תרגום אונקלוס

במדבר

א,א ומליל ה' עם משה במדברא דסיניי, במשכן זמנא:  בחד לירחא תניינא בשתא תנייתא, למיפקהון מארעא דמצריים--למימר.  א,ב קבילו, ית חושבן כל כנשתא דבני ישראל, לזרעייתהון, לבית אבהתהון--במניין שמהן, כל דכורא לגולגלתהון.  א,ג מבר עסרין שנין ולעילא, כל נפיק חילא בישראל--תמנון יתהון לחיליהון, את ואהרון.  א,ד ועימכון יהון, גוברא גוברא לשבטא--גבר ריש לבית אבהתוהי, הוא.  א,ה ואילין שמהת גובריא, דיקומון עימכון:  לראובן, אליצור בר שדיאור.  א,ו לשמעון, שלומיאל בר צורישדיי.  א,ז ליהודה, נחשון בר עמינדב.  א,ח ליששכר, נתנאל בר צוער.  א,ט לזבולון, אליאב בר חילון.  א,י לבני יוסף--לאפריים, אלישמע בר עמיהוד; למנשה, גמליאל בר פדהצור.  א,יא לבנימין, אבידן בר גדעוני.  א,יב לדן, אחיעזר בר עמישדיי.  א,יג לאשר, פגעיאל בר עוכרן.  א,יד לגד, אליסף בר דעואל.  א,טו לנפתלי, אחירע בר עינן.  א,טז אילין מערעי כנשתא, רברבי שבטי אבהתהון:  רישי אלפיא דישראל, אינון.  א,יז ודבר משה ואהרון, ית גובריא האילין, דאתפרשו, בשמהן.  א,יח וית כל כנשתא כנשו, בחד לירחא תניינא, ואתייחסו על זרעייתהון, לבית אבהתהון:  במניין שמהן, מבר עסרין שנין ולעילא--לגולגלתהון.  א,יט כמא דפקיד ה', ית משה; ומננון, במדברא דסיניי.  {ס}

א,כ והוו בני ראובן בוכרא דישראל, תולדתהון לזרעייתהון לבית אבהתהון:  במניין שמהן, לגולגלתהון--כל דכורא מבר עסרין שנין ולעילא, כול נפיק חילא.  א,כא מנייניהון, לשבטא דראובן--ארבעין ושיתא אלפין, וחמיש מאה.  {פ}

א,כב לבני שמעון, תולדתהון לזרעייתהון לבית אבהתהון:  מניינוהי, במניין שמהן לגולגלתהון--כל דכורא מבר עסרין שנין ולעילא, כול נפיק חילא.  א,כג מנייניהון, לשבטא דשמעון--חמשין ותשעא אלפין, ותלת מאה.  {פ}

א,כד לבני גד, תולדתהון לזרעייתהון לבית אבהתהון:  במניין שמהן, מבר עסרין שנין ולעילא--כול, נפיק חילא.  א,כה מנייניהון, לשבטא דגד--ארבעין וחמשא אלפין, ושית מאה וחמשין.  {פ}

א,כו לבני יהודה, תולדתהון לזרעייתהון לבית אבהתהון:  במניין שמהן, מבר עסרין שנין ולעילא--כול, נפיק חילא.  א,כז מנייניהון, לשבטא דיהודה--שבעין וארבעא אלפין, ושית מאה.  {פ}

א,כח לבני יששכר, תולדתהון לזרעייתהון לבית אבהתהון:  במניין שמהן, מבר עסרין שנין ולעילא--כול, נפיק חילא.  א,כט מנייניהון, לשבטא דיששכר--חמשין וארבעא אלפין, וארבע מאה.  {פ}

א,ל לבני זבולון, תולדתהון לזרעייתהון לבית אבהתהון:  במניין שמהן, מבר עסרין שנין ולעילא--כול, נפיק חילא.  א,לא מנייניהון, לשבטא דזבולון--חמשין ושבעא אלפין, וארבע מאה.  {פ}

א,לב לבני יוסף לבני אפריים, תולדתהון לזרעייתהון לבית אבהתהון:  במניין שמהן, מבר עסרין שנין ולעילא--כול, נפיק חילא.  א,לג מנייניהון, לשבטא דאפריים--ארבעין אלפין, וחמיש מאה.  {פ}

א,לד לבני מנשה, תולדתהון לזרעייתהון לבית אבהתהון:  במניין שמהן, מבר עסרין שנין ולעילא--כול, נפיק חילא.  א,לה מנייניהון, לשבטא דמנשה--תלתין ותרין אלפין, ומאתן.  {פ}

א,לו לבני בנימין, תולדתהון לזרעייתהון לבית אבהתהון:  במניין שמהן, מבר עסרין שנין ולעילא--כול, נפיק חילא.  א,לז מנייניהון, לשבטא דבנימין--תלתין וחמשא אלפין, וארבע מאה.  {פ}

א,לח לבני דן, תולדתהון לזרעייתהון לבית אבהתהון:  במניין שמהן, מבר עסרין שנין ולעילא--כול, נפיק חילא.  א,לט מנייניהון, לשבטא דדן--שיתין ותרין אלפין, ושבע מאה.  {פ}

א,מ לבני אשר, תולדתהון לזרעייתהון לבית אבהתהון:  במניין שמהן, מבר עסרין שנין ולעילא--כול, נפיק חילא.  א,מא מנייניהון, לשבטא דאשר--ארבעין וחד אלפין, וחמיש מאה.  {פ}

א,מב בני נפתלי, תולדתהון לזרעייתהון לבית אבהתהון:  במניין שמהן, מבר עסרין שנין ולעילא--כול, נפיק חילא.  א,מג מנייניהון, לשבטא דנפתלי--חמשין ותלתא אלפין, וארבע מאה.  {פ}

א,מד אילין מנייניא דמנא משה ואהרון, ורברבי ישראל--תרי עסר, גוברין:  גוברא חד לבית אבהתוהי, הוו.  א,מה והוו כל מנייני בני ישראל, לבית אבהתהון, מבר עסרין שנין ולעילא, כל נפיק חילא בישראל.  א,מו והוו, כל מנייניא--שית מאה, ותלתא אלפין; וחמיש מאה, וחמשין.  א,מז וליוואי, לשבטא דאבהתהון--לא אתמניאו, ביניהון.  {פ}

א,מח ומליל ה', עם משה למימר.  א,מט ברם ית שבטא דלוי לא תמני, וית חושבנהון לא תקביל, בגו, בני ישראל.  א,נ ואת מני ית ליוואי על משכנא דסהדותא ועל כל מנוהי, ועל כל דליה--אינון ייטלון ית משכנא וית כל מנוהי, ואינון ישמשוניה; וסחור סחור למשכנא, ישרון.  א,נא ובמיטל משכנא, יפרקון יתיה ליוואי, ובמשרי משכנא, יקימון יתיה ליוואי; וחילוניי דיקרב, יתקטיל.  א,נב וישרון, בני ישראל, גבר על משרוהי וגבר על טקסיה, לחיליהון.  א,נג וליוואי ישרון סחור סחור, למשכנא דסהדותא, ולא יהי רוגזא, על כנשתא דבני ישראל; וייטרון, ליוואי, ית מטרת, משכנא דסהדותא.  א,נד ועבדו, בני ישראל:  ככול דפקיד ה', ית משה--כן עבדו.  {פ}

ב,א ומליל ה', עם משה ועם אהרון למימר.  ב,ב גבר על טקסיה באתוון לבית אבהתהון, ישרון בני ישראל:  מקוביל, סחור סחור למשכן זמנא ישרון.  ב,ג ודשרן קידומא מדנחא, טיקס משרית יהודה לחיליהון; ורבא לבני יהודה, נחשון בר עמינדב.  ב,ד וחיליה, ומנייניהון--שבעין וארבעא אלפין, ושית מאה.  ב,ה ודשרן סמיכין עלוהי, שבטא דיששכר; ורבא לבני יששכר, נתנאל בר צוער.  ב,ו וחיליה, ומניינוהי--חמשין וארבעא אלפין, וארבע מאה.  ב,ז שבטא, דזבולון; ורבא לבני זבולון, אליאב בר חילון.  ב,ח וחיליה, ומניינוהי--חמשין ושבעא אלפין, וארבע מאה.  ב,ט כל מנייניא למשרית יהודה, מאה ותמנן ושיתא אלפין וארבע מאה--לחיליהון; בקדמיתא, נטלין.  {ס}

