל מן דאע או לבוש או משך או שק, כל מן, דיתעביד עבידא בהון; במיא ייתעל ויהי מסאב עד רמשא, וידכי. יא,לג וכל מן דחסף--דייפול מינהון, לגוויה: כול דבגוויה יהי מסאב, ויתיה תתברון. יא,לד מכל מיכל דמתאכיל, דייעלון עלוהי מיא--יהי מסאב; וכל משקיא דישתתי, בכל מן יהי מסאב. יא,לה וכול דייפול מנבילתהון עלוהי, יהי מסאב--תנור וכיריים ייתרעון, מסאבין אינון; ומסאבין, יהון לכון. יא,לו ברם מעיין וגוב בית כנישת מיא, יהי דכי; ודיקרב בנבילתהון, יהי מסאב. יא,לז וארי ייפול מנבילתהון, על כל בר זרע זירוע דיזדרע--דכי, הוא. יא,לח וארי יתייהבון מיא על בר זרעא, וייפול מנבילתהון עלוהי--מסאב הוא, לכון. {ס}
יא,לט וארי ימות מן בעירא, דהיא לכון למיכל--דיקרב בנבילתה, יהי מסאב עד רמשא. יא,מ ודייכול, מנבילתה--יצבע לבושוהי, ויהי מסאב עד רמשא; ודייטול, ית נבילתה--יצבע לבושוהי, ויהי מסאב עד רמשא. יא,מא וכל רחשא, דרחיש על ארעא--שקצא הוא, לא יתאכיל. יא,מב כול דמהליך על מעוהי וכול דמהליך על ארבע, עד כל סגיות רגלין, לכל רחשא, דרחיש על ארעא--לא תיכלונונון, ארי שקצא אינון. יא,מג לא תשקצון, ית נפשתכון, בכל רחשא, דרחיש; ולא תסתאבון בהון, ותסתאבון פון בהון. יא,מד ארי אנא ה', אלהכון, ותתקדשון ותהון קדישין, ארי קדיש אנא; ולא תסאבון ית נפשתכון, בכל רחשא דרחיש על ארעא. יא,מה ארי אנא ה', דאסיק יתכון מארעא דמצריים, למהוי לכון, לאלה; ותהון קדישין, ארי קדיש אנא. יא,מו דא אורייתא דבעירא, ודעופא, ולכול נפשא חיתא, דרחשא במיא; ולכל נפשא, דרחשא על ארעא. יא,מז לאפרשא, בין מסאבא ובין דכיא; ובין חיתא, דמתאכלא, ובין חיתא, דלא מתאכלא. {פ}
יב,א ומליל ה', עם משה למימר. יב,ב מליל עם בני ישראל, למימר, איתתא ארי תעדי, ותליד דכר--ותהי מסאבא שבעא יומין, כיומי ריחוק סאובתה תהי מסאבא. יב,ג וביומא, תמינאה, יתגזר, בסרא דעורלתיה. יב,ד ותלתין ותלתא יומין, תיתיב בדם דכו; בכל קודשא לא תקרב, ולמקדשא לא תיעול, עד דמשלם, יומי דכותה. יב,ה ואם נוקבתא תליד, ותהי מסאבא ארבעת עסר כריחוקה; ושיתין ושיתא יומין, תיתיב על דם דכו. יב,ו ובמשלם יומי דכותה, לברא או לברתא, תייתי אימר בר שתיה לעלתא, ובר יונה או שפנינא לחטאתא--לתרע משכן זמנא, לוות כהנא. יב,ז ויקרביניה לקדם ה', ויכפר עלה, ותדכי, מסואבת דמהא: דא אורייתא דילידתא, לדכר או לנוקבא. יב,ח ואם לא תשכח ידה, כמיסת אימרא--ותיסב תרין שפנינין או תרין בני יונה, חד לעלתא וחד לחטאתא; ויכפר עלה כהנא, ותדכי. {פ}
יג,א ומליל ה', עם משה ולאהרון למימר. יג,ב אנש, ארי יהי במשך בסריה עמקא או עדיא או בהרא, ויהי במשך בסריה, למכתש סגירו--וייתיתי לוות אהרון כהנא, או לוות חד מבנוהי כהניא. יג,ג ויחזי כהנא ית מכתשא במשך בסרא וסערא במכתשא אתהפיך למחוור, ומחזי מכתשא עמיק ממשך בסריה--מכתש סגירותא, הוא; ויחזיניה כהנא, ויסאיב יתיה. יג,ד ואם בהרא חוורא היא במשך בסריה, ועמיק לית מחזהא מן משכא, וסערה, לא אתהפיך למחוור--ויסגר כהנא ית מכתשא, שבעא יומין. יג,ה ויחזיניה כהנא, ביומא שביעאה, והא מכתשא קם כד הוה, לא אוסיף מכתשא במשכא--ויסגריניה כהנא שבעא יומין, תניינות. יג,ו ויחזי כהנא יתיה ביומא שביעאה, תניינות, והא עמא מכתשא, ולא אוסיף מכתשא במשכא--וידכיניה כהנא עדיתא היא, ויצבע לבושוהי וידכי. יג,ז ואם אוספא תוסיף עדיתא במשכא, בתר דייתחזי לכהנא לדכותיה; וייתחזי תניינות, לכהנא. יג,ח ויחזי, כהנא, והא אוסיפת עדיתא, במשכא--ויסאביניה כהנא, סגירותא היא. {פ}
יג,ט מכתש סגירו, ארי תהי באנשא; וייתיתי, לוות כהנא. יג,י ויחזי כהנא, והא עמקא חוורא במשכא, והיא, הפכת סערא למחוור; ורושם בסר חי, בעמיקתא. יג,יא סגירות עתיקא היא במשך בסריה, ויסאביניה כהנא: לא יסגריניה, ארי מסאב הוא. יג,יב ואם מסגא תסגי סגירותא, במשכא, ותחפי סגירותא ית כל משך מכתשא, מרישיה ועד רגלוהי--לכל חיזו, עיני כהנא. יג,יג ויחזי כהנא, והא חפת סגירותא ית כל בסריה--וידכי, ית מכתשא: כוליה אתהפיך למחוור, דכי הוא. יג,יד וביומא דייתחזי ביה בסרא חיא, יהי מסאב. יג,טו ויחזי כהנא ית בסרא חיא, ויסאביניה: בסרא חיא מסאב הוא, סגירותא הוא. יג,טז או ארי יתוב בסרא חיא, ויתהפיך למחוור; וייתי, לוות כהנא. יג,יז ויחזיניה, כהנא, והא אתהפיך מכתשא, למחוור--וידכי כהנא ית מכתשא, דכי הוא. {פ}
יג,יח ואנש, ארי יהי ביה במשכיה שחנא; וייתסי. יג,יט ויהי באתר שחנא, עמקא חוורא, או בהרא, חוורא סמקא; וייתחזי, לכהנא. יג,כ ויחזי כהנא, והא מחזהא מכיך מן משכא, וסערה, אתהפיך למחוור--ויסאביניה כהנא מכתש סגירותא היא, בשחנא סגיאת. יג,כא ואם יחזינה כהנא, והא לית בה סער חיוור, ומכיכא לייתהא מן משכא, והיא עמיא--ויסגריניה כהנא, שבעא יומין. יג,כב ואם אוספא תוסיף, במשכא--ויסאיב כהנא יתיה, מכתשא היא. יג,כג ואם באתרה קמת בהרתא, לא אוסיפת--רושם שחנא, היא; וידכיניה, כהנא. {ס}
יג,כד או אנש, ארי יהי במשכיה כוואה דנור; ויהי רושם כוואה, בהרא חוורא סמקא--או חוורא. יג,כה ויחזי יתה כהנא והא אתהפיך סערא למחוור בבהרתא, ומחזהא עמיק מן משכא--סגירותא היא, בכוואה סגיאת; ויסאיב יתיה כהנא, מכתש סגירותא היא. יג,כו ואם יחזינה כהנא, והא לית בבהרתא סער חיוור, ומכיכא לייתהא מן משכא, והיא עמיא--ויסגריניה כהנא, שבעא יומין. יג,כז ויחזיניה כהנא, ביומא שביעאה: אם אוספא תוסיף, במשכא--ויסאיב כהנא יתיה, מכתש סגירותא היא. יג,כח ואם באתרה קמת בהרתא לא אוסיפת במשכא, והיא עמיא--עומק כוואה, היא; וידכיניה, כהנא--ארי רושם כוואה, היא. {פ}
יג,כט וגבר או איתא, ארי יהי ביה מכתשא, בריש, או בדקן. יג,ל ויחזי כהנא ית מכתשא, והא מחזוהי עמיק מן משכא, וביה סער סומק, דעדק--ויסאיב יתיה כהנא נתקא הוא, סגירות רישא או דקנא הוא. יג,לא וארי יחזי כהנא ית מכתש נתקא, והא לית מחזוהי עמיק מן משכא, וסער אוכם, לית ביה--ויסגר כהנא ית מכתש נתקא, שבעא יומין. יג,לב ויחזי כהנא ית מכתשא, ביומא שביעאה, והא לא אוסיף נתקא, ולא הוה ביה סער סומק; ומחזי נתקא, לית עמיק מן משכא. יג,לג ויגלח סחרני נתקא--ודעם נתקא, לא יגלח; ויסגר כהנא ית נתקא שבעא יומין, תניינות. יג,לד ויחזי כהנא ית נתקא ביומא שביעאה, והא לא אוסיף נתקא במשכא, ומחזוהי, לייתוהי עמיק מן משכא--וידכי יתיה כהנא, ויצבע לבושוהי וידכי. יג,לה ואם אוספא יוסיף נתקא, במשכא, בתר, דכותיה. יג,לו ויחזיניה, כהנא, והא אוסיף נתקא, במשכא--לא יבקר כהנא לסער סומק, מסאב הוא. יג,לז ואם כד הוה קם נתקא וסער אוכם צמח ביה, איתסי נתקא--דכי הוא; וידכיניה, כהנא. {ס}
יג,לח וגבר, או איתא, ארי יהי במשך בסרהון, בהרן--בהרן, חוורן. יג,לט ויחזי כהנא, והא במשך בסרהון בהרן--עמיין חוורן: בוהקא הוא סגי במשכא, דכי הוא. {ס}
יג,מ וגבר, ארי ייתר סער רישיה--קריח הוא, דכי הוא. יג,מא ואם מקוביל אפוהי, ייתר סער רישיה--גליש הוא, דכי הוא. יג,מב וארי יהי בקרחותא או בגלישותא, מכתש חיוור סמוק--סגירות סגיא היא, בקרחותיה או בגלישותיה. יג,מג ויחזי יתיה כהנא, והא עומק מכתשא חיוור סמוק, בקרחותיה, או בגלישותיה--כמחזי סגירות, משך בסרא. יג,מד גבר סגיר הוא, מסאב הוא; סאבא יסאביניה כהנא, ברישיה מכתשיה. יג,מה וסגירא דביה מכתשא, לבושוהי יהון מבזעין ורישיה יהי פריע, ועל שפם, כאבילא יתעטף; ולא תסתאבו ולא תסתאבו, יקרי. יג,מו כל יומין דמכתשא ביה, יהי מסאב--מסאב הוא: בלחודוהי ייתיב, מברא למשריתא מותביה. {ס}
