דברים

א,א אלה הדברים, אשר דיבר משה אל-כל-ישראל, בעבר, הירדן:  במדבר בערבה מול סוף בין-פארן ובין-תופל, ולבן וחצרות--ודי זהב.  א,ב אחד עשר יום מחורב, דרך הר-שעיר, עד, קדש ברנע.  א,ג ויהי בארבעים שנה, בעשתי-עשר חודש באחד לחודש; דיבר משה, אל-בני ישראל, ככול אשר ציווה יהוה אותו, אליהם.  א,ד אחרי הכותו, את סיחון מלך האמורי, אשר יושב, בחשבון--ואת, עוג מלך הבשן, אשר-יושב בעשתרות, באדרעי.  א,ה בעבר הירדן, בארץ מואב, הואיל משה, ביאר את-התורה הזאת לאמור.  א,ו יהוה אלוהינו דיבר אלינו, בחורב לאמור:  רב-לכם שבת, בהר הזה.  א,ז פנו וסעו לכם, ובואו הר האמורי ואל-כל-שכניו, בערבה בהר ובשפילה ובנגב, ובחוף הים--ארץ הכנעני והלבנון, עד-הנהר הגדול נהר-פרת.  א,ח ראה נתתי לפניכם, את-הארץ; בואו, ורשו את-הארץ, אשר נשבע יהוה לאבותיכם לאברהם ליצחק וליעקוב לתת להם, ולזרעם אחריהם.  א,ט ואומר אליכם, בעת ההיא לאמור:  לא-אוכל לבדי, שאת אתכם.  א,י יהוה אלוהיכם, הרבה אתכם; והנכם היום, ככוכבי השמיים לרוב.  א,יא יהוה אלוהי אבותיכם, יוסף עליכם ככם--אלף פעמים; ויברך אתכם, כאשר דיבר לכם.  א,יב איכה אשא, לבדי, טורחכם ומשאכם, וריבכם.  א,יג הבו לכם אנשים חכמים ונבונים, וידועים--לשבטיכם; ואשימם, בראשיכם.  א,יד ותענו, אותי; ותאמרו, טוב-הדבר אשר-דיברת לעשות.  א,טו ואקח את-ראשי שבטיכם, אנשים חכמים וידועים, ואתן אותם ראשים, עליכם:  שרי אלפים ושרי מאות, ושרי חמישים ושרי עשרות, ושוטרים, לשבטיכם.  א,טז ואצווה, את-שופטיכם, בעת ההיא, לאמור:  שמוע בין-אחיכם ושפטתם צדק, בין-איש ובין-אחיו ובין גרו.  א,יז לא-תכירו פנים במשפט, כקטון כגדול תשמעון--לא תגורו מפני-איש, כי המשפט לאלוהים הוא; והדבר אשר יקשה מכם, תקריבון אליי ושמעתיו.  א,יח ואצווה אתכם, בעת ההיא, את כל-הדברים, אשר תעשון.  א,יט וניסע מחורב, ונלך את כל-המדבר הגדול והנורא ההוא אשר ראיתם דרך הר האמורי, כאשר ציווה יהוה אלוהינו, אותנו; ונבוא, עד קדש ברנע.  א,כ ואומר, אליכם:  באתם עד-הר האמורי, אשר-יהוה אלוהינו נותן לנו.  א,כא ראה נתן יהוה אלוהיך, לפניך--את-הארץ:  עלה רש, כאשר דיבר יהוה אלוהי אבותיך לך--אל-תירא, ואל-תיחת.  א,כב ותקרבון אליי, כולכם, ותאמרו נשלחה אנשים לפנינו, ויחפרו-לנו את-הארץ; וישיבו אותנו, דבר--את-הדרך אשר נעלה-בה, ואת הערים אשר נבוא אליהן.  א,כג וייטב בעיניי, הדבר; ואקח מכם שנים עשר אנשים, איש אחד לשבט.  א,כד ויפנו ויעלו ההרה, ויבואו עד-נחל אשכול; וירגלו, אותה.  א,כה ויקחו בידם מפרי הארץ, ויורידו אלינו; וישיבו אותנו דבר, ויאמרו, טובה הארץ, אשר-יהוה אלוהינו נותן לנו.  א,כו ולא אביתם, לעלות; ותמרו, את-פי יהוה אלוהיכם.  א,כז ותירגנו באוהליכם, ותאמרו, בשנאת יהוה אותנו, הוציאנו מארץ מצריים--לתת אותנו ביד האמורי, להשמידנו.  א,כח אנה אנחנו עולים, אחינו המסו את-לבבנו לאמור עם גדול ורם ממנו, ערים גדולות ובצורות, בשמיים; וגם-בני ענקים, ראינו שם.  א,כט ואומר, אליכם:  לא-תערצון ולא-תיראון, מהם.  א,ל יהוה אלוהיכם ההולך לפניכם, הוא יילחם לכם:  ככול אשר עשה איתכם, במצריים--לעיניכם.  א,לא ובמדבר, אשר ראית, אשר נשאך יהוה אלוהיך, כאשר יישא-איש את-בנו--בכל-הדרך אשר הלכתם, עד-בואכם עד-המקום הזה.  א,לב ובדבר, הזה--אינכם, מאמינים, ביהוה, אלוהיכם.  א,לג ההולך לפניכם בדרך, לתור לכם מקום--לחנותכם:  באש לילה, לראותכם בדרך אשר תלכו-בה, ובענן, יומם.  א,לד וישמע יהוה, את-קול דבריכם; ויקצוף, ויישבע לאמור.  א,לה אם-יראה איש באנשים האלה, הדור הרע הזה--את, הארץ הטובה, אשר נשבעתי, לתת לאבותיכם.  א,לו זולתי כלב בן-יפונה, הוא יראנה, ולו-אתן את-הארץ אשר דרך-בה, ולבניו--יען, אשר מילא אחרי יהוה.  א,לז גם-בי התאנף יהוה, בגללכם לאמור:  גם-אתה, לא-תבוא שם.  א,לח יהושוע בן-נון העומד לפניך, הוא יבוא שמה; אותו חזק, כי-הוא ינחילנה את-ישראל.  א,לט וטפכם אשר אמרתם לבז יהיה, ובניכם אשר לא-ידעו היום טוב ורע--המה, יבואו שמה; ולהם אתננה, והם יירשוה.  א,מ ואתם, פנו לכם; וסעו המדברה, דרך ים-סוף.  א,מא ותענו ותאמרו אליי, חטאנו ליהוה--אנחנו נעלה ונלחמנו, ככול אשר-ציוונו יהוה אלוהינו; ותחגרו, איש את-כלי מלחמתו, ותהינו, לעלות ההרה.  א,מב ויאמר יהוה אליי, אמור להם לא תעלו ולא-תילחמו--כי אינני, בקרבכם; ולא, תינגפו, לפני, אויביכם.  א,מג ואדבר אליכם, ולא שמעתם; ותמרו את-פי יהוה, ותזידו ותעלו ההרה.  א,מד וייצא האמורי היושב בהר ההוא, לקראתכם, וירדפו אתכם, כאשר תעשינה הדבורים; ויכתו אתכם בשעיר, עד-חורמה.  א,מה ותשובו ותבכו, לפני יהוה; ולא-שמע יהוה בקולכם, ולא האזין אליכם.  א,מו ותשבו בקדש, ימים רבים, כימים, אשר ישבתם.  ב,א ונפן וניסע המדברה, דרך ים-סוף, כאשר דיבר יהוה, אליי; ונסב את-הר-שעיר, ימים רבים.  {ס}

ב,ב ויאמר יהוה, אליי לאמור.  ב,ג רב-לכם, סוב את-ההר הזה; פנו לכם, צפונה.  ב,ד ואת-העם, צו לאמור, אתם עוברים בגבול אחיכם בני-עשיו, היושבים בשעיר; וייראו מכם, ונשמרתם מאוד.  ב,ה אל-תתגרו בם--כי לא-אתן לכם מארצם, עד מדרך כף-רגל:  כי-ירושה לעשיו, נתתי את-הר שעיר.  ב,ו אוכל תשברו מאיתם בכסף, ואכלתם; וגם-מים תכרו מאיתם, בכסף--ושתיתם.  ב,ז כי יהוה אלוהיך בירכך, בכול מעשה ידך--ידע לכתך, את-המדבר הגדול הזה:  זה ארבעים שנה, יהוה אלוהיך עימך--לא חסרת, דבר.  ב,ח ונעבור מאת אחינו בני-עשיו, היושבים בשעיר, מדרך הערבה, מאילת ומעציון גבר;  {ס}  ונפן, ונעבור, דרך, מדבר מואב.  ב,ט ויאמר יהוה אליי, אל-תצר את-מואב, ואל-תתגר בם, מלחמה:  כי לא-אתן לך מארצו, ירושה--כי לבני-לוט, נתתי את-ער ירושה.  ב,י האימים לפנים, ישבו בה--עם גדול ורב ורם, כענקים.  ב,יא רפאים ייחשבו אף-הם, כענקים; והמואבים, יקראו להם אימים.  ב,יב ובשעיר ישבו החורים, לפנים, ובני עשיו יירשום וישמידום מפניהם, ויישבו תחתם:  כאשר עשה ישראל, לארץ ירושתו, אשר-נתן יהוה, להם.  ב,יג עתה, קומו ועברו לכם--את-נחל זרד; ונעבור, את-נחל זרד.  ב,יד והימים אשר-הלכנו מקדש ברנע, עד אשר-עברנו את-נחל זרד, שלושים ושמונה, שנה--עד-תום כל-הדור אנשי המלחמה, מקרב המחנה, כאשר נשבע יהוה, להם.  ב,טו וגם יד-יהוה הייתה בם, להומם מקרב המחנה, עד, תומם.  ב,טז ויהי כאשר-תמו כל-אנשי המלחמה, למות--מקרב העם.  {ס}

ב,יז וידבר יהוה, אליי לאמור.  ב,יח אתה עובר היום את-גבול מואב, את-ער.  ב,יט וקרבת, מול בני עמון--אל-תצורם, ואל-תתגר בם:  כי לא-אתן מארץ בני-עמון לך, ירושה--כי לבני-לוט, נתתיה ירושה.  ב,כ ארץ-רפאים תיחשב, אף-היא:  רפאים ישבו-בה, לפנים, והעמונים, יקראו להם זמזומים.  ב,כא עם גדול ורב ורם, כענקים; וישמידם יהוה מפניהם, ויירשום ויישבו תחתם.  ב,כב כאשר עשה לבני עשיו, היושבים בשעיר--אשר השמיד את-החורי, מפניהם, ויירשום ויישבו תחתם, עד היום הזה.  ב,כג והעווים היושבים בחצרים, עד-עזה--כפתורים היוצאים מכפתור, השמידום ויישבו תחתם.  ב,כד קומו סעו, ועברו את-נחל ארנון--ראה נתתי בידך את-סיחון מלך-חשבון האמורי ואת-ארצו, החל רש; והתגר בו, מלחמה.  ב,כה היום הזה, אחל תת פחדך ויראתך, על-פני העמים, תחת כל-השמיים--אשר ישמעון שמעך, ורגזו וחלו מפניך.  ב,כו ואשלח מלאכים ממדבר קדמות, אל-סיחון מלך חשבון, דברי שלום, לאמור.  ב,כז אעברה בארצך, בדרך בדרך אלך:  לא אסור, ימין ושמאל.  ב,כח אוכל בכסף תשבירני ואכלתי, ומים בכסף תיתן-לי ושתיתי; רק, אעברה ברגליי.  ב,כט כאשר עשו-לי בני עשיו, היושבים בשעיר, והמואבים, היושבים בער--עד אשר-אעבור, את-הירדן, אל-הארץ, אשר-יהוה אלוהינו נותן לנו.  ב,ל ולא אבה, סיחון מלך חשבון, העבירנו, בו:  כי-הקשה יהוה אלוהיך את-רוחו, ואימץ את-לבבו, למען תיתו בידך, כיום הזה.  {ס}

ב,לא ויאמר יהוה, אליי, ראה החילותי תת לפניך, את-סיחון ואת-ארצו; החל רש, לרשת את-ארצו.  ב,לב וייצא סיחון לקראתנו הוא וכל-עמו, למלחמה--יהצה.  ב,לג וייתנהו יהוה אלוהינו, לפנינו; ונך אותו ואת-בניו, ואת-כל-עמו.  ב,לד ונלכוד את-כל-עריו, בעת ההיא, ונחרם את-כל-עיר מתים, והנשים והטף:  לא השארנו, שריד.  ב,לה רק הבהמה, בזזנו לנו, ושלל הערים, אשר לכדנו.  ב,לו מערוער אשר על-שפת-נחל ארנון והעיר אשר בנחל, ועד-הגלעד, לא הייתה קריה, אשר שגבה ממנו:  את-הכול, נתן יהוה אלוהינו לפנינו.  ב,לז רק אל-ארץ בני-עמון, לא קרבת:  כל-יד נחל יבוק, וערי ההר, וכול אשר-ציווה, יהוה אלוהינו.  ג,א ונפן ונעל, דרך הבשן; וייצא עוג מלך-הבשן לקראתנו הוא וכל-עמו, למלחמה--אדרעי.  ג,ב ויאמר יהוה אליי, אל-תירא אותו--כי בידך נתתי אותו ואת-כל-עמו, ואת-ארצו; ועשית לו--כאשר עשית לסיחון מלך האמורי, אשר יושב בחשבון.  ג,ג וייתן יהוה אלוהינו בידנו, גם את-עוג מלך-הבשן--ואת-כל-עמו; ונכהו, עד-בלתי השאיר-לו שריד.  ג,ד ונלכוד את-כל-עריו, בעת ההיא--לא הייתה קריה, אשר לא-לקחנו מאיתם:  שישים עיר כל-חבל ארגוב, ממלכת עוג בבשן.  ג,ה כל-אלה ערים בצורות, חומה גבוהה--דלתיים ובריח:  לבד מערי הפרזי, הרבה מאוד.  ג,ו ונחרם אותם--כאשר עשינו, לסיחון מלך חשבון:  החרם כל-עיר מתים, הנשים והטף.  ג,ז וכל-הבהמה ושלל הערים, בזונו לנו.  ג,ח וניקח בעת ההיא, את-הארץ, מיד שני מלכי האמורי, אשר בעבר הירדן--מנחל ארנון, עד-הר חרמון.  ג,ט צידונים יקראו לחרמון, שריון; והאמורי, יקראו-לו שניר.  ג,י כול ערי המישור, וכל-הגלעד וכל-הבשן, עד-סלכה, ואדרעי--ערי ממלכת עוג, בבשן.  ג,יא כי רק-עוג מלך הבשן, נשאר מיתר הרפאים--הנה ערשו ערש ברזל, הלוא היא ברבת בני עמון:  תשע אמות אורכה, וארבע אמות רוחבה--באמת-איש.  ג,יב ואת-הארץ הזאת ירשנו, בעת ההיא; מערוער אשר-על-נחל ארנון, וחצי הר-הגלעד ועריו--נתתי, לראובני ולגדי.  ג,יג ויתר הגלעד וכל-הבשן, ממלכת עוג--נתתי, לחצי שבט המנשה:  כול חבל הארגוב לכל-הבשן, ההוא ייקרא ארץ רפאים.  ג,יד יאיר בן-מנשה, לקח את-כל-חבל ארגוב, עד-גבול הגשורי, והמעכתי; ויקרא אותם על-שמו את-הבשן חוות יאיר, עד היום הזה.  ג,טו ולמכיר, נתתי את-הגלעד.  ג,טז ולראובני ולגדי נתתי מן-הגלעד, ועד-נחל ארנון, תוך הנחל, וגבול--ועד יבוק הנחל, גבול בני עמון.  ג,יז והערבה, והירדן וגבול--מכינרת, ועד ים הערבה ים המלח, תחת אשדות הפסגה, מזרחה.  ג,יח ואצו אתכם, בעת ההיא לאמור:  יהוה אלוהיכם, נתן לכם את-הארץ הזאת לרשתה--חלוצים תעברו לפני אחיכם בני-ישראל, כל-בני-חיל.  ג,יט רק נשיכם וטפכם, ומקנכם, ידעתי, כי-מקנה רב לכם--יישבו, בעריכם, אשר נתתי, לכם.  ג,כ עד אשר-יניח יהוה לאחיכם, ככם, וירשו גם-הם, את-הארץ אשר יהוה אלוהיכם נותן להם בעבר הירדן; ושבתם, איש לירושתו, אשר נתתי, לכם.  ג,כא ואת-יהושוע ציוויתי, בעת ההיא לאמור:  עיניך הרואות, את כל-אשר עשה יהוה אלוהיכם לשני המלכים האלה--כן-יעשה יהוה לכל-הממלכות, אשר אתה עובר שמה.  ג,כב לא, תיראום:  כי יהוה אלוהיכם, הוא הנלחם לכם.  {ס}

ג,כג ואתחנן, אל-יהוה, בעת ההיא, לאמור.  ג,כד אדוניי יהוה, אתה החילות להראות את-עבדך, את-גודלך, ואת-ידך החזקה--אשר מי-אל בשמיים ובארץ, אשר-יעשה כמעשיך וכגבורותיך.  ג,כה אעברה-נא, ואראה את-הארץ הטובה, אשר, בעבר הירדן:  ההר הטוב הזה, והלבנון.  ג,כו ויתעבר יהוה בי למענכם, ולא שמע אליי; ויאמר יהוה אליי, רב-לך--אל-תוסף דבר אליי עוד, בדבר הזה.  ג,כז עלה ראש הפסגה, ושא עיניך ימה וצפונה ותימנה ומזרחה--וראה בעיניך:  כי-לא תעבור, את-הירדן הזה.  ג,כח וצו את-יהושוע, וחזקהו ואמצהו:  כי-הוא יעבור, לפני העם הזה, והוא ינחיל אותם, את-הארץ אשר תראה.  ג,כט ונשב בגיא, מול בית פעור.  {פ}