ב,י טיקס משרית ראובן דרומא, לחיליהון; ורבא לבני ראובן, אליצור בר שדיאור.  ב,יא וחיליה, ומניינוהי--ארבעין ושיתא אלפין, וחמיש מאה.  ב,יב ודשרן סמיכין עלוהי, שבטא דשמעון; ורבא לבני שמעון, שלומיאל בר צורישדיי.  ב,יג וחיליה, ומנייניהון--חמשין ותשעא אלפין, ותלת מאה.  ב,יד ושבטא, דגד; ורבא לבני גד, אליסף בר רעואל.  ב,טו וחיליה, ומנייניהון--ארבעין וחמשא אלפין, ושית מאה וחמשין.  ב,טז כל מנייניא למשרית ראובן, מאה וחמשין וחד אלפין וארבע מאה וחמשין--לחיליהון; בתנייתא, נטלין.  {ס}

ב,יז ונטיל משכן זמנא משרית ליוואי, בגו משרייתא; כמא דשרן כן נטלין, גבר על אתריה לטקסיהון.  {ס}

ב,יח טיקס משרית אפריים לחיליהון, מערבא; ורבא לבני אפריים, אלישמע בר עמיהוד.  ב,יט וחיליה, ומנייניהון--ארבעין אלפין, וחמיש מאה.  ב,כ ודסמיכין עלוהי, שבטא דמנשה; ורבא לבני מנשה, גמליאל בר פדהצור.  ב,כא וחיליה, ומנייניהון--תלתין ותרין אלפין, ומאתן.  ב,כב ושבטא, דבנימין; ורבא לבני בנימין, אבידן בר גדעוני.  ב,כג וחיליה, ומנייניהון--תלתין וחמשא אלפין, וארבע מאה.  ב,כד כל מנייניא למשרית אפריים, מאה ותמניא אלפין ומאה--לחיליהון; בתליתיתא, נטלין.  {ס}

ב,כה טיקס משרית דן ציפונא, לחיליהון; ורבא לבני דן, אחיעזר בר עמישדיי.  ב,כו וחיליה, ומנייניהון--שיתין ותרין אלפין, ושבע מאה.  ב,כז ודשרן סמיכין עלוהי, שבטא דאשר; ורבא לבני אשר, פגעיאל בר עוכרן.  ב,כח וחיליה, ומנייניהון--ארבעין וחד אלפין, וחמיש מאה.  ב,כט ושבטא, דנפתלי; ורבא לבני נפתלי, אחירע בר עינן.  ב,ל וחיליה, ומנייניהון--חמשין ותלתא אלפין, וארבע מאה.  ב,לא כל מנייניא, למשרית דן--מאה וחמשין ושבעא אלפין, ושית מאה; בבתריתא נטלין, לטקסיהון.  {פ}

ב,לב אילין מנייני בני ישראל, לבית אבהתהון:  כל מנייני משרייתא, לחיליהון--שית מאה ותלתא אלפין, וחמיש מאה וחמשין.  ב,לג וליוואי--לא אתמניאו, בגו בני ישראל:  כמא דפקיד ה', ית משה.  ב,לד ועבדו, בני ישראל:  ככול דפקיד ה' ית משה, כן שרן לטקסיהון וכן נטלין--גבר לזרעיתיה, על בית אבהתוהי.  {פ}

ג,א ואילין תולדת אהרון, ומשה:  ביומא, דמליל ה' ית משה--בטורא דסיניי.  ג,ב ואילין שמהת בני אהרון, בוכרא נדב, ואביהוא, אלעזר ואיתמר.  ג,ג אילין, שמהת בני אהרון, כהניא, דאתרביאו--דאתקרב קורבנהון, לשמשא.  ג,ד ומית נדב ואביהוא קודם ה' בקרוביהון אישתא נוכריתא קודם ה', במדברא דסיניי, ובנין, לא הוו להון; ושמיש אלעזר ואיתמר, על אפי אהרון אבוהון.  {פ}

ג,ה ומליל ה', עם משה למימר.  ג,ו קריב, ית שבטא דלוי, ותקים יתיה, קודם אהרון כהנא; וישמשון, יתיה.  ג,ז וייטרון ית מטרתיה, וית מטרת כל כנשתא, קודם, משכן זמנא--למפלח, ית פולחן משכנא.  ג,ח וייטרון, ית כל מני משכן זמנא, וית מטרת, בני ישראל--למפלח, ית פולחן משכנא.  ג,ט ותיתין, ית ליוואי, לאהרון, ולבנוהי:  מסירין יהיבין אינון ליה, מן בני ישראל.  ג,י וית אהרון וית בנוהי תמני, וייטרון ית כהונתהון; וחילוניי דיקרב, יתקטיל.  {פ}

ג,יא ומליל ה', עם משה למימר.  ג,יב ואנא הא קריבית ית ליוואי, מגו בני ישראל, חלף כל בוכרא פתח ולדא, מבני ישראל; ויהון משמשין קודמיי, ליוואי.  ג,יג ארי דילי, כל בוכרא--ביומא דקטלית כל בוכרא בארעא דמצריים אקדישית קודמיי כל בוכרא בישראל, מאנשא עד בעירא:  דילי יהון, אנא ה'.  {פ}

ג,יד ומליל ה' עם משה, במדברא דסיניי למימר.  ג,טו מני ית בני לוי, לבית אבהתהון לזרעייתהון:  כל דכורא מבר ירחא ולעילא, תמנינון.  ג,טז ומנא יתהון משה, על מימרא דה'--כמא דאתפקד.  ג,יז והוו אילין בני לוי, בשמהתהון--גרשון, וקהת ומררי.  ג,יח ואילין שמהת בני גרשון, לזרעייתהון--לבני, ושמעי.  ג,יט ובני קהת, לזרעייתהון--עמרם ויצהר, חברון ועוזיאל.  ג,כ ובני מררי, לזרעייתהון--מחלי ומושי; אילין אינון זרעיית לוי, לבית אבהתהון.  ג,כא לגרשון--זרעית לבני, וזרעית שמעי; אילין אינון, זרעיית גרשון.  ג,כב מנייניהון במניין כל דכורא, מבר ירחא ולעילא; מנייניהון, שבעא אלפין וחמיש מאה.  ג,כג זרעיית, גרשון, אחורי משכנא ישרון, מערבא.  ג,כד ורב בית בא, לבית גרשון, אליסף, בר לאל.  ג,כה ומטרת בני גרשון במשכן זמנא, משכנא ופרסא; חופאיה--ופרסא, דתרע משכן זמנא.  ג,כו וסרדי דרתא, וית פרסא דתרע דרתא, דעל משכנא ועל מדבחא, סחור סחור; וית, אטונוהי, לכול, פולחניה.  {ס}

ג,כז ולקהת, זרעית עמרם וזרעית יצהר, וזרעית חברון, וזרעית עוזיאל; אילין אינון, זרעיית קהת.  ג,כח במניין, כל דכורא, מבר ירחא, ולעילא--תמניא אלפין ושית מאה, נטרי מטרתא דקודשא.  ג,כט זרעיית בני קהת, ישרון, על שידא דמשכנא, דרומא.  ג,ל ורב בית בא, לזרעיית קהת, אליצפן, בר עוזיאל.  ג,לא ומטרתהון, ארונא ופתורא ומנרתא ומדבחיא, ומני קודשא, דישמשון בהון; ופרסא--וכול, פולחניה.  ג,לב ואמרכלא דממונא על רברבי ליוואי, אלעזר בר אהרון כהנא, מתחות ידוהי ממונן, נטרי מטרתא דקודשא.  ג,לג למררי--זרעית מחלי, וזרעית מושי; אילין אינון, זרעיית מררי.  ג,לד ומנייניהון במניין כל דכורא, מבר ירחא ולעילא--שיתא אלפין, ומאתן.  ג,לה ורב בית בא לזרעיית מררי, צוריאל בר אביחיל; על שידא דמשכנא ישרון, ציפונא.  ג,לו ודמסיר למיטר, בני מררי--דפי משכנא, ועברוהי ועמודוהי וסמכוהי; וכל מנוהי--וכול, פולחניה.  ג,לז ועמודי דרתא סחור סחור, וסמכיהון; וסיכיהון, ואטוניהון.  ג,לח ודשרן קודם משכנא קידומא קודם משכן זמנא מדנחא משה ואהרון ובנוהי, נטרין מטרת מקדשא, למטרת, בני ישראל; וחילוניי דיקרב, יתקטיל.  ג,לט כל מנייני ליוואי דמנא משה ואהרון, על מימרא דה'--לזרעייתהון:  כל דכורא מבר ירחא ולעילא, עסרין ותרין אלפין.  {ס}