יג,מז ולבושא, ארי יהי ביה מכתש סגירו: בלבוש עמר, או בלבוש כיתן. יג,מח או בשתיא או בערבא, לכיתנא ולעמרא; או במשכא, או בכל עבידת משך. יג,מט ויהי מכתשא ירוק או סמוק, בלבושא או במשכא או בשתיא או בערבא או בכל מן דמשך--מכתש סגירותא, הוא; וייתחזי, לכהנא. יג,נ ויחזי כהנא, ית מכתשא; ויסגר ית מכתשא, שבעא יומין. יג,נא ויחזי ית מכתשא ביומא שביעאה, ארי אוסיף מכתשא בלבושא או בשתיא או בערבא או במשכא, לכול דיתעביד משכא, לעבידתא--סגירות מחסרא מכתשא, מסאב הוא. יג,נב ויוקיד ית לבושא או ית שתיא או ית ערבא, בעמרא או בכיתנא, או ית כל מן דמשך, דיהי ביה מכתשא: ארי סגירות מחסרא היא, בנורא תיתוקד. יג,נג ואם, יחזי כהנא, והא לא אוסיף מכתשא, בלבושא או בשתיא או בערבא; או, בכל מן דמשך. יג,נד ויפקיד, כהנא, ויחוורון, ית דביה מכתשא; ויסגריניה שבעא יומין, תניינות. יג,נה ויחזי כהנא בתר דחוורו ית מכתשא, והא לא שנא מכתשא מן כד הוה ומכתשא לא אוסיף--מסאב הוא, בנורא תוקדיניה: תברא היא, בשחיקותיה או בחדתותיה. יג,נו ואם, חזא כהנא, והא עמא מכתשא, בתר דחוורו יתיה--ויבזע יתיה, מן לבושא או מן משכא, או מן שתיא, או מן ערבא. יג,נז ואם תיתחזי עוד בלבושא או בשתיא או בערבא, או בכל מן דמשך--סגיא, היא: בנורא תוקדיניה, ית דביה מכתשא. יג,נח ולבושא או שתיא או ערבא או כל מן דמשך, דתחוור, ויעדי מינהון, מכתשא--ויצטבע תניינות, וידכי. יג,נט דא אורייתא דמכתש סגירו לבוש עמר או כיתנא, או שתיא או ערבא, או, כל מן דמשך--לדכאותיה, או לסאבותיה. {פ}
יד,א ומליל ה', עם משה למימר. יד,ב דא תהי אורייתא דסגירא, ביומא דדכותיה: וייתיתי, לוות כהנא. יד,ג וייפוק, כהנא, למברא, למשריתא; ויחזי, כהנא, והא איתסי מכתש סגירותא, מן סגירא. יד,ד ויפקיד, כהנא, וייסב לדמידכי תרתין ציפרין חיין, דכיין; ואעא דארזא, וצבע זהורי ואיזובא. יד,ה ויפקיד, כהנא, וייכוס, ית ציפרא חדא--למן דחסף, על מי מבוע. יד,ו ית ציפרא חיתא ייסב יתה, וית אעא דארזא וית צבע זהורי וית איזובא; ויטבול יתהון וית ציפרא חיתא, בדמא דציפרא דנכיסתא, על, מי מבוע. יד,ז וידי, על דמידכי מן סגירותא--שבע זמנין; וידכיניה, וישלח ית ציפרא חיתא על אפי חקלא. יד,ח ויצבע דמידכי ית לבושוהי ויגלח ית כל סעריה, ויסחי במיא וידכי, ובתר כן, ייעול למשריתא; וייתיב מברא למשכניה, שבעא יומין. יד,ט ויהי ביומא שביעאה יגלח ית כל סעריה, ית רישיה וית דקניה וית גביני עינוהי, וית כל סעריה, יגלח; ויצבע ית לבושוהי, ויסחי ית בסריה במיא--וידכי. יד,י וביומא תמינאה, ייסב תרין אימרין שלמין, ואימרתא חדא בת שתה, שלמתא; ותלתא עסרונין, סולתא מנחתא דפילא במשח, ולוגא חד, דמשחא. יד,יא ויקים כהנא דמדכי, ית גוברא דמידכי--ויתהון: קודם ה', בתרע משכן זמנא. יד,יב וייסב כהנא ית אימרא חד, ויקריב יתיה לאשמא--וית לוגא דמשחא; וירים יתהון ארמא, קודם ה'. יד,יג וייכוס ית אימרא, באתרא דייכוס ית חטאתא וית עלתא--באתר קדיש: ארי כחטאתא אשמא הוא, לכהנא--קודש קודשין, הוא. יד,יד וייסב כהנא, מדמא דאשמא, וייתין כהנא, על רום אודנא דמידכי דימינא; ועל אליון ידיה דימינא, ועל אליון רגליה דימינא. יד,טו וייסב כהנא, מלוגא דמשחא; ויריק על ידא דכהנא, דשמאלא. יד,טז ויטבול כהנא, ית אצבעיה דימינא, מן משחא, דעל ידיה דשמאלא; וידי מן משחא באצבעיה שבע זמנין, קודם ה'. יד,יז ומשאר משחא דעל ידיה, ייתין כהנא על רום אודנא דמידכי דימינא, ועל אליון ידיה דימינא, ועל אליון רגליה דימינא--על, דמא דאשמא. יד,יח ודישתאר, במשחא דעל ידא דכהנא, ייתין, על רישא דמידכי; ויכפר עלוהי כהנא, קודם ה'. יד,יט ויעביד כהנא, ית חטאתא, ויכפר, על דמידכי מסאובתיה; ובתר כן, ייכוס ית עלתא. יד,כ ויסיק כהנא ית עלתא וית מנחתא, למדבחא; ויכפר עלוהי כהנא, וידכי. {ס}
יד,כא ואם מסכין הוא, ולית ידיה מדבקא--וייסב אימר חד אשמא לארמא, לכפרא עלוהי; ועסרונא סולתא חד דפיל במשח, למנחתא--ולוגא דמשחא. יד,כב ותרין שפנינין, או תרין בני יונה, דתדביק, ידיה; ויהי חד חטאתא, וחד עלתא. יד,כג וייתי יתהון ביומא תמינאה, לדכותיה--לוות כהנא: לתרע משכן זמנא, לקדם ה'. יד,כד וייסב כהנא ית אימרא דאשמא, וית לוגא דמשחא; וירים יתהון כהנא ארמא, קודם ה'. יד,כה וייכוס, ית אימרא דאשמא, וייסב כהנא מדמא דאשמא, וייתין על רום אודנא דמידכי דימינא; ועל אליון ידיה דימינא, ועל אליון רגליה דימינא. יד,כו ומן משחא, יריק כהנא, על ידא דכהנא, דשמאלא. יד,כז וידי כהנא, באצבעיה דימינא, מן משחא, דעל ידיה דשמאלא--שבע זמנין, קודם ה'. יד,כח וייתין כהנא מן משחא דעל ידיה, על רום אודנא דמידכי דימינא, ועל אליון ידיה דימינא, ועל אליון רגליה דימינא--על אתר, דמא דאשמא. יד,כט ודישתאר, מן משחא דעל ידא דכהנא, ייתין, על רישא דמידכי--לכפרא עלוהי, קודם ה'. יד,ל ויעביד ית חד מן שפניניא, או מן בני יונה, מדתדביק, ידיה. יד,לא ית דתדביק ידיה, ית חד חטאתא וית חד עלתא--על מנחתא; ויכפר כהנא על דמידכי, קודם ה'. יד,לב דא אורייתא, דביה מכתש סגירו, דלא תדביק ידיה, בדכותיה. {פ}
יד,לג ומליל ה', עם משה ולאהרון למימר. יד,לד ארי תיעלון לארעא דכנען, דאנא יהיב לכון לאחסנא; ואתין מכתש סגירו, בבית ארע אחסנתכון. יד,לה וייתי דדיליה ביתא, ויחווי לכהנא למימר: כמכתשא, איתחזי לי בביתא. יד,לו ויפקיד כהנא ויפנון ית ביתא, עד לא ייעול כהנא למחזי ית מכתשא, ולא יסתאב, כל דבביתא; ובתר כן ייעול כהנא, למחזי ית ביתא. יד,לז ויחזי ית מכתשא, והא מכתשא בכותלי ביתא, פחתין ירקן, או סמקן; ומחזיהון מכיך, מן כותלא. יד,לח וייפוק כהנא מן ביתא, לתרע ביתא; ויסגר ית ביתא, שבעא יומין. יד,לט ויתוב כהנא, ביומא שביעאה; ויחזי, והא אוסיף מכתשא בכותלי ביתא. יד,מ ויפקיד, כהנא, וישלפון ית אבניא, דבהון מכתשא; וירמון יתהון למברא לקרתא, לאתר מסאב. יד,מא וית ביתא יקלפון מגיו, סחור סחור; וירמון, ית עפרא דקליפו, למברא לקרתא, לאתר מסאב. יד,מב וייסבון אבנין אוחרנין, ויעלון לאתר אבניא; ועפר אוחרן ייסב, וישוע ית ביתא. יד,מג ואם יתוב מכתשא ויסגי בביתא, בתר דשליפו ית אבניא, ובתר דקליפו ית ביתא, ובתר דאיתשע. יד,מד וייעול, כהנא, ויחזי, והא אוסיף מכתשא בביתא--סגירות מחסרא היא בביתא, מסאב הוא. יד,מה ויתרע ית ביתא, ית אבנוהי וית אעוהי, וית, כל עפר ביתא; ויפיק למברא לקרתא, לאתר מסאב. יד,מו ודייעול, לביתא, כל יומין, דיסגר יתיה--יהי מסאב, עד רמשא. יד,מז ודישכוב בביתא, יצבע ית לבושוהי; ודייכול בביתא, יצבע ית לבושוהי. יד,מח ואם מיעל ייעול כהנא, ויחזי והא לא אוסיף מכתשא בביתא, בתר, דאיתשע ית ביתא--וידכי כהנא ית ביתא, ארי איתסי מכתשא. יד,מט וייסב לדכאה ית ביתא, תרתין ציפרין, ואעא דארזא, וצבע זהורי ואיזובא. יד,נ וייכוס, ית ציפרא חדא, למן דחסף, על מי מבוע. יד,נא וייסב ית אעא דארזא וית איזובא וית צבע זהורי, וית ציפרא חיתא, ויטבול יתהון בדמא דציפרא דנכיסתא, ובמי מבוע; וידי לביתא, שבע זמנין. יד,נב וידכי ית ביתא--בדמא דציפרא, ובמי מבוע; ובציפרא חיתא, ובאעא דארזא ובאיזובא--ובצבע זהורי. יד,נג וישלח ית ציפרא חיתא, למברא לקרתא--לאפי חקלא; ויכפר על ביתא, וידכי. יד,נד דא, אורייתא, לכל מכתש סגירותא, ולנתקא. יד,נה ולסגירות לבושא, ולביתא. יד,נו ולעמקא ולעדיא, ולבהרא. יד,נז לאלפא, ביום מסאבא וביום דכיא; דא אורייתא, דסגירותא. {פ}