ד,א ועתה ישראל, שמע אל-החוקים ואל-המשפטים, אשר אנוכי מלמד אתכם, לעשות--למען תחיו, ובאתם וירשתם את-הארץ, אשר יהוה אלוהי אבותיכם, נותן לכם.  ד,ב לא תוסיפו, על-הדבר אשר אנוכי מצווה אתכם, ולא תגרעו, ממנו--לשמור, את-מצוות יהוה אלוהיכם, אשר אנוכי, מצווה אתכם.  ד,ג עיניכם, הרואות, את אשר-עשה יהוה, בבעל פעור:  כי כל-האיש, אשר הלך אחרי בעל-פעור--השמידו יהוה אלוהיך, מקרבך.  ד,ד ואתם, הדבקים, ביהוה, אלוהיכם--חיים כולכם, היום.  ד,ה ראה לימדתי אתכם, חוקים ומשפטים, כאשר ציווני, יהוה אלוהיי:  לעשות כן--בקרב הארץ, אשר אתם באים שמה לרשתה.  ד,ו ושמרתם, ועשיתם--כי היא חכמתכם ובינתכם, לעיני העמים:  אשר ישמעון, את כל-החוקים האלה, ואמרו רק עם-חכם ונבון, הגוי הגדול הזה.  ד,ז כי מי-גוי גדול, אשר-לו אלוהים קרובים אליו, כיהוה אלוהינו, בכל-קוראנו אליו.  ד,ח ומי גוי גדול, אשר-לו חוקים ומשפטים צדיקים, ככול התורה הזאת, אשר אנוכי נותן לפניכם היום.  ד,ט רק הישמר לך ושמור נפשך מאוד, פן-תשכח את-הדברים אשר-ראו עיניך ופן-יסורו מלבבך, כול, ימי חייך; והודעתם לבניך, ולבני בניך.  ד,י יום, אשר עמדת לפני יהוה אלוהיך בחורב, באמור יהוה אליי הקהל-לי את-העם, ואשמיעם את-דבריי:  אשר ילמדון ליראה אותי, כל-הימים אשר הם חיים על-האדמה, ואת-בניהם, ילמדון.  ד,יא ותקרבון ותעמדון, תחת ההר; וההר בוער באש, עד-לב השמיים--חושך, ענן וערפל.  ד,יב וידבר יהוה אליכם, מתוך האש:  קול דברים אתם שומעים, ותמונה אינכם רואים זולתי קול.  ד,יג ויגד לכם את-בריתו, אשר ציווה אתכם לעשות--עשרת, הדברים; ויכתבם, על-שני לוחות אבנים.  ד,יד ואותי ציווה יהוה, בעת ההיא, ללמד אתכם, חוקים ומשפטים:  לעשותכם אותם--בארץ, אשר אתם עוברים שמה לרשתה.  ד,טו ונשמרתם מאוד, לנפשותיכם:  כי לא ראיתם, כל-תמונה, ביום דיבר יהוה אליכם בחורב, מתוך האש.  ד,טז פן-תשחיתון--ועשיתם לכם פסל, תמונת כל-סמל:  תבנית זכר, או נקבה.  ד,יז תבנית, כל-בהמה אשר בארץ; תבנית כל-ציפור כנף, אשר תעוף בשמיים.  ד,יח תבנית, כל-רומש באדמה; תבנית כל-דגה אשר-במים, מתחת לארץ.  ד,יט ופן-תישא עיניך השמיימה, וראית את-השמש ואת-הירח ואת-הכוכבים כול צבא השמיים, ונידחת והשתחווית להם, ועבדתם--אשר חלק יהוה אלוהיך, אותם, לכול העמים, תחת כל-השמיים.  ד,כ ואתכם לקח יהוה, ויוציא אתכם מכור הברזל ממצריים, להיות לו לעם נחלה, כיום הזה.  ד,כא ויהוה התאנף-בי, על-דבריכם; ויישבע, לבלתי עוברי את-הירדן, ולבלתי-בוא אל-הארץ הטובה, אשר יהוה אלוהיך נותן לך נחלה.  ד,כב כי אנוכי מת בארץ הזאת, אינני עובר את-הירדן; ואתם, עוברים, וירשתם, את-הארץ הטובה הזאת.  ד,כג הישמרו לכם, פן-תשכחו את-ברית יהוה אלוהיכם, אשר כרת, עימכם; ועשיתם לכם פסל תמונת כול, אשר ציווך יהוה אלוהיך.  ד,כד כי יהוה אלוהיך, אש אוכלה הוא:  אל, קנא.  {פ}

ד,כה כי-תוליד בנים ובני בנים, ונושנתם בארץ; והשחתם, ועשיתם פסל תמונת כול, ועשיתם הרע בעיני יהוה-אלוהיך, להכעיסו.  ד,כו העידותי בכם היום את-השמיים ואת-הארץ, כי-אבוד תאבדון מהר, מעל הארץ, אשר אתם עוברים את-הירדן שמה לרשתה:  לא-תאריכון ימים עליה, כי הישמד תישמדון.  ד,כז והפיץ יהוה אתכם, בעמים; ונשארתם, מתי מספר, בגויים, אשר ינהג יהוה אתכם שמה.  ד,כח ועבדתם-שם אלוהים, מעשה ידי אדם:  עץ ואבן--אשר לא-יראון ולא ישמעון, ולא יאכלון ולא יריחון.  ד,כט וביקשתם משם את-יהוה אלוהיך, ומצאת:  כי תדרשנו, בכל-לבבך ובכל-נפשך.  ד,ל בצר לך--ומצאוך, כול הדברים האלה; באחרית, הימים, ושבת עד-יהוה אלוהיך, ושמעת בקולו.  ד,לא כי אל רחום יהוה אלוהיך, לא ירפך ולא ישחיתך; ולא ישכח את-ברית אבותיך, אשר נשבע להם.  ד,לב כי שאל-נא לימים ראשונים אשר-היו לפניך, למן-היום אשר ברא אלוהים אדם על-הארץ, ולמקצה השמיים, ועד-קצה השמיים:  הנהיה, כדבר הגדול הזה, או, הנשמע כמוהו.  ד,לג השמע עם קול אלוהים מדבר מתוך-האש, כאשר-שמעת אתה--ויחי.  ד,לד או הניסה אלוהים, לבוא לקחת לו גוי מקרב גוי, במסות באותות ובמופתים ובמלחמה וביד חזקה ובזרוע נטויה, ובמוראים גדולים:  ככול אשר-עשה לכם יהוה אלוהיכם, במצריים--לעיניך.  ד,לה אתה הוראת לדעת, כי יהוה הוא האלוהים:  אין עוד, מלבדו.  ד,לו מן-השמיים השמיעך את-קולו, לייסרך; ועל-הארץ, הראך את-אישו הגדולה, ודבריו שמעת, מתוך האש.  ד,לז ותחת, כי אהב את-אבותיך, ויבחר בזרעו, אחריו; ויוציאך בפניו בכוחו הגדול, ממצריים.  ד,לח להוריש, גויים גדולים ועצומים ממך--מפניך; להביאך, לתת-לך את-ארצם נחלה--כיום הזה.  ד,לט וידעת היום, והשבות אל-לבבך, כי יהוה הוא האלוהים, בשמיים ממעל ועל-הארץ מתחת:  אין, עוד.  ד,מ ושמרת את-חוקיו ואת-מצוותיו, אשר אנוכי מצווך היום, אשר ייטב לך, ולבניך אחריך--ולמען תאריך ימים על-האדמה, אשר יהוה אלוהיך נותן לך כל-הימים.  {פ}

ד,מא אז יבדיל משה שלוש ערים, בעבר הירדן, מזרחה, שמש.  ד,מב לנוס שמה רוצח, אשר ירצח את-ריעהו בבלי-דעת, והוא לא-שונא לו, מתמול שלשום; ונס, אל-אחת מן-הערים האל--וחי.  ד,מג את-בצר במדבר בארץ המישור, לראובני; ואת-ראמות בגלעד לגדי, ואת-גולן בבשן למנשי.  ד,מד וזאת, התורה, אשר-שם משה, לפני בני ישראל.  ד,מה אלה, העדות, והחוקים, והמשפטים--אשר דיבר משה אל-בני ישראל, בצאתם ממצריים.  ד,מו בעבר הירדן בגיא, מול בית פעור, בארץ סיחון מלך האמורי, אשר יושב בחשבון--אשר הכה משה ובני ישראל, בצאתם ממצריים.  ד,מז ויירשו את-ארצו ואת-ארץ עוג מלך-הבשן, שני מלכי האמורי, אשר, בעבר הירדן--מזרח, שמש.  ד,מח מערוער אשר על-שפת-נחל ארנון, ועד-הר שיאון--הוא חרמון.  ד,מט וכל-הערבה עבר הירדן, מזרחה, ועד, ים הערבה--תחת, אשדות הפסגה.  {פ}

ה,א ויקרא משה, אל-כל-ישראל, ויאמר אליהם שמע ישראל את-החוקים ואת-המשפטים, אשר אנוכי דובר באוזניכם היום; ולמדתם אותם, ושמרתם לעשותם.  ה,ב יהוה אלוהינו, כרת עימנו ברית--בחורב.  ה,ג לא את-אבותינו, כרת יהוה את-הברית הזאת:  כי איתנו, אנחנו אלה פה היום כולנו חיים.  ה,ד פנים בפנים, דיבר יהוה עימכם בהר--מתוך האש.  ה,ה אנוכי עומד בין-יהוה וביניכם, בעת ההיא, להגיד לכם, את-דבר יהוה:  כי יראתם מפני האש, ולא-עליתם בהר לאמור.  {ס}

ה,ו אנוכי יהוה אלוהיך, אשר הוצאתיך מארץ מצריים מבית עבדים:  לא-יהיה לך אלוהים אחרים, על-פניי.  ה,ז לא-תעשה לך פסל, כל-תמונה, אשר בשמיים ממעל, ואשר בארץ מתחת--ואשר במים, מתחת לארץ.  ה,ח לא-תשתחווה להם, ולא תועבדם:  כי אנוכי יהוה אלוהיך, אל קנא--פוקד עוון אבות על-בנים ועל-שילשים ועל-ריבעים, לשונאיי.  ה,ט ועושה חסד, לאלפים--לאוהביי, ולשומרי מצוותיי.  {ס}

ה,י לא תישא את-שם-יהוה אלוהיך, לשוא:  כי לא ינקה יהוה, את אשר-יישא את-שמו לשוא.  {ס}

ה,יא שמור את-יום השבת, לקדשו, כאשר ציווך, יהוה אלוהיך.  ה,יב ששת ימים תעבוד, ועשית כל-מלאכתך.  ה,יג ויום, השביעי--שבת, ליהוה אלוהיך:  לא תעשה כל-מלאכה אתה ובנך-ובתך ועבדך-ואמתך ושורך וחמורך וכל-בהמתך, וגרך אשר בשעריך--למען ינוח עבדך ואמתך, כמוך.  ה,יד וזכרת, כי עבד היית בארץ מצריים, ויוציאך יהוה אלוהיך משם, ביד חזקה ובזרוע נטויה; על-כן, ציווך יהוה אלוהיך, לעשות, את-יום השבת.  {ס}

ה,טו כבד את-אביך ואת-אימך, כאשר ציווך יהוה אלוהיך--למען יאריכון ימיך, ולמען ייטב לך, על האדמה, אשר-יהוה אלוהיך נותן לך.  {ס}

ה,טז לא תרצח,  {ס}  ולא תנאף;  {ס}  ולא תגנוב,  {ס}  ולא-תענה בריעך עד שוא.  {ס}

ה,יז ולא תחמוד, אשת ריעך;  {ס}  ולא תתאווה בית ריעך, שדהו ועבדו ואמתו שורו וחמורו, וכול, אשר לריעך.  {ס}

ה,יח את-הדברים האלה דיבר יהוה אל-כל-קהלכם בהר, מתוך האש הענן והערפל--קול גדול, ולא יסף; ויכתבם, על-שני לוחות אבנים, וייתנם, אליי.  ה,יט ויהי, כשומעכם את-הקול מתוך החושך, וההר, בוער באש; ותקרבון אליי, כל-ראשי שבטיכם וזקניכם.  ה,כ ותאמרו, הן הראנו יהוה אלוהינו את-כבודו ואת-גודלו, ואת-קולו שמענו, מתוך האש; היום הזה ראינו, כי-ידבר אלוהים את-האדם וחי.  ה,כא ועתה, למה נמות, כי תאכלנו, האש הגדולה הזאת; אם-יוספים אנחנו, לשמוע את-קול יהוה אלוהינו עוד--ומתנו.  ה,כב כי מי כל-בשר אשר שמע קול אלוהים חיים מדבר מתוך-האש, כמונו--ויחי.  ה,כג קרב אתה ושמע, את כל-אשר יאמר יהוה אלוהינו; ואת תדבר אלינו, את כל-אשר ידבר יהוה אלוהינו אליך--ושמענו ועשינו.  ה,כד וישמע יהוה את-קול דבריכם, בדברכם אליי; ויאמר יהוה אליי, שמעתי את-קול דברי העם הזה אשר דיברו אליך--היטיבו, כל-אשר דיברו.  ה,כה מי-ייתן והיה לבבם זה להם, ליראה אותי ולשמור את-כל-מצוותיי--כל-הימים:  למען ייטב להם ולבניהם, לעולם.  ה,כו לך, אמור להם:  שובו לכם, לאוהליכם.  ה,כז ואתה, פה עמוד עימדי, ואדברה אליך את כל-המצוה והחוקים והמשפטים, אשר תלמדם; ועשו בארץ, אשר אנוכי נותן להם לרשתה.  ה,כח ושמרתם לעשות, כאשר ציווה יהוה אלוהיכם אתכם:  לא תסורו, ימין ושמאל.  ה,כט בכל-הדרך, אשר ציווה יהוה אלוהיכם אתכם--תלכו:  למען תחיון, וטוב לכם, והארכתם ימים, בארץ אשר תירשון.  ו,א וזאת המצוה, החוקים והמשפטים, אשר ציווה יהוה אלוהיכם, ללמד אתכם--לעשות בארץ, אשר אתם עוברים שמה לרשתה.  ו,ב למען תירא את-יהוה אלוהיך, לשמור את-כל-חוקותיו ומצוותיו אשר אנוכי מצווך, אתה ובנך ובן-בנך, כול ימי חייך--ולמען, יאריכון ימיך.  ו,ג ושמעת ישראל, ושמרת לעשות, אשר ייטב לך, ואשר תרבון מאוד:  כאשר דיבר יהוה אלוהי אבותיך, לך--ארץ זבת חלב, ודבש.  {פ}

ו,ד שמע, ישראל:  יהוה אלוהינו, יהוה אחדו,ה ואהבת, את יהוה אלוהיך, בכל-לבבך ובכל-נפשך, ובכל-מאודך.  ו,ו והיו הדברים האלה, אשר אנוכי מצווך היום--על-לבבך.  ו,ז ושיננתם לבניך, ודיברת בם, בשבתך בביתך ובלכתך בדרך, ובשוכבך ובקומך.  ו,ח וקשרתם לאות, על-ידך; והיו לטוטפות, בין עיניך.  ו,ט וכתבתם על-מזוזות ביתך, ובשעריך.  {ס}

ו,י והיה כי יביאך יהוה אלוהיך, אל-הארץ אשר נשבע לאבותיך לאברהם ליצחק וליעקוב--לתת לך:  ערים גדולות וטובות, אשר לא-בנית.  ו,יא ובתים מלאים כל-טוב, אשר לא-מילאת, ובורות חצובים אשר לא-חצבת, כרמים וזיתים אשר לא-נטעת; ואכלת, ושבעת.  ו,יב הישמר לך, פן-תשכח את-יהוה, אשר הוציאך מארץ מצריים, מבית עבדים.  ו,יג את-יהוה אלוהיך תירא, ואותו תעבוד; ובשמו, תישבע.  ו,יד לא תלכון, אחרי אלוהים אחרים--מאלוהי, העמים, אשר, סביבותיכם.  ו,טו כי אל קנא יהוה אלוהיך, בקרבך:  פן-יחרה אף-יהוה אלוהיך, בך, והשמידך, מעל פני האדמה.  {ס}

ו,טז לא תנסו, את-יהוה אלוהיכם, כאשר ניסיתם, במסה.  ו,יז שמור תשמרון, את-מצוות יהוה אלוהיכם, ועדותיו וחוקיו, אשר ציווך.  ו,יח ועשית הישר והטוב, בעיני יהוה--למען, ייטב לך, ובאת וירשת את-הארץ הטובה, אשר-נשבע יהוה לאבותיך.  ו,יט להדוף את-כל-אויביך, מפניך, כאשר, דיבר יהוה.  {ס}

ו,כ כי-ישאלך בנך מחר, לאמור:  מה העדות, והחוקים והמשפטים, אשר ציווה יהוה אלוהינו, אתכם.  ו,כא ואמרת לבנך, עבדים היינו לפרעה במצריים; ויוציאנו יהוה ממצריים, ביד חזקה.  ו,כב וייתן יהוה אותות ומופתים גדולים ורעים במצריים, בפרעה ובכל-ביתו--לעינינו.  ו,כג ואותנו, הוציא משם--למען, הביא אותנו, לתת לנו את-הארץ, אשר נשבע לאבותינו.  ו,כד ויצוונו יהוה, לעשות את-כל-החוקים האלה, ליראה, את-יהוה אלוהינו--לטוב לנו כל-הימים, לחייותנו כהיום הזה.  ו,כה וצדקה, תהיה-לנו:  כי-נשמור לעשות את-כל-המצוה הזאת, לפני יהוה אלוהינו--כאשר ציוונו.  {ס}

ז,א כי יביאך, יהוה אלוהיך, אל-הארץ, אשר-אתה בא-שמה לרשתה; ונשל גויים-רבים מפניך החיתי והגרגשי והאמורי והכנעני והפריזי, והחיווי והיבוסי--שבעה גויים, רבים ועצומים ממך.  ז,ב ונתנם יהוה אלוהיך, לפניך--והכיתם:  החרם תחרים אותם, לא-תכרות להם ברית ולא תחונם.  ז,ג ולא תתחתן, בם:  בתך לא-תיתן לבנו, ובתו לא-תיקח לבנך.  ז,ד כי-יסיר את-בנך מאחריי, ועבדו אלוהים אחרים; וחרה אף-יהוה בכם, והשמידך מהר.  ז,ה כי-אם-כה תעשו, להם--מזבחותיהם תיתוצו, ומצבותם תשברו; ואשריהם, תגדעון, ופסיליהם, תשרפון באש.  ז,ו כי עם קדוש אתה, ליהוה אלוהיך:  בך בחר יהוה אלוהיך, להיות לו לעם סגולה, מכול העמים, אשר על-פני האדמה.  ז,ז לא מרובכם מכל-העמים, חשק יהוה בכם--ויבחר בכם:  כי-אתם המעט, מכל-העמים.  ז,ח כי מאהבת יהוה אתכם, ומשומרו את-השבועה אשר נשבע לאבותיכם, הוציא יהוה אתכם, ביד חזקה; ויפדך מבית עבדים, מיד פרעה מלך-מצריים.  ז,ט וידעת, כי-יהוה אלוהיך הוא האלוהים:  האל, הנאמן--שומר הברית והחסד לאוהביו ולשומרי מצוותיו, לאלף דור.  ז,י ומשלם לשונאיו אל-פניו, להאבידו:  לא יאחר לשונאו, אל-פניו ישלם-לו.  ז,יא ושמרת את-המצוה ואת-החוקים ואת-המשפטים, אשר אנוכי מצווך היום--לעשותם.  {פ}

ז,יב והיה עקב תשמעון, את המשפטים האלה, ושמרתם ועשיתם, אותם--ושמר יהוה אלוהיך לך, את-הברית ואת-החסד, אשר נשבע, לאבותיך.  ז,יג ואהבך, ובירכך והרבך; ובירך פרי-בטנך ופרי-אדמתך דגנך ותירושך ויצהרך, שגר-אלפיך ועשתרות צאנך, על האדמה, אשר-נשבע לאבותיך לתת לך.  ז,יד ברוך תהיה, מכל-העמים:  לא-יהיה בך עקר ועקרה, ובבהמתך.  ז,טו והסיר יהוה ממך, כל-חולי; וכל-מדווי מצריים הרעים אשר ידעת, לא ישימם בך, ונתנם, בכל-שונאיך.  ז,טז ואכלת את-כל-העמים, אשר יהוה אלוהיך נותן לך--לא-תחוס עינך, עליהם; ולא תעבוד את-אלוהיהם, כי-מוקש הוא לך.  {ס}

ז,יז כי תאמר בלבבך, רבים הגויים האלה ממני; איכה אוכל, להורישם.  ז,יח לא תירא, מהם:  זכור תזכור, את אשר-עשה יהוה אלוהיך, לפרעה, ולכל-מצריים.  ז,יט המסות הגדולות אשר-ראו עיניך, והאותות והמופתים והיד החזקה והזרוע הנטויה, אשר הוציאך, יהוה אלוהיך; כן-יעשה יהוה אלוהיך, לכל-העמים, אשר-אתה ירא, מפניהם.  ז,כ וגם, את-הצרעה, ישלח יהוה אלוהיך, בם:  עד-אבוד, הנשארים והנסתרים--מפניך.  ז,כא לא תערוץ, מפניהם:  כי-יהוה אלוהיך בקרבך, אל גדול ונורא.  ז,כב ונשל יהוה אלוהיך את-הגויים האל, מפניך--מעט מעט:  לא תוכל כלותם מהר, פן-תרבה עליך חית השדה.  ז,כג ונתנם יהוה אלוהיך, לפניך; והמם מהומה גדולה, עד הישמדם.  ז,כד ונתן מלכיהם, בידך, והאבדת את-שמם, מתחת השמיים:  לא-יתייצב איש בפניך, עד השמידך אותם.  ז,כה פסילי אלוהיהם, תשרפון באש; לא-תחמוד כסף וזהב עליהם, ולקחת לך--פן תיווקש בו, כי תועבת יהוה אלוהיך הוא.  ז,כו ולא-תביא תועבה אל-ביתך, והיית חרם כמוהו; שקץ תשקצנו ותעב תתעבנו, כי-חרם הוא.  {פ}