ג,מ ואמר ה' למשה, מני כל בכוריא דכריא לבני ישראל, מבר ירחא, ולעילא; וקביל, ית חושבן שמהתהון.  ג,מא ותקריב ית ליוואי קודמיי אנא ה', חלף כל בוכרא בבני ישראל; וית, בעירא דליוואי, חלף כל בוכרא, בבעירא דבני ישראל.  ג,מב ומנא משה, כמא דפקיד ה' יתיה, ית כל בוכרא, בבני ישראל.  ג,מג והוו כל בכוריא דכוריא במניין שמהן, מבר ירחא ולעילא--למנייניהון:  עסרין ותרין אלפין, ומאתן ושבעין ותלתא.  {פ}

ג,מד ומליל ה', עם משה למימר.  ג,מה קריב ית ליוואי, חלף כל בוכרא בבני ישראל, וית בעירא דליוואי, חלף בעירהון; ויהון משמשין קודמיי ליוואי, אנא ה'.  ג,מו וית פורקן מאתן ושבעין ותלתא--דיתירין, על ליוואי, מבכוריא, דבני ישראל.  ג,מז ותיסב, חמיש חמיש סלעין--לגולגולתא:  בסלעי קודשא תיסב, עסרין מעין סלעא.  ג,מח ותיתין כספא, לאהרון ולבנוהי--פורקן, דיתירין בהון.  ג,מט ונסיב משה, ית כסף פורקנהון--מן, דיתירין, על, פריקי ליוואי.  ג,נ מן, בכוריא דבני ישראל--נסיב ית כספא:  אלף, ותלת מאה ושיתין וחמיש--סלעין בסלעי קודשא.  ג,נא ויהב משה ית כסף פריקיא, לאהרון ולבנוהי--על מימרא דה':  כמא דפקיד ה', ית משה.  {פ}

ד,א ומליל ה', עם משה ולאהרון למימר.  ד,ב קבילו, ית חושבן בני קהת, מגו, בני לוי--לזרעייתהון, לבית אבהתהון.  ד,ג מבר תלתין שנין ולעילא, ועד בר חמשין שנין--כל דאתי, לחילא, למעבד עבידתא, במשכן זמנא.  ד,ד דין פולחן בני קהת, במשכן זמנא--קודש, קודשיא.  ד,ה וייעול אהרון ובנוהי, במיטל משריתא, ויפרקון, ית פרוכתא דפרסא; ויכסון בה--ית, ארונא דסהדותא.  ד,ו וייתנון עלוהי, חופאה דמשך ססגונא, ויפרסון לבוש גמיר תכלא, מלעילא; וישוון, אריחוהי.  ד,ז ועל פתורא דלחים אפיא, יפרסון לבוש תכלא, וייתנון עלוהי ית מגיסיא וית בזיכיא וית מכילתא, וית קסוות ניסוכא; ולחמא תדירא, עלוהי יהי.  ד,ח ויפרסון עליהון, לבוש צבע זהורי, ויכסון יתיה, בחופאה דמשך ססגונא; וישוון, ית אריחוהי.  ד,ט וייסבון לבוש תכלא, ויכסון ית מנרתא דאנהורי וית בוצינהא, וית ציבתהא, וית מחתייתהא; וית כל מני שימושה, דישמשון לה בהון.  ד,י וייתנון יתה וית כל מנהא, לחופאה דמשך ססגונא; וייתנון, על אריחא.  ד,יא ועל מדבחא דדהבא, יפרסון לבוש תכלא, ויכסון יתיה, בחופאה דמשך ססגונא; וישוון, ית אריחוהי.  ד,יב וייסבון ית כל מני שימושא דישמשון בהון בקודשא, וייתנון ללבוש תכלא, ויכסון יתהון, בחופאה דמשך ססגונא; וייתנון, על אריחא.  ד,יג ויספון, ית קטמא דמדבחא; ויפרסון עלוהי, לבוש ארגוון.  ד,יד וייתנון עלוהי ית כל מנוהי דישמשון עלוהי בהון, ית מחתייתא וית צינורייתא וית מגרופייתא וית מזרקיא--כול, מני מדבחא; ויפרסון עלוהי, חופאה דמשך ססגונא--וישוון אריחוהי.  ד,טו וישיצי אהרון ובנוהי לכסאה ית קודשא וית כל מני קודשא, במיטל משריתא, ובתר כן ייעלון בני קהת למיטל, ולא יקרבון לקודשא ולא ימותון; אילין מטול בני קהת, במשכן זמנא.  ד,טז ודמסיר לאלעזר בר אהרון כהנא, משחא דאנהרותא וקטורת בוסמיא, ומנחתא תדירא, ומשחא דרבותא:  מסרת, כל משכנא וכל דביה, בקודשא, ובמנוהי.  {פ}

ד,יז ומליל ה', עם משה ולאהרון למימר.  ד,יח לא תשיצון, ית שיבט זרעיית קהת, מגו, ליוואי.  ד,יט ודא עבידו להון, וייחון ולא ימותון, במקרבהון, לקודש קודשיא:  אהרון ובנוהי, ייעלון, וימנון יתהון גבר גבר על פולחניה, ולמטוליה.  ד,כ ולא ייעלון למחזי כד מכסן ית מני קודשא, ולא ימותון.  {פ}

ד,כא ומליל ה', עם משה למימר.  ד,כב קביל, ית חושבן בני גרשון--אף אינון:  לבית אבהתהון, לזרעייתהון.  ד,כג מבר תלתין שנין ולעילא, עד בר חמשין שנין--תמני יתהון:  כל דאתי לחיילא חילא, למפלח פולחנא במשכן זמנא.  ד,כד דין פולחן, זרעיית גרשון--למפלח, ולמיטל.  ד,כה וייטלון ית יריעת משכנא, וית משכן זמנא, חופאיה, וחופאה דססגונא דעלוהי מלעילא; וית פרסא--דתרע, משכן זמנא.  ד,כו וית סרדי דרתא וית פרסא דמעלנא דתרע דרתא, דעל משכנא ועל מדבחא סחור סחור, וית אטוניהון, וית כל מני פולחנהון; וית כל דיתמסר להון, ויפלחון.  ד,כז על מימר אהרון ובנוהי יהי, כל פולחן בני גרשון, לכל מטולהון, ולכול פולחנהון; ותמנון עליהון במטרא, ית כל מטולהון.  ד,כח דין פולחן, זרעיית בני גרשון--במשכן זמנא; ומטרתהון--בידא דאיתמר, בר אהרון כהנא.  {ס}

ד,כט בני, מררי--לזרעייתהון לבית אבהתהון, תמני יתהון.  ד,ל מבר תלתין שנין ולעילא, ועד בר חמשין שנין--תמנינון:  כל דאתי, לחילא, למפלח, ית פולחן משכן זמנא.  ד,לא ודא מטרת מטולהון, לכל פולחנהון במשכן זמנא:  דפי, משכנא, ועברוהי, ועמודוהי וסמכוהי.  ד,לב ועמודי דרתא סחור סחור וסמכיהון, וסיכיהון ואטוניהון, לכל מניהון, ולכול פולחנהון; ובשמהן תמנון, ית מני מטרת מטולהון.  ד,לג דין פולחן, זרעיית בני מררי, לכל פולחנהון, במשכן זמנא--בידא, דאיתמר, בר אהרון, כהנא.  ד,לד ומנא משה ואהרון ורברבי כנשתא, ית בני קהת, לזרעייתהון, ולבית אבהתהון.  ד,לה מבר תלתין שנין ולעילא, ועד בר חמשין שנין--כל דאתי, לחילא, לפולחנא, במשכן זמנא.  ד,לו והוו מנייניהון, לזרעייתהון--תרין אלפין, שבע מאה וחמשין.  ד,לז אילין מנייני זרעיית קהת, כל דפלח במשכן זמנא, דמנא משה ואהרון, על מימרא דה' בידא דמשה.  {ס}

