שים לב שהמספרים בסוגריים מרובעים הם לפי הטעם התחתון (הפיסוק הנורמלי לתלמוד תורה); הפיסוק כאן לפי מנהג הקריאה בבית הכנסת. יש תנ"כים שמביאים רק לפי הטעם העליון; במהדורתנו הבאנו בפנים רק לפי הטעם התחתון, וכאן לפי הטעם העליון להשוואה.
ב אנוכי, יהוה אלוהיך, אשר הוצאתיך מארץ מצריים, מבית עבדים.
ג לא יהיה-לך אלוהים אחרים על-פניי, [ג] לא תעשה-לך פסל וכל-תמונה אשר בשמיים ממעל ואשר בארץ מתחת ואשר במים מתחת לארץ [ד] לא-תשתחווה להם ולא תועבדם--כי אנוכי יהוה אלוהיך אל קנא, פוקד עוון אבות על-בנים על-שילשים ועל-ריבעים לשונאיי; [ה] ועושה חסד לאלפים, לאוהביי ולשומרי מצוותיי. {ס}
ד [ו] לא תישא את-שם-יהוה אלוהיך, לשוא: כי לא ינקה יהוה, את אשר-יישא את-שמו לשוא. {פ}
ה [ז] זכור את-יום השבת לקדשו, [ח] ששת ימים תעבוד ועשית כל-מלאכתך, [ט] ויום השביעי שבת ליהוה אלוהיך לא תעשה כל-מלאכה אתה ובנך-ובתך עבדך ואמתך ובהמתך וגרך אשר בשעריך, [י] כי ששת-ימים עשה יהוה את-השמיים ואת-הארץ את-הים ואת-כל-אשר-בם וינח ביום השביעי; על-כן, בירך יהוה את-יום השבת--ויקדשהו. {ס}
ו [יא] כבד את-אביך, ואת-אימך--למען, יאריכון ימיך, על האדמה, אשר-יהוה אלוהיך נותן לך. {ס}
ז [יב] לא, תרצח. {ס}
ח לא, תנאף. {ס}
ט לא, תגנוב. {ס}
י לא-תענה בריעך, עד שקר. {ס}
יא [יג] לא תחמוד, בית ריעך; {ס} לא-תחמוד אשת ריעך, ועבדו ואמתו ושורו וחמורו, וכול, אשר לריעך. {פ}
שים לב שהמספרים בסוגריים מרובעים הם לפי הטעם התחתון (הפיסוק הנורמלי לתלמוד תורה); הפיסוק כאן לפי מנהג הקריאה בבית הכנסת. יש תנ"כים שמביאים רק לפי הטעם העליון; במהדורתנו הבאנו בפנים רק לפי הטעם התחתון, וכאן לפי הטעם העליון להשוואה.
ו אנוכי, יהוה אלוהיך, אשר הוצאתיך מארץ מצריים, מבית עבדים.
ז לא יהיה-לך אלוהים אחרים על-פניי, [ז] לא תעשה-לך פסל כל-תמונה אשר בשמיים ממעל ואשר בארץ מתחת ואשר במים מתחת לארץ [ח] לא-תשתחווה להם ולא תועבדם--כי אנוכי יהוה אלוהיך אל קנא, פוקד עוון אבות על-בנים ועל-שילשים ועל-ריבעים לשונאיי; [ט] ועושה חסד לאלפים, לאוהביי ולשומרי מצוותיי. {ס}
ח [י] לא תישא את-שם-יהוה אלוהיך, לשוא: כי לא ינקה יהוה, את אשר-יישא את-שמו לשוא. {ס}
ט [יא] שמור את-יום השבת לקדשו כאשר ציווך יהוה אלוהיך, [יב] ששת ימים תעבוד ועשית כל-מלאכתך, [יג] ויום השביעי שבת ליהוה אלוהיך לא תעשה כל-מלאכה אתה ובנך-ובתך ועבדך-ואמתך ושורך וחמורך וכל-בהמתך וגרך אשר בשעריך, למען ינוח עבדך ואמתך כמוך; [יד] וזכרת כי-עבד היית בארץ מצריים, ויוציאך יהוה אלוהיך משם ביד חזקה ובזרוע נטויה--על-כן ציווך יהוה אלוהיך, לעשות את-יום השבת. {ס}
י [טו] כבד את-אביך ואת-אימך, כאשר ציווך יהוה אלוהיך--למען יאריכון ימיך, ולמען ייטב לך, על האדמה, אשר-יהוה אלוהיך נותן לך. {ס}
יא [טז] לא, תרצח. {ס}
יב ולא, תנאף. {ס}
יג ולא, תגנוב. {ס}
יד ולא-תענה בריעך, עד שוא. {ס}
טו [יז] ולא תחמוד, אשת ריעך; {ס} ולא תתאווה בית ריעך, שדהו ועבדו ואמתו שורו וחמורו, וכול, אשר לריעך. {ס}
יש לך שאלה או הערה? נא לכתוב לנו!