ח,א כל-המצוה, אשר אנוכי מצווך היום--תשמרון לעשות:  למען תחיון ורביתם, ובאתם וירשתם את-הארץ, אשר-נשבע יהוה, לאבותיכם.  ח,ב וזכרת את-כל-הדרך, אשר הוליכך יהוה אלוהיך זה ארבעים שנה--במדבר:  למען ענותך לנסותך, לדעת את-אשר בלבבך התשמור מצוותיו--אם-לא.  ח,ג ויענך, וירעיבך, ויאכילך את-המן אשר לא-ידעת, ולא ידעון אבותיך:  למען הודיעך, כי לא על-הלחם לבדו יחיה האדם--כי על-כל-מוצא פי-יהוה, יחיה האדם.  ח,ד שמלתך לא בלתה, מעליך, ורגלך, לא בצקה--זה, ארבעים שנה.  ח,ה וידעת, עם-לבבך:  כי, כאשר ייסר איש את-בנו, יהוה אלוהיך, מייסרך.  ח,ו ושמרת, את-מצוות יהוה אלוהיך, ללכת בדרכיו, וליראה אותו.  ח,ז כי יהוה אלוהיך, מביאך אל-ארץ טובה:  ארץ, נחלי מים--עיינות ותהומות, יוצאים בבקעה ובהר.  ח,ח ארץ חיטה ושעורה, וגפן ותאנה ורימון; ארץ-זית שמן, ודבש.  ח,ט ארץ, אשר לא במסכנות תאכל-בה לחם--לא-תחסר כול, בה; ארץ אשר אבניה ברזל, ומהרריה תחצוב נחושת.  ח,י ואכלת, ושבעת--ובירכת את-יהוה אלוהיך, על-הארץ הטובה אשר נתן-לך.  ח,יא הישמר לך, פן-תשכח את-יהוה אלוהיך, לבלתי שמור מצוותיו ומשפטיו וחוקותיו, אשר אנוכי מצווך היום.  ח,יב פן-תאכל, ושבעת; ובתים טובים תבנה, וישבת.  ח,יג ובקרך וצאנך ירביון, וכסף וזהב ירבה-לך; וכול אשר-לך, ירבה.  ח,יד ורם, לבבך; ושכחת את-יהוה אלוהיך, המוציאך מארץ מצריים מבית עבדים.  ח,טו המוליכך במדבר הגדול והנורא, נחש שרף ועקרב, וצימאון, אשר אין-מים; המוציא לך מים, מצור החלמיש.  ח,טז המאכילך מן במדבר, אשר לא-ידעון אבותיך:  למען ענותך, ולמען נסותך--להיטיבך, באחריתך.  ח,יז ואמרת, בלבבך:  כוחי ועוצם ידי, עשה לי את-החיל הזה.  ח,יח וזכרת, את-יהוה אלוהיך--כי הוא הנותן לך כוח, לעשות חיל:  למען הקים את-בריתו אשר-נשבע לאבותיך, כיום הזה.  {פ}

ח,יט והיה, אם-שכוח תשכח את-יהוה אלוהיך, והלכת אחרי אלוהים אחרים, ועבדתם והשתחווית להם--העידותי בכם היום, כי אבוד תאבדון.  ח,כ כגויים, אשר יהוה מאביד מפניכם--כן, תאבדון:  עקב לא תשמעון, בקול יהוה אלוהיכם.  {פ}

ט,א שמע ישראל, אתה עובר היום את-הירדן, לבוא לרשת גויים, גדולים ועצומים ממך--ערים גדולות ובצורות, בשמיים.  ט,ב עם-גדול ורם, בני ענקים:  אשר אתה ידעת, ואתה שמעת--מי יתייצב, לפני בני ענק.  ט,ג וידעת היום, כי יהוה אלוהיך הוא-העובר לפניך אש אוכלה--הוא ישמידם והוא יכניעם, לפניך; והורשתם והאבדתם מהר, כאשר דיבר יהוה לך.  ט,ד אל-תאמר בלבבך, בהדוף יהוה אלוהיך אותם מלפניך לאמור, בצדקתי הביאני יהוה, לרשת את-הארץ הזאת:  וברשעת הגויים האלה, יהוה מורישם מפניך.  ט,ה לא בצדקתך, וביושר לבבך, אתה בא, לרשת את-ארצם:  כי ברשעת הגויים האלה, יהוה אלוהיך מורישם מפניך, ולמען הקים את-הדבר אשר נשבע יהוה לאבותיך, לאברהם ליצחק וליעקוב.  ט,ו וידעת, כי לא בצדקתך יהוה אלוהיך נותן לך את-הארץ הטובה הזאת--לרשתה:  כי עם-קשה-עורף, אתה.  ט,ז זכור, אל-תשכח, את אשר-הקצפת את-יהוה אלוהיך, במדבר:  למן-היום אשר-יצאת מארץ מצריים, עד-בואכם עד-המקום הזה, ממרים הייתם, עם-יהוה.  ט,ח ובחורב הקצפתם, את-יהוה; ויתאנף יהוה בכם, להשמיד אתכם.  ט,ט בעלותי ההרה, לקחת לוחות האבנים לוחות הברית, אשר-כרת יהוה, עימכם; ואשב בהר, ארבעים יום וארבעים לילה--לחם לא אכלתי, ומים לא שתיתי.  ט,י וייתן יהוה אליי, את-שני לוחות האבנים--כתובים, באצבע אלוהים; ועליהם, ככל-הדברים אשר דיבר יהוה עימכם בהר מתוך האש--ביום הקהל.  ט,יא ויהי, מקץ ארבעים יום, וארבעים, לילה; נתן יהוה אליי, את-שני לוחות האבנים--לוחות הברית.  ט,יב ויאמר יהוה אליי, קום רד מהר מזה--כי שיחת עמך, אשר הוצאת ממצריים:  סרו מהר, מן-הדרך אשר ציוויתים--עשו להם, מסכה.  ט,יג ויאמר יהוה, אליי לאמור:  ראיתי את-העם הזה, והנה עם-קשה-עורף הוא.  ט,יד הרף ממני, ואשמידם, ואמחה את-שמם, מתחת השמיים; ואעשה, אותך, לגוי-עצום ורב, ממנו.  ט,טו ואפן, וארד מן-ההר, וההר, בוער באש; ושני לוחות הברית, על שתי ידיי.  ט,טז וארא, והנה חטאתם ליהוה אלוהיכם--עשיתם לכם, עגל מסכה:  סרתם מהר--מן-הדרך, אשר-ציווה יהוה אתכם.  ט,יז ואתפוש, בשני הלוחות, ואשליכם, מעל שתי ידיי; ואשברם, לעיניכם.  ט,יח ואתנפל לפני יהוה כראשונה, ארבעים יום וארבעים לילה--לחם לא אכלתי, ומים לא שתיתי:  על כל-חטאתכם אשר חטאתם, לעשות הרע בעיני יהוה להכעיסו.  ט,יט כי יגורתי, מפני האף והחמה, אשר קצף יהוה עליכם, להשמיד אתכם; וישמע יהוה אליי, גם בפעם ההיא.  ט,כ ובאהרון, התאנף יהוה מאוד--להשמידו; ואתפלל גם-בעד אהרון, בעת ההיא.  ט,כא ואת-חטאתכם אשר-עשיתם את-העגל, לקחתי ואשרוף אותו באש, ואכות אותו טחון היטב, עד אשר-דק לעפר; ואשליך, את-עפרו, אל-הנחל, היורד מן-ההר.  ט,כב ובתבערה, ובמסה, ובקברות, התאווה--מקציפים הייתם, את-יהוה.  ט,כג ובשלוח יהוה אתכם, מקדש ברנע לאמור, עלו ורשו את-הארץ, אשר נתתי לכם; ותמרו, את-פי יהוה אלוהיכם, ולא האמנתם לו, ולא שמעתם בקולו.  ט,כד ממרים הייתם, עם-יהוה, מיום, דעתי אתכם.  ט,כה ואתנפל לפני יהוה, את ארבעים היום ואת-ארבעים הלילה--אשר התנפלתי:  כי-אמר יהוה, להשמיד אתכם.  ט,כו ואתפלל אל-יהוה, ואומר, אדוניי יהוה אל-תשחת עמך ונחלתך, אשר פדית בגודלך--אשר-הוצאת ממצריים, ביד חזקה.  ט,כז זכור, לעבדיך--לאברהם ליצחק, וליעקוב:  אל-תפן, אל-קשי העם הזה, ואל-רשעו, ואל-חטאתו.  ט,כח פן-יאמרו, הארץ אשר הוצאתנו משם, מבלי יכולת יהוה, להביאם אל-הארץ אשר-דיבר להם; ומשנאתו אותם, הוציאם להמיתם במדבר.  ט,כט והם עמך, ונחלתך, אשר הוצאת בכוחך הגדול, ובזרועך הנטויה.  {פ}

י,א בעת ההיא אמר יהוה אליי, פסול-לך שני-לוחות אבנים כראשונים, ועלה אליי, ההרה; ועשית לך, ארון עץ.  י,ב ואכתוב, על-הלוחות, את-הדברים, אשר היו על-הלוחות הראשונים אשר שיברת; ושמתם, בארון.  י,ג ואעש ארון עצי שיטים, ואפסול שני-לוחות אבנים כראשונים; ואעל ההרה, ושני הלוחות בידי.  י,ד ויכתוב על-הלוחות כמכתב הראשון, את עשרת הדברים, אשר דיבר יהוה אליכם בהר מתוך האש, ביום הקהל; וייתנם יהוה, אליי.  י,ה ואפן, וארד מן-ההר, ואשים את-הלוחות, בארון אשר עשיתי; ויהיו שם, כאשר ציווני יהוה.  י,ו ובני ישראל, נסעו מבארות בני-יעקן--מוסרה; שם מת אהרון וייקבר שם, ויכהן אלעזר בנו תחתיו.  י,ז משם נסעו, הגודגודה; ומן-הגודגודה יוטבתה, ארץ נחלי מים.  י,ח בעת ההיא, הבדיל יהוה את-שבט הלוי, לשאת, את-ארון ברית-יהוה--לעמוד לפני יהוה לשרתו ולברך בשמו, עד היום הזה.  י,ט על-כן לא-היה ללוי, חלק ונחלה--עם-אחיו:  יהוה הוא נחלתו, כאשר דיבר יהוה אלוהיך לו.  י,י ואנוכי עמדתי בהר, כימים הראשונים--ארבעים יום, וארבעים לילה; וישמע יהוה אליי, גם בפעם ההיא--לא-אבה יהוה, השחיתך.  י,יא ויאמר יהוה אליי, קום לך למסע לפני העם; ויבואו ויירשו את-הארץ, אשר-נשבעתי לאבותם לתת להם.  {פ}

י,יב ועתה, ישראל--מה יהוה אלוהיך, שואל מעימך:  כי אם-ליראה את-יהוה אלוהיך ללכת בכל-דרכיו, ולאהבה אותו, ולעבוד את-יהוה אלוהיך, בכל-לבבך ובכל-נפשך.  י,יג לשמור את-מצוות יהוה, ואת-חוקותיו, אשר אנוכי מצווך, היום--לטוב, לך.  י,יד הן ליהוה אלוהיך, השמיים ושמי השמיים, הארץ, וכל-אשר-בה.  י,טו רק באבותיך חשק יהוה, לאהבה אותם; ויבחר בזרעם אחריהם, בכם מכל-העמים--כיום הזה.  י,טז ומלתם, את עורלת לבבכם; ועורפכם--לא תקשו, עוד.  י,יז כי, יהוה אלוהיכם--הוא אלוהי האלוהים, ואדוני האדונים:  האל הגדול הגיבור, והנורא, אשר לא-יישא פנים, ולא ייקח שוחד.  י,יח עושה משפט יתום, ואלמנה; ואוהב גר, לתת לו לחם ושמלה.  י,יט ואהבתם, את-הגר:  כי-גרים הייתם, בארץ מצריים.  י,כ את-יהוה אלוהיך תירא, אותו תעבוד; ובו תדבק, ובשמו תישבע.  י,כא הוא תהילתך, והוא אלוהיך--אשר-עשה איתך, את-הגדולות ואת-הנוראות האלה, אשר ראו, עיניך.  י,כב בשבעים נפש, ירדו אבותיך מצריימה; ועתה, שמך יהוה אלוהיך, ככוכבי השמיים, לרוב.  יא,א ואהבת, את יהוה אלוהיך; ושמרת משמרתו, וחוקותיו ומשפטיו ומצוותיו--כל-הימים.  יא,ב וידעתם, היום, כי לא את-בניכם אשר לא-ידעו ואשר לא-ראו, את-מוסר יהוה אלוהיכם:  את-גודלו--את-ידו החזקה, וזרועו הנטויה.  יא,ג ואת-אותותיו, ואת-מעשיו, אשר עשה, בתוך מצריים--לפרעה מלך-מצריים, ולכל-ארצו.  יא,ד ואשר עשה לחיל מצריים לסוסיו ולרכבו, אשר הציף את-מי ים-סוף על-פניהם, ברודפם, אחריכם; ויאבדם יהוה, עד היום הזה.  יא,ה ואשר עשה לכם, במדבר, עד-בואכם, עד-המקום הזה.  יא,ו ואשר עשה לדתן ולאבירם, בני אליאב בן-ראובן, אשר פצתה הארץ את-פיה, ותבלעם ואת-בתיהם ואת-אוהליהם--ואת כל-היקום אשר ברגליהם, בקרב כל-ישראל.  יא,ז כי עיניכם הרואות, את-כל-מעשה יהוה הגדול, אשר, עשה.  יא,ח ושמרתם, את-כל-המצוה, אשר אנוכי מצווך, היום--למען תחזקו, ובאתם וירשתם את-הארץ, אשר אתם עוברים שמה, לרשתה.  יא,ט ולמען תאריכו ימים על-האדמה, אשר נשבע יהוה לאבותיכם לתת להם ולזרעם--ארץ זבת חלב, ודבש.  {ס}

יא,י כי הארץ, אשר אתה בא-שמה לרשתה--לא כארץ מצריים היא, אשר יצאתם משם:  אשר תזרע את-זרעך, והשקית ברגלך כגן הירק.  יא,יא והארץ, אשר אתם עוברים שמה לרשתה--ארץ הרים, ובקעות; למטר השמיים, תשתה-מים.  יא,יב ארץ, אשר-יהוה אלוהיך דורש אותה:  תמיד, עיני יהוה אלוהיך בה--מראשית השנה, ועד אחרית שנה.  {ס}

יא,יג והיה, אם-שמוע תשמעו אל-מצוותיי, אשר אנוכי מצווה אתכם, היום--לאהבה את-יהוה אלוהיכם, ולעובדו, בכל-לבבכם, ובכל-נפשכם.  יא,יד ונתתי מטר-ארצכם בעיתו, יורה ומלקוש; ואספת דגנך, ותירושך ויצהרך.  יא,טו ונתתי עשב בשדך, לבהמתך; ואכלת, ושבעת.  יא,טז הישמרו לכם, פן יפתה לבבכם; וסרתם, ועבדתם אלוהים אחרים, והשתחוויתם, להם.  יא,יז וחרה אף-יהוה בכם, ועצר את-השמיים ולא-יהיה מטר, והאדמה, לא תיתן את-יבולה; ואבדתם מהרה, מעל הארץ הטובה, אשר יהוה, נותן לכם.  יא,יח ושמתם את-דבריי אלה, על-לבבכם ועל-נפשכם; וקשרתם אותם לאות על-ידכם, והיו לטוטפות בין עיניכם.  יא,יט ולימדתם אותם את-בניכם, לדבר בם, בשבתך בביתך ובלכתך בדרך, ובשוכבך ובקומך.  יא,כ וכתבתם על-מזוזות ביתך, ובשעריך.  יא,כא למען ירבו ימיכם, וימי בניכם, על האדמה, אשר נשבע יהוה לאבותיכם לתת להם--כימי השמיים, על-הארץ.  {ס}

יא,כב כי אם-שמור תשמרון את-כל-המצוה הזאת, אשר אנוכי מצווה אתכם--לעשותה:  לאהבה את-יהוה אלוהיכם, ללכת בכל-דרכיו--ולדובקה-בו.  יא,כג והוריש יהוה את-כל-הגויים האלה, מלפניכם; וירשתם גויים, גדולים ועצומים מכם.  יא,כד כל-המקום, אשר תדרוך כף-רגלכם בו--לכם יהיה:  מן-המדבר והלבנון מן-הנהר נהר-פרת, ועד הים האחרון--יהיה, גבולכם.  יא,כה לא-יתייצב איש, בפניכם:  פחדכם ומוראכם ייתן יהוה אלוהיכם, על-פני כל-הארץ אשר תדרכו-בה, כאשר, דיבר לכם.  {ס}

יא,כו ראה, אנוכי נותן לפניכם--היום:  ברכה, וקללה.  יא,כז את-הברכה--אשר תשמעו, אל-מצוות יהוה אלוהיכם, אשר אנוכי מצווה אתכם, היום.  יא,כח והקללה, אם-לא תשמעו אל-מצוות יהוה אלוהיכם, וסרתם מן-הדרך, אשר אנוכי מצווה אתכם היום:  ללכת, אחרי אלוהים אחרים--אשר לא-ידעתם.  {ס}