ד,לח ומנייני, בני גרשון, לזרעייתהון, ולבית אבהתהון.  ד,לט מבר תלתין שנין ולעילא, ועד בר חמשין שנין--כל דאתי, לחילא, לפולחנא, במשכן זמנא.  ד,מ והוו, מנייניהון, לזרעייתהון, לבית אבהתהון--תרין אלפין, ושית מאה ותלתין.  ד,מא אילין מנייני, זרעיית בני גרשון, כל דפלח, במשכן זמנא--דמנא משה ואהרון, על מימרא דה'.  ד,מב ומנייני, זרעיית בני מררי, לזרעייתהון, לבית אבהתהון.  ד,מג מבר תלתין שנין ולעילא, ועד בר חמשין שנין--כל דאתי, לחילא, לפולחנא, במשכן זמנא.  ד,מד והוו מנייניהון, לזרעייתהון--תלתא אלפין, ומאתן.  ד,מה אילין מנייני, זרעיית בני מררי, דמנא משה ואהרון, על מימרא דה' בידא דמשה.  ד,מו כל מנייניא דמנא משה ואהרון, ורברבי ישראל--ית ליוואי:  לזרעייתהון, ולבית אבהתהון.  ד,מז מבר תלתין שנין ולעילא, ועד בר חמשין שנין:  כל דאתי, למפלח פולחן פולחנא ופולחן מטול--במשכן זמנא.  ד,מח והוו, מנייניהון--תמניא אלפין, וחמיש מאה ותמנן.  ד,מט על מימרא דה' מנא יתהון, בידא דמשה--גבר גבר על פולחניה, ועל מטוליה; ומניינוהי, דפקיד ה' ית משה.  {פ}

ה,א ומליל ה', עם משה למימר.  ה,ב פקיד, ית בני ישראל, וישלחון מן משריתא, כל דסגיר וכל דדאיב; וכול, דמסאב לטמי נפשא.  ה,ג מדכר עד נוקבא תשלחון, למברא למשריתא תשלחונונון; ולא יסאבון ית משרייתהון, דשכינתי שריא ביניהון.  ה,ד ועבדו כן, בני ישראל, ושלחו יתהון, למברא למשריתא:  כמא דמליל ה' עם משה, כן עבדו בני ישראל.  {פ}

ה,ה ומליל ה', עם משה למימר.  ה,ו מליל, עם בני ישראל, גבר או איתא ארי יעבדון מכל חובי אנשא, לשקרא שקר קודם ה'; ויחוב, אנשא ההוא.  ה,ז ויוודון, ית חוביהון דעבדו, ויתיב ית חובתיה ברישיה, וחומשיה יוסיף עלוהי; וייתין, לדחייב ליה.  ה,ח ואם לית לגבר פריק, לאתבא חובתא ליה--חובתא דמתיב קודם ה', לכהנא:  בר, מדכר כיפוריא, דיכפר ביה, עלוהי.  ה,ט וכל אפרשותא לכל קודשיא דבני ישראל, דיקרבון לכהנא--דיליה יהי.  ה,י וגבר ית מעסר קודשוהי, דיליה יהי; גבר דייתין לכהנא, דיליה יהי.  {פ}

ה,יא ומליל ה', עם משה למימר.  ה,יב מליל עם בני ישראל, ותימר להון:  גבר גבר ארי תסטי איתתיה, ותשקר ביה שקר.  ה,יג וישכוב גבר יתה, שכבת זרעא, ויהי מכוסא מעיני בעלה, ומיטמרא והיא מסאבא; וסהיד לית בה, והיא לא אתאחדת.  ה,יד ויעבר עלוהי רוח קנאה ויקני ית איתתיה, והיא מסאבא; או עבר עלוהי רוח קנאה וקני ית איתתיה, והיא לא מסאבא.  ה,טו וייתי גוברא ית איתתיה, לוות כהנא, וייתי ית קורבנה עלה, חד מן עסרא בתלת סאין קמח סערין; לא יריק עלוהי משחא, ולא ייתין עלוהי לבונתא--ארי מנחת קנאתא הוא, מנחת דוכרנא מדכרת חובין.  ה,טז ויקריב יתה, כהנא; ויקימינה, קודם ה'.  ה,יז וייסב כהנא מי כיור, במן דחסף; ומן עפרא, דיהי באיסודי משכנא, ייסב כהנא, וייתין למיא.  ה,יח ויקים כהנא ית איתתא, קודם ה', ויפרע ית רישא דאיתתא, וייתין על ידהא ית מנחת דוכרנא מנחת קנאתא היא; ובידא דכהנא יהון, מיא מריריא מלטטיא.  ה,יט ויומי יתה כהנא, ויימר לאיתתא אם לא שכיב גבר יתיך, ואם לא סטית לאסתאבא, בר מבעליך--הוי זכאה, ממיא מריריא מלטטיא האילין.  ה,כ ואת, ארי סטית בר מבעליך--וארי אסתאבת; ויהב גבר ביך ית שכובתיה, בר מבעליך.  ה,כא ויומי כהנא ית איתתא, במומתא דלווטא, ויימר כהנא לאיתתא, ייתין ה' יתיך ללווט ולמומי בגו עמיך--בדייתין ה' ית ירכיך מסיא, וית מעכי נפיחין.  ה,כב וייעלון מיא מלטטיא האילין, במעכי, לאפחא מעין, ולאמסאה יירך; ותימר איתתא, אמן אמן.  ה,כג ויכתוב ית לווטיא האילין, כהנא--בספרא; וימחוק, למיא מריריא.  ה,כד וישקי, ית איתתא, ית מיא מריריא, מלטטיא; וייעלון בה מיא מלטטיא, למרירו.  ה,כה וייסב כהנא מידא דאיתתא, ית מנחת קנאתא; וירים ית מנחתא קודם ה', ויקריב יתה למדבחא.  ה,כו ויקמוץ כהנא מן מנחתא ית אדכרתה, ויסיק למדבחא; ובתר כן ישקי ית איתתא, ית מיא.  ה,כז וישקינה ית מיא, ותהי אם אסתאבת ושקרת שקר בבעלה--וייעלון בה מיא מלטטיא ללווט, וייפחון מעהא ותתמסי ירכה; ותהי איתתא ללווטא, בגו עמה.  ה,כח ואם לא אסתאבת איתתא, ודכיא היא--ותיפוק זכאה, ותעדי עידוי.  ה,כט דא אורייתא, דקנאתא, דתסטי איתתא בר מבעלה, ותסתאב.  ה,ל או גבר, דתעבר עלוהי רוח קנאה--ויקני ית איתתיה; ויקים ית איתתא, קודם ה', ויעביד לה כהנא, ית כל אורייתא הדא.  ה,לא ויהי זכא גוברא, מחובין; ואיתתא ההיא, תקביל ית חובה.  {פ}

ו,א ומליל ה', עם משה למימר.  ו,ב מליל עם בני ישראל, ותימר להון:  גבר או איתא, ארי יפריש למידר נדר נזירו--למיזר, קודם ה'.  ו,ג מחמר חדת ועתיק ייזר, חל דחמר חדת וחל דחמר עתיק לא ישתי; וכל מתרות ענבין לא ישתי, וענבין רטיבין ויבישין לא ייכול.  ו,ד כול, יומי נזריה:  מכול דיתעביד מגופנא דחמרא, מפורצנין ועד עיצורין--לא ייכול.  ו,ה כל יומי נדר נזריה, מספר לא יעבר על רישיה:  עד משלם יומיא דנזיר קודם ה', קדיש יהי--ירבי פירוע, סער רישיה.  ו,ו כל יומין דנזיר, קודם ה', על נפשא דמיתא, לא ייעול.  ו,ז לאבוהי ולאימיה, לאחוהי ולאחתיה--לא יסתאב להון, במותהון:  ארי נזרא דאלהיה, על רישיה.  ו,ח כול, יומי נזריה, קדיש הוא, קודם ה'.  ו,ט וארי ימות מיתא עלוהי בתכיף שלו, ויסאיב ריש נזריה--ויגלח רישיה ביומא דדכותיה, ביומא שביעאה יגלחיניה.  ו,י וביומא תמינאה, ייתי תרין שפנינין, או תרין, בני יונה:  לוות כהנא--לתרע, משכן זמנא.  ו,יא ויעביד כהנא, חד לחטאתא וחד לעלתא, ויכפר עלוהי, מדחב על מיתא; ויקדיש ית רישיה, ביומא ההוא.  ו,יב וייזר קודם ה' ית יומי נזריה, וייתי אימר בר שתיה לאשמא; ויומיא קדמאי יבטלון, ארי אסתאב נזריה.  ו,יג ודא אורייתא, דנזירא:  ביום, משלם יומי נזריה, ייתי יתיה, לתרע משכן זמנא.  ו,יד ויקריב ית קורבניה קודם ה' אימר בר שתיה שלים חד, לעלתא, ואימרתא חדא בת שתה שלמתא, לחטאתא; ודכר חד שלים, לנכסת קודשיא.  ו,טו וסל פטיר, סולת גריצן דפילן במשח, ואספוגין פטירין, דמשיחין במשח; ומנחתהון, ונסכיהון.  ו,טז ויקריב כהנא, קודם ה'; ויעביד ית חטאתיה, וית עלתיה.  ו,יז וית דכרא יעביד נכסת קודשיא, קודם ה', על, סלא דפטיריא; ויעביד, כהנא, ית מנחתיה, וית נסכיה.  ו,יח ויגלח נזירא, בתרע משכן זמנא--ית ריש נזריה; וייסב, ית סער ריש נזריה, וייתין על אישתא, דתחות דודא דנכסת קודשיא.  ו,יט וייסב כהנא ית דרעא בשילא, מן דכרא, וגריצתא פטירתא חדא מן סלא, ואספוג פטיר חד; וייתין על ידי נזירא, בתר דיגלח ית נזריה.  ו,כ וירים יתהון כהנא ארמא, קודם ה'--קודשא הוא לכהנא, על חדיא דארמותא ועל שקא דאפרשותא; ובתר כן ישתי נזירא, חמרא.  ו,כא דא אורייתא דנזירא, דיידר, קורבניה קודם ה' על נזריה, בר מדתדביק ידיה; כפום נדריה, דיידר--כן יעביד, על אורייתא דנזריה.  {פ}