טו,א ומליל ה', עם משה ולאהרון למימר. טו,ב מלילו עם בני ישראל, ותימרון להון: גבר גבר, ארי יהי דאיב מבסריה--דוביה, מסאב הוא. טו,ג ודא תהי סאובתיה, בדוביה: ריר בסריה ית דוביה, או חתים בסריה מדוביה--סאובתיה, היא. טו,ד כל משכבא, דישכוב עלוהי דובנא--יהי מסאב; וכל מנא דייתיב עלוהי, יהי מסאב. טו,ה וגבר, דיקרב במשכביה--יצבע לבושוהי ויסחי במיא, ויהי מסאב עד רמשא. טו,ו ודייתיב, על מנא, דייתיב עלוהי, דובנא--יצבע לבושוהי ויסחי במיא, ויהי מסאב עד רמשא. טו,ז ודיקרב, בבסר דובנא--יצבע לבושוהי ויסחי במיא, ויהי מסאב עד רמשא. טו,ח וארי יירוק דובנא, בדכיא--ויצבע לבושוהי ויסחי במיא, ויהי מסאב עד רמשא. טו,ט וכל מרכבא, דירכוב עלוהי דובנא--יהי מסאב. טו,י וכל דיקרב, בכול דיהי תחותוהי--יהי מסאב, עד רמשא; ודייטול יתהון--יצבע לבושוהי ויסחי במיא, ויהי מסאב עד רמשא. טו,יא וכול דיקרב ביה דובנא, וידוהי לא שטיף במיא--ויצבע לבושוהי ויסחי במיא, ויהי מסאב עד רמשא. טו,יב ומן דחסף דיקרב ביה דובנא, ייתבר; וכל מן דאע--ישתטיף, במיא. טו,יג וארי ידכי דובנא, מדוביה--וימני ליה שבעא יומין לדכותיה, ויצבע לבושוהי; ויסחי בסריה במי מבוע, וידכי. טו,יד וביומא תמינאה, ייסב ליה תרין שפנינין, או תרין, בני יונה; וייתי לקדם ה', לתרע משכן זמנא, וייתנינון, לכהנא. טו,טו ויעביד יתהון, כהנא--חד חטאתא, וחד עלתא; ויכפר עלוהי כהנא קודם ה', מדוביה. {ס}
טו,טז וגבר, ארי תיפוק מיניה שכבת זרעא--ויסחי במיא ית כל בסריה, ויהי מסאב עד רמשא. טו,יז וכל לבוש וכל משך, דיהי עלוהי שכבת זרעא--ויצטבע במיא, ויהי מסאב עד רמשא. טו,יח ואיתתא, דישכוב גבר יתה שכבת זרעא--ויסחון במיא, ויהון מסאבין עד רמשא. {פ}
טו,יט ואיתתא ארי תהי דייבא, דם יהי דובה בבסרה--שבעא יומין תהי בריחוקה, וכל דיקרב בה יהי מסאב עד רמשא. טו,כ וכול דתשכוב עלוהי בריחוקה, יהי מסאב; וכול דתיתיב עלוהי, יהי מסאב. טו,כא וכל דיקרב, במשכבה--יצבע לבושוהי ויסחי במיא, ויהי מסאב עד רמשא. טו,כב וכל דיקרב--בכל מנא, דתיתיב עלוהי: יצבע לבושוהי ויסחי במיא, ויהי מסאב עד רמשא. טו,כג ואם על משכבא הוא, או על מנא דהיא יתבא עלוהי--במקרביה ביה: יהי מסאב, עד רמשא. טו,כד ואם משכב ישכוב גבר יתה, ויהי ריחוקה עלוהי--ויהי מסאב, שבעא יומין; וכל משכבא דישכוב עלוהי, יהי מסאב. {ס}
טו,כה ואיתתא ארי ידוב דוב דמה יומין סגיאין, בלא עידן ריחוקה, או ארי תדוב, על ריחוקה: כל יומי דוב סאובתה, כיומי ריחוקה תהי--מסאבא היא. טו,כו כל משכבא דתשכוב עלוהי, כל יומי דובה--כמשכב ריחוקה, יהי לה; וכל מנא, דתיתיב עלוהי--מסאב יהי, כסואבת ריחוקה. טו,כז וכל דיקרב בהון, יהי מסאב; ויצבע לבושוהי ויסחי במיא, ויהי מסאב עד רמשא. טו,כח ואם דכיאת, מדובה--ותמני לה שבעא יומין, ובתר כן תדכי. טו,כט וביומא תמינאה, תיסב לה תרין שפנינין, או תרין, בני יונה; ותייתי יתהון לוות כהנא, לתרע משכן זמנא. טו,ל ויעביד כהנא ית חד חטאתא, וית חד עלתא; ויכפר עלה כהנא קודם ה', מדוב סאובתה. טו,לא ותפרשון ית בני ישראל, מסואבתהון; ולא ימותון בסואבתהון, בסאוביהון ית משכני דביניהון. טו,לב דא אורייתא, דדובנא, ודתיפוק מיניה שכבת זרעא, לאסתאבא בה. טו,לג ולדסאובתה, בריחוקה, ולדדאיב ית דוביה, לדכר ולנוקבא; ולגבר, דישכוב עם מסאבתא. {פ}
טז,א ומליל ה', עם משה, בתר דמיתו, תרין בני אהרון--בקרוביהון אישתא נוכריתא קודם ה', ומיתו. טז,ב ואמר ה' למשה, מליל עם אהרון אחוך, ולא יהי עליל בכל עידן לקודשא, מגיו לפרוכתא--לקדם כפורתא דעל ארונא, ולא ימות, ארי בעננא, אנא מתגלי על בית כפורי. טז,ג בדא יהי עליל אהרון, לקודשא: בתור בר תורי לחטאתא, ודכר לעלתא. טז,ד כיתונא דבוצא דקודשא ילבש, ומכנסין דבוץ יהון על בסריה, ובהמיינא דבוצא ייסר, ומצנפתא דבוצא יחית ברישיה; לבושי קודשא אינון, ויסחי במיא ית בסריה וילבשינון. טז,ה ומן, כנשתא דבני ישראל, ייסב תרין צפירי עיזי, לחטאתא; ודכר חד, לעלתא. טז,ו ויקריב אהרון ית תורא דחטאתא, דיליה; ויכפר עלוהי, ועל אנש ביתיה. טז,ז וייסב, ית תרין צפירין; ויקים יתהון קודם ה', בתרע משכן זמנא. טז,ח וייתין אהרון על תרין צפירין, עדבין--עדבא חד לשמא דה', ועדבא חד לעזאזל. טז,ט ויקריב אהרון ית צפירא, דסליק עלוהי עדבא לשמא דה'; ויעבדיניה, חטאתא. טז,י וצפירא, דסליק עלוהי עדבא לעזאזל, ייתקם כד חי קודם ה', לכפרא עלוהי--לשלחא יתיה לעזאזל, למדברא. טז,יא ויקריב אהרון ית תורא דחטאתא, דיליה, ויכפר עלוהי, ועל אנש ביתיה; וייכוס ית תורא דחטאתא, דיליה. טז,יב וייסב מלי מחתיתא גומרין דאישא מעילווי מדבחא, מן קודם ה', ומלי חופנוהי, קטורת בוסמין דקיקין; ויעיל, מגיו לפרוכתא. טז,יג וייתין ית קטורת בוסמיא על אישתא, קודם ה'; ויחפי ענן קטורתא, ית כפורתא דעל סהדותא--ולא ימות. טז,יד וייסב מדמא דתורא, וידי באצבעיה על אפי כפורתא קידומא; ולקדם כפורתא, ידי שבע זמנין מן דמא--באצבעיה. טז,טו וייכוס ית צפירא דחטאתא, דלעמא, ויעיל ית דמיה, למגיו לפרוכתא; ויעביד לדמיה, כמא דעבד לדמא דתורא, וידי יתיה על כפורתא, ולקדם כפורתא. טז,טז ויכפר על קודשא, מסואבת בני ישראל, וממרדיהון, לכל חטאיהון; וכן יעביד, למשכן זמנא, דשרי עימהון, בגו סואבתהון. טז,יז וכל אנש לא יהי במשכן זמנא, במיעליה לכפרא בקודשא--עד מיפקיה; ויכפר עלוהי ועל אנש ביתיה, ועל כל קהלא דישראל. טז,יח וייפוק, למדבחא דקדם ה'--ויכפר עלוהי; וייסב מדמא דתורא, ומדמא דצפירא, וייתין על קרנת מדבחא, סחור סחור. טז,יט וידי עלוהי מן דמא באצבעיה, שבע זמנין; וידכיניה ויקדשיניה, מסואבת בני ישראל. טז,כ וישיצי מלכפרא על קודשא, ועל משכן זמנא ועל מדבחא; ויקריב, ית צפירא חיא. טז,כא ויסמוך אהרון ית תרתין ידוהי, על ריש צפירא חיא, ויוודי עלוהי ית כל עוויית בני ישראל, וית כל מרדיהון לכל חטאיהון; וייתין יתהון על ריש צפירא, וישלח ביד גבר דזמין למהך למדברא. טז,כב וייטול צפירא עלוהי ית כל עווייתהון, לארע דלא יתבא; וישלח ית צפירא, במדברא. טז,כג וייעול אהרון, למשכן זמנא, וישלח ית לבושי בוצא, דלבש במיעליה לקודשא; ויצנעינון, תמן. טז,כד ויסחי ית בסריה במיא באתר קדיש, וילבש ית לבושוהי; וייפוק, ויעביד ית עלתיה וית עלת עמא, ויכפר עלוהי, ועל עמא. טז,כה וית תרבי חטוותא, יסיק למדבחא. טז,כו ודמוביל ית צפירא, לעזאזל--יצבע לבושוהי, ויסחי ית בסריה במיא; ובתר כן, ייעול למשריתא. טז,כז וית תורא דחטאתא וית צפירא דחטאתא, דאיתעל מדמהון לכפרא בקודשא--ייתפקון, למברא למשריתא; ויוקדון בנורא, ית משכהון וית בסרהון וית אוכלהון. טז,כח ודמוקיד יתהון--יצבע לבושוהי, ויסחי ית בסריה במיא; ובתר כן, ייעול למשריתא. טז,כט ותהי לכון, לקיים עלם: בירחא שביעאה בעסרא לירחא תענון ית נפשתכון, וכל עבידא לא תעבדון--יציביא, וגיוריא דיתגיירון ביניכון. טז,ל ארי ביומא הדין יכפר עליכון, לדכאה יתכון: מכול, חוביכון, קודם ה', תדכון. טז,לא שבא שבתא היא לכון, ותענון ית נפשתכון--קיים, עלם. טז,לב ויכפר כהנא דירבי יתיה, ודיקריב ית קורבניה, לשמשא, תחות אבוהי; וילבש ית לבושי בוצא, לבושי קודשא. טז,לג ויכפר על מקדש קודשא, ועל משכן זמנא ועל מדבחא יכפר; ועל כהניא ועל כל עמא דקהלא, יכפר. טז,לד ותהי דא לכון לקיים עלם, לכפרא על בני ישראל מכל חוביהון--חדא, בשתא; ועבד, כמא דפקיד ה' ית משה. {פ}