יא,כט והיה, כי יביאך יהוה אלוהיך, אל-הארץ, אשר-אתה בא-שמה לרשתה--ונתת את-הברכה על-הר גריזים, ואת-הקללה על-הר עיבל.  יא,ל הלוא-המה בעבר הירדן, אחרי דרך מבוא השמש, בארץ הכנעני, היושב בערבה--מול, הגלגל, אצל, אילוני מורה.  יא,לא כי אתם, עוברים את-הירדן, לבוא לרשת את-הארץ, אשר-יהוה אלוהיכם נותן לכם; וירשתם אותה, וישבתם-בה.  יא,לב ושמרתם לעשות, את כל-החוקים ואת-המשפטים, אשר אנוכי נותן לפניכם, היום.  יב,א אלה החוקים והמשפטים, אשר תשמרון לעשות, בארץ, אשר נתן יהוה אלוהי אבותיך לך לרשתה:  כל-הימים--אשר-אתם חיים, על-האדמה.  יב,ב אבד תאבדון את-כל-המקומות אשר עבדו-שם הגויים, אשר אתם יורשים אותם--את-אלוהיהם:  על-ההרים הרמים ועל-הגבעות, ותחת כל-עץ רענן.  יב,ג וניתצתם את-מזבחותם, ושיברתם את-מצבותם, ואשריהם תשרפון באש, ופסילי אלוהיהם תגדעון; ואיבדתם את-שמם, מן-המקום ההוא.  יב,ד לא-תעשון כן, ליהוה אלוהיכם.  יב,ה כי אם-אל-המקום אשר-יבחר יהוה אלוהיכם, מכל-שבטיכם, לשום את-שמו, שם--לשכנו תדרשו, ובאת שמה.  יב,ו והבאתם שמה, עולותיכם וזבחיכם, ואת מעשרותיכם, ואת תרומת ידכם; ונדריכם, ונדבותיכם, ובכורות בקרכם, וצאנכם.  יב,ז ואכלתם-שם, לפני יהוה אלוהיכם, ושמחתם בכול משלח ידכם, אתם ובתיכם--אשר בירכך, יהוה אלוהיך.  יב,ח לא תעשון--ככול אשר אנחנו עושים פה, היום:  איש, כל-הישר בעיניו.  יב,ט כי לא-באתם, עד-עתה--אל-המנוחה, ואל-הנחלה, אשר-יהוה אלוהיך, נותן לך.  יב,י ועברתם, את-הירדן, וישבתם בארץ, אשר-יהוה אלוהיכם מנחיל אתכם; והניח לכם מכל-אויביכם מסביב, וישבתם-בטח.  יב,יא והיה המקום, אשר-יבחר יהוה אלוהיכם בו לשכן שמו שם--שמה תביאו, את כל-אשר אנוכי מצווה אתכם:  עולותיכם וזבחיכם, מעשרותיכם ותרומת ידכם, וכול מבחר נדריכם, אשר תידרו ליהוה.  יב,יב ושמחתם, לפני יהוה אלוהיכם--אתם ובניכם ובנותיכם, ועבדיכם ואמהותיכם; והלוי אשר בשעריכם, כי אין לו חלק ונחלה איתכם.  יב,יג הישמר לך, פן-תעלה עולותיך, בכל-מקום, אשר תראה.  יב,יד כי אם-במקום אשר-יבחר יהוה, באחד שבטיך--שם, תעלה עולותיך; ושם תעשה, כול אשר אנוכי מצווך.  יב,טו רק בכל-אוות נפשך תזבח ואכלת בשר, כברכת יהוה אלוהיך אשר נתן-לך--בכל-שעריך; הטמא והטהור יאכלנו, כצבי וכאייל.  יב,טז רק הדם, לא תאכלו:  על-הארץ תשפכנו, כמים.  יב,יז לא-תוכל לאכול בשעריך, מעשר דגנך ותירושך ויצהרך, ובכורות בקרך, וצאנך; וכל-נדריך אשר תידור, ונדבותיך ותרומת ידך.  יב,יח כי אם-לפני יהוה אלוהיך תאכלנו, במקום אשר יבחר יהוה אלוהיך בו--אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך, והלוי אשר בשעריך; ושמחת, לפני יהוה אלוהיך, בכול, משלח ידך.  יב,יט הישמר לך, פן-תעזוב את-הלוי, כל-ימיך, על-אדמתך.  {ס}

יב,כ כי-ירחיב יהוה אלוהיך את-גבולך, כאשר דיבר-לך, ואמרת אוכלה בשר, כי-תאווה נפשך לאכול בשר--בכל-אוות נפשך, תאכל בשר.  יב,כא כי-ירחק ממך המקום, אשר יבחר יהוה אלוהיך לשום שמו שם, וזבחת מבקרך ומצאנך אשר נתן יהוה לך, כאשר ציוויתיך--ואכלת, בשעריך, בכול, אוות נפשך.  יב,כב אך, כאשר ייאכל את-הצבי ואת-האייל--כן, תאכלנו:  הטמא, והטהור, יחדיו, יאכלנו.  יב,כג רק חזק, לבלתי אכול הדם, כי הדם, הוא הנפש; ולא-תאכל הנפש, עם-הבשר.  יב,כד לא, תאכלנו:  על-הארץ תשפכנו, כמים.  יב,כה לא, תאכלנו--למען ייטב לך ולבניך אחריך, כי-תעשה הישר בעיני יהוה.  יב,כו רק קודשיך אשר-יהיו לך, ונדריך, תישא ובאת, אל-המקום אשר-יבחר יהוה.  יב,כז ועשית עולותיך הבשר והדם, על-מזבח יהוה אלוהיך; ודם-זבחיך, יישפך על-מזבח יהוה אלוהיך, והבשר, תאכל.  יב,כח שמור ושמעת, את כל-הדברים האלה, אשר אנוכי, מצווך:  למען ייטב לך ולבניך אחריך, עד-עולם--כי תעשה הטוב והישר, בעיני יהוה אלוהיך.  {ס}

יב,כט כי-יכרית יהוה אלוהיך את-הגויים, אשר אתה בא-שמה לרשת אותם--מפניך; וירשת אותם, וישבת בארצם.  יב,ל הישמר לך, פן-תינקש אחריהם, אחרי, הישמדם מפניך; ופן-תדרוש לאלוהיהם לאמור, איכה יעבדו הגויים האלה את-אלוהיהם, ואעשה-כן, גם-אני.  יב,לא לא-תעשה כן, ליהוה אלוהיך:  כי כל-תועבת יהוה אשר שנא, עשו לאלוהיהם--כי גם את-בניהם ואת-בנותיהם, ישרפו באש לאלוהיהם.  יג,א את כל-הדבר, אשר אנוכי מצווה אתכם--אותו תשמרו, לעשות:  לא-תוסף עליו, ולא תגרע ממנו.  {פ}

יג,ב כי-יקום בקרבך נביא, או חולם חלום; ונתן אליך אות, או מופת.  יג,ג ובא האות והמופת, אשר-דיבר אליך לאמור:  נלכה אחרי אלוהים אחרים, אשר לא-ידעתם--ונועבדם.  יג,ד לא תשמע, אל-דברי הנביא ההוא, או אל-חולם החלום, ההוא:  כי מנסה יהוה אלוהיכם, אתכם, לדעת הישכם אוהבים את-יהוה אלוהיכם, בכל-לבבכם ובכל-נפשכם.  יג,ה אחרי יהוה אלוהיכם תלכו, ואותו תיראו; ואת-מצוותיו תשמורו ובקולו תשמעו, ואותו תעבודו ובו תדבקון.  יג,ו והנביא ההוא או חולם החלום ההוא יומת, כי דיבר-סרה על-יהוה אלוהיכם המוציא אתכם מארץ מצריים והפודך מבית עבדים--להדיחך מן-הדרך, אשר ציווך יהוה אלוהיך ללכת בה; וביערת הרע, מקרבך.  {ס}

יג,ז כי יסיתך אחיך בן-אימך או-בנך או-בתך או אשת חיקך, או ריעך אשר כנפשך--בסתר לאמור:  נלכה, ונעבדה אלוהים אחרים, אשר לא ידעת, אתה ואבותיך.  יג,ח מאלוהי העמים, אשר סביבותיכם, הקרובים אליך, או הרחוקים ממך--מקצה הארץ, ועד-קצה הארץ.  יג,ט לא-תאבה לו, ולא תשמע אליו; ולא-תחוס עינך עליו, ולא-תחמול ולא-תכסה עליו.  יג,י כי הרוג תהרגנו, ידך תהיה-בו בראשונה להמיתו; ויד כל-העם, באחרונה.  יג,יא וסקלתו באבנים, ומת:  כי ביקש, להדיחך מעל יהוה אלוהיך, המוציאך מארץ מצריים, מבית עבדים.  יג,יב וכל-ישראל--ישמעו, וייראון; ולא-יוסיפו לעשות, כדבר הרע הזה--בקרבך.  {ס}

יג,יג כי-תשמע באחת עריך, אשר יהוה אלוהיך נותן לך לשבת שם--לאמור.  יג,יד יצאו אנשים בני-בלייעל, מקרבך, וידיחו את-יושבי עירם, לאמור:  נלכה, ונעבדה אלוהים אחרים--אשר לא-ידעתם.  יג,טו ודרשת וחקרת ושאלת, היטב; והנה אמת נכון הדבר, נעשתה התועבה הזאת בקרבך.  יג,טז הכה תכה, את-יושבי העיר ההיא--לפי-חרב:  החרם אותה ואת-כל-אשר-בה ואת-בהמתה, לפי-חרב.  יג,יז ואת-כל-שללה, תקבוץ אל-תוך רחובה, ושרפת באש את-העיר ואת-כל-שללה כליל, ליהוה אלוהיך; והייתה תל עולם, לא תיבנה עוד.  יג,יח ולא-ידבק בידך מאומה, מן-החרם--למען ישוב יהוה מחרון אפו, ונתן-לך רחמים וריחמך והרבך, כאשר נשבע, לאבותיך.  יג,יט כי תשמע, בקול יהוה אלוהיך, לשמור את-כל-מצוותיו, אשר אנוכי מצווך היום--לעשות, הישר, בעיני, יהוה אלוהיך.  {ס}

יד,א בנים אתם, ליהוה אלוהיכם:  לא תתגודדו, ולא-תשימו קורחה בין עיניכם--למת.  יד,ב כי עם קדוש אתה, ליהוה אלוהיך; ובך בחר יהוה, להיות לו לעם סגולה, מכול העמים, אשר על-פני האדמה.  {ס}

יד,ג לא תאכל, כל-תועבה.  יד,ד זאת הבהמה, אשר תאכלו:  שור, שה כשבים ושה עיזים.  יד,ה אייל וצבי, ויחמור; ואקו ודישון, ותאו וזמר.  יד,ו וכל-בהמה מפרסת פרסה, ושוסעת שסע שתי פרסות, מעלת גרה, בבהמה--אותה, תאכלו.  יד,ז אך את-זה לא תאכלו, ממעלי הגרה, וממפריסי הפרסה, השסועה:  את-הגמל ואת-הארנבת ואת-השפן כי-מעלי גרה המה, ופרסה לא הפריסו--טמאים הם, לכם.  יד,ח ואת-החזיר כי-מפריס פרסה הוא, ולא גרה--טמא הוא, לכם; מבשרם לא תאכלו, ובנבלתם לא תיגעו.  {ס}

יד,ט את-זה, תאכלו, מכול, אשר במים:  כול אשר-לו סנפיר וקשקשת, תאכלו.  יד,י וכול אשר אין-לו סנפיר וקשקשת, לא תאכלו--טמא הוא, לכם.  {ס}

יד,יא כל-ציפור טהורה, תאכלו.  יד,יב וזה, אשר לא-תאכלו מהם:  הנשר והפרס, והעוזנייה.  יד,יג והראה, ואת-האיה, והדיה, למינה.  יד,יד ואת כל-עורב, למינו.  יד,טו ואת בת היענה, ואת-התחמס ואת-השחף; ואת-הנץ, למינהו.  יד,טז את-הכוס ואת-הינשוף, והתנשמת.  יד,יז והקאת ואת-הרחמה, ואת-השלך.  יד,יח והחסידה, והאנפה למינה; והדוכיפת, והעטלף.  יד,יט וכול שרץ העוף, טמא הוא לכם:  לא, ייאכלו.  יד,כ כל-עוף טהור, תאכלו.  יד,כא לא תאכלו כל-נבילה לגר אשר-בשעריך תיתננה ואכלה, או מכור לנוכרי--כי עם קדוש אתה, ליהוה אלוהיך; לא-תבשל גדי, בחלב אימו.  {פ}

יד,כב עשר תעשר, את כל-תבואת זרעך, היוצא השדה, שנה שנה.  יד,כג ואכלת לפני יהוה אלוהיך, במקום אשר-יבחר לשכן שמו שם, מעשר דגנך תירושך ויצהרך, ובכורות בקרך וצאנך:  למען תלמד, ליראה את-יהוה אלוהיך--כל-הימים.  יד,כד וכי-ירבה ממך הדרך, כי לא תוכל שאתו--כי-ירחק ממך המקום, אשר יבחר יהוה אלוהיך לשום שמו שם:  כי יברכך, יהוה אלוהיך.  יד,כה ונתת, בכסף; וצרת הכסף, בידך, והלכת אל-המקום, אשר יבחר יהוה אלוהיך בו.  יד,כו ונתת הכסף בכול אשר-תאווה נפשך בבקר ובצאן, וביין ובשיכר, ובכול אשר תשאלך, נפשך; ואכלת שם, לפני יהוה אלוהיך, ושמחת, אתה וביתך.  יד,כז והלוי אשר-בשעריך, לא תעזבנו:  כי אין לו חלק ונחלה, עימך.  {ס}

יד,כח מקצה שלוש שנים, תוציא את-כל-מעשר תבואתך, בשנה, ההיא; והנחת, בשעריך.  יד,כט ובא הלוי כי אין-לו חלק ונחלה עימך, והגר והיתום והאלמנה אשר בשעריך, ואכלו, ושבעו--למען יברכך יהוה אלוהיך, בכל-מעשה ידך אשר תעשה.  {ס}

טו,א מקץ שבע-שנים, תעשה שמיטה.  טו,ב וזה, דבר השמיטה--שמוט כל-בעל משה ידו, אשר ישה בריעהו:  לא-ייגוש את-ריעהו ואת-אחיו, כי-קרא שמיטה ליהוה.  טו,ג את-הנוכרי, תיגוש; ואשר יהיה לך את-אחיך, תשמט ידך.  טו,ד אפס, כי לא יהיה-בך אביון:  כי-ברך יברכך, יהוה, בארץ, אשר יהוה אלוהיך נותן-לך נחלה לרשתה.  טו,ה רק אם-שמוע תשמע, בקול יהוה אלוהיך, לשמור לעשות את-כל-המצוה הזאת, אשר אנוכי מצווך היום.  טו,ו כי-יהוה אלוהיך בירכך, כאשר דיבר-לך; והעבטת גויים רבים, ואתה לא תעבוט, ומשלת בגויים רבים, ובך לא ימשולו.  {ס}

טו,ז כי-יהיה בך אביון מאחד אחיך, באחד שעריך, בארצך, אשר-יהוה אלוהיך נותן לך--לא תאמץ את-לבבך, ולא תקפוץ את-ידך, מאחיך, האביון.  טו,ח כי-פתוח תפתח את-ידך, לו; והעבט, תעביטנו, די מחסורו, אשר יחסר לו.  טו,ט הישמר לך פן-יהיה דבר עם-לבבך בלייעל לאמור, קרבה שנת-השבע שנת השמיטה, ורעה עינך באחיך האביון, ולא תיתן לו; וקרא עליך אל-יהוה, והיה בך חטא.  טו,י נתון תיתן לו, ולא-יירע לבבך בתיתך לו:  כי בגלל הדבר הזה, יברכך יהוה אלוהיך, בכל-מעשך, ובכול משלח ידך.  טו,יא כי לא-יחדל אביון, מקרב הארץ; על-כן אנוכי מצווך, לאמור, פתוח תפתח את-ידך לאחיך לענייך ולאביונך, בארצך.  {ס}

טו,יב כי-יימכר לך אחיך העברי, או העברייה--ועבדך, שש שנים; ובשנה, השביעית, תשלחנו חופשי, מעימך.  טו,יג וכי-תשלחנו חופשי, מעימך--לא תשלחנו, ריקם.  טו,יד הענק תעניק, לו, מצאנך, ומגורנך ומיקבך:  אשר בירכך יהוה אלוהיך, תיתן-לו.  טו,טו וזכרת, כי עבד היית בארץ מצריים, ויפדך, יהוה אלוהיך; על-כן אנוכי מצווך, את-הדבר הזה--היום.  טו,טז והיה כי-יאמר אליך, לא אצא מעימך:  כי אהבך ואת-ביתך, כי-טוב לו עימך.  טו,יז ולקחת את-המרצע, ונתת באוזנו ובדלת, והיה לך, עבד עולם; ואף לאמתך, תעשה-כן.  טו,יח לא-יקשה בעיניך, בשלחך אותו חופשי מעימך--כי משנה שכר שכיר, עבדך שש שנים; ובירכך יהוה אלוהיך, בכול אשר תעשה.  {פ}

טו,יט כל-הבכור אשר ייוולד בבקרך ובצאנך, הזכר--תקדיש, ליהוה אלוהיך:  לא תעבוד בבכור שורך, ולא תגוז בכור צאנך.  טו,כ לפני יהוה אלוהיך תאכלנו שנה בשנה, במקום אשר-יבחר יהוה--אתה, וביתך.  טו,כא וכי-יהיה בו מום, פיסח או עיוור, כול, מום רע--לא תזבחנו, ליהוה אלוהיך.  טו,כב בשעריך, תאכלנו--הטמא והטהור יחדיו, כצבי וכאייל.  טו,כג רק את-דמו, לא תאכל:  על-הארץ תשפכנו, כמים.  {פ}

טז,א שמור, את-חודש האביב, ועשית פסח, ליהוה אלוהיך:  כי בחודש האביב, הוציאך יהוה אלוהיך ממצריים--לילה.  טז,ב וזבחת פסח ליהוה אלוהיך, צאן ובקר, במקום אשר-יבחר יהוה, לשכן שמו שם.  טז,ג לא-תאכל עליו חמץ, שבעת ימים תאכל-עליו מצות לחם עוני:  כי בחיפזון, יצאת מארץ מצריים--למען תזכור את-יום צאתך מארץ מצריים, כול ימי חייך.  טז,ד ולא-ייראה לך שאור בכל-גבולך, שבעת ימים; ולא-ילין מן-הבשר, אשר תזבח בערב ביום הראשון--לבוקר.  טז,ה לא תוכל, לזבוח את-הפסח, באחד שעריך, אשר-יהוה אלוהיך נותן לך.  טז,ו כי אם-אל-המקום אשר-יבחר יהוה אלוהיך, לשכן שמו--שם תזבח את-הפסח, בערב:  כבוא השמש, מועד צאתך ממצריים.  טז,ז ובישלת, ואכלת, במקום, אשר יבחר יהוה אלוהיך בו; ופנית בבוקר, והלכת לאוהליך.  טז,ח ששת ימים, תאכל מצות; וביום השביעי, עצרת ליהוה אלוהיך--לא תעשה, מלאכה.  {ס}

טז,ט שבעה שבועות, תספור-לך:  מהחל חרמש, בקמה, תחל לספור, שבעה שבועות.  טז,י ועשית חג שבועות, ליהוה אלוהיך--מיסת נדבת ידך, אשר תיתן:  כאשר יברכך, יהוה אלוהיך.  טז,יא ושמחת לפני יהוה אלוהיך, אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך, והלוי אשר בשעריך, והגר והיתום והאלמנה אשר בקרבך--במקום, אשר יבחר יהוה אלוהיך, לשכן שמו, שם.  טז,יב וזכרת, כי-עבד היית במצריים; ושמרת ועשית, את-החוקים האלה.  {פ}

טז,יג חג הסוכות תעשה לך, שבעת ימים:  באוספך--מגורנך, ומיקבך.  טז,יד ושמחת, בחגך:  אתה ובנך ובתך, ועבדך ואמתך, והלוי והגר והיתום והאלמנה, אשר בשעריך.  טז,טו שבעת ימים, תחוג ליהוה אלוהיך, במקום, אשר-יבחר יהוה:  כי יברכך יהוה אלוהיך, בכול תבואתך ובכול מעשה ידיך, והיית, אך שמח.  טז,טז שלוש פעמים בשנה ייראה כל-זכורך את-פני יהוה אלוהיך, במקום אשר יבחר--בחג המצות ובחג השבועות, ובחג הסוכות; ולא ייראה את-פני יהוה, ריקם.  טז,יז איש, כמתנת ידו, כברכת יהוה אלוהיך, אשר נתן-לך.  {ס}

טז,יח שופטים ושוטרים, תיתן-לך בכל-שעריך, אשר יהוה אלוהיך נותן לך, לשבטיך; ושפטו את-העם, משפט-צדק.  טז,יט לא-תטה משפט, לא תכיר פנים; ולא-תיקח שוחד--כי השוחד יעוור עיני חכמים, ויסלף דברי צדיקים.  טז,כ צדק צדק, תרדוף--למען תחיה וירשת את-הארץ, אשר-יהוה אלוהיך נותן לך.  {ס}

טז,כא לא-תיטע לך אשרה, כל-עץ:  אצל, מזבח יהוה אלוהיך--אשר תעשה-לך.  טז,כב ולא-תקים לך, מצבה, אשר שנא, יהוה אלוהיך.  {ס}

יז,א לא-תזבח ליהוה אלוהיך שור ושה, אשר יהיה בו מום--כול, דבר רע:  כי תועבת יהוה אלוהיך, הוא.  {ס}