ו,כב ומליל ה', עם משה למימר.  ו,כג מליל עם אהרון ועם בנוהי למימר, כדין תברכון ית בני ישראל:  כד תימרון, להון.  {ס}

ו,כד יברכינך ה', וייטרינך.  {ס}

ו,כה ינהר ה' שכינתיה לוותך, וירחים יתך.  {ס}

ו,כו ייסב ה' אפוהי לוותך, וישווי לך שלם.  {ס}

ו,כז וישוון ית ברכת שמי, על בני ישראל; ואנא, אבריכינון.  {ס}

ז,א והוה ביומא דשיצי משה לאקמא ית משכנא, ורבי יתיה וקדיש יתיה וית כל מנוהי, וית מדבחא, וית כל מנוהי; ורבינון, וקדיש יתהון.  ז,ב וקריבו רברבי ישראל, רישי בית אבהתהון:  אינון רברבי שבטיא, אינון דקיימין על מנייניא.  ז,ג ואיתיאו ית קורבנהון לקדם ה', שית עגלן כד מחפיין ותרי עסר תורין--עגלתא על תרין רברביא, ותורא לחד; וקריבו יתהון, לקדם משכנא.  ז,ד ואמר ה', למשה למימר.  ז,ה קביל, מינהון, ויהון, למפלח ית פולחן משכן זמנא; ותיתין יתהון לליוואי, גבר כמיסת פולחניה.  ז,ו ונסיב משה, ית עגלתא וית תורי; ויהב יתהון, לליוואי.  ז,ז ית תרתין עגלן, וית ארבעא תורין--יהב, לבני גרשון:  כמיסת, פולחנהון.  ז,ח וית ארבע עגלן, וית תמניא תורין--יהב, לבני מררי:  כמיסת, פולחנהון, בידא דאיתמר, בר אהרון כהנא.  ז,ט ולבני קהת, לא יהב:  ארי פולחן קודשא עליהון, בכתפא נטלין.  ז,י וקריבו רברביא, ית חנוכת מדבחא, ביומא, דרביאו יתיה; וקריבו רברביא ית קורבנהון, לקדם מדבחא.  ז,יא ואמר ה', למשה:  רבא חד ליומא, רבא חד ליומא, יקרבון ית קורבנהון, לחנוכת מדבחא.  {ס}

ז,יב והוה, דמקריב ביומא קדמאה--ית קורבניה:  נחשון בר עמינדב, לשבטא דיהודה.  ז,יג וקורבניה מגיסתא דכסף חדא, מאה ותלתין סלעין הוי מתקלה, מזרקא חד דכספא, מתקליה שבעין סלעין בסלעי קודשא; תרוויהון מלן, סולתא דפילא במשח--למנחתא.  ז,יד בזיכא חדא מתקלה עסר סלעין היא דדהב, מליא קטורת בוסמיא.  ז,טו תור חד בר תורי, דכר חד אימר חד בר שתיה--לעלתא.  ז,טז צפיר בר עיזין חד, לחטאתא.  ז,יז ולנכסת קודשיא, תורי תרין, דכרי חמשא גדי חמשא, אימרין בני שנא חמשא:  דין קורבנא דנחשון, בר עמינדב.  {פ}

ז,יח ביומא, תניינא, קריב, נתנאל בר צוער--רב, שבטא דיששכר.  ז,יט קריב ית קורבניה מגיסתא דכסף חדא, מאה ותלתין סלעין הוי מתקלה, מזרקא חד דכספא, מתקליה שבעין סלעין בסלעי קודשא; תרוויהון מלן, סולתא דפילא במשח--למנחתא.  ז,כ בזיכא חדא מתקלה עסר סלעין היא דדהב, מליא קטורת בוסמיא.  ז,כא תור חד בר תורי, דכר חד אימר חד בר שתיה--לעלתא.  ז,כב צפיר בר עיזין חד, לחטאתא.  ז,כג ולנכסת קודשיא, תורי תרין, דכרי חמשא גדי חמשא, אימרין בני שנא חמשא:  דין קורבנא דנתנאל, בר צוער.  {פ}

ז,כד ביומא, תליתאה, רבא, לבני זבולון--אליאב, בר חילון.  ז,כה קורבניה מגיסתא דכסף חדא, מאה ותלתין סלעין הוי מתקלה, מזרקא חד דכספא, מתקליה שבעין סלעין בסלעי קודשא; תרוויהון מלן, סולתא דפילא במשח--למנחתא.  ז,כו בזיכא חדא מתקלה עסר סלעין היא דדהב, מליא קטורת בוסמיא.  ז,כז תור חד בר תורי, דכר חד אימר חד בר שתיה--לעלתא.  ז,כח צפיר בר עיזין חד, לחטאתא.  ז,כט ולנכסת קודשיא, תורי תרין, דכרי חמשא גדי חמשא, אימרין בני שנא חמשא:  דין קורבנא דאליאב, בר חילון.  {פ}

ז,ל ביומא, רביעאה, רבא, לבני ראובן--אליצור, בר שדיאור.  ז,לא קורבניה מגיסתא דכסף חדא, מאה ותלתין סלעין הוי מתקלה, מזרקא חד דכספא, מתקליה שבעין סלעין בסלעי קודשא; תרוויהון מלן, סולתא דפילא במשח--למנחתא.  ז,לב בזיכא חדא מתקלה עסר סלעין היא דדהב, מליא קטורת בוסמיא.  ז,לג תור חד בר תורי, דכר חד אימר חד בר שתיה--לעלתא.  ז,לד צפיר בר עיזין חד, לחטאתא.  ז,לה ולנכסת קודשיא, תורי תרין, דכרי חמשא גדי חמשא, אימרין בני שנא חמשא:  דין קורבנא דאליצור, בר שדיאור.  {פ}

ז,לו ביומא, חמישאה, רבא, לבני שמעון--שלומיאל, בר צורישדיי.  ז,לז קורבניה מגיסתא דכסף חדא, מאה ותלתין סלעין הוי מתקלה, מזרקא חד דכספא, מתקליה שבעין סלעין בסלעי קודשא; תרוויהון מלן, סולתא דפילא במשח--למנחתא.  ז,לח בזיכא חדא מתקלה עסר סלעין היא דדהב, מליא קטורת בוסמיא.  ז,לט תור חד בר תורי, דכר חד אימר חד בר שתיה--לעלתא.  ז,מ צפיר בר עיזין חד, לחטאתא.  ז,מא ולנכסת קודשיא, תורי תרין, דכרי חמשא גדי חמשא, אימרין בני שנא חמשא:  דין קורבנא דשלומיאל, בר צורישדיי.  {פ}

ז,מב ביומא, שתיתאה, רבא, לבני גד--אליסף, בר דעואל.  ז,מג קורבניה מגיסתא דכסף חדא, מאה ותלתין סלעין הוי מתקלה, מזרקא חד דכספא, מתקליה שבעין סלעין בסלעי קודשא; תרוויהון מלן, סולתא דפילא במשח--למנחתא.  ז,מד בזיכא חדא מתקלה עסר סלעין היא דדהב, מליא קטורת בוסמיא.  ז,מה תור חד בר תורי, דכר חד אימר חד בר שתיה--לעלתא.  ז,מו צפיר בר עיזין חד, לחטאתא.  ז,מז ולנכסת קודשיא, תורי תרין, דכרי חמשא גדי חמשא, אימרין בני שנא חמשא:  דין קורבנא דאליסף, בר דעואל.  {פ}