יז,א ומליל ה', עם משה למימר. יז,ב מליל עם אהרון ועם בנוהי, ועם כל בני ישראל, ותימר, להון: דין פתגמא, דפקיד ה' למימר. יז,ג גבר גבר, מבית ישראל, דייכוס תור או אימר או עז, במשריתא; או דייכוס, מברא למשריתא. יז,ד ולתרע משכן זמנא, לא אייתייה, לקרבא קורבנא קודם ה', קודם משכנא דה'--דמא יתחשיב לגוברא ההוא, דמא אשד, וישתיצי אנשא ההוא, מגו עמיה. יז,ה בדיל דייתון בני ישראל, ית דבחיהון דאינון דבחין על אפי חקלא, וייתונון לקדם ה' לתרע משכן זמנא, לוות כהנא; וייכסון נכסת קודשין, קודם ה'--יתהון. יז,ו ויזרוק כהנא ית דמא על מדבחא דה', בתרע משכן זמנא; ויסיק תרבא, לאתקבלא ברעווא קודם ה'. יז,ז ולא ידבחון עוד, ית דבחיהון, לשידין, דאינון טען בתריהון: קיים עלם תהי דא להון, לדריהון. יז,ח ולהון תימר--גבר גבר מבית ישראל, ומן גיוריא דיתגיירון ביניהון: דיסיק עלתא, או נכסת קודשיא. יז,ט ולתרע משכן זמנא, לא ייתיניה, למעבד יתיה, קודם ה'--וישתיצי אנשא ההוא, מעמיה. יז,י וגבר גבר מבית ישראל, ומן גיוריא דיתגיירון ביניהון, דייכול, כל דם--ואתין רוגזי, באנשא דייכול ית דמא, ואשיצי יתיה, מגו עמיה. יז,יא ארי נפש בסרא, בדמא היא, ואנא יהבתיה לכון על מדבחא, לכפרא על נפשתכון: ארי דמא הוא, על נפשא מכפר. יז,יב על כן אמרית לבני ישראל, כל אנש מינכון לא ייכול דם; וגיוריא דיתגיירון ביניכון, לא ייכולון דם. יז,יג וגבר גבר מבני ישראל, ומן גיוריא דיתגיירון ביניהון, דיצוד צידא חיתא או עופא, דמתאכיל--ויישוד, ית דמיה, ויכסיניה, בעפרא. יז,יד ארי נפש כל בסרא, דמיה בנפשיה הוא, ואמרית לבני ישראל, דם כל בסרא לא תיכלון: ארי נפש כל בסרא דמיה היא, כל דייכליניה וישתיצי. יז,טו וכל אנש, דייכול נבילא ותבירא, ביציביא, ובגיוריא: ויצבע לבושוהי ויסחי במיא, ויהי מסאב עד רמשא--וידכי. יז,טז ואם לא יצבע, ובסריה לא יסחי--ויקביל, חוביה. {פ}
יח,א ומליל ה', עם משה למימר. יח,ב מליל עם בני ישראל, ותימר להון: אנא, ה' אלהכון. יח,ג כעובדי עמא דארעא דמצריים דיתיבתון בה, לא תעבדון; וכעובדי עמא דארעא דכנען דאנא מעיל יתכון לתמן, לא תעבדון, ובנימוסיהון, לא תהכון. יח,ד ית דיניי תעבדון וית קיימיי תיטרון, להלכא בהון: אנא, ה' אלהכון. יח,ה ותיטרון ית קיימיי וית דיניי, דאם יעביד יתהון אנשא ייחי בהון בחיי עלמא: אנא, ה'. {ס}
יח,ו גבר גבר לכל קריב בסריה, לא תקרבון לגלאה עריא: אנא, ה'. {ס}
יח,ז עריית אבוך ועריית אימך, לא תגלי: אימך היא, לא תגלי ערייתה. {ס}
יח,ח עריית איתת אבוך, לא תגלי: ערייתא דאבוך, היא. {ס}
יח,ט עריית אחתך בת אבוך, או בת אימך, דילידא מן אבוך מן איתא אוחרי, או מן אימך מן גבר אוחרן--לא תגלי, ערייתהון. {ס}
יח,י עריית בת ברך או בת ברתך, לא תגלי ערייתהון: ארי ערייתך, אינין. {ס}
יח,יא עריית בת איתת אבוך דילידא מן אבוך, אחתך היא--לא תגלי, ערייתה. {ס}
יח,יב עריית אחת אבוך, לא תגלי: קריבת אבוך, היא. {ס}
יח,יג עריית אחת אימך, לא תגלי: ארי קריבת אימך, היא. {ס}
יח,יד עריית אחבוך, לא תגלי: לאיתתיה לא תקרב, איתת אחבוך היא. {ס}
יח,טו עריית כלתך, לא תגלי: איתת ברך היא, לא תגלי ערייתה. {ס}
יח,טז עריית איתת אחוך, לא תגלי: ערייתא דאחוך, היא. {ס}
יח,יז עריית איתתא וברתה, לא תגלי: ית בת ברה וית בת ברתה, לא תיסב לגלאה ערייתה--קריבן אינין, עיצת חטאין היא. יח,יח ואיתתא עם אחתה, לא תיסב: לאעקא לה, לגלאה ערייתה עלה--בחייהא. יח,יט ולאיתתא, בריחוק סאובתה--לא תקרב, לגלאה ערייתה. יח,כ ובאיתת, חברך--לא תיתין שכובתך, לזרעא: לאסתאבא בה. יח,כא ומזרעך לא תיתין, לאעברא למולך; ולא תחיל ית שמא דאלהך, אנא ה'. יח,כב וית דכורא--לא תשכוב, משכבי איתא: תועיבא, היא. יח,כג ובכל בעירא לא תיתין שכובתך, לאסתאבא בה; ואיתתא, לא תקום קודם בעירא למשלט בה--תבלא הוא. יח,כד לא תסתאבון, בכל אילין: ארי בכל אילין אסתאבו עממיא, דאנא מגלי מן קודמיכון. יח,כה ואסתאבת ארעא, ואסערית חובה עלה; ורוקינת ארעא, ית יתבהא. יח,כו ותיטרון אתון, ית קיימיי וית דיניי, ולא תעבדון, מכול תועיבתא האילין: יציביא, וגיוריא דיתגיירון ביניכון. יח,כז ארי ית כל תועיבתא האילין, עבדו אנשי ארעא דקדמיכון; ואסתאבת, ארעא. יח,כח ולא תרוקין ארעא יתכון, בסאוביכון יתה, כמא דרוקינת ית עמא, דקדמיכון. יח,כט ארי כל דיעביד, מכול תועיבתא האילין--וישתיצון נפשתא דיעבדן, מגו עמהון. יח,ל ותיטרון ית מטרת מימרי, בדיל דלא למעבד מנימוסי תועיבתא דאתעבידא קודמיכון, ולא תסתאבון, בהון: אנא, ה' אלהכון. {פ}
יט,א ומליל ה', עם משה למימר. יט,ב מליל עם כל כנשתא דבני ישראל, ותימר להון--קדישין תהון: ארי קדיש, אנא ה' אלהכון. יט,ג גבר מן אימיה ומן אבוהי תהון דחלין, וית יומי שביא דילי תיטרון: אנא, ה' אלהכון. יט,ד לא תתפנון, בתר טעוון, ודחלן דמתכא, לא תעבדון לכון: אנא, ה' אלהכון. יט,ה וארי תיכסון נכסת קודשין, קודם ה'--לרעווא לכון, תיכסוניה. יט,ו ביומא דיתנכיס יתאכיל, וביומא דבתרוהי; ודישתאר עד יומא תליתאה, בנורא ייתוקד. יט,ז ואם אתאכלא יתאכיל, ביומא תליתאה--מרחק הוא, לא יהי לרעווא. יט,ח ודייכליניה חוביה יקביל, ארי ית קודשא דה' אחיל; וישתיצי אנשא ההוא, מעמיה. יט,ט ובמחצדכון ית חצדא דארעכון, לא תשיצי פאתא דחקלך למחצד; ולקטא דחצדך, לא תלקיט. יט,י וכרמך לא תעליל, ונתרא דכרמך לא תלקיט: לעניי ולגיורי תשבוק יתהון, אנא ה' אלהכון. יט,יא לא, תגנבון; ולא תכדבון ולא תשקרון, אנש בחבריה. יט,יב ולא תשתבעון בשמי, לשקרא: ותחיל ית שמא דאלהך, אנא ה'. יט,יג לא תעשוק ית חברך, ולא תינוס; לא תבית אגרא דאגירא, לוותך--עד צפרא. יט,יד לא תלוט דלא שמע--וקדם דלא חזי, לא תשים תקלא; ותדחל מאלהך, אנא ה'. יט,טו לא תעבדון שקר, בדין--לא תיסב אפי מסכינא, ולא תהדר אפי רבא: בקושטא, תדיניה לחברך. יט,טז לא תיכול קורצין בעמך, לא תקום על דמא דחברך: אנא, ה'. יט,יז לא תסני ית אחוך, בליבך; אוכחא תוכח ית חברך, ולא תקביל על דיליה חובא. יט,יח לא תיקום ולא תיטר דבבו לבני עמך, ותרחמיה לחברך כוותך: אנא, ה'. יט,יט ית קיימיי, תיטרון--בעירך לא תרכיב עירובין, חקלך לא תזרע עירובין; ולבוש עירובין שעטניזא, לא ייסק עלך. יט,כ וגבר ארי ישכוב ית איתתא שכבת זרעא, והיא אמא אחידא לגבר, ואתפרקא לא אתפריקת בכספא, או חירותא לא אתייהיבת לה בשטר--ביקורתא תהי בה לא ימותון, ארי לא אתחררת. יט,כא וייתי ית אשמיה לקדם ה', לתרע משכן זמנא--דכרא, לאשמא. יט,כב ויכפר עלוהי כהנא בדכרא דאשמא, קודם ה', על חובתיה, דחב; וישתביק ליה, מחובתיה דחב. {פ}
יט,כג וארי תיעלון לארעא, ותיצבון כל אילן דמיכל--ותרחקון רחקא, ית איביה; תלת שנין, יהי לכון מרחק לאבדא--לא יתאכיל. יט,כד ובשתא, רביעיתא, יהי, כל איביה--קודש תושבחן, קודם ה'. יט,כה ובשתא חמישיתא, תיכלון ית איביה, לאוספא לכון, עללתיה: אנא, ה' אלהכון. יט,כו לא תיכלון, על דמא; לא תנחשון, ולא תענון. יט,כז לא תקפון, פאתא דרישכון; ולא תחביל, ית פאתא דדקנך. יט,כח וחיבול על מית, לא תיתנון בבסרכון, ורושמין חריתין, לא תיתנון בכון: אנא, ה'. יט,כט לא תחיל ית ברתך, לאטעיותה; ולא תטעי ארעא, ותתמלי ארעא עיצת חטאין. יט,ל ית יומי שביא דילי תיטרון, ולבית מקדשי תהון דחלין: אנא, ה'. יט,לא לא תתפנון בתר בידין וזכורו, לא תתבעון לאסתאבא בהון: אנא, ה' אלהכון. יט,לב מן קודם דסבר באורייתא תקום, ותהדר אפי סבא; ותדחל מאלהך, אנא ה'. {ס}