יז,ב כי-יימצא בקרבך באחד שעריך, אשר-יהוה אלוהיך נותן לך:  איש או-אישה, אשר יעשה את-הרע בעיני יהוה-אלוהיך--לעבור בריתו.  יז,ג וילך, ויעבוד אלוהים אחרים, וישתחו, להם; ולשמש או לירח, או לכל-צבא השמיים--אשר לא-ציוויתי.  יז,ד והוגד-לך, ושמעת; ודרשת היטב--והנה אמת נכון הדבר, נעשתה התועבה הזאת בישראל.  יז,ה והוצאת את-האיש ההוא או את-האישה ההיא אשר עשו את-הדבר הרע הזה, אל-שעריך--את-האיש, או את-האישה; וסקלתם באבנים, ומתו.  יז,ו על-פי שניים עדים, או שלושה עדים--יומת המת:  לא יומת, על-פי עד אחד.  יז,ז יד העדים תהיה-בו בראשונה, להמיתו, ויד כל-העם, באחרונה; וביערת הרע, מקרבך.  {פ}

יז,ח כי ייפלא ממך דבר למשפט, בין-דם לדם בין-דין לדין ובין נגע לנגע--דברי ריבות, בשעריך:  וקמת ועלית--אל-המקום, אשר יבחר יהוה אלוהיך בו.  יז,ט ובאת, אל-הכוהנים הלויים, ואל-השופט, אשר יהיה בימים ההם; ודרשת והגידו לך, את דבר המשפט.  יז,י ועשית, על-פי הדבר אשר יגידו לך, מן-המקום ההוא, אשר יבחר יהוה; ושמרת לעשות, ככול אשר יורוך.  יז,יא על-פי התורה אשר יורוך, ועל-המשפט אשר-יאמרו לך--תעשה:  לא תסור, מן-הדבר אשר-יגידו לך--ימין ושמאל.  יז,יב והאיש אשר-יעשה בזדון, לבלתי שמוע אל-הכוהן העומד לשרת שם את-יהוה אלוהיך, או, אל-השופט--ומת האיש ההוא, וביערת הרע מישראל.  יז,יג וכל-העם, ישמעו וייראו; ולא יזידון, עוד.  {ס}

יז,יד כי-תבוא אל-הארץ, אשר יהוה אלוהיך נותן לך, וירשתה, וישבת בה; ואמרת, אשימה עליי מלך, ככל-הגויים, אשר סביבותיי.  יז,טו שום תשים עליך מלך, אשר יבחר יהוה אלוהיך בו:  מקרב אחיך, תשים עליך מלך--לא תוכל לתת עליך איש נוכרי, אשר לא-אחיך הוא.  יז,טז רק, לא-ירבה-לו סוסים, ולא-ישיב את-העם מצריימה, למען הרבות סוס; ויהוה, אמר לכם, לא תוסיפון לשוב בדרך הזה, עוד.  יז,יז ולא ירבה-לו נשים, ולא יסור לבבו; וכסף וזהב, לא ירבה-לו מאוד.  יז,יח והיה כשבתו, על כיסא ממלכתו--וכתב לו את-משנה התורה הזאת, על-ספר, מלפני, הכוהנים הלויים.  יז,יט והייתה עימו, וקרא בו כל-ימי חייו--למען ילמד, ליראה את-יהוה אלוהיו, לשמור את-כל-דברי התורה הזאת ואת-החוקים האלה, לעשותם.  יז,כ לבלתי רום-לבבו מאחיו, ולבלתי סור מן-המצוה ימין ושמאל--למען יאריך ימים על-ממלכתו הוא ובניו, בקרב ישראל.  {ס}

יח,א לא-יהיה לכוהנים הלויים כל-שבט לוי, חלק ונחלה--עם-ישראל; אישי יהוה ונחלתו, יאכלון.  יח,ב ונחלה לא-יהיה-לו, בקרב אחיו:  יהוה הוא נחלתו, כאשר דיבר-לו.  {ס}

יח,ג וזה יהיה משפט הכוהנים מאת העם, מאת זובחי הזבח--אם-שור אם-שה:  ונתן, לכוהן, הזרוע והלחיים, והקיבה.  יח,ד ראשית דגנך תירושך ויצהרך, וראשית גז צאנך--תיתן-לו.  יח,ה כי בו, בחר יהוה אלוהיך--מכל-שבטיך:  לעמוד לשרת בשם-יהוה הוא ובניו, כל-הימים.  {ס}

יח,ו וכי-יבוא הלוי מאחד שעריך, מכל-ישראל, אשר-הוא, גר שם; ובא בכל-אוות נפשו, אל-המקום אשר-יבחר יהוה.  יח,ז ושירת, בשם יהוה אלוהיו--ככל-אחיו, הלויים, העומדים שם, לפני יהוה.  יח,ח חלק כחלק, יאכלו, לבד ממכריו, על-האבות.  {ס}

יח,ט כי אתה בא אל-הארץ, אשר-יהוה אלוהיך נותן לך--לא-תלמד לעשות, כתועבות הגויים ההם.  יח,י לא-יימצא בך, מעביר בנו-ובתו באש, קוסם קסמים, מעונן ומנחש ומכשף.  יח,יא וחובר, חבר; ושואל אוב ויידעוני, ודורש אל-המתים.  יח,יב כי-תועבת יהוה, כל-עושה אלה; ובגלל, התועבות האלה, יהוה אלוהיך, מוריש אותם מפניך.  יח,יג תמים תהיה, עם יהוה אלוהיך.  יח,יד כי הגויים האלה, אשר אתה יורש אותם--אל-מעוננים ואל-קוסמים, ישמעו; ואתה--לא כן, נתן לך יהוה אלוהיך.  יח,טו נביא מקרבך מאחיך כמוני, יקים לך יהוה אלוהיך:  אליו, תשמעון.  יח,טז ככול אשר-שאלת מעם יהוה אלוהיך, בחורב, ביום הקהל, לאמור:  לא אוסף, לשמוע את-קול יהוה אלוהיי, ואת-האש הגדולה הזאת לא-אראה עוד, ולא אמות.  יח,יז ויאמר יהוה, אליי:  היטיבו, אשר דיברו.  יח,יח נביא אקים להם מקרב אחיהם, כמוך; ונתתי דבריי, בפיו, ודיבר אליהם, את כל-אשר אצוונו.  יח,יט והיה, האיש אשר לא-ישמע אל-דבריי, אשר ידבר, בשמי--אנוכי, אדרוש מעימו.  יח,כ אך הנביא אשר יזיד לדבר דבר בשמי, את אשר לא-ציוויתיו לדבר, ואשר ידבר, בשם אלוהים אחרים--ומת, הנביא ההוא.  יח,כא וכי תאמר, בלבבך:  איכה נדע את-הדבר, אשר לא-דיברו יהוה.  יח,כב אשר ידבר הנביא בשם יהוה, ולא-יהיה הדבר ולא יבוא--הוא הדבר, אשר לא-דיברו יהוה:  בזדון דיברו הנביא, לא תגור ממנו.  {ס}

יט,א כי-יכרית יהוה אלוהיך, את-הגויים, אשר יהוה אלוהיך, נותן לך את-ארצם; וירשתם, וישבת בעריהם ובבתיהם.  יט,ב שלוש ערים, תבדיל לך:  בתוך ארצך--אשר יהוה אלוהיך, נותן לך לרשתה.  יט,ג תכין לך, הדרך, ושילשת את-גבול ארצך, אשר ינחילך יהוה אלוהיך; והיה, לנוס שמה כל-רוצח.  יט,ד וזה דבר הרוצח, אשר-ינוס שמה וחי:  אשר יכה את-ריעהו בבלי-דעת, והוא לא-שונא לו מתמול שלשום.  יט,ה ואשר יבוא את-ריעהו ביער, לחטוב עצים, ונידחה ידו בגרזן לכרות העץ, ונשל הברזל מן-העץ ומצא את-ריעהו ומת:  הוא, ינוס אל-אחת הערים-האלה--וחי.  יט,ו פן-ירדוף גואל הדם אחרי הרוצח, כי-ייחם לבבו, והשיגו כי-ירבה הדרך, והכהו נפש; ולו, אין משפט-מוות, כי לא שונא הוא לו, מתמול שלשום.  יט,ז על-כן אנוכי מצווך, לאמור:  שלוש ערים, תבדיל לך.  יט,ח ואם-ירחיב יהוה אלוהיך, את-גבולך, כאשר נשבע, לאבותיך; ונתן לך את-כל-הארץ, אשר דיבר לתת לאבותיך.  יט,ט כי-תשמור את-כל-המצוה הזאת לעשותה, אשר אנוכי מצווך היום, לאהבה את-יהוה אלוהיך וללכת בדרכיו, כל-הימים--ויספת לך עוד שלוש ערים, על השלוש האלה.  יט,י ולא יישפך, דם נקי, בקרב ארצך, אשר יהוה אלוהיך נותן לך נחלה; והיה עליך, דמים.  {פ}

יט,יא וכי-יהיה איש, שונא לריעהו, וארב לו וקם עליו, והכהו נפש ומת; ונס, אל-אחת הערים האל.  יט,יב ושלחו זקני עירו, ולקחו אותו משם; ונתנו אותו, ביד גואל הדם--ומת.  יט,יג לא-תחוס עינך, עליו; וביערת דם-הנקי מישראל, וטוב לך.  {ס}

יט,יד לא תסיג גבול ריעך, אשר גבלו ראשונים--בנחלתך, אשר תנחל, בארץ, אשר יהוה אלוהיך נותן לך לרשתה.  {ס}

יט,טו לא-יקום עד אחד באיש, לכל-עוון ולכל-חטאת, בכל-חטא, אשר יחטא:  על-פי שני עדים, או על-פי שלושה-עדים--יקום דבר.  יט,טז כי-יקום עד-חמס, באיש, לענות בו, סרה.  יט,יז ועמדו שני-האנשים אשר-להם הריב, לפני יהוה, לפני הכוהנים והשופטים, אשר יהיו בימים ההם.  יט,יח ודרשו השופטים, היטב; והנה עד-שקר העד, שקר ענה באחיו.  יט,יט ועשיתם לו, כאשר זמם לעשות לאחיו; וביערת הרע, מקרבך.  יט,כ והנשארים, ישמעו וייראו; ולא-יוסיפו לעשות עוד, כדבר הרע הזה--בקרבך.  יט,כא ולא תחוס, עינך:  נפש בנפש, עין בעין שן בשן, יד ביד, רגל ברגל.  {ס}

כ,א כי-תצא למלחמה על-אויביך, וראית סוס ורכב עם רב ממך--לא תירא, מהם:  כי-יהוה אלוהיך עימך, המעלך מארץ מצריים.  כ,ב והיה, כקורבכם אל-המלחמה; וניגש הכוהן, ודיבר אל-העם.  כ,ג ואמר אליהם שמע ישראל, אתם קרבים היום למלחמה על-אויביכם; אל-יירך לבבכם, אל-תיראו ואל-תחפזו ואל-תערצו--מפניהם.  כ,ד כי יהוה אלוהיכם, ההולך עימכם--להילחם לכם עם-אויביכם, להושיע אתכם.  כ,ה ודיברו השוטרים, אל-העם לאמור, מי-האיש אשר בנה בית-חדש ולא חנכו, ילך וישוב לביתו:  פן-ימות, במלחמה, ואיש אחר, יחנכנו.  כ,ו ומי-האיש אשר-נטע כרם, ולא חיללו--ילך, וישוב לביתו:  פן-ימות, במלחמה, ואיש אחר, יחללנו.  כ,ז ומי-האיש אשר-אירש אישה, ולא לקחה--ילך, וישוב לביתו:  פן-ימות, במלחמה, ואיש אחר, ייקחנה.  כ,ח ויספו השוטרים, לדבר אל-העם, ואמרו מי-האיש הירא ורך הלבב, ילך וישוב לביתו; ולא יימס את-לבב אחיו, כלבבו.  כ,ט והיה ככלות השוטרים, לדבר אל-העם; ופקדו שרי צבאות, בראש העם.  {ס}

כ,י כי-תקרב אל-עיר, להילחם עליה--וקראת אליה, לשלום.  כ,יא והיה אם-שלום תענך, ופתחה לך:  והיה כל-העם הנמצא-בה, יהיו לך למס--ועבדוך.  כ,יב ואם-לא תשלים עימך, ועשתה עימך מלחמה--וצרת, עליה.  כ,יג ונתנה יהוה אלוהיך, בידך; והכית את-כל-זכורה, לפי-חרב.  כ,יד רק הנשים והטף והבהמה וכול אשר יהיה בעיר, כל-שללה--תבוז לך; ואכלת את-שלל אויביך, אשר נתן יהוה אלוהיך לך.  כ,טו כן תעשה לכל-הערים, הרחוקות ממך מאוד, אשר לא-מערי הגויים-האלה, הנה.  כ,טז רק, מערי העמים האלה, אשר יהוה אלוהיך, נותן לך נחלה--לא תחייה, כל-נשמה.  כ,יז כי-החרם תחרימם, החיתי והאמורי הכנעני והפריזי, החיווי, והיבוסי--כאשר ציווך, יהוה אלוהיך.  כ,יח למען, אשר לא-ילמדו אתכם לעשות, ככול תועבותם, אשר עשו לאלוהיהם; וחטאתם, ליהוה אלוהיכם.  {ס}

כ,יט כי-תצור אל-עיר ימים רבים להילחם עליה לתופשה, לא-תשחית את-עצה לנדוח עליו גרזן--כי ממנו תאכל, ואותו לא תכרות:  כי האדם עץ השדה, לבוא מפניך במצור.  כ,כ רק עץ אשר-תדע, כי-לא-עץ מאכל הוא--אותו תשחית, וכרת; ובנית מצור, על-העיר אשר-היא עושה עימך מלחמה--עד רדתה.  {פ}

כא,א כי-יימצא חלל, באדמה אשר יהוה אלוהיך נותן לך לרשתה, נופל, בשדה:  לא נודע, מי הכהו.  כא,ב ויצאו זקניך, ושופטיך; ומדדו, אל-הערים, אשר, סביבות החלל.  כא,ג והיה העיר, הקרובה אל-החלל--ולקחו זקני העיר ההיא עגלת בקר, אשר לא-עובד בה, אשר לא-משכה, בעול.  כא,ד והורידו זקני העיר ההיא את-העגלה, אל-נחל איתן, אשר לא-ייעבד בו, ולא ייזרע; וערפו-שם את-העגלה, בנחל.  כא,ה וניגשו הכוהנים, בני לוי--כי בם בחר יהוה אלוהיך לשרתו, ולברך בשם יהוה; ועל-פיהם יהיה, כל-ריב וכל-נגע.  כא,ו וכול, זקני העיר ההיא, הקרובים, אל-החלל--ירחצו, את-ידיהם, על-העגלה, הערופה בנחל.  כא,ז וענו, ואמרו:  ידינו, לא שפכו את-הדם הזה, ועינינו, לא ראו.  כא,ח כפר לעמך ישראל אשר-פדית, יהוה, ואל-תיתן דם נקי, בקרב עמך ישראל; וניכפר להם, הדם.  כא,ט ואתה, תבער הדם הנקי--מקרבך:  כי-תעשה הישר, בעיני יהוה.  {ס}

כא,י כי-תצא למלחמה, על-אויבך; ונתנו יהוה אלוהיך, בידך--ושבית שבייו.  כא,יא וראית, בשביה, אשת, יפת-תואר; וחשקת בה, ולקחת לך לאישה.  כא,יב והבאתה, אל-תוך ביתך; וגילחה, את-ראשה, ועשתה, את-ציפורניה.  כא,יג והסירה את-שמלת שבייה מעליה, וישבה בביתך, ובכתה את-אביה ואת-אימה, ירח ימים; ואחר כן תבוא אליה, ובעלתה, והייתה לך, לאישה.  כא,יד והיה אם-לא חפצת בה, ושילחתה לנפשה, ומכור לא-תמכרנה, בכסף; לא-תתעמר בה, תחת אשר עיניתה.  {ס}

כא,טו כי-תהיינה לאיש שתי נשים, האחת אהובה והאחת שנואה, וילדו-לו בנים, האהובה והשנואה; והיה הבן הבכור, לשניאה.  כא,טז והיה, ביום הנחילו את-בניו, את אשר-יהיה, לו--לא יוכל, לבכר את-בן-האהובה, על-פני בן-השנואה, הבכור.  כא,יז כי את-הבכור בן-השנואה יכיר, לתת לו פי שניים, בכול אשר-יימצא, לו:  כי-הוא ראשית אונו, לו משפט הבכורה.  {ס}

כא,יח כי-יהיה לאיש, בן סורר ומורה--איננו שומע, בקול אביו ובקול אימו; וייסרו אותו, ולא ישמע אליהם.  כא,יט ותפשו בו, אביו ואימו; והוציאו אותו אל-זקני עירו, ואל-שער מקומו.  כא,כ ואמרו אל-זקני עירו, בננו זה סורר ומורה--איננו שומע, בקולנו; זולל, וסובא.  כא,כא ורגמוהו כל-אנשי עירו באבנים, ומת, וביערת הרע, מקרבך; וכל-ישראל, ישמעו וייראו.  {ס}

כא,כב וכי-יהיה באיש, חטא משפט-מוות--והומת:  ותלית אותו, על-עץ.  כא,כג לא-תלין נבלתו על-העץ, כי-קבור תקברנו ביום ההוא--כי-קללת אלוהים, תלוי; ולא תטמא, את-אדמתך, אשר יהוה אלוהיך, נותן לך נחלה.  {ס}

כב,א לא-תראה את-שור אחיך או את-שייו, נידחים, והתעלמת, מהם:  השב תשיבם, לאחיך.  כב,ב ואם-לא קרוב אחיך אליך, ולא ידעתו--ואספתו, אל-תוך ביתך, והיה עימך עד דרוש אחיך אותו, והשבותו לו.  כב,ג וכן תעשה לחמורו, וכן תעשה לשמלתו, וכן תעשה לכל-אבידת אחיך אשר-תאבד ממנו, ומצאתה:  לא תוכל, להתעלם.  {ס}

כב,ד לא-תראה את-חמור אחיך או שורו, נופלים בדרך, והתעלמת, מהם:  הקם תקים, עימו.  {ס}

כב,ה לא-יהיה כלי-גבר על-אישה, ולא-ילבש גבר שמלת אישה:  כי תועבת יהוה אלוהיך, כל-עושה אלה.  {פ}

כב,ו כי ייקרא קן-ציפור לפניך בדרך בכל-עץ או על-הארץ, אפרוחים או ביצים, והאם רובצת על-האפרוחים, או על-הביצים--לא-תיקח האם, על-הבנים.  כב,ז שלח תשלח את-האם, ואת-הבנים תיקח-לך, למען ייטב לך, והארכת ימים.  {ס}

כב,ח כי תבנה בית חדש, ועשית מעקה לגגך; ולא-תשים דמים בביתך, כי-ייפול הנופל ממנו.  כב,ט לא-תזרע כרמך, כלאיים:  פן-תקדש, המלאה הזרע אשר תזרע, ותבואת, הכרם.  {ס}

כב,י לא-תחרוש בשור-ובחמור, יחדיו.  כב,יא לא תלבש שעטנז, צמר ופשתים יחדיו.  {ס}

כב,יב גדילים, תעשה-לך, על-ארבע כנפות כסותך, אשר תכסה-בה.  {ס}

כב,יג כי-ייקח איש, אישה; ובא אליה, ושנאה.  כב,יד ושם לה עלילות דברים, והוציא עליה שם רע; ואמר, את-האישה הזאת לקחתי, ואקרב אליה, ולא-מצאתי לה בתולים.  כב,טו ולקח אבי הנערה, ואימה; והוציאו את-בתולי הנערה, אל-זקני העיר--השערה.  כב,טז ואמר אבי הנערה, אל-הזקנים:  את-בתי, נתתי לאיש הזה לאישה--וישנאהא.  כב,יז והנה-הוא שם עלילות דברים לאמור, לא-מצאתי לבתך בתולים, ואלה, בתולי בתי; ופרשו, השמלה, לפני, זקני העיר.  כב,יח ולקחו זקני העיר-ההיא, את-האיש; וייסרו, אותו.  כב,יט וענשו אותו מאה כסף, ונתנו לאבי הנערה--כי הוציא שם רע, על בתולת ישראל; ולו-תהיה לאישה, לא-יוכל לשלחה כל-ימיו.  {ס}