ז,מח ביומא, שביעאה, רבא, לבני אפריים--אלישמע, בר עמיהוד.  ז,מט קורבניה מגיסתא דכסף חדא, מאה ותלתין סלעין הוי מתקלה, מזרקא חד דכספא, מתקליה שבעין סלעין בסלעי קודשא; תרוויהון מלן, סולתא דפילא במשח--למנחתא.  ז,נ בזיכא חדא מתקלה עסר סלעין היא דדהב, מליא קטורת בוסמיא.  ז,נא תור חד בר תורי, דכר חד אימר חד בר שתיה--לעלתא.  ז,נב צפיר בר עיזין חד, לחטאתא.  ז,נג ולנכסת קודשיא, תורי תרין, דכרי חמשא גדי חמשא, אימרין בני שנא חמשא:  דין קורבנא דאלישמע, בר עמיהוד.  {פ}

ז,נד ביומא, תמינאה, רבא, לבני מנשה--גמליאל, בר פדהצור.  ז,נה קורבניה מגיסתא דכסף חדא, מאה ותלתין סלעין הוי מתקלה, מזרקא חד דכספא, מתקליה שבעין סלעין בסלעי קודשא; תרוויהון מלן, סולתא דפילא במשח--למנחתא.  ז,נו בזיכא חדא מתקלה עסר סלעין היא דדהב, מליא קטורת בוסמיא.  ז,נז תור חד בר תורי, דכר חד אימר חד בר שתיה--לעלתא.  ז,נח צפיר בר עיזין חד, לחטאתא.  ז,נט ולנכסת קודשיא, תורי תרין, דכרי חמשא גדי חמשא, אימרין בני שנא חמשא:  דין קורבנא דגמליאל, בר פדהצור.  {פ}

ז,ס ביומא, תשיעאה, רבא, לבני בנימין--אבידן, בר גדעוני.  ז,סא קורבניה מגיסתא דכסף חדא, מאה ותלתין סלעין הוי מתקלה, מזרקא חד דכספא, מתקליה שבעין סלעין בסלעי קודשא; תרוויהון מלן, סולתא דפילא במשח--למנחתא.  ז,סב בזיכא חדא מתקלה עסר סלעין היא דדהב, מליא קטורת בוסמיא.  ז,סג תור חד בר תורי, דכר חד אימר חד בר שתיה--לעלתא.  ז,סד צפיר בר עיזין חד, לחטאתא.  ז,סה ולנכסת קודשיא, תורי תרין, דכרי חמשא גדי חמשא, אימרין בני שנא חמשא:  דין קורבנא דאבידן, בר גדעוני.  {פ}

ז,סו ביומא, עסיראה, רבא, לבני דן--אחיעזר, בר עמישדיי.  ז,סז קורבניה מגיסתא דכסף חדא, מאה ותלתין סלעין הוי מתקלה, מזרקא חד דכספא, מתקליה שבעין סלעין בסלעי קודשא; תרוויהון מלן, סולתא דפילא במשח--למנחתא.  ז,סח בזיכא חדא מתקלה עסר סלעין היא דדהב, מליא קטורת בוסמיא.  ז,סט תור חד בר תורי, דכר חד אימר חד בר שתיה--לעלתא.  ז,ע צפיר בר עיזין חד, לחטאתא.  ז,עא ולנכסת קודשיא, תורי תרין, דכרי חמשא גדי חמשא, אימרין בני שנא חמשא:  דין קורבנא דאחיעזר, בר עמישדיי.  {פ}

ז,עב ביום חד עסר יומין, רבא לבני אשר--פגעיאל, בר עוכרן.  ז,עג קורבניה מגיסתא דכסף חדא, מאה ותלתין סלעין הוי מתקלה, מזרקא חד דכספא, מתקליה שבעין סלעין בסלעי קודשא; תרוויהון מלן, סולתא דפילא במשח--למנחתא.  ז,עד בזיכא חדא מתקלה עסר סלעין היא דדהב, מליא קטורת בוסמיא.  ז,עה תור חד בר תורי, דכר חד אימר חד בר שתיה--לעלתא.  ז,עו צפיר בר עיזין חד, לחטאתא.  ז,עז ולנכסת קודשיא, תורי תרין, דכרי חמשא גדי חמשא, אימרין בני שנא חמשא:  דין קורבנא דפגעיאל, בר עוכרן.  {פ}

ז,עח ביום תרי עסר יומין, רבא לבני נפתלי--אחירע, בר עינן.  ז,עט קורבניה מגיסתא דכסף חדא, מאה ותלתין סלעין הוי מתקלה, מזרקא חד דכספא, מתקליה שבעין סלעין בסלעי קודשא; תרוויהון מלן, סולתא דפילא במשח--למנחתא.  ז,פ בזיכא חדא מתקלה עסר סלעין היא דדהב, מליא קטורת בוסמיא.  ז,פא תור חד בר תורי, דכר חד אימר חד בר שתיה--לעלתא.  ז,פב צפיר בר עיזין חד, לחטאתא.  ז,פג ולנכסת קודשיא, תורי תרין, דכרי חמשא גדי חמשא, אימרין בני שנא חמשא:  דין קורבנא דאחירע, בר עינן.  {פ}

ז,פד דא חנוכת מדבחא, ביומא דרביאו יתיה, מן, רברבי ישראל:  מגיסי כספא תרתא עסרי, מזרקי כספא תרי עסר, בזיכי דדהבא, תרתא עסרי.  ז,פה מאה ותלתין סלעין, הוי מתקלה דמגיסתא חדא דכספא, ושבעין, דמזרקא חד; כול כסף מניא, תרין אלפין וארבע מאה בסלעי קודשא.  ז,פו בזיכי דדהבא תרתא עסרי מליין קטורת בוסמיא, מתקל עסר סלעין הוי מתקלה דבזיכא בסלעי קודשא; כל דהב בזיכיא, מאה ועסרין.  ז,פז כל תורי לעלתא תרי עסר תורין, דכרין תרי עסר אימרין בני שנא תרי עסר--ומנחתהון; וצפירי בני עיזי תרי עסר, לחטאתא.  ז,פח וכול תורי לנכסת קודשיא, עסרין וארבעא תורין, דכרין שיתין גדי שיתין, אימרין בני שנא שיתין:  דא חנוכת מדבחא, בתר דרביאו יתיה.  ז,פט וכד עליל משה למשכן זמנא, למללא עימיה, ושמע ית קלא דמתמלל עימיה מעילווי כפורתא דעל ארונא דסהדותא, מבין תרין כרוביא; ומתמלל, עימיה.  {פ}

ח,א ומליל ה', עם משה למימר.  ח,ב מליל, עם אהרון, ותימר, ליה:  באדלקותך, ית בוציניא, לוקביל אפי מנרתא, יהון מנהרין שבעא בוציניא.  ח,ג ועבד כן, אהרון--לוקביל אפי מנרתא, אדליק בוצינהא:  כמא דפקיד ה', ית משה.  ח,ד ודין עובד מנרתא נגידא דהב, עד שידה עד שושנה נגידא היא:  כחזווא, דאחזי ה' ית משה--כן עבד, ית מנרתא.  {פ}