יט,לג וארי יתגייר עימכון גיורא, בארעכון--לא תונון, יתיה. יט,לד כיציבא מינכון יהי לכון גיורא דיתגייר עימכון, ותרחם ליה כוותך--ארי דיירין הוויתון, בארעא דמצריים: אנא, ה' אלהכון. יט,לה לא תעבדון שקר, בדין, במשחתא, במתקלא ובמכילתא. יט,לו מוזנוון דקשוט מתקלין דקשוט, מכילן דקשוט והינין דקשוט--יהון לכון: אנא ה' אלהכון, דאפיקית יתכון מארעא דמצריים. יט,לז ותיטרון ית כל קיימיי וית כל דיניי, ותעבדון יתהון: אנא, ה'. {פ}
כ,א ומליל ה', עם משה למימר. כ,ב ועם בני ישראל, תימר, גבר גבר מבני ישראל ומן גיוריא דיתגיירון בישראל דייתין מזרעיה למולך, אתקטלא יתקטיל; עמא בית ישראל, ירגמוניה באבנא. כ,ג ואנא אתין ית רוגזי, בגוברא ההוא, ואשיצי יתיה, מגו עמיה: ארי מזרעיה, יהב למולך--בדיל לסאבא ית מקדשי, ולאחלא ית שמא דקודשי. כ,ד ואם מכבש יכבשון עמא בית ישראל ית עיניהון, מן גוברא ההוא, בדיהב מזרעיה, למולך--בדיל דלא, למקטל יתיה. כ,ה ואשווי אנא ית רוגזי בגוברא ההוא, ובסעדוהי; ואשיצי יתיה וית כל דטען בתרוהי, למטעי בתר מולך--מגו עמהון. כ,ו ואנש, דיתפני בתר בידין וזכורו, למטעי, בתריהון--ואתין ית רוגזי באנשא ההוא, ואשיצי יתיה מגו עמיה. כ,ז ותתקדשון--ותהון, קדישין: ארי אנא ה', אלהכון. כ,ח ותיטרון, ית קיימיי, ותעבדון, יתהון: אנא ה', מקדישכון. כ,ט ארי גבר גבר, דילוט ית אבוהי וית אימיה--אתקטלא יתקטיל: אבוהי ואימיה לט, קטלא חייב. כ,י וגבר, דיגוף ית איתת גבר, דיגוף, ית איתת חבריה--אתקטלא יתקטיל גייפא, וגייפתא. כ,יא וגבר, דישכוב ית איתת אבוהי--ערייתא דאבוהי, גלי; אתקטלא יתקטלון תרוויהון, קטלא חייבין. כ,יב וגבר, דישכוב ית כלתיה--אתקטלא יתקטלון, תרוויהון: תבלא עבדו, קטלא חייבין. כ,יג וגבר, דישכוב ית דכורא משכבי איתא--תועיבא עבדו, תרוויהון; אתקטלא יתקטלון, קטלא חייבין. כ,יד וגבר, דייסב ית איתתא וית אימה--עיצת חטאין היא; בנורא יוקדון יתיה, ויתהון, ולא תהי עיצת חטאין, ביניכון. כ,טו וגבר, דייתין שכובתיה בבעירא--אתקטלא יתקטיל; וית בעירא, תקטלון. כ,טז ואיתתא, דתקרב לוות כל בעירא למשלט בה--ותקטול ית איתתא, וית בעירא; אתקטלא יתקטלון, קטלא חייבין. כ,יז וגבר דייסב ית אחתיה בת אבוהי או בת אימיה ויחזי ית ערייתה והיא תחזי ית ערייתיה, קלנא הוא--וישתיצון, לעיני בני עמהון; עריית אחתיה גלי, חוביה יקביל. כ,יח וגבר דישכוב ית איתא טומאה, ויגלי ית ערייתה ית קלנה גלי, והיא, תגלי ית סואבת דמהא--וישתיצון תרוויהון, מגו עמהון. כ,יט ועריית אחת אימך ואחת אבוך, לא תגלי: ארי ית קריבתיה גלי, חובהון יקבלון. כ,כ וגבר, דישכוב ית איתת אחבוהי--ערייתא דאחבוהי, גלי; חובהון יקבלון, דלא ולד ימותון. כ,כא וגבר, דייסב ית איתת אחוהי--מרחקא היא; ערייתא דאחוהי גלי, דלא ולד יהון. כ,כב ותיטרון ית כל קיימיי וית כל דיניי, ותעבדון יתהון; ולא תרוקין יתכון, ארעא, דאנא מעיל יתכון לתמן, למיתב בה. כ,כג ולא תהכון בנימוסי עממיא, דאנא מגלי מן קודמיכון: ארי ית כל אילין עבדו, ורחיק מימרי יתהון. כ,כד ואמרית לכון, אתון תירתון ית ארעהון, ואנא אתנינה לכון למירת יתה, ארע עבדא חלב ודבש: אנא ה' אלהכון, דאפרישית יתכון מן עממיא. כ,כה ותפרשון בין בעירא דכיא, למסאבא, ובין עופא מסאבא, לדכיא; ולא תשקצון ית נפשתכון בבעירא ובעופא, ובכול דתרחיש ארעא, דאפרישית לכון, לסאבא. כ,כו ותהון קודמיי קדישין, ארי קדיש אנא ה'; ואפרישית יתכון מן עממיא, למהוי פלחין קודמיי. כ,כז וגבר או איתא, ארי יהי בהון בידין או זכורו--אתקטלא יתקטלון; באבנא ירגמון יתהון, קטלא חייבין. {פ}
כא,א ואמר ה' למשה, אימר לכהניא בני אהרון; ותימר להון, על מית לא יסתאב בעמיה. כא,ב אלהין לקריביה--דקריב, ליה: לאימיה ולאבוהי, ולבריה ולברתיה ולאחוהי. כא,ג ולאחתיה בתולתא דקריבא ליה, דלא הות לגבר--לה, יסתאב. כא,ד לא יסתאב, ברבא בעמיה--לאחלותיה. כא,ה לא ימרטון מרט ברישהון, ופאתא דדקנהון לא יגלחון; ובבסרהון--לא יחבלון, חיבול. כא,ו קדישין יהון, קודם אלההון, ולא יחלון, שמא דאלההון: ארי ית קורבניא דה' קורבן אלההון, אינון מקרבין--ויהון קדישין. כא,ז איתתא מטעיא ומחלא לא ייסבון, ואיתתא דמתרכא מבעלה לא ייסבון: ארי קדיש הוא, קודם אלהיה. כא,ח ותקדשיניה--ארי ית קורבן אלהך, הוא מקריב; קדיש, יהי לך--ארי קדיש, אנא ה' מקדישכון. כא,ט ובת גבר כהין, ארי תיתחל למטעי--מקדושת אבוהא היא מיתחלא, בנורא תיתוקד. {ס}
כא,י וכהנא דיתרבא מאחוהי דייתרק על רישיה משחא דרבותא, ודיקריב ית קורבניה, למלבש, ית לבושיא--ית רישיה לא ירבי פירוע, ולבושוהי לא יבזע. כא,יא ועל כל נפשת מיתא, לא ייעול: לאבוהי ולאימיה, לא יסתאב. כא,יב ומן מקדשא, לא ייפוק, ולא יחיל, ית מקדשא דאלהיה: ארי כליל משח רבותא דאלהיה, עלוהי--אנא ה'. כא,יג והוא, איתתא בבתולהא ייסב. כא,יד ארמלא ומתרכא וחלילא מטעיא, ית אילין לא ייסב: אלהין בתולתא מעמיה, ייסב איתתא. כא,טו ולא יחיל זרעיה, בעמיה: ארי אנא ה', מקדשיה. {ס}
כא,טז ומליל ה', עם משה למימר. כא,יז מליל עם אהרון, למימר: גבר מבנך לדריהון, דיהי ביה מומא--לא יקרב, לקרבא קורבנא קודם אלהיה. כא,יח ארי כל גבר דביה מומא, לא יקרב: גבר עוויר או חגיר, או חרים או סריע. כא,יט או גבר, דיהי ביה תבר רגלא, או, תבר ידא. כא,כ או גבין או דוקא, או חיליז בעינוהי, או גרבן או חזזן, או מריס פחדין. כא,כא כל גבר דביה מומא, מזרעא דאהרון כהנא--לא יקרב, לקרבא ית קורבניא דה': מומא ביה--ית קורבן אלהיה, לא יקרב לקרבא. כא,כב קורבן אלהיה, מקודשי קודשיא, ומן קודשיא, ייכול. כא,כג ברם לפרוכתא לא ייעול, ולמדבחא לא יקרב--ארי מומא ביה; ולא יחיל ית מקדשיי, ארי אנא ה' מקדישהון. כא,כד ומליל משה, עם אהרון ועם בנוהי, ועם כל בני, ישראל. {פ}
כב,א ומליל ה', עם משה למימר. כב,ב מליל עם אהרון ועם בנוהי, ויפרשון מקודשיא דבני ישראל, ולא יחלון, ית שמא דקודשי--דאינון מקדשין קודמיי, אנא ה'. כב,ג אימר להון, לדריכון כל גבר דיקרב מכל זרעכון לקודשיא דיקדשון בני ישראל קודם ה', וסאובתיה, עלוהי: וישתיצי אנשא ההוא, מן קודמיי--אנא ה'. כב,ד גבר גבר מזרעא דאהרון, והוא סגיר או דאיב--בקודשיא לא ייכול, עד דידכי; ודיקרב, בכל טמי נפשא, או גבר, דתיפוק מיניה שכבת זרעא. כב,ה או גבר דיקרב, בכל רחשא דיסתאב ליה; או באנשא דיסתאב ליה, לכול סאובתיה. כב,ו אנש דיקרב ביה, ויהי מסאב עד רמשא; ולא ייכול מן קודשיא, אלהין אסחי בסריה במיא. כב,ז וכמיעל שמשא, וידכי; ובתר כן ייכול מן קודשיא, ארי לחמיה הוא. כב,ח נבילא ותבירא לא ייכול, לאסתאבא בה: אנא, ה'. כב,ט וייטרון ית מטרת מימרי, ולא יקבלון עלוהי חובא, וימותון ביה, ארי יחלוניה: אנא ה', מקדישהון. כב,י וכל חילוניי, לא ייכול קודשא; תותבא דכהנא ואגירא, לא ייכול קודשא. כב,יא וכהין, ארי יקני נפש קניין כספיה--הוא, ייכול ביה; וילידי ביתיה, אינון ייכלון בלחמיה. כב,יב ובת כהין--ארי תהי, לגבר חילוניי: היא, באפרשות קודשיא לא תיכול. כב,יג ובת כהין ארי תהי ארמלא ומתרכא, ובר לית לה--ותתוב לבית אבוהא כרביותה, מלחמא דאבוהא תיכול; וכל חילוניי, לא ייכול ביה. כב,יד וגבר, ארי ייכול קודשא בשלו--ויוסיף חומשיה עלוהי, וייתין לכהנא ית קודשא. כב,טו ולא יחלון, ית קודשיא דבני ישראל--ית דיפרשון, קודם ה'. כב,טז ויקבלון עליהון עוויין וחובין, במיכלהון בסאבא ית קודשיהון: ארי אנא ה', מקדישהון. {פ}