כב,כ ואם-אמת היה, הדבר הזה:  לא-נמצאו בתולים, לנערה.  כב,כא והוציאו את-הנערה אל-פתח בית-אביה, וסקלוה אנשי עירה באבנים ומתה--כי-עשתה נבלה בישראל, לזנות בית אביה; וביערת הרע, מקרבך.  {ס}

כב,כב כי-יימצא איש שוכב עם-אישה בעולת-בעל, ומתו גם-שניהם--האיש השוכב עם-האישה, והאישה; וביערת הרע, מישראל.  {ס}

כב,כג כי יהיה נערה בתולה, מאורשה לאיש; ומצאה איש בעיר, ושכב עימה.  כב,כד והוצאתם את-שניהם אל-שער העיר ההיא, וסקלתם אותם באבנים ומתו--את-הנערה על-דבר אשר לא-צעקה בעיר, ואת-האיש על-דבר אשר-עינה את-אשת ריעהו; וביערת הרע, מקרבך.  {ס}

כב,כה ואם-בשדה ימצא האיש, את-הנערה המאורשה, והחזיק-בה האיש, ושכב עימה:  ומת, האיש אשר-שכב עימה--לבדו.  כב,כו ולנערה לא-תעשה דבר, אין לנערה חטא מוות:  כי כאשר יקום איש על-ריעהו, ורצחו נפש--כן, הדבר הזה.  כב,כז כי בשדה, מצאה; צעקה, הנערה המאורשה, ואין מושיע, לה.  {ס}

כב,כח כי-ימצא איש, נערה בתולה אשר לא-אורשה, ותפשה, ושכב עימה; ונמצאו.  כב,כט ונתן האיש השוכב עימה, לאבי הנערה--חמישים כסף; ולו-תהיה לאישה, תחת אשר עינה--לא-יוכל שלחה, כל-ימיו.  {ס}

כג,א לא-ייקח איש, את-אשת אביו; ולא יגלה, כנף אביו.  {ס}

כג,ב לא-יבוא פצוע-דכא וכרות שופכה, בקהל יהוה.  {ס}

כג,ג לא-יבוא ממזר, בקהל יהוה:  גם דור עשירי, לא-יבוא לו בקהל יהוה.  {ס}

כג,ד לא-יבוא עמוני ומואבי, בקהל יהוה:  גם דור עשירי, לא-יבוא להם בקהל יהוה עד-עולם.  כג,ה על-דבר אשר לא-קידמו אתכם, בלחם ובמים, בדרך, בצאתכם ממצריים; ואשר שכר עליך את-בלעם בן-בעור, מפתור ארם נהריים--לקללך.  כג,ו ולא-אבה יהוה אלוהיך, לשמוע אל-בלעם, ויהפוך יהוה אלוהיך לך את-הקללה, לברכה:  כי אהבך, יהוה אלוהיך.  כג,ז לא-תדרוש שלומם, וטובתם, כל-ימיך, לעולם.  {ס}

כג,ח לא-תתעב אדומי, כי אחיך הוא; לא-תתעב מצרי, כי-גר היית בארצו.  כג,ט בנים אשר-ייוולדו להם, דור שלישי--יבוא להם, בקהל יהוה.  {ס}

כג,י כי-תצא מחנה, על-אויביך:  ונשמרת--מכול, דבר רע.  כג,יא כי-יהיה בך איש, אשר לא-יהיה טהור מיקרה-לילה--ויצא אל-מחוץ למחנה, לא יבוא אל-תוך המחנה.  כג,יב והיה לפנות-ערב, ירחץ במים; וכבוא השמש, יבוא אל-תוך המחנה.  כג,יג ויד תהיה לך, מחוץ למחנה; ויצאת שמה, חוץ.  כג,יד ויתד תהיה לך, על-אזנך; והיה, בשבתך חוץ, וחפרת בה, ושבת וכיסית את-ציאתך.  כג,טו כי יהוה אלוהיך מתהלך בקרב מחנך, להצילך ולתת אויביך לפניך, והיה מחנך, קדוש:  ולא-יראה בך ערוות דבר, ושב מאחריך.  {ס}

כג,טז לא-תסגיר עבד, אל-אדוניו, אשר-יינצל אליך, מעם אדוניו.  כג,יז עימך יישב בקרבך, במקום אשר-יבחר באחד שעריך--בטוב לו; לא, תוננו.  {ס}

כג,יח לא-תהיה קדשה, מבנות ישראל; ולא-יהיה קדש, מבני ישראל.  כג,יט לא-תביא אתנן זונה ומחיר כלב, בית יהוה אלוהיך--לכל-נדר:  כי תועבת יהוה אלוהיך, גם-שניהם.  {ס}

כג,כ לא-תשיך לאחיך, נשך כסף נשך אוכל:  נשך, כל-דבר אשר יישך.  כג,כא לנוכרי תשיך, ולאחיך לא תשיך--למען יברכך יהוה אלוהיך, בכול משלח ידך, על-הארץ, אשר-אתה בא-שמה לרשתה.  {ס}

כג,כב כי-תידור נדר ליהוה אלוהיך, לא תאחר לשלמו:  כי-דרוש ידרשנו יהוה אלוהיך, מעימך, והיה בך, חטא.  כג,כג וכי תחדל, לנדור--לא-יהיה בך, חטא.  כג,כד מוצא שפתיך, תשמור ועשית:  כאשר נדרת ליהוה אלוהיך, נדבה, אשר דיברת, בפיך.  {ס}

כג,כה כי תבוא בכרם ריעך, ואכלת ענבים כנפשך שובעך; ואל-כלייך, לא תיתן.  {ס}

כג,כו כי תבוא בקמת ריעך, וקטפת מלילות בידך; וחרמש לא תניף, על קמת ריעך.  {ס}

כד,א כי-ייקח איש אישה, ובעלה; והיה אם-לא תמצא-חן בעיניו, כי-מצא בה ערוות דבר--וכתב לה ספר כריתות ונתן בידה, ושילחה מביתו.  כד,ב ויצאה, מביתו; והלכה, והייתה לאיש-אחר.  כד,ג ושנאה, האיש האחרון, וכתב לה ספר כריתות ונתן בידה, ושילחה מביתו; או כי ימות האיש האחרון, אשר-לקחה לו לאישה.  כד,ד לא-יוכל בעלה הראשון אשר-שילחה לשוב לקחתה להיות לו לאישה, אחרי אשר הוטמאה--כי-תועבה היא, לפני יהוה; ולא תחטיא, את-הארץ, אשר יהוה אלוהיך, נותן לך נחלה.  {ס}

כד,ה כי-ייקח איש, אישה חדשה--לא ייצא בצבא, ולא-יעבור עליו לכל-דבר:  נקי יהיה לביתו, שנה אחת, ושימח, את-אשתו אשר-לקח.  כד,ו לא-יחבול ריחיים, ורכב:  כי-נפש, הוא חובל.  {ס}

כד,ז כי-יימצא איש, גונב נפש מאחיו מבני ישראל, והתעמר-בו, ומכרו--ומת הגנב ההוא, וביערת הרע מקרבך.  {ס}

כד,ח הישמר בנגע-הצרעת לשמור מאוד, ולעשות:  ככול אשר-יורו אתכם הכוהנים הלויים, כאשר ציוויתים--תשמרו לעשות.  כד,ט זכור, את אשר-עשה יהוה אלוהיך למרים, בדרך, בצאתכם ממצריים.  {ס}

כד,י כי-תשה בריעך, משאת מאומה--לא-תבוא אל-ביתו, לעבוט עבוטו.  כד,יא בחוץ, תעמוד; והאיש, אשר אתה נושה בו, יוציא אליך את-העבוט, החוצה.  כד,יב ואם-איש עני, הוא--לא תשכב, בעבוטו.  כד,יג השב תשיב לו את-העבוט כבוא השמש, ושכב בשלמתו ובירכך; ולך תהיה צדקה, לפני יהוה אלוהיך.  {ס}

כד,יד לא-תעשוק שכיר, עני ואביון, מאחיך, או מגרך אשר בארצך בשעריך.  כד,טו ביומו תיתן שכרו ולא-תבוא עליו השמש, כי עני הוא, ואליו, הוא נושא את-נפשו; ולא-יקרא עליך אל-יהוה, והיה בך חטא.  {ס}

כד,טז לא-יומתו אבות על-בנים, ובנים לא-יומתו על-אבות:  איש בחטאו, יומתו.  {ס}

כד,יז לא תטה, משפט גר יתום; ולא תחבול, בגד אלמנה.  כד,יח וזכרת, כי עבד היית במצריים, ויפדך יהוה אלוהיך, משם; על-כן אנוכי מצווך, לעשות, את-הדבר, הזה.  {ס}

כד,יט כי תקצור קצירך בשדך ושכחת עומר בשדה, לא תשוב לקחתו--לגר ליתום ולאלמנה, יהיה:  למען יברכך יהוה אלוהיך, בכול מעשה ידיך.  {ס}

כד,כ כי תחבוט זיתך, לא תפאר אחריך:  לגר ליתום ולאלמנה, יהיה.  כד,כא כי תבצור כרמך, לא תעולל אחריך:  לגר ליתום ולאלמנה, יהיה.  כד,כב וזכרת, כי-עבד היית בארץ מצריים; על-כן אנוכי מצווך, לעשות, את-הדבר, הזה.  {ס}

כה,א כי-יהיה ריב בין אנשים, וניגשו אל-המשפט ושפטום; והצדיקו, את-הצדיק, והרשיעו, את-הרשע.  כה,ב והיה אם-בן הכות, הרשע--והפילו השופט והכהו לפניו, כדי רשעתו במספר.  כה,ג ארבעים יכנו, לא יוסיף:  פן-יוסיף להכותו על-אלה מכה רבה, ונקלה אחיך לעיניך.  כה,ד לא-תחסום שור, בדישו.  {ס}

כה,ה כי-יישבו אחים יחדיו, ומת אחד מהם ובן אין-לו--לא-תהיה אשת-המת החוצה, לאיש זר:  יבמה יבוא עליה, ולקחה לו לאישה וייבמה.  כה,ו והיה, הבכור אשר תלד--יקום, על-שם אחיו המת; ולא-יימחה שמו, מישראל.  כה,ז ואם-לא יחפוץ האיש, לקחת את-יבמתו; ועלתה יבמתו השערה אל-הזקנים, ואמרה מיאן יבמי להקים לאחיו שם בישראל--לא אבה, יבמי.  כה,ח וקראו-לו זקני-עירו, ודיברו אליו; ועמד ואמר, לא חפצתי לקחתה.  כה,ט וניגשה יבמתו אליו, לעיני הזקנים, וחלצה נעלו מעל רגלו, וירקה בפניו; וענתה, ואמרה, ככה ייעשה לאיש, אשר לא-יבנה את-בית אחיו.  כה,י ונקרא שמו, בישראל:  בית, חלוץ הנעל.  {ס}

כה,יא כי-יינצו אנשים יחדיו, איש ואחיו, וקרבה אשת האחד, להציל את-אישה מיד מכהו; ושלחה ידה, והחזיקה במבושיו.  כה,יב וקצותה, את-כפה:  לא תחוס, עינך.  {ס}

כה,יג לא-יהיה לך בכיסך, אבן ואבן:  גדולה, וקטנה.  כה,יד לא-יהיה לך בביתך, איפה ואיפה:  גדולה, וקטנה.  כה,טו אבן שלמה וצדק יהיה-לך, איפה שלמה וצדק יהיה-לך--למען, יאריכו ימיך, על האדמה, אשר-יהוה אלוהיך נותן לך.  כה,טז כי תועבת יהוה אלוהיך, כל-עושה אלה:  כול, עושה עוול.  {פ}

כה,יז זכור, את אשר-עשה לך עמלק, בדרך, בצאתכם ממצריים.  כה,יח אשר קרך בדרך, ויזנב בך כל-הנחשלים אחריך--ואתה, עייף ויגע; ולא ירא, אלוהים.  כה,יט והיה בהניח יהוה אלוהיך לך מכל-אויביך מסביב, בארץ אשר יהוה-אלוהיך נותן לך נחלה לרשתה--תמחה את-זכר עמלק, מתחת השמיים; לא, תשכח.  {פ}

כו,א והיה, כי-תבוא אל-הארץ, אשר יהוה אלוהיך, נותן לך נחלה; וירשתה, וישבת בה.  כו,ב ולקחת מראשית כל-פרי האדמה, אשר תביא מארצך אשר יהוה אלוהיך נותן לך--ושמת בטנא; והלכת, אל-המקום, אשר יבחר יהוה אלוהיך, לשכן שמו שם.  כו,ג ובאת, אל-הכוהן, אשר יהיה, בימים ההם; ואמרת אליו, הגדתי היום ליהוה אלוהיך, כי-באתי אל-הארץ, אשר נשבע יהוה לאבותינו לתת לנו.  כו,ד ולקח הכוהן הטנא, מידך; והניחו--לפני, מזבח יהוה אלוהיך.  כו,ה וענית ואמרת לפני יהוה אלוהיך, ארמי אובד אבי, ויירד מצריימה, ויגר שם במתי מעט; ויהי-שם, לגוי גדול עצום ורב.  כו,ו וירעו אותנו המצרים, ויענונו; וייתנו עלינו, עבודה קשה.  כו,ז ונצעק, אל-יהוה אלוהי אבותינו; וישמע יהוה את-קולנו, וירא את-עוניינו ואת-עמלנו ואת-לחצנו.  כו,ח ויוציאנו יהוה, ממצריים, ביד חזקה ובזרוע נטויה, ובמורא גדול--ובאותות, ובמופתים.  כו,ט ויביאנו, אל-המקום הזה; וייתן-לנו את-הארץ הזאת, ארץ זבת חלב ודבש.  כו,י ועתה, הנה הבאתי את-ראשית פרי האדמה, אשר-נתת לי, יהוה; והנחתו, לפני יהוה אלוהיך, והשתחווית, לפני יהוה אלוהיך.  כו,יא ושמחת בכל-הטוב, אשר נתן-לך יהוה אלוהיך--ולביתך:  אתה, והלוי, והגר, אשר בקרבך.  {ס}

כו,יב כי תכלה לעשר את-כל-מעשר תבואתך, בשנה השלישית--שנת המעשר:  ונתת ללוי, לגר ליתום ולאלמנה, ואכלו בשעריך, ושבעו.  כו,יג ואמרת לפני יהוה אלוהיך ביערתי הקודש מן-הבית, וגם נתתיו ללוי ולגר ליתום ולאלמנה, ככל-מצותך, אשר ציוויתני:  לא-עברתי ממצוותיך, ולא שכחתי.  כו,יד לא-אכלתי באוני ממנו, ולא-ביערתי ממנו בטמא, ולא-נתתי ממנו, למת; שמעתי, בקול יהוה אלוהיי--עשיתי, ככול אשר ציוויתני.  כו,טו השקיפה ממעון קודשך מן-השמיים, וברך את-עמך את-ישראל, ואת האדמה, אשר נתת לנו--כאשר נשבעת לאבותינו, ארץ זבת חלב ודבש.  {ס}

כו,טז היום הזה, יהוה אלוהיך מצווך לעשות את-החוקים האלה--ואת-המשפטים; ושמרת ועשית אותם, בכל-לבבך ובכל-נפשך.  כו,יז את-יהוה האמרת, היום:  להיות לך לאלוהים וללכת בדרכיו, ולשמור חוקיו ומצוותיו ומשפטיו--ולשמוע בקולו.  כו,יח ויהוה האמירך היום, להיות לו לעם סגולה, כאשר, דיבר-לך; ולשמור, כל-מצוותיו.  כו,יט ולתיתך עליון, על כל-הגויים אשר עשה, לתהילה, ולשם ולתפארת; ולהיותך עם-קדוש ליהוה אלוהיך, כאשר דיבר.  {פ}

כז,א ויצו משה וזקני ישראל, את-העם לאמור:  שמור, את-כל-המצוה, אשר אנוכי מצווה אתכם, היום.  כז,ב והיה, ביום אשר תעברו את-הירדן, אל-הארץ, אשר-יהוה אלוהיך נותן לך--והקמות לך אבנים גדולות, ושדת אותם בשיד.  כז,ג וכתבת עליהן, את-כל-דברי התורה הזאת--בעוברך:  למען אשר תבוא אל-הארץ אשר-יהוה אלוהיך נותן לך, ארץ זבת חלב ודבש, כאשר דיבר יהוה אלוהי-אבותיך, לך.  כז,ד והיה, בעוברכם את-הירדן, תקימו את-האבנים האלה אשר אנוכי מצווה אתכם היום, בהר עיבל; ושדת אותם, בשיד.  כז,ה ובנית שם מזבח, ליהוה אלוהיך:  מזבח אבנים, לא-תניף עליהם ברזל.  כז,ו אבנים שלמות תבנה, את-מזבח יהוה אלוהיך; והעלית עליו עולות, ליהוה אלוהיך.  כז,ז וזבחת שלמים, ואכלת שם; ושמחת, לפני יהוה אלוהיך.  כז,ח וכתבת על-האבנים, את-כל-דברי התורה הזאת--באר היטב.  {ס}

כז,ט וידבר משה והכוהנים הלויים, אל כל-ישראל לאמור:  הסכת ושמע, ישראל, היום הזה נהיית לעם, ליהוה אלוהיך.  כז,י ושמעת, בקול יהוה אלוהיך; ועשית את-מצוותיו ואת-חוקיו, אשר אנוכי מצווך היום.  {ס}

כז,יא ויצו משה את-העם, ביום ההוא לאמור.  כז,יב אלה יעמדו לברך את-העם, על-הר גריזים, בעוברכם, את-הירדן:  שמעון ולוי ויהודה, ויששכר ויוסף ובנימין.  כז,יג ואלה יעמדו על-הקללה, בהר עיבל:  ראובן גד ואשר, וזבולון דן ונפתלי.  כז,יד וענו הלויים, ואמרו אל-כל-איש ישראל--קול רם.  {ס}

כז,טו ארור האיש אשר יעשה פסל ומסכה תועבת יהוה, מעשה ידי חרש--ושם בסתר; וענו כל-העם ואמרו, אמן.  {ס}

כז,טז ארור, מקלה אביו ואימו; ואמר כל-העם, אמן.  {ס}

כז,יז ארור, מסיג גבול ריעהו; ואמר כל-העם, אמן.  {ס}

כז,יח ארור, משגה עיוור בדרך; ואמר כל-העם, אמן.  {ס}

כז,יט ארור, מטה משפט גר-יתום--ואלמנה; ואמר כל-העם, אמן.  כז,כ ארור, שוכב עם-אשת אביו--כי גילה, כנף אביו; ואמר כל-העם, אמן.  {ס}