ח,ה ומליל ה', עם משה למימר.  ח,ו קריב, ית ליוואי, מגו, בני ישראל; ותדכי, יתהון.  ח,ז וכדין תעביד להון לדכואיהון, אדי עליהון מיא דחטאתא; ויעברון מספר על כל בסרהון, ויחוורון לבושיהון וידכון.  ח,ח וייסבון, תור בר תורי, ומנחתיה, סולתא דפילא במשח; ותור תניין בר תורי, תיסב לחטאתא.  ח,ט ותקריב, ית ליוואי, קודם, משכן זמנא; ותכנוש--ית כל כנשתא, דבני ישראל.  ח,י ותקריב ית ליוואי, קודם ה'; ויסמכון בני ישראל ית ידיהון, על ליוואי.  ח,יא וירים אהרון ית ליוואי ארמא קודם ה', מן בני ישראל; ויהון, למפלח ית פולחנא דה'.  ח,יב וליוואי יסמכון ית ידיהון, על ריש תוריא; ועביד ית חד חטאתא וית חד עלתא, קודם ה', לכפרא, על ליוואי.  ח,יג ותקים, ית ליוואי, קודם אהרון, וקדם בנוהי; ותרים יתהון ארמא, קודם ה'.  ח,יד ותפריש, ית ליוואי, מגו, בני ישראל; ויהון משמשין קודמיי, ליוואי.  ח,טו ובתר כן ייעלון ליוואי, למפלח ית משכן זמנא; ותדכי יתהון, ותרים יתהון ארמא.  ח,טז ארי אפרשא מפרשין אינון קודמיי, מגו בני ישראל:  חלף פתח כל ולדא בוכרא כולא, מבני ישראל--קריבית יתהון, קודמיי.  ח,יז ארי דילי כל בוכרא בבני ישראל, באנשא ובבעירא:  ביומא, דקטלית כל בוכרא בארעא דמצריים, אקדישית יתהון, קודמיי.  ח,יח וקריבית, ית ליוואי, חלף כל בוכרא, בבני ישראל.  ח,יט ויהבית ית ליוואי מסירין לאהרון ולבנוהי, מגו בני ישראל, למפלח ית פולחן בני ישראל במשכן זמנא, ולכפרא על בני ישראל; ולא יהי בבני ישראל, מותא, במקרב בני ישראל, לקודשא.  ח,כ ועבד משה ואהרון וכל כנשתא דבני ישראל, לליוואי:  ככול דפקיד ה' ית משה, לליוואי--כן עבדו להון, בני ישראל.  ח,כא ואידכיאו ליוואי, וחוורו לבושיהון, וארים אהרון יתהון ארמא, קודם ה'; וכפר עליהון אהרון, לדכואיהון.  ח,כב ובתר כן עלו ליוואי, למפלח ית פולחנהון במשכן זמנא, קודם אהרון, וקדם בנוהי:  כמא דפקיד ה' ית משה על ליוואי, כן עבדו להון.  {ס}

ח,כג ומליל ה', עם משה למימר.  ח,כד דא, דלליוואי:  מבר עסרין וחמיש שנין, ולעילא, ייתי לחיילא חילא, בפולחן משכן זמנא.  ח,כה ומבר חמשין שנין, יתוב מחיל פולחנא; ולא יפלח, עוד.  ח,כו וישמיש עם אחוהי במשכן זמנא, למיטר מטרא, ופולחנא, לא יפלח; כדין תעביד לליוואי, במטרתהון.  {פ}

ט,א ומליל ה' עם משה במדברא דסיניי בשתא תנייתא למיפקהון מארעא דמצריים, בירחא קדמאה--למימר.  ט,ב ויעבדון בני ישראל ית פסחא, בזמניה.  ט,ג בארבעת עסרא יומא בירחא הדין בין שמשיא, תעבדון יתיה--זמניה; ככל גזירתיה וככל דחזי ליה, תעבדון יתיה.  ט,ד ומליל משה עם בני ישראל, למעבד פסחא.  ט,ה ועבדו ית פסחא בניסן בארבעת עסרא יומא לירחא, בין שמשיא--במדברא דסיניי:  ככול דפקיד ה', ית משה--כן עבדו, בני ישראל.  ט,ו והוו גובריא, דהוו מסאבין לטמי נפשא דאנשא, ולא יכילו למעבד פסחא, ביומא ההוא; וקריבו קודם משה, וקדם אהרון--ביומא ההוא.  ט,ז ואמרו גובריא האינון, ליה, אנחנא מסאבין, לטמי נפשא דאנשא; למא נתמנע, בדיל דלא לקרבא ית קורבנא דה' בזמניה, בגו, בני ישראל.  ט,ח ואמר להון, משה:  אוריכו עד דאשמע, מא דאתפקד מן קודם ה' על דילכון.  {פ}

ט,ט ומליל ה', עם משה למימר.  ט,י מליל עם בני ישראל, למימר:  גבר גבר ארי יהי מסאב לטמי נפשא דאנשא או באורח רחיקא לכון, או לדריכון, ויעביד פסחא, קודם ה'.  ט,יא בירחא תניינא בארבעת עסרא יומא, בין שמשיא--יעבדון יתיה:  על פטיר ומררין, ייכלוניה.  ט,יב לא ישארון מיניה עד צפרא, וגרמא לא יתברון ביה; ככל גזירת פסחא, יעבדון יתיה.  ט,יג וגוברא דהוא דכי ובאורח לא הוה, ויתמנע למעבד פסחא--וישתיצי אנשא ההוא, מעמיה:  ארי קורבנא דה', לא קריב בזמניה--חוביה יקביל, גוברא ההוא.  ט,יד וארי יתגייר עימכון גיורא, ויעביד פסחא קודם ה'--כגזירת פסחא וכדחזי ליה, כן יעביד:  קיימא חד יהי לכון, ולגיוריא וליציביא דארעא.  {ס}

ט,טו וביומא, דאיתקם משכנא, חפא עננא ית משכנא, למשכנא דסהדותא; וברמשא הוי על משכנא, כחיזו אישתא--עד צפרא.  ט,טז כן הוי תדירא, עננא חפי ליה; וחיזו אישתא, בליליא.  ט,יז ולפום אסתלקות עננא, מעילווי משכנא--ובתר כן, נטלין בני ישראל; ובאתר, דשרי תמן עננא--תמן שרן, בני ישראל.  ט,יח על מימרא דה', נטלין בני ישראל, ועל מימרא דה', שרן:  כל יומין, דשרי עננא על משכנא--שרן.  ט,יט ובאורכות עננא על משכנא, יומין סגיאין--וייטרון בני ישראל ית מטרת מימרא דה', ולא נטלין.  ט,כ ואית דהוי עננא, יומין דמניין--על משכנא; על מימרא דה' שרן, ועל מימרא דה' נטלין.  ט,כא ואית דהוי עננא, מרמשא עד צפרא, ומסתלק עננא בצפרא, ונטלין; או יימם ולילי, ומסתלק עננא ונטלין.  ט,כב או תרין יומין או ירחא או עידן בעידן, באורכות עננא על משכנא למשרי עלוהי, שרן בני ישראל, ולא נטלין; ובאסתלקותיה, נטלין.  ט,כג על מימרא דה' שרן, ועל מימרא דה' נטלין:  ית מטרת מימרא דה' נטרין, על מימרא דה' בידא דמשה.  {פ}

י,א ומליל ה', עם משה למימר.  י,ב עביד לך, תרתין חצוצרן דכסף--נגיד, תעביד יתהון; ויהויין לך לערעא כנשתא, ולאטלא ית משרייתא.  י,ג ויתקעון, בהון--ויזדמנון לוותך כל כנשתא, לתרע משכן זמנא.  י,ד ואם בחדא, יתקעון--ויזדמנון לוותך רברביא, רישי אלפיא דישראל.  י,ה ותתקעון, יבבתא--וייטלון, משרייתא, דשרן, קידומא.  י,ו ותתקעון יבבתא, תניינות--וייטלון משרייתא, דשרן דרומא; יבבתא יתקעון, למטלניהון.  י,ז ובמכנש, ית קהלא--תתקעון, ולא תייבבון.  י,ח ובני אהרון כהניא, יתקעון בחצוצרתא; ויהון לכון לקיים עלם, לדריכון.  י,ט וארי תיעלון לאגחא קרבא בארעכון, על מעיקי דמעיקין לכון--ותייבבון, בחצוצרתא; וייעול דוכרנכון לטבא, קודם ה' אלהכון, ותתפרקון, מסנאיכון.  י,י וביום חדוותכון ובמועדיכון, וברישי ירחיכון--ותתקעון בחצוצרתא על עלוותכון, ועל נכסת קודשיכון; ויהון לכון לדוכרנא קודם אלהכון, אנא ה' אלהכון.  {פ}

י,יא והוה בשתא תנייתא, בירחא תניינא--בעסרין בירחא; אסתלק, עננא, מעילווי, משכנא דסהדותא.  י,יב ונטלו בני ישראל למטלניהון, ממדברא דסיניי; ושרא עננא, במדברא דפארן.  י,יג ונטלו, בקדמיתא, על מימרא דה', בידא דמשה.  י,יד ונטיל טיקס משרית בני יהודה, בקדמיתא--לחיליהון; ועל חיליה--נחשון, בר עמינדב.  י,טו ועל חילא--דשבטא, דבני יששכר:  נתנאל, בר צוער.  י,טז ועל חילא--דשבטא, דבני זבולון:  אליאב, בר חילון.  י,יז ומתפרק, משכנא; ונטלין בני גרשון ובני מררי, נטלי משכנא.  י,יח ונטיל, טיקס משרית ראובן--לחיליהון; ועל חיליה--אליצור, בר שדיאור.  י,יט ועל חילא--דשבטא, דבני שמעון:  שלומיאל, בר צורישדיי.  י,כ ועל חילא, דשבטא דבני גד:  אליסף, בר דעואל.  י,כא ונטלין, בני קהת, נטלי, מקדשא; ומקימין ית משכנא, עד מיתיהון.  י,כב ונטיל, טיקס משרית בני אפריים--לחיליהון; ועל חיליה--אלישמע, בר עמיהוד.  י,כג ועל חילא--דשבטא, דבני מנשה:  גמליאל, בר פדהצור.  י,כד ועל חילא--דשבטא, דבני בנימין:  אבידן, בר גדעוני.  י,כה ונטיל, טיקס משרית בני דן--מכניש לכל משרייתא, לחיליהון; ועל חיליה--אחיעזר, בר עמישדיי.  י,כו ועל חילא--דשבטא, דבני אשר:  פגעיאל, בר עוכרן.  י,כז ועל חילא--דשבטא, דבני נפתלי:  אחירע, בר עינן.  י,כח אילין מטלני בני ישראל, לחיליהון; ונטלו.  {ס}