כב,יז ומליל ה', עם משה למימר. כב,יח מליל עם אהרון ועם בנוהי, ועם כל בני ישראל, ותימר, להון: גבר גבר מבית ישראל ומן גיוריא בישראל, דיקריב קורבניה לכל נדריהון ולכל נדבתהון, דיקרבון קודם ה', לעלתא. כב,יט לרעווא לכון: שלים דכר--בתוריא, באימריא ובעיזיא. כב,כ כול דביה מומא, לא תקרבון: ארי לא לרעווא, יהי לכון. כב,כא וגבר, ארי יקריב נכסת קודשיא קודם ה', לפרשא נדרא או לנדבתא, בתורי או בענא--שלים יהי לרעווא, כל מומא לא יהי ביה. כב,כב עוויר או תביר או פסיק או יבלן, או גרבן או חזזן--לא תקרבון אילין, קודם ה'; וקורבנא, לא תיתנון מינהון על מדבחא--קודם ה'. כב,כג ותור ואימר, יתיר וחסיר--נדבתא תעביד יתיה, ולנדרא לא יתרעי. כב,כד ודמריס ודרסיס ודשליף ודגזיר, לא תקרבון קודם ה'; ובארעכון, לא תעבדון. כב,כה ומיד בר עממין, לא תקרבון ית קורבן אלהכון--מכל אילין: ארי חיבולהון בהון מומא בהון, לא לרעווא יהון לכון. {ס}
כב,כו ומליל ה', עם משה למימר. כב,כז תור או אימר או עז ארי יתייליד, ויהי שבעא יומין בתר אימיה; ומיומא תמינאה, ולהלאה, יתרעי, לקרבא קורבנא קודם ה'. כב,כח ותורתא, או סיתא--לה ולברה, לא תיכסון ביומא חד. כב,כט וארי תיכסון נכסת תודתא, קודם ה'--לרעווא לכון, תיכסון. כב,ל ביומא ההוא יתאכיל, לא תשארון מיניה עד צפרא: אנא, ה'. כב,לא ותיטרון, פיקודיי, ותעבדון, יתהון: אנא, ה'. כב,לב ולא תחלון, ית שמא דקודשי, ואתקדש, בגו בני ישראל: אנא ה', מקדישכון. כב,לג דאפיק יתכון מארעא דמצריים, למהוי לכון לאלה: אנא, ה'. {פ}
כג,א ומליל ה', עם משה למימר. כג,ב מליל עם בני ישראל, ותימר להון, מועדיא דה', דתערעון יתהון מערעי קדיש--אילין אינון, מועדיי. כג,ג שיתא יומין, תתעביד עבידתא, וביומא שביעאה שבא שבתא מערע קדיש, כל עבידא לא תעבדון: שבתא היא קודם ה', בכל מותבניכון. {פ}
כג,ד אילין מועדיא דה', מערעי קדיש, דתערעון יתהון, בזמניהון. כג,ה בירחא קדמאה, בארבעת עסרא לירחא--בין שמשיא: פסחא, קודם ה'. כג,ו ובחמישת עסרא יומא לירחא הדין, חגא דפטיריא קודם ה': שבעא יומין, פטירא תיכלון. כג,ז ביומא, קדמאה, מערע קדיש, יהי לכון; כל עבידת פולחן, לא תעבדון. כג,ח ותקרבון קורבנא קודם ה', שבעא יומין; ביומא שביעאה מערע קדיש, כל עבידת פולחן לא תעבדון. {פ}
כג,ט ומליל ה', עם משה למימר. כג,י מליל עם בני ישראל, ותימר להון, ארי תיעלון לארעא דאנא יהיב לכון, ותחצדון ית חצדה--ותייתון ית עומר ריש חצדכון, לוות כהנא. כג,יא וירים ית עומרא קודם ה', לרעווא לכון; מבתר, יומא טבא, ירימיניה, כהנא. כג,יב ותעבדון, ביום ארמותכון ית עומרא, אימר שלים בר שתיה לעלתא, קודם ה'. כג,יג ומנחתיה תרין עסרונין סולתא דפילא במשח, קורבנא קודם ה'--לאתקבלא ברעווא; ונסכיה חמרא, רבעות הינא. כג,יד ולחים וקלי ופירוכן לא תיכלון, עד כרן יומא הדין--עד אייתואיכון, ית קורבנא דאלהכון: קיים עלם לדריכון, בכול מותבניכון. {ס}
כג,טו ותמנון לכון, מבתר יומא טבא, מיום אייתואיכון, ית עומרא דארמותא: שבע שבוען, שלמן יהויין. כג,טז עד מבתר שבועתא שביעיתא, תמנון חמשין יומין; ותקרבון מנחתא חדתא, קודם ה'. כג,יז ממותבניכון תייתון לחים ארמותא, תרתין גריצן תרין עסרונין--סולתא יהויין, חמיע יתאפיין: ביכורין, קודם ה'. כג,יח ותקרבון על לחמא, שבעא אימרין שלמין בני שנא, ותור בר תורי חד, ודכרין תרין: יהון עלתא, קודם ה', ומנחתהון ונסכיהון, קורבן דמתקבל ברעווא קודם ה'. כג,יט ותעבדון צפיר בר עיזין חד, לחטאתא; ותרין אימרין בני שנא, לנכסת קודשיא. כג,כ וירים כהנא יתהון על לחמא דביכוריא ארמא, קודם ה', על תרין, אימרין; קודשא יהון קודם ה', לכהנא. כג,כא ותערעון בכרן יומא הדין, מערע קדיש יהי לכון--כל עבידת פולחן, לא תעבדון: קיים עלם בכל מותבניכון, לדריכון. כג,כב ובמחצדכון ית חצדא דארעכון, לא תשיצי פאתא דחקלך בחצדך, ולקטא דחצדך, לא תלקיט; לעניי ולגיורי תשבוק יתהון, אנא ה' אלהכון. {פ}
כג,כג ומליל ה', עם משה למימר. כג,כד מליל עם בני ישראל, למימר: בירחא שביעאה בחד לירחא, יהי לכון נייחא--דוכרן יבבא, מערע קדיש. כג,כה כל עבידת פולחן, לא תעבדון; ותקרבון קורבנא, קודם ה'. {ס}
כג,כו ומליל ה', עם משה למימר. כג,כז ברם בעסרא לירחא שביעאה הדין יומא דכיפוריא הוא, מערע קדיש יהי לכון, ותענון, ית נפשתכון; ותקרבון קורבנא, קודם ה'. כג,כח וכל עבידא לא תעבדון, בכרן יומא הדין: ארי יומא דכיפוריא, הוא, לכפרא עליכון, קודם ה' אלהכון. כג,כט ארי כל אנש דלא יתעני, בכרן יומא הדין--וישתיצי, מעמיה. כג,ל וכל אנש, דיעביד כל עבידא, בכרן, יומא הדין--ואוביד ית אנשא ההוא, מגו עמיה. כג,לא כל עבידא, לא תעבדון: קיים עלם לדריכון, בכול מותבניכון. כג,לב שבא שבתא הוא לכון, ותענון ית נפשתכון; בתשעא לירחא, ברמשא--מרמשא עד רמשא, תנוחון נייחכון. {פ}
כג,לג ומליל ה', עם משה למימר. כג,לד מליל עם בני ישראל, למימר: בחמישת עסרא יומא, לירחא שביעאה הדין, חגא דמטליא שבעא יומין, קודם ה'. כג,לה ביומא קדמאה, מערע קדיש; כל עבידת פולחן, לא תעבדון. כג,לו שבעא יומין, תקרבון קורבנא קודם ה'; ביומא תמינאה מערע קדיש יהי לכון ותקרבון קורבנא קודם ה', כנישין תהון--כל עבידת פולחן, לא תעבדון. כג,לז אילין מועדיא דה', דתערעון יתהון מערעי קדיש: לקרבא קורבנא קודם ה', עלתא ומנחתא נכסת קודשין וניסוכין--פתגם יום ביומיה. כג,לח בר משביא דה'; ובר מתנתכון, ובר כל נדריכון ובר כל נדבתכון, דתיתנון, קודם ה'. כג,לט ברם בחמישת עסרא יומא לירחא שביעאה, במכנשכון ית עללתא דארעא, תיחגון ית חגא קודם ה', שבעא יומין; ביומא קדמאה נייחא, וביומא תמינאה נייחא. כג,מ ותיסבון לכון ביומא קדמאה, פירי אילנא אתרוגין ולולבין, והדסין, וערבין דנחל; ותחדון, קודם ה' אלהכון--שבעא יומין. כג,מא ותיחגון יתיה חגא קודם ה', שבעא יומין בשתא: קיים עלם לדריכון, בירחא שביעאה תיחגון יתיה. כג,מב במטליא תיתבון, שבעא יומין; כל יציביא, בישראל, ייתבון, במטליא. כג,מג בדיל, דיידעון דריכון, ארי במטלת ענני אותיבית ית בני ישראל, באפקותי יתהון מארעא דמצריים: אנא, ה' אלהכון. כג,מד ומליל משה, ית סדר מועדיא דה', ואליפינון לבני, ישראל. {פ}
כד,א ומליל ה', עם משה למימר. כד,ב פקיד ית בני ישראל, וייסבון לך משח זיתא דכיא כתישא--לאנהרא: לאדלקא בוציניא, תדירא. כד,ג מברא לפרוכתא דסהדותא במשכן זמנא, יסדר יתיה אהרון מרמשא עד צפרא קודם ה'--תדירא: קיים עלם, לדריכון. כד,ד על מנרתא דכיתא, יסדר ית בוציניא, קודם ה', תדירא. {פ}
כד,ה ותיסב סולתא--ותיפי יתה, תרתא עסרי גריצן; תרין, עסרונין, תהי הוויא, גריצתא חדא. כד,ו ותשווי יתהון תרתין סדרין, שית סדרא, על פתורא דכיא, קודם ה'. כד,ז ותיתין על סדרא, לבונתא דכיתא; ותהי ללחים לאדכרא, קורבנא קודם ה'. כד,ח ביומא דשבתא ביומא דשבתא, יסדריניה קודם ה'--תדירא: מן בני ישראל, קיים עלם. כד,ט ותהי לאהרון ולבנוהי, וייכלוניה באתר קדיש: ארי קודש קודשין הוא ליה, מקורבניא דה'--קיים עלם. {ס}
כד,י ונפק, בר איתתא בת ישראל, והוא בר גבר מצריי, בגו בני ישראל; ואתנציאו, במשריתא, בר איתתא בת ישראל, וגוברא בר ישראל. כד,יא ופריש בר איתתא בת ישראל ית שמא, וארגיז, ואיתיאו יתיה, לוות משה; ושום אימיה שלומית בת דברי, לשבטא דדן. כד,יב ואסרוהי, בבית מטרא, עד דיתפרש להון, על גזירת מימרא דה'. {פ}