כז,כא ארור, שוכב עם-כל-בהמה; ואמר כל-העם, אמן.  {ס}

כז,כב ארור, שוכב עם-אחותו--בת-אביו, או בת-אימו; ואמר כל-העם, אמן.  {ס}

כז,כג ארור, שוכב עם-חותנתו; ואמר כל-העם, אמן.  {ס}

כז,כד ארור, מכה ריעהו בסתר; ואמר כל-העם, אמן.  {ס}

כז,כה ארור לוקח שוחד, להכות נפש דם נקי; ואמר כל-העם, אמן.  {ס}

כז,כו ארור, אשר לא-יקים את-דברי התורה-הזאת--לעשות אותם; ואמר כל-העם, אמן.  {פ}

כח,א והיה, אם-שמוע תשמע בקול יהוה אלוהיך, לשמור לעשות את-כל-מצוותיו, אשר אנוכי מצווך היום--ונתנך יהוה אלוהיך, עליון, על, כל-גויי הארץ.  כח,ב ובאו עליך כל-הברכות האלה, והשיגוך:  כי תשמע, בקול יהוה אלוהיך.  כח,ג ברוך אתה, בעיר; וברוך אתה, בשדה.  כח,ד ברוך פרי-בטנך ופרי אדמתך, ופרי בהמתך--שגר אלפיך, ועשתרות צאנך.  כח,ה ברוך טנאך, ומשארתך.  כח,ו ברוך אתה, בבואך; וברוך אתה, בצאתך.  כח,ז ייתן יהוה את-אויביך הקמים עליך, ניגפים לפניך:  בדרך אחד ייצאו אליך, ובשבעה דרכים ינוסו לפניך.  כח,ח יצו יהוה איתך, את-הברכה, באסמיך, ובכול משלח ידך; ובירכך--בארץ, אשר-יהוה אלוהיך נותן לך.  כח,ט יקימך יהוה לו לעם קדוש, כאשר נשבע-לך:  כי תשמור, את-מצוות יהוה אלוהיך, והלכת, בדרכיו.  כח,י וראו כל-עמי הארץ, כי שם יהוה נקרא עליך; ויראו, ממך.  כח,יא והותירך יהוה לטובה, בפרי בטנך ובפרי בהמתך ובפרי אדמתך--על, האדמה, אשר נשבע יהוה לאבותיך, לתת לך.  כח,יב יפתח יהוה לך את-אוצרו הטוב את-השמיים, לתת מטר-ארצך בעיתו, ולברך, את כל-מעשה ידך; והלווית גויים רבים, ואתה לא תלווה.  כח,יג ונתנך יהוה לראש, ולא לזנב, והיית רק למעלה, ולא תהיה למטה:  כי-תשמע אל-מצוות יהוה אלוהיך, אשר אנוכי מצווך היום--לשמור ולעשות.  כח,יד ולא תסור, מכל-הדברים אשר אנוכי מצווה אתכם היום--ימין ושמאל:  ללכת, אחרי אלוהים אחרים--לעובדם.  {פ}

כח,טו והיה, אם-לא תשמע בקול יהוה אלוהיך, לשמור לעשות את-כל-מצוותיו וחוקותיו, אשר אנוכי מצווך היום--ובאו עליך כל-הקללות האלה, והשיגוך.  כח,טז ארור אתה, בעיר; וארור אתה, בשדה.  כח,יז ארור טנאך, ומשארתך.  כח,יח ארור פרי-בטנך, ופרי אדמתך--שגר אלפיך, ועשתרות צאנך.  כח,יט ארור אתה, בבואך; וארור אתה, בצאתך.  כח,כ ישלח יהוה בך את-המארה את-המהומה, ואת-המגערת, בכל-משלח ידך, אשר תעשה--עד הישמדך ועד-אבודך מהר, מפני רוע מעלליך אשר עזבתני.  כח,כא ידבק יהוה בך, את-הדבר--עד, כלותו אותך, מעל האדמה, אשר-אתה בא-שמה לרשתה.  כח,כב יכך יהוה בשחפת ובקדחת ובדלקת, ובחרחור ובחרב, ובשידפון, וביירקון; ורדפוך, עד אובדך.  כח,כג והיו שמיך אשר על-ראשך, נחושת; והארץ אשר-תחתיך, ברזל.  כח,כד ייתן יהוה את-מטר ארצך, אבק ועפר:  מן-השמיים יירד עליך, עד הישמדך.  כח,כה ייתנך יהוה ניגף, לפני אויבך--בדרך אחד תצא אליו, ובשבעה דרכים תנוס לפניו; והיית לזעווה, לכול ממלכות הארץ.  כח,כו והייתה נבלתך למאכל, לכל-עוף השמיים ולבהמת הארץ; ואין, מחריד.  כח,כז יכך יהוה בשחין מצריים, ובטחורים, ובגרב, ובחרס--אשר לא-תוכל, להירפא.  כח,כח יכך יהוה, בשיגעון ובעיוורון; ובתמהון, לבב.  כח,כט והיית ממשש בצוהריים, כאשר ימשש העיוור באפילה, ולא תצליח, את-דרכיך; והיית אך עשוק וגזול, כל-הימים--ואין מושיע.  כח,ל אישה תארש, ואיש אחר ישכבנה--בית תבנה, ולא-תשב בו; כרם תיטע, ולא תחללנו.  כח,לא שורך טבוח לעיניך, ולא תאכל ממנו--חמורך גזול מלפניך, ולא ישוב לך; צאנך נתונות לאויביך, ואין לך מושיע.  כח,לב בניך ובנותיך נתונים לעם אחר, ועיניך רואות, וכלות אליהם, כל-היום; ואין לאל, ידך.  כח,לג פרי אדמתך וכל-יגיעך, יאכל עם אשר לא-ידעת; והיית, רק עשוק ורצוץ--כל-הימים.  כח,לד והיית, משוגע, ממראה עיניך, אשר תראה.  כח,לה יכך יהוה בשחין רע, על-הברכיים ועל-השוקיים, אשר לא-תוכל, להירפא--מכף רגלך, ועד קודקודך.  כח,לו יולך יהוה אותך, ואת-מלכך אשר תקים עליך, אל-גוי, אשר לא-ידעת אתה ואבותיך; ועבדת שם אלוהים אחרים, עץ ואבן.  כח,לז והיית לשמה, למשל ולשנינה--בכול, העמים, אשר-ינהגך יהוה, שמה.  כח,לח זרע רב, תוציא השדה; ומעט תאסוף, כי יחסלנו הארבה.  כח,לט כרמים תיטע, ועבדת; ויין לא-תשתה ולא תאגור, כי תאכלנו התולעת.  כח,מ זיתים יהיו לך, בכל-גבולך; ושמן לא תסוך, כי יישל זיתך.  כח,מא בנים ובנות, תוליד; ולא-יהיו לך, כי ילכו בשבי.  כח,מב כל-עצך, ופרי אדמתך, יירש, הצלצל.  כח,מג הגר אשר בקרבך, יעלה עליך מעלה מעלה; ואתה תרד, מטה מטה.  כח,מד הוא ילווך, ואתה לא תלוונו; הוא יהיה לראש, ואתה תהיה לזנב.  כח,מה ובאו עליך כל-הקללות האלה, ורדפוך והשיגוך, עד, הישמדך:  כי-לא שמעת, בקול יהוה אלוהיך--לשמור מצוותיו וחוקותיו, אשר ציווך.  כח,מו והיו בך, לאות ולמופת; ובזרעך, עד-עולם.  כח,מז תחת, אשר לא-עבדת את-יהוה אלוהיך, בשמחה, ובטוב לבב--מרוב, כול.  כח,מח ועבדת את-אויבך, אשר ישלחנו יהוה בך, ברעב ובצמא ובעירום, ובחוסר כול; ונתן עול ברזל, על-צווארך, עד השמידו, אותך.  כח,מט יישא יהוה עליך גוי מרחוק מקצה הארץ, כאשר ידאה הנשר:  גוי, אשר לא-תשמע לשונו.  כח,נ גוי, עז פנים, אשר לא-יישא פנים לזקן, ונער לא יחון.  כח,נא ואכל פרי בהמתך ופרי-אדמתך, עד הישמדך, אשר לא-ישאיר לך דגן תירוש ויצהר, שגר אלפיך ועשתרות צאנך--עד האבידו, אותך.  כח,נב והצר לך בכל-שעריך, עד רדת חומותיך הגבוהות והבצורות, אשר אתה בוטח בהן, בכל-ארצך; והצר לך, בכל-שעריך, בכל-ארצך, אשר נתן יהוה אלוהיך לך.  כח,נג ואכלת פרי-בטנך, בשר בניך ובנותיך, אשר נתן-לך, יהוה אלוהיך--במצור, ובמצוק, אשר-יציק לך, אויבך.  כח,נד האיש הרך בך, והענוג מאוד--תרע עינו באחיו ובאשת חיקו, וביתר בניו אשר יותיר.  כח,נה מתת לאחד מהם, מבשר בניו אשר יאכל, מבלי השאיר-לו, כול--במצור, ובמצוק, אשר יציק לך אויבך, בכל-שעריך.  כח,נו הרכה בך והענוגה, אשר לא-ניסתה כף-רגלה הצג על-הארץ, מהתענג, ומרוך--תרע עינה באיש חיקה, ובבנה ובבתה.  כח,נז ובשליתה היוצאת מבין רגליה, ובבניה אשר תלד, כי-תאכלם בחוסר-כול, בסתר--במצור, ובמצוק, אשר יציק לך אויבך, בשעריך.  כח,נח אם-לא תשמור לעשות, את-כל-דברי התורה הזאת, הכתובים, בספר הזה:  ליראה את-השם הנכבד והנורא, הזה--את, יהוה אלוהיך.  כח,נט והפלא יהוה את-מכותך, ואת מכות זרעך:  מכות גדולות ונאמנות, וחוליים רעים ונאמנים.  כח,ס והשיב בך, את כל-מדווי מצריים, אשר יגורת, מפניהם; ודבקו, בך.  כח,סא גם כל-חולי, וכל-מכה, אשר לא כתוב, בספר התורה הזאת--יעלם יהוה עליך, עד הישמדך.  כח,סב ונשארתם, במתי מעט, תחת אשר הייתם, ככוכבי השמיים לרוב:  כי-לא שמעת, בקול יהוה אלוהיך.  כח,סג והיה כאשר-שש יהוה עליכם, להיטיב אתכם ולהרבות אתכם--כן ישיש יהוה עליכם, להאביד אתכם ולהשמיד אתכם; וניסחתם מעל האדמה, אשר-אתה בא-שמה לרשתה.  כח,סד והפיצך יהוה בכל-העמים, מקצה הארץ ועד-קצה הארץ; ועבדת שם אלוהים אחרים, אשר לא-ידעת אתה ואבותיך--עץ ואבן.  כח,סה ובגויים ההם לא תרגיע, ולא-יהיה מנוח לכף-רגלך; ונתן יהוה לך שם לב רגז, וכליון עיניים ודאבון נפש.  כח,סו והיו חייך, תלואים לך מנגד; ופחדת לילה ויומם, ולא תאמין בחייך.  כח,סז בבוקר תאמר מי-ייתן ערב, ובערב תאמר מי-ייתן בוקר--מפחד לבבך אשר תפחד, וממראה עיניך אשר תראה.  כח,סח והשיבך יהוה מצריים, באונייות, בדרך אשר אמרתי לך, לא-תוסיף עוד לראותה; והתמכרתם שם לאויביך לעבדים ולשפחות, ואין קונה.  {ס}

כח,סט אלה דברי הברית אשר-ציווה יהוה את-משה, לכרות את-בני ישראל--בארץ מואב:  מלבד הברית, אשר-כרת איתם בחורב.  {פ}

כט,א ויקרא משה אל-כל-ישראל, ויאמר אליהם:  אתם ראיתם, את כל-אשר עשה יהוה לעיניכם בארץ מצריים, לפרעה ולכל-עבדיו, ולכל-ארצו.  כט,ב המסות, הגדולות, אשר ראו, עיניך--האותות והמופתים הגדולים, ההם.  כט,ג ולא-נתן יהוה לכם לב לדעת, ועיניים לראות ואוזניים לשמוע, עד, היום הזה.  כט,ד ואולך אתכם ארבעים שנה, במדבר; לא-בלו שלמותיכם מעליכם, ונעלך לא-בלתה מעל רגלך.  כט,ה לחם לא אכלתם, ויין ושיכר לא שתיתם--למען, תדעו, כי אני יהוה, אלוהיכם.  כט,ו ותבואו, אל-המקום הזה; וייצא סיחון מלך-חשבון ועוג מלך-הבשן לקראתנו, למלחמה--ונכם.  כט,ז וניקח, את-ארצם, וניתנה לנחלה, לראובני ולגדי--ולחצי, שבט המנשי.  כט,ח ושמרתם, את-דברי הברית הזאת, ועשיתם, אותם--למען תשכילו, את כל-אשר תעשון.  {פ}

כט,ט אתם ניצבים היום כולכם, לפני יהוה אלוהיכם:  ראשיכם שבטיכם, זקניכם ושוטריכם, כול, איש ישראל.  כט,י טפכם נשיכם--וגרך, אשר בקרב מחניך:  מחוטב עציך, עד שואב מימיך.  כט,יא לעוברך, בברית יהוה אלוהיך--ובאלתו:  אשר יהוה אלוהיך, כורת עימך היום.  כט,יב למען הקים-אותך היום לו לעם, והוא יהיה-לך לאלוהים--כאשר, דיבר-לך; וכאשר נשבע לאבותיך, לאברהם ליצחק וליעקוב.  כט,יג ולא איתכם, לבדכם--אנוכי, כורת את-הברית הזאת, ואת-האלה, הזאת.  כט,יד כי את-אשר ישנו פה, עימנו עומד היום, לפני, יהוה אלוהינו; ואת אשר איננו פה, עימנו היום.  כט,טו כי-אתם ידעתם, את אשר-ישבנו בארץ מצריים, ואת אשר-עברנו בקרב הגויים, אשר עברתם.  כט,טז ותראו, את-שיקוציהם, ואת, גילוליהם--עץ ואבן, כסף וזהב אשר עימהם.  כט,יז פן-יש בכם איש או-אישה או משפחה או-שבט, אשר לבבו פונה היום מעם יהוה אלוהינו, ללכת לעבוד, את-אלוהי הגויים ההם:  פן-יש בכם, שורש פורה ראש--ולענה.  כט,יח והיה בשומעו את-דברי האלה הזאת, והתברך בלבבו לאמור שלום יהיה-לי--כי בשרירות ליבי, אלך:  למען ספות הרווה, את-הצמאה.  כט,יט לא-יאבה יהוה, סלוח לו--כי אז יעשן אף-יהוה וקנאתו באיש ההוא, ורבצה בו כל-האלה הכתובה בספר הזה; ומחה יהוה את-שמו, מתחת השמיים.  כט,כ והבדילו יהוה לרעה, מכול שבטי ישראל--ככול, אלות הברית, הכתובה, בספר התורה הזה.  כט,כא ואמר הדור האחרון, בניכם אשר יקומו מאחריכם, והנוכרי, אשר יבוא מארץ רחוקה; וראו את-מכות הארץ ההיא, ואת-תחלואיה, אשר-חילה יהוה, בה.  כט,כב גופרית ומלח, שריפה כל-ארצה--לא תיזרע ולא תצמיח, ולא-יעלה בה כל-עשב:  כמהפכת סדום ועמורה, אדמה וצבויים, אשר הפך יהוה, באפו ובחמתו.  כט,כג ואמרו, כל-הגויים, על-מה עשה יהוה ככה, לארץ הזאת; מה חורי האף הגדול, הזה.  כט,כד ואמרו--על אשר עזבו, את-ברית יהוה אלוהי אבותם:  אשר כרת עימם, בהוציאו אותם מארץ מצריים.  כט,כה וילכו, ויעבדו אלוהים אחרים, וישתחוו, להם:  אלוהים אשר לא-ידעום, ולא חלק להם.  כט,כו וייחר-אף יהוה, בארץ ההיא, להביא עליה את-כל-הקללה, הכתובה בספר הזה.  כט,כז וייתשם יהוה מעל אדמתם, באף ובחמה ובקצף גדול; וישליכם אל-ארץ אחרת, כיום הזה.  כט,כח הנסתרות--ליהוה, אלוהינו; והנגלות לנו ולבנינו, עד-עולם--לעשות, את-כל-דברי התורה הזאת.  {ס}

ל,א והיה כי-יבואו עליך כל-הדברים האלה, הברכה והקללה, אשר נתתי, לפניך; והשבות, אל-לבבך, בכל-הגויים, אשר הדיחך יהוה אלוהיך שמה.  ל,ב ושבת עד-יהוה אלוהיך, ושמעת בקולו, ככול אשר-אנוכי מצווך, היום:  אתה ובניך, בכל-לבבך ובכל-נפשך.  ל,ג ושב יהוה אלוהיך את-שבותך, וריחמך; ושב, וקיבצך מכל-העמים, אשר הפיצך יהוה אלוהיך, שמה.  ל,ד אם-יהיה נידחך, בקצה השמיים--משם, יקבצך יהוה אלוהיך, ומשם, ייקחך.  ל,ה והביאך יהוה אלוהיך, אל-הארץ אשר-ירשו אבותיך--וירשתה; והיטיבך והרבך, מאבותיך.  ל,ו ומל יהוה אלוהיך את-לבבך, ואת-לבב זרעך:  לאהבה את-יהוה אלוהיך, בכל-לבבך ובכל-נפשך--למען חייך.  ל,ז ונתן יהוה אלוהיך, את כל-האלות האלה, על-אויביך ועל-שונאיך, אשר רדפוך.  ל,ח ואתה תשוב, ושמעת בקול יהוה; ועשית, את-כל-מצוותיו, אשר אנוכי מצווך, היום.  ל,ט והותירך יהוה אלוהיך בכול מעשה ידך, בפרי בטנך ובפרי בהמתך ובפרי אדמתך--לטובה:  כי ישוב יהוה, לשוש עליך לטוב, כאשר-שש, על-אבותיך.  ל,י כי תשמע, בקול יהוה אלוהיך, לשמור מצוותיו וחוקותיו, הכתובה בספר התורה הזה:  כי תשוב אל-יהוה אלוהיך, בכל-לבבך ובכל-נפשך.  {ס}

ל,יא כי המצוה הזאת, אשר אנוכי מצווך היום--לא-נפלאת היא ממך, ולא רחוקה היא.  ל,יב לא בשמיים, היא:  לאמור, מי יעלה-לנו השמיימה וייקחהא לנו, וישמיענו אותה, ונעשנה.  ל,יג ולא-מעבר לים, היא:  לאמור, מי יעבור-לנו אל-עבר הים וייקחהא לנו, וישמיענו אותה, ונעשנה.  ל,יד כי-קרוב אליך הדבר, מאוד:  בפיך ובלבבך, לעשותו.  {ס}

ל,טו ראה נתתי לפניך היום, את-החיים ואת-הטוב, ואת-המוות, ואת-הרע.  ל,טז אשר אנוכי מצווך, היום, לאהבה את-יהוה אלוהיך ללכת בדרכיו, ולשמור מצוותיו וחוקותיו ומשפטיו; וחיית ורבית--ובירכך יהוה אלוהיך, בארץ אשר-אתה בא-שמה לרשתה.  ל,יז ואם-יפנה לבבך, ולא תשמע; ונידחת, והשתחווית לאלוהים אחרים--ועבדתם.  ל,יח הגדתי לכם היום, כי אבוד תאבדון:  לא-תאריכון ימים, על-האדמה, אשר אתה עובר את-הירדן, לבוא שמה לרשתה.  ל,יט העידותי בכם היום, את-השמיים ואת-הארץ--החיים והמוות נתתי לפניך, הברכה והקללה; ובחרת, בחיים--למען תחיה, אתה וזרעך.  ל,כ לאהבה את-יהוה אלוהיך, לשמוע בקולו ולדובקה-בו:  כי הוא חייך, ואורך ימיך--לשבת על-האדמה אשר נשבע יהוה לאבותיך לאברהם ליצחק וליעקוב, לתת להם.  {פ}

לא,א וילך, משה; וידבר את-הדברים האלה, אל-כל-ישראל.  לא,ב ויאמר אליהם, בן-מאה ועשרים שנה אנוכי היום--לא-אוכל עוד, לצאת ולבוא; ויהוה אמר אליי, לא תעבור את-הירדן הזה.  לא,ג יהוה אלוהיך הוא עובר לפניך, הוא-ישמיד את-הגויים האלה מלפניך--וירשתם; יהושוע, הוא עובר לפניך, כאשר, דיבר יהוה.  לא,ד ועשה יהוה, להם, כאשר עשה לסיחון ולעוג מלכי האמורי, ולארצם--אשר השמיד, אותם.  לא,ה ונתנם יהוה, לפניכם; ועשיתם להם--ככל-המצוה, אשר ציוויתי אתכם.  לא,ו חזקו ואמצו, אל-תיראו ואל-תערצו מפניהם:  כי יהוה אלוהיך, הוא ההולך עימך--לא ירפך, ולא יעזבך.  {ס}

לא,ז ויקרא משה ליהושוע, ויאמר אליו לעיני כל-ישראל חזק ואמץ--כי אתה תבוא את-העם הזה, אל-הארץ אשר נשבע יהוה לאבותם לתת להם; ואתה, תנחילנה אותם.  לא,ח ויהוה הוא ההולך לפניך, הוא יהיה עימך--לא ירפך, ולא יעזבך; לא תירא, ולא תיחת.  לא,ט ויכתוב משה, את-התורה הזאת, וייתנה אל-הכוהנים בני לוי, הנושאים את-ארון ברית יהוה; ואל-כל-זקני, ישראל.  לא,י ויצו משה, אותם לאמור:  מקץ שבע שנים, במועד שנת השמיטה--בחג הסוכות.  לא,יא בבוא כל-ישראל, ליראות את-פני יהוה אלוהיך, במקום, אשר יבחר:  תקרא את-התורה הזאת, נגד כל-ישראל--באוזניהם.  לא,יב הקהל את-העם, האנשים והנשים והטף, וגרך, אשר בשעריך--למען ישמעו ולמען ילמדו, ויראו את-יהוה אלוהיכם, ושמרו לעשות, את-כל-דברי התורה הזאת.  לא,יג ובניהם אשר לא-ידעו, ישמעו ולמדו--ליראה, את-יהוה אלוהיכם:  כל-הימים, אשר אתם חיים על-האדמה, אשר אתם עוברים את-הירדן שמה, לרשתה.  {פ}

לא,יד ויאמר יהוה אל-משה, הן קרבו ימיך למות--קרא את-יהושוע והתייצבו באוהל מועד, ואצוונו; וילך משה ויהושוע, ויתייצבו באוהל מועד.  לא,טו ויירא יהוה באוהל, בעמוד ענן; ויעמוד עמוד הענן, על-פתח האוהל.  לא,טז ויאמר יהוה אל-משה, הנך שוכב עם-אבותיך; וקם העם הזה וזנה אחרי אלוהי נכר-הארץ, אשר הוא בא-שמה בקרבו, ועזבני, והפר את-בריתי אשר כרתי איתו.  לא,יז וחרה אפי בו ביום-ההוא ועזבתים והסתרתי פניי מהם, והיה לאכול, ומצאוהו רעות רבות, וצרות; ואמר, ביום ההוא, הלוא על כי-אין אלוהיי בקרבי, מצאוני הרעות האלה.  לא,יח ואנוכי, הסתר אסתיר פניי ביום ההוא, על כל-הרעה, אשר עשה:  כי פנה, אל-אלוהים אחרים.  לא,יט ועתה, כתבו לכם את-השירה הזאת, ולמדה את-בני-ישראל, שימה בפיהם:  למען תהיה-לי השירה הזאת, לעד--בבני ישראל.  לא,כ כי-אביאנו אל-האדמה אשר-נשבעתי לאבותיו, זבת חלב ודבש, ואכל ושבע, ודשן; ופנה אל-אלוהים אחרים, ועבדום, וניאצוני, והפר את-בריתי.  לא,כא והיה כי-תמצאנה אותו רעות רבות, וצרות, וענתה השירה הזאת לפניו לעד, כי לא תישכח מפי זרעו:  כי ידעתי את-יצרו, אשר הוא עושה היום, בטרם אביאנו, אל-הארץ אשר נשבעתי.  לא,כב ויכתוב משה את-השירה הזאת, ביום ההוא; וילמדה, את-בני ישראל.  לא,כג ויצו את-יהושוע בן-נון, ויאמר חזק ואמץ--כי אתה תביא את-בני ישראל, אל-הארץ אשר-נשבעתי להם; ואנוכי, אהיה עימך.  לא,כד ויהי ככלות משה, לכתוב את-דברי התורה-הזאת--על-ספר:  עד, תומם.  לא,כה ויצו משה את-הלויים, נושאי ארון ברית-יהוה לאמור.  לא,כו לקוח, את ספר התורה הזה, ושמתם אותו, מצד ארון ברית-יהוה אלוהיכם; והיה-שם בך, לעד.  לא,כז כי אנוכי ידעתי את-מרייך, ואת-עורפך הקשה; הן בעודני חי עימכם היום, ממרים הייתם עם-יהוה, ואף, כי-אחרי מותי.  לא,כח הקהילו אליי את-כל-זקני שבטיכם, ושוטריכם; ואדברה באוזניהם, את הדברים האלה, ואעידה בם, את-השמיים ואת-הארץ.  לא,כט כי ידעתי, אחרי מותי כי-השחת תשחיתון, וסרתם מן-הדרך, אשר ציוויתי אתכם; וקראת אתכם הרעה, באחרית הימים--כי-תעשו את-הרע בעיני יהוה, להכעיסו במעשה ידיכם.  לא,ל וידבר משה, באוזני כל-קהל ישראל, את-דברי השירה, הזאת--עד, תומם.  {ש}

לב,א האזינו השמיים, ואדברה;  {ס}  ותשמע הארץ, אמרי-פי.  {ר}
לב,ב יערוף כמטר לקחי,  {ס}  תיזל כטל אמרתי,  {ר}
כשעירים עלי-דשא,  {ס}  וכרביבים עלי-עשב.  {ר}
לב,ג כי שם יהוה, אקרא:  {ס}  הבו גודל, לאלוהינו.  {ר}
לב,ד הצור תמים פועלו,  {ס}  כי כל-דרכיו משפט:  {ר}
אל אמונה ואין עוול,  {ס}  צדיק וישר הוא.  {ר}
לב,ה שיחת לו לא, בניו מומם:  {ס}  דור עיקש, ופתלתול.  {ר}
לב,ו ה ליהוה, תגמלו-זאת--  {ס}  עם נבל, ולא חכם:  {ר}
הלוא-הוא אביך קנך,  {ס}  הוא עשך ויכוננך.  {ר}
לב,ז זכור ימות עולם, בינו שנות דור-ודור;  {ס}  שאל אביך ויגדך, זקניך ויאמרו לך.  {ר}
לב,ח בהנחל עליון גויים,  {ס}  בהפרידו בני אדם;  {ר}
יצב גבולות עמים,  {ס}  למספר בני ישראל.  {ר}
לב,ט כי חלק יהוה, עמו:  {ס}  יעקוב, חבל נחלתו.  {ר}
לב,י ימצאהו בארץ מדבר,  {ס}  ובתוהו ילל ישימון;  {ר}
יסובבנהו, יבוננהו--  {ס}  ייצרנהו, כאישון עינו.  {ר}
לב,יא כנשר יעיר קינו, על-גוזליו ירחף;  {ס}  יפרוש כנפיו ייקחהו, יישאהו על-אברתו.  {ר}
לב,יב יהוה, בדד ינחנו;  {ס}  ואין עימו, אל נכר.  {ר}
לב,יג ירכיבהו על-במותי ארץ,  {ס}  ויאכל תנובות שדיי;  {ר}
ויניקהו דבש מסלע,  {ס}  ושמן מחלמיש צור.  {ר}
לב,יד חמאת בקר וחלב צאן,  {ס}  עם-חלב כרים ואילים  {ר}
בני-בשן ועתודים,  {ס}  עם-חלב, כליות חיטה;  {ר}
ודם-ענב, תשתה-חמר.  {ס}  לב,טו וישמן ישורון ויבעט,  {ר}
שמנת עבית כשית;  {ס}  וייטוש אלוה עשהו,  {ר}
וינבל צור ישועתו.  {ס}  לב,טז יקניאוהו, בזרים;  {ר}
בתועבות, יכעיסוהו.  {ס}  לב,יז יזבחו, לשדים לא אלוה--  {ר}
אלוהים, לא ידעום;  {ס}  חדשים מקרוב באו,  {ר}
לא שערום אבותיכם.  {ס}  לב,יח צור ילדך, תשי;  {ר}
ותשכח, אל מחוללך.  {ס}  לב,יט וירא יהוה, וינאץ,  {ר}
מכעס בניו, ובנותיו.  {ס}  לב,כ ויאמר, אסתירה פניי מהם--  {ר}
אראה, מה אחריתם:  {ס}  כי דור תהפוכות המה,  {ר}
בנים לא-אמון בם.  {ס}  לב,כא הם קינאוני בלא-אל,  {ר}
כיעסוני בהבליהם;  {ס}  ואני אקניאם בלא-עם,  {ר}
בגוי נבל אכעיסם.  {ס}  לב,כב כי-אש קדחה באפי,  {ר}
ותיקד עד-שאול תחתית;  {ס}  ותאכל ארץ ויבולה,  {ר}
ותלהט מוסדי הרים.  {ס}  לב,כג אספה עלימו, רעות;  {ר}
חיציי, אכלה-בם.  {ס}  לב,כד מזי רעב ולחומי רשף,  {ר}
וקטב מרירי;  {ס}  ושן-בהמות, אשלח-בם,  {ר}
עם-חמת, זוחלי עפר.  {ס}  לב,כה מחוץ, תשכל-חרב, ומחדרים, אימה; גם-בחור,  {ר}
גם-בתולה--יונק, עם-איש שיבה.  {ס}  לב,כו אמרתי, אפאיהם;  {ר}
אשביתה מאנוש, זכרם.  {ס}  לב,כז לולי, כעס אויב אגור--  {ר}
פן-ינכרו, צרימו:  {ס}  פן-יאמרו ידנו רמה,  {ר}
ולא יהוה פעל כל-זאת.  {ס}  לב,כח כי-גוי אובד עצות, המה;  {ר}
ואין בהם, תבונה.  {ס}  לב,כט לו חכמו, ישכילו זאת;  {ר}
יבינו, לאחריתם.  {ס}  לב,ל איכה ירדוף אחד, אלף,  {ר}
ושניים, יניסו רבבה:  {ס}  אם-לא כי-צורם מכרם,  {ר}
ויהוה הסגירם.  {ס}  לב,לא כי לא כצורנו, צורם;  {ר}
ואויבינו, פלילים.  {ס}  לב,לב כי-מגפן סדום גפנם,  {ר}
ומשדמות עמורה:  {ס}  ענבימו, עינבי-ראש--  {ר}
אשכלות מרורות, למו.  {ס}  לב,לג חמת תנינים, יינם;  {ר}
וראש פתנים, אכזר.  {ס}  לב,לד הלוא-הוא, כמוס עימדי;  {ר}
חתום, באוצרותיי.  {ס}  לב,לה לי נקם ושילם,  {ר}
לעת תמוט רגלם:  {ס}  כי קרוב יום אידם,  {ר}
וחש עתידות למו.  {ס}  לב,לו כי-ידין יהוה עמו,  {ר}
ועל-עבדיו יתנחם:  {ס}  כי יראה כי-אזלת יד,  {ר}
ואפס עצור ועזוב.  {ס}  לב,לז ואמר, אי אלוהימו--  {ר}
צור, חסייו בו.  {ס}  לב,לח אשר חלב זבחימו יאכלו,  {ר}
ישתו יין נסיכם;  {ס}  יקומו, ויעזרוכם--  {ר}
יהי עליכם, סתרה.  {ס}  לב,לט ראו עתה, כי אני אני הוא,  {ר}
ואין אלוהים, עימדי:  {ס}  אני אמית ואחייה,  {ר}
מחצתי ואני ארפא,  {ס}  ואין מידי, מציל.  {ר}
לב,מ כי-אשא אל-שמיים, ידי;  {ס}  ואמרתי, חי אנוכי לעולם.  {ר}
לב,מא אם-שנותי ברק חרבי,  {ס}  ותאחז במשפט ידי;  {ר}
אשיב נקם לצריי,  {ס}  ולמשנאיי אשלם.  {ר}
לב,מב אשכיר חיציי מדם,  {ס}  וחרבי תאכל בשר;  {ר}
מדם חלל ושביה,  {ס}  מראש פרעות אויב.  {ר}
לב,מג הרנינו גויים עמו,  {ס}  כי דם-עבדיו ייקום;  {ר}
ונקם ישיב לצריו,  {ס}  וכיפר אדמתו עמו.  {ר}
{ש}

לב,מד ויבוא משה, וידבר את-כל-דברי השירה-הזאת--באוזני העם:  הוא, והושע בן-נון.  לב,מה ויכל משה, לדבר את-כל-הדברים האלה--אל-כל-ישראל.  לב,מו ויאמר אליהם, שימו לבבכם, לכל-הדברים, אשר אנוכי מעיד בכם היום:  אשר תצוום, את-בניכם, לשמור לעשות, את-כל-דברי התורה הזאת.  לב,מז כי לא-דבר ריק הוא, מכם--כי-הוא, חייכם; ובדבר הזה, תאריכו ימים על-האדמה, אשר אתם עוברים את-הירדן שמה, לרשתה.  {פ}

לב,מח וידבר יהוה אל-משה, בעצם היום הזה לאמור.  לב,מט עלה אל-הר העברים הזה הר-נבו, אשר בארץ מואב, אשר, על-פני ירחו; וראה את-ארץ כנען, אשר אני נותן לבני ישראל לאחוזה.  לב,נ ומות, בהר אשר אתה עולה שמה, והיאסף, אל-עמיך:  כאשר-מת אהרון אחיך, בהור ההר, וייאסף, אל-עמיו.  לב,נא על אשר מעלתם בי, בתוך בני ישראל, במי-מריבת קדש, מדבר-צין--על אשר לא-קידשתם אותי, בתוך בני ישראל.  לב,נב כי מנגד, תראה את-הארץ; ושמה, לא תבוא--אל-הארץ, אשר-אני נותן לבני ישראל.  {פ}

לג,א וזאת הברכה, אשר בירך משה איש האלוהים--את-בני ישראל:  לפני, מותו.  לג,ב ויאמר, יהוה מסיניי בא וזרח משעיר למו--הופיע מהר פארן, ואתה מרבבות קודש; מימינו, אש דת למו.  לג,ג אף חובב עמים, כל-קדושיו בידך; והם תוכו לרגלך, יישא מדברותיך.  לג,ד תורה ציווה-לנו, משה:  מורשה, קהילת יעקוב.  לג,ה ויהי בישורון, מלך, בהתאסף ראשי עם, יחד שבטי ישראל.  לג,ו יחי ראובן, ואל-ימות; ויהי מתיו, מספר.  {ס}

לג,ז וזאת ליהודה, ויאמר, שמע יהוה קול יהודה, ואל-עמו תביאנו; ידיו רב לו, ועזר מצריו תהיה.  {פ}

לג,ח וללוי אמר, תומיך ואוריך לאיש חסידך, אשר ניסיתו במסה, תריבהו על-מי מריבה.  לג,ט האומר לאביו ולאימו, לא ראיתיו, ואת-אחיו לא הכיר, ואת-בניו לא ידע:  כי שמרו אמרתך, ובריתך ינצורו.  לג,י יורו משפטיך ליעקוב, ותורתך לישראל; ישימו קטורה באפך, וכליל על-מזבחך.  לג,יא ברך יהוה חילו, ופועל ידיו תרצה; מחץ מותניים קמיו ומשנאיו, מן-יקומון.  {ס}

לג,יב לבנימין אמר--ידיד יהוה, ישכון לבטח עליו; חופף עליו כל-היום, ובין כתפיו שכן.  {ס}

לג,יג וליוסף אמר, מבורכת יהוה ארצו, ממגד שמיים מטל, ומתהום רובצת תחת.  לג,יד וממגד, תבואות שמש; וממגד, גרש ירחים.  לג,טו ומראש, הררי-קדם; וממגד, גבעות עולם.  לג,טז וממגד, ארץ ומלואה, ורצון שוכני, סנה; תבואתה לראש יוסף, ולקודקוד נזיר אחיו.  לג,יז בכור שורו הדר לו, וקרני ראם קרניו--בהם עמים ינגח יחדיו, אפסי-ארץ; והם רבבות אפריים, והם אלפי מנשה.  {ס}

לג,יח ולזבולון אמר, שמח זבולון בצאתך; ויששכר, באוהליך.  לג,יט עמים, הר-יקראו--שם, יזבחו זבחי-צדק:  כי שפע ימים יינקו, ושפוני טמוני חול.  {ס}

לג,כ ולגד אמר, ברוך מרחיב גד:  כלביא שכן, וטרף זרוע אף-קודקוד.  לג,כא וירא ראשית לו, כי-שם חלקת מחוקק ספון; וייתא, ראשי עם--צדקת יהוה עשה, ומשפטיו עם-ישראל.  {ס}

לג,כב ולדן אמר, דן גור אריה; יזנק, מן-הבשן.  לג,כג ולנפתלי אמר--נפתלי שבע רצון, ומלא ברכת יהוה; ים ודרום, ירשה.  {ס}

לג,כד ולאשר אמר, ברוך מבנים אשר; יהי רצוי אחיו, וטובל בשמן רגלו.  לג,כה ברזל ונחושת, מנעלך; וכימיך, דובאך.  לג,כו אין כאל, ישורון:  רוכב שמיים בעזרך, ובגאוותו שחקים.  לג,כז מעונה אלוהי קדם, ומתחת זרועות עולם; ויגרש מפניך אויב, ויאמר השמד.  לג,כח וישכון ישראל בטח בדד עין יעקוב, אל-ארץ דגן ותירוש; אף-שמיו, יערפו טל.  לג,כט אשריך ישראל מי כמוך, עם נושע ביהוה, מגן עזרך, ואשר-חרב גאוותך; וייכחשו אויביך לך, ואתה על-במותימו תדרוך.  {ס}

לד,א ויעל משה מערבות מואב, אל-הר נבו, ראש הפסגה, אשר על-פני ירחו; ויראהו יהוה את-כל-הארץ את-הגלעד, עד-דן.  לד,ב ואת, כל-נפתלי, ואת-ארץ אפריים, ומנשה; ואת כל-ארץ יהודה, עד הים האחרון.  לד,ג ואת-הנגב, ואת-הכיכר בקעת ירחו עיר התמרים--עד-צוער.  לד,ד ויאמר יהוה אליו, זאת הארץ אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקוב לאמור, לזרעך, אתננה; הראיתיך בעיניך, ושמה לא תעבור.  לד,ה וימת שם משה עבד-יהוה, בארץ מואב--על-פי יהוה.  לד,ו ויקבור אותו בגיא בארץ מואב, מול בית פעור; ולא-ידע איש את-קבורתו, עד היום הזה.  לד,ז ומשה, בן-מאה ועשרים שנה--במותו; לא-כהתה עינו, ולא-נס ליחו.  לד,ח ויבכו בני ישראל את-משה בערבות מואב, שלושים יום; וייתמו, ימי בכי אבל משה.  לד,ט ויהושוע בן-נון, מלא רוח חכמה--כי-סמך משה את-ידיו, עליו; וישמעו אליו בני-ישראל ויעשו, כאשר ציווה יהוה את-משה.  לד,י ולא-קם נביא עוד בישראל, כמשה, אשר ידעו יהוה, פנים אל-פנים.  לד,יא לכל-האותות והמופתים, אשר שלחו יהוה, לעשות, בארץ מצריים--לפרעה ולכל-עבדיו, ולכל-ארצו.  לד,יב ולכול היד החזקה, ולכול המורא הגדול, אשר עשה משה, לעיני כל-ישראל.  {ש}