כד,יג ומליל ה', עם משה למימר. כד,יד אפיק ית דארגיז, למברא למשריתא, ויסמכון כל דשמעו ית ידיהון, על רישיה; וירגמון יתיה, כל כנשתא. כד,טו ועם בני ישראל, תמליל למימר: גבר גבר ארי ירגיז קודם אלהיה, ויקביל חוביה. כד,טז ודיפריש שמא דה' אתקטלא יתקטיל, מרגם ירגמון ביה כל כנשתא: גיורא, כיציבא--בפרשותיה שמא, יתקטיל. כד,יז וגבר, ארי יקטול כל נפשא דאנשא--אתקטלא, יתקטיל. כד,יח ודיקטול נפש בעירא, ישלמינה--נפשא, חלף נפשא. כד,יט וגבר, ארי ייתין מומא בחבריה--כמא דעבד, כן יתעביד ליה. כד,כ תברא, חלף תברא, עינא חלף עינא, שינא חלף שינא--כמא דיהב מומא באנשא, כן יתייהיב ביה. כד,כא ודיקטול בעירא, ישלמינה; ודיקטול אנשא, יתקטיל. כד,כב דינא חד יהי לכון, גיורא כיציבא יהי: ארי אנא ה', אלהכון. כד,כג ומליל משה, עם בני ישראל, ואפיקו ית דארגיז למברא למשריתא, ורגמו יתיה אבנא; ובני ישראל עבדו, כמא דפקיד ה' ית משה. {פ}
כה,א ומליל ה' עם משה, בטורא דסיניי למימר. כה,ב מליל עם בני ישראל, ותימר להון, ארי תיעלון לארעא, דאנא יהיב לכון--ותשמיט ארעא, שמיטתא קודם ה'. כה,ג שית שנין תזרע חקלך, ושית שנין תכסח כרמך; ותכנוש, ית עללתה. כה,ד ובשתא שביעיתא, נייח שמיטתא יהי לארעא--דתשמיט, קודם ה': חקלך לא תזרע, וכרמך לא תכסח. כה,ה ית כתי חצדך לא תחצוד, וית עינבי שבקך לא תקטוף: שנת שמיטתא, יהי לארעא. כה,ו ותהי שמיטת ארעא לכון, למיכל--לך, ולעבדך ולאמתך; ולאגירך, ולתותבך, דדיירין, עימך. כה,ז ולבעירך--ולחיתא, דבארעך: תהי כל עללתה, למיכל. {ס}
כה,ח ותמני לך, שבע שמיטן דשנין--שבע שנין, שבע זמנין; ויהון לך, יומי שבע שמיטן דשנין, ארבעין ותשע, שנין. כה,ט ותעבר שופר יבבא, בירחא שביעאה, בעסרא, לירחא; ביומא, דכיפוריא, תעברון שופרא, בכל ארעכון. כה,י ותקדשון, ית שנת חמשין שנין, ותקרון חירותא בארעא, לכל יתבהא; יובילא היא, תהי לכון, ותתובון גבר לאחסנתיה, וגבר לזרעיתיה תתובון. כה,יא יובילא היא, שנת חמשין שנין--תהי לכון; לא תזרעון--ולא תחצדון ית כתהא, ולא תקטפון ית שבקהא. כה,יב ארי יובילא היא, קודשא תהי לכון; מן חקלא--תיכלון, ית עללתה. כה,יג בשתא דיובילא, הדא, תתובון, גבר לאחסנתיה. כה,יד וארי תזבין זבינין לחברך, או תזבון מיד חברך--לא תונון, גבר ית אחוהי. כה,טו במניין שניא בתר יובילא, תזבון מן חברך; במניין שני עללתא, יזבין לך. כה,טז לפום סגיות שניא, תסגי זבינוהי, ולפום זעירות שניא, תזער זבינוהי: ארי מניין עללתא, הוא מזבין לך. כה,יז ולא תונון גבר ית חבריה, ותדחל מאלהך: ארי אנא ה', אלהכון. כה,יח ותעבדון, ית קיימיי, וית דיניי תיטרון, ותעבדון יתהון--ותיתבון על ארעא, לרוחצן. כה,יט ותיתין ארעא איבה, ותיכלון למסבע; ותיתבון לרוחצן, עלה. כה,כ וארי תימרון, מא ניכול בשתא שביעיתא: הא לא נזרע, ולא נכנוש ית עללתנא. כה,כא ואפקיד ית ברכתי לכון, בשתא שתיתיתא; ותעביד, ית עללתא, לתלת, שנין. כה,כב ותזרעון, ית שתא תמיניתא, ותיכלון, מן עללתא עתיקא; עד שתא תשיעיתא, עד מיעל עללתה--תיכלון, עתיקא. כה,כג וארעא, לא תזדבן לחלוטין--ארי דילי, ארעא: ארי דיירין ותותבין אתון, קודמיי. כה,כד ובכול, ארע אחסנתכון, פורקנא, תיתנון לארעא. {ס}
כה,כה ארי יתמסכן אחוך, ויזבין מאחסנתיה--וייתי פריקיה, דקריב ליה, ויפרוק, ית זביני אחוהי. כה,כו וגבר, ארי לא יהי ליה פריק, ותדביק ידיה, וישכח כמיסת פורקניה. כה,כז ויחשיב, ית שני זבינוהי, ויתיב ית מותרא, לגבר דזבין ליה; ויתוב, לאחסנתיה. כה,כח ואם לא אשכחת ידיה, כמיסת דיתיב ליה--ויהי זבינוהי ביד דזבן יתיה, עד שתא דיובילא; וייפוק, ביובילא, ויתוב, לאחסנתיה. {ס}
כה,כט וגבר, ארי יזבין בית מותב קרתא מקפא שור--ויהי פורקניה, עד משלם שתא דזבינוהי: עידן בעידן, יהי פורקניה. כה,ל ואם לא יתפריק, עד משלם ליה שתא שלמתא--ויקום ביתא דבקרתא דליה שורא לחלוטין לדזבן יתיה, לדרוהי: לא ייפוק, ביובילא. כה,לא ובתי פצחיא, דלית להון שור מקף סחור סחור--על חקל ארעא, יתחשבון: פורקנא, יהי להון, וביובילא, ייפקון. כה,לב וקרווי, ליוואי--בתי, קרווי אחסנתהון: פורקן עלם, יהי לליוואי. כה,לג ודיפרוק מן ליוואי, וייפקון זביני ביתא וקרווי אחסנתיה ביובילא: ארי בתי קרווי ליוואי, אינין אחסנתהון, בגו, בני ישראל. כה,לד וחקל רווח קרוויהון, לא יזדבן: ארי אחסנת עלם הוא, להון. {ס}
כה,לה וארי יתמסכן אחוך, ותמוט ידיה עימך--ותתקיף ביה, ידור וייתותב וייחי עימך. כה,לו לא תיסב מיניה חיבוליא וריביתא, ותדחל מאלהך; וייחי אחוך, עימך. כה,לז ית כספך--לא תיתין ליה, בחיבוליא; ובריביתא, לא תיתין מיכלך. כה,לח אנא, ה' אלהכון, דאפיקית יתכון, מארעא דמצריים--למיתן לכון ית ארעא דכנען, למהוי לכון לאלה. {ס}
כה,לט וארי יתמסכן אחוך עימך, ויזדבן לך--לא תפלח ביה, פולחן עבדין. כה,מ כאגירא כתותבא, יהי עימך; עד שתא דיובילא, יפלח עימך. כה,מא וייפוק, מעימך--הוא, ובנוהי עימיה; ויתוב, לזרעיתיה, ולאחסנת אבהתוהי, יתוב. כה,מב ארי עבדיי אינון, דאפיקית יתהון מארעא דמצריים; לא יזדבנון, זיבון עבדין. כה,מג לא תפלח ביה, בקשיו; ותדחל, מאלהך. כה,מד ועבדך ואמתך, דיהון לך: מן עממיא, דבסחרניכון--מינהון תקנון, עבדין ואמהן. כה,מה ואף מבני תותביא ערליא דדיירין עימכון, מינהון תקנון, ומזרעיתהון דעימכון, דאתיילדו בארעכון; ויהון לכון, לאחסנא. כה,מו ותחסנון יתהון לבניכון בתריכון, לירותת אחסנא--לעלם, בהון תפלחון; ובאחיכון בני ישראל גבר באחוהי, לא תפלח ביה בקשיו. {ס}
כה,מז וארי תדביק, יד ערל ותותב עימך, ויתמסכן אחוך, עימיה; ויזדבן, לערל תותב דעימך, או לארמיי, מזרעית גיורא. כה,מח בתר דאזדבן, פורקנא יהי ליה: חד מאחוהי, יפרקיניה. כה,מט או אחבוהי או בר אחבוהי, יפרקיניה, או מקריב בסריה מזרעיתיה, יפרקיניה; או דתדביק ידיה, ויתפריק. כה,נ ויחשיב, עם זבניה, משתא דאזדבן ליה, עד שתא דיובילא; ויהי כסף זבינוהי, במניין שניא, כיומי אגירא, יהי עימיה. כה,נא אם עוד סגיות, בשניא--לפומהון יתיב פורקניה, מכסף זבינוהי. כה,נב ואם זעיר אשתאר בשניא, עד שתא דיובילא--ויחשיב ליה; כפום שנוהי, יתיב ית פורקניה. כה,נג כאגיר שנא בשנא, יהי עימיה; לא יפלח ביה בקשיו, לעינך. כה,נד ואם לא יתפריק, באילין--וייפוק בשתא דיובילא, הוא ובנוהי עימיה. כה,נה ארי דילי בני ישראל, עבדין--עבדיי אינון, דאפיקית יתהון מארעא דמצריים: אנא, ה' אלהכון. כו,א לא תעבדון לכון טעוון, וצילם וקמא לא תקימון לכון, ואבן סגדא לא תיתנון בארעכון, למסגד עלה: ארי אנא ה', אלהכון. כו,ב ית יומי שביא דילי תיטרון, ולבית מקדשי תהון דחלין: אנא, ה'. {פ}
כו,ג אם בקיימיי, תהכון; וית פיקודיי תיטרון, ותעבדון יתהון. כו,ד ואתין מטריכון, בעידנהון; ותיתין ארעא עללתה, ואילן חקלא ייתין איביה. כו,ה ויערע לכון דיישא לקטפא, וקטפא יערע לאפוקי בר זרעא; ותיכלון לחמכון למסבע, ותיתבון לרוחצן בארעכון. כו,ו ואתין שלמא בארעא, ותשרון ולית דמניד; ואבטיל חיתא בשתא, מן ארעא, ודקטלין בחרבא, לא יעדון בארעכון. כו,ז ותרדפון, ית בעלי דבביכון; וייפלון קודמיכון, לחרבא. כו,ח וירדפון מינכון חמשא למאה, ומאה מינכון לריבותא יערקון; וייפלון בעלי דבביכון קודמיכון, לחרבא. כו,ט ואתפני במימרי לאיטבא לכון--ואפיש יתכון, ואסגי יתכון; ואקים ית קיימי, עימכון. כו,י ותיכלון עתיקא, דעתיק; ועתיקא, מן קודם חדתא תפנון. כו,יא ואתין משכני, ביניכון; ולא ירחיק מימרי, יתכון. כו,יב ואשרי שכינתי, ביניכון, ואהוי לכון, לאלה; ואתון, תהון קודמיי לעם. כו,יג אנא ה' אלהכון, דאפיקית יתכון מארעא דמצריים, מלמהוי להון, עבדין; ותברית ניר עממיא מינכון, ודברית יתכון בחירותא. {פ}
כו,יד ואם לא תקבלון, למימרי; ולא תעבדון, ית כל פיקודיא האילין. כו,טו ואם בקיימיי תקוצון, ואם ית דיניי תרחיק נפשכון, בדיל דלא למעבד ית כל פיקודיי, לאשניותכון ית קיימי. כו,טז אף אנא אעביד דא לכון, ואסער עליכון ביהולתא שחפתא וקדחתא, מחשכן עיינין, ומפחן נפש; ותזרעון לריקנו זרעכון, וייכלוניה בעלי דבביכון. כו,יז ואתין רוגזי בכון, ותיתברון קודם בעלי דבביכון; וירדון בכון סנאיכון, ותערקון ולית דרדיף יתכון. כו,יח ואם עד אילין--לא תקבלון, למימרי: ואוסיף למרדי יתכון, שבע על חוביכון. כו,יט ואתבר, ית יקר תוקפכון; ואתין ית שמיא דעילוויכון תקיפין כברזלא מלאחתא מטרא, וארעא דתחותיכון חסינא כנחשא מלמעבד פירין. כו,כ ויסוף לריקנו, חילכון; ולא תיתין ארעכון, ית עללתה, ואילן חקלא, לא ייתין איביה. כו,כא ואם תהכון קודמיי בקשיו, ולא תיבון לקבלא למימרי--ואוסיף לאיתאה עליכון מחא, שבע כחוביכון. כו,כב ואגרי בכון ית חית ברא, ותתכיל יתכון, ותשיצי ית בעירכון, ותזער יתכון; ויצדיין, אורחתכון. כו,כג ואם באילין--לא תתרדון, למימרי; ותהכון קודמיי, בקשיו. כו,כד ואהך אף אנא עימכון, בקשיו; ואלקי יתכון אף אנא, שבע על חוביכון. כו,כה ואייתי עליכון דקטלין בחרבא, ויתפרעון מינכון פורענותא על דעברתון על פתגמי אורייתא, ותתכנשון, לקרוויכון; ואגרי מותנא ביניכון, ותתמסרון ביד סנאה. כו,כו בדאתבר לכון, סעיד מיכלא, וייפיין עסר נשין לחמכון בתנורא חד, ויתיבון לחמכון במתקלא; ותיכלון, ולא תסבעון. {ס}
כו,כז ואם בדא--לא תקבלון, למימרי; ותהכון קודמיי, בקשיו. כו,כח ואהך עימכון, בתקוף רגז; וארדי יתכון אף אנא, שבע על חוביכון. כו,כט ותיכלון, בסר בניכון; ובסר בנתכון, תיכלון. כו,ל ואשיצי ית במתכון, ואקציץ ית חניסנסיכון, ואתין ית פגריכון, על פיגור טעוותכון; וירחיק מימרי, יתכון. כו,לא ואתין ית קרוויכון חורבא, ואצדי ית מקדשיכון; ולא אקביל ברעווא, קורבן כנישתכון. כו,לב ואצדי אנא, ית ארעא; ויצדון עלה בעלי דבביכון, דיתבין בה. כו,לג ויתכון אבדר ביני עממיא, ואגרי בתריכון דקטלין בחרבא; ותהי ארעכון צדיא, וקרוויכון יהויין חורבא. כו,לד בכין תרעי ארעא ית שמיטהא, כול יומין דצדיאת, ואתון, בארע בעלי דבביכון; בכין תשמיט ארעא, ותרעי ית שמיטהא. כו,לה כל יומין דצדיאת, תשמיט, ית דלא שמטת בשמיטיכון, כד הוויתון יתבין עלה. כו,לו ודישתארון בכון--ואעיל תברא בליבהון, בארעתא דסנאיהון; וירדוף יתהון, קל טרפא דשקיף, ויערקון מערק כד מן קודם דקטלין בחרבא וייפלון, ולית דרדיף. כו,לז וייתקלון גבר באחוהי כד מן קודם דקטלין בחרבא, ורדיף לית; ולא תהי לכון תקומה, קודם בעלי דבביכון. כו,לח ותיבדון, ביני עממיא; ותגמר יתכון, ארע בעלי דבביכון. כו,לט ודישתארון בכון, יתמסון בחוביהון, בארעתא, דסנאיכון; ואף בחובי אבהתהון, בישיא דאחידין בידהון יתמסון. כו,מ ויוודון ית חוביהון וית חובי אבהתהון, בשקרהון דשקרו מימרי, ואף, דהליכו קודמיי בקשיו. כו,מא אף אנא, אהך עימהון בקשיו, ואעיל יתהון, בארע בעלי דבביהון; או בכין ייתבר, ליבהון טפשא, ובכין, ירעון ית חוביהון. כו,מב ודכירנא, ית קיימי דעם יעקוב; ואף ית קיימי דעם יצחק ואף ית קיימי דעם אברהם, אנא דכיר--וארעא אנא דכיר. כו,מג וארעא תתרטיש מינהון ותרעי ית שמיטהא, בדצדיאת מינהון, ואינון, ירעון ית חוביהון; לווטין חלף ברכן אייתי עליהון--דבדיניי קצו, וית קיימיי רחיקת נפשהון. כו,מד ואף ברם דא במהויהון בארע בעלי דבביהון, לא ארטישינון ולא ארחיקינון לשיציותהון--לאשנאה קיימי, עימהון: ארי אנא ה', אלההון. כו,מה ודכירנא להון, קיים קדמאי: דאפיקית יתהון מארעא דמצריים לעיני עממיא, למהוי להון לאלה--אנא ה'. כו,מו אילין קיימיא ודיניא, ואורייתא, דיהב ה', בין מימריה ובין בני ישראל--בטורא דסיניי, בידא דמשה. {פ}
כז,א ומליל ה', עם משה למימר. כז,ב מליל עם בני ישראל, ותימר להון, גבר, ארי יפריש נדר--בפורסן נפשתא, קודם ה'. כז,ג ויהי פורסניה, דדכורא, מבר עסרין שנין, ועד בר שיתין שנין: ויהי פורסניה, חמשין סלעין דכסף--בסלעי קודשא. כז,ד ואם נוקבתא, היא--ויהי פורסנה, תלתין סלעין. כז,ה ואם מבר חמיש שנין, ועד בר עסרין שנין--ויהי פורסניה דדכורא, עסרין סלעין; ולנוקבתא, עסר סלעין. כז,ו ואם מבר ירחא, ועד בר חמיש שנין--ויהי פורסניה דדכורא, חמיש סלעין דכסף; ולנוקבתא פורסנה, תלת סלעין דכסף. כז,ז ואם מבר שיתין שנין ולעילא, אם דכורא--ויהי פורסניה, חמיש עסר סלעין; ולנוקבתא, עסר סלעין. כז,ח ואם מסכין הוא, מפורסניה--ויקימיניה קודם כהנא, ויפרוס יתיה כהנא: על פום, דתדביק יד נדרא--יפרסיניה, כהנא. {ס}
כז,ט ואם בעירא--דיקרבון מינה קורבנא, קודם ה': כול דייתין מיניה קודם ה', יהי קודשא. כז,י לא יחלפיניה, ולא יעבר יתיה טב בביש--או ביש בטב; ואם חלפא יחליף בעירא בבעירא, ויהי הוא וחילופיה יהי קודשא. כז,יא ואם, כל בעירא מסאבא, דלא יקרבון מינה קורבנא, קודם ה'--ויקים ית בעירא, קודם כהנא. כז,יב ויפרוס כהנא יתה, בין טב ובין ביש: כפורסן כהנא, כן יהי. כז,יג ואם מפרק, יפרקינה--ויוסיף חומשיה, על פורסניה. כז,יד וגבר, ארי יקדיש ית ביתיה קודשא קודם ה'--ויפרסיניה כהנא, בין טב ובין ביש: כמא דיפרוס יתיה כהנא, כן יקום. כז,טו ואם דאקדיש--יפרוק, ית ביתיה: ויוסיף חומש כסף פורסניה, עלוהי--ויהי ליה. כז,טז ואם מחקל אחסנתיה, יקדיש גבר קודם ה'--ויהי פורסניה, לפום זרעיה: בית זרע כור סערין, בחמשין סלעין דכסף. כז,יז אם משתא דיובילא, יקדיש חקליה--כפורסניה, יקום. כז,יח ואם בתר יובילא, יקדיש חקליה--ויחשיב ליה כהנא ית כספא על פום שניא דאשתארא, עד שתא דיובילא; ויתמנע, מפורסניה. כז,יט ואם מפרק יפרוק ית חקלא, דאקדיש יתיה: ויוסיף חומש כסף פורסניה, עלוהי--ויקום ליה. כז,כ ואם לא יפרוק ית חקלא, ואם זבין ית חקלא לגבר אוחרן--לא יתפריק, עוד. כז,כא ויהי חקלא במיפקיה ביובילא, קודשא קודם ה'--כחקל חרמא: לכהנא, תהי אחסנתיה. כז,כב ואם ית חקל זבינוהי, דלא מחקל אחסנתיה--יקדיש, קודם ה'. כז,כג ויחשיב ליה כהנא, ית נסיב פורסניה, עד, שתא דיובילא; וייתין ית פורסניה ביומא ההוא, קודשא קודם ה'. כז,כד בשתא דיובילא יתוב חקלא, לדזבניה מיניה--לדדיליה, אחסנת ארעא. כז,כה וכל פורסניה--יהי, בסלעי קודשא: עסרין מעין, יהי סלעא. כז,כו ברם בוכרא דיתבכר קודם ה', בבעירא--לא יקדיש גבר, יתיה: אם תור אם אימר, דה' הוא. כז,כז ואם בבעירא מסאבא ויפרוק בפורסניה, ויוסיף חומשיה עלוהי; ואם לא יתפריק, ויזדבן בפורסניה. כז,כח ברם כל חרמא דיחרים גבר קודם ה' מכל דליה, מאנשא ובעירא ומחקל אחסנתיה--לא יזדבן, ולא יתפריק: כל חרמא, קודש קודשין הוא קודם ה'. כז,כט כל חרמא, דייתחרם מן אנשא--לא יתפריק: אתקטלא, יתקטיל. כז,ל וכל מעסר ארעא מזרעא דארעא, מפירי אילנא--דה', הוא: קודשא, קודם ה'. כז,לא ואם מפרק יפרוק גבר, ממעסריה--חומשיה, יוסיף עלוהי. כז,לב וכל מעסר תורין וען, כול דיעבר תחות חוטרא--עסיראה, יהי קודשא קודם ה'. כז,לג לא יבקר בין טב לביש, ולא יחלפיניה; ואם חלפא יחלפיניה, ויהי הוא וחילופיה יהי קודשא לא יתפריק. כז,לד אילין פיקודיא, דפקיד ה' ית משה--לוות בני ישראל: בטורא, דסיניי. {ש}