י,כט ואמר משה, לחובב בר רעואל מדיינאה חמוהי דמשה, נטלין אנחנא לאתרא דאמר ה', יתיה אתין לכון; איתא עימנא ונוטיב לך, ארי ה' מליל לאיתאה טבתא על ישראל.  י,ל ואמר ליה, לא איזיל:  אלהין לארעי ולילדותי, איזיל.  י,לא ואמר, לא כען תשבוק יתנא:  ארי על כן ידעתא, כד הווינא שרן במדברא, וגבורן דאתעבידא לנא, חזיתא בעינך.  י,לב ויהי, ארי תיזיל עימנא:  ויהי טבא ההוא, דיוטיב ה' עימנא--ונוטיב לך.  י,לג ונטלו מטורא דאתגלי עלוהי יקרא דה', מהלך תלתא יומין; וארון קיימא דה' נטיל קודמיהון, מהלך תלתא יומין, לאתקנא להון, אתר בית משרי.  י,לד וענן יקרא דה' מטל עילוויהון, ביממא, במיטלהון, מן משריתא.  {ס}  ]  {ס}

י,לה והוה במיטל ארונא, ואמר משה:  אתגלי ה', ויתבדרון סנאך, ויערקון בעלי דבבך, מן קודמך.  י,לו ובמשרוהי, אמר:  תוב ה', שרי ביקרך בגו ריבוות אלפיא דישראל.  {ס}  ]  {פ}

יא,א והוה עמא כד מסתקפין, ביש קודם ה'; ושמיע קודם ה', ותקיף רוגזיה, ודליקת בהון אישתא מן קודם ה', ושיציאת בסייפי משריתא.  יא,ב וצווח עמא, על משה; וצלי משה קודם ה', ואשתקעת אישתא.  יא,ג וקרא שמיה דאתרא ההוא, דליקתא:  ארי דליקת בהון, אישתא מן קודם ה'.  יא,ד ורברבין דביניהון, שאילו שאילתא; ותבו ובכו, אף בני ישראל, ואמרו, מן יוכיליננא בסרא.  יא,ה דכירין אנחנא, ית נוניא, דהווינא אכלין במצריים, מגן; ית בוציניא, וית אבטיחיא, וכרתי ובוצלי, ותומי.  יא,ו וכען נפשנא תאיבא, לית כול מידעם--אלהין, למנא עיננא.  יא,ז ומנא, כבר זרע גידא הוא; וחזוויה, כחיזו בדולחא.  יא,ח שייטין עמא ולקטין דצבי טחין ברחיא, ודצבי דאיך במדוכתא, ומבשלין ליה בקדרא, ועבדין יתיה גריצן; והוי טעמיה, כטעים דליש במשחא.  יא,ט וכד נחית טלא על משריתא, בליליא, נחית מנא, עלוהי.  יא,י ושמע משה ית עמא, בכן לזרעייתהון--גבר, בתרע משכניה; ותקיף רוגזא דה' לחדא, ובעיני משה ביש.  יא,יא ואמר משה קודם ה', למא אבאישתא לעבדך, ולמא לא אשכחית רחמין, קודמך:  לשוואה, ית מטול כל עמא הדין--עליי.  יא,יב האב אנא, לכל עמא הדין--אם בניי, אינון:  דאמרת לי סוברהי בתוקפך, כמא דמסובר תורביינא ית ינקא, על ארעא, דקיימתא לאבהתוהי.  יא,יג מנן לי בסרא, למיתן לכל עמא הדין:  ארי בכן עליי למימר, הב לנא בסרא וניכול.  יא,יד לית אנא יכיל בלחודיי, לסוברא ית כל עמא הדין:  ארי יקיר, מיני.  יא,טו ואם כדין את עביד לי, קטולני כען מקטול--אם אשכחית רחמין, קודמך; ולא אחזי, בבשתי.  {פ}

יא,טז ואמר ה' למשה, כנוש קודמיי שבעין גוברא מסבי ישראל, דידעתא, ארי אינון סבי עמא וסרכוהי; ותדבר יתהון למשכן זמנא, ויתעתדון תמן עימך.  יא,יז ואתגלי, ואמליל עימך תמן, וארבי מן רוחא דעלך, ואשווי עליהון; ויסוברון עימך במטול עמא, ולא תסובר את בלחודך.  יא,יח ולעמא תימר אזדמנו למחר, ותיכלון בסרא--ארי בכיתון קודם ה' למימר מן יוכיליננה בסרא, ארי טב לנא במצריים; וייתין ה' לכון בסרא, ותיכלון.  יא,יט לא יומא חד תיכלון, ולא תרין יומין; ולא חמשא יומין, ולא עסרא יומין, ולא, עסרין יומין.  יא,כ עד ירח יומין, עד דתקוצון ביה, ויהי לכון, לתקלא:  חלף, דקצתון במימרא דה' דשכינתיה שריא ביניכון, ובכיתון קודמוהי למימר, למא דנן נפקנא ממצריים.  יא,כא ואמר, משה, שית מאה אלפין גוברא רגלאה, עמא דאנא ביניהון; ואת אמרת, בסרא אתין להון, וייכלון, ירח יומין.  יא,כב הען ותורין יתנכסון להון, היספקון להון; אם ית כל נוני ימא יתכנשון להון, היספקון להון.  {פ}

יא,כג ואמר ה' למשה, המימרא דה' מתעכב; כען תחזי היערעינך פתגמי, אם לא.  יא,כד ונפק משה--ומליל עם עמא, ית פתגמיא דה'; וכנש שבעין גוברא, מסבי עמא, ואקים יתהון, סחור סחור למשכנא.  יא,כה ואתגלי ה' בעננא, ומליל עימיה, ורבי מן רוחא דעלוהי, ויהב על שבעין גוברא סביא; והוה, כד שרת עליהון רוח נבואה, ומתנבן, ולא פסקין.  יא,כו ואשתארו תרין גוברין במשריתא שום חד אלדד ושום תניינא מידד ושרת עליהון רוח נבואה, ואינון בכתיביא, ולא נפקו, למשכנא; ואתנביאו, במשריתא.  יא,כז ורהט עולימא, וחווי למשה ואמר:  אלדד ומידד, מתנבן במשריתא.  יא,כח ואתיב יהושוע בר נון, משומשניה דמשה מעולימותיה--ואמר:  ריבוני משה, אסרינון.  יא,כט ואמר ליה משה, הקנאתי את מקני; רעינא פון דיהון כל עמיה דה', נביין--ארי ייתין ה' ית רוח נבואתיה, עליהון.  יא,ל ואתכניש משה, למשריתא--הוא, וסבי ישראל.  יא,לא ורוחא נטל מן קודם ה', ואפרח שליו מן ימא, ורמא על משריתא כמהלך יומא לכא וכמהלך יומא לכא, סחור סחור למשריתא--וכרום תרתין אמין, על אפי ארעא.  יא,לב וקם עמא כל יומא ההוא וכל ליליא וכול יומא דבתרוהי, וכנשו ית שליו--דאזער, כנש עסרא דגורין; ושטחו להון משטחין, סחור סחור למשריתא.  יא,לג בסרא, עד כען בין שיניהון--עד, לא פסק; ורוגזא דה', תקיף בעמא, וקטל ה' בעמא, קטול סגי לחדא.  יא,לד וקרא ית שמיה דאתרא ההוא, קברי דמשאלי:  ארי תמן, קברו, ית עמא, דשאילו.  יא,לה מקברי דמשאלי נטלו עמא, לחצרות; והוו, בחצרות.  {פ}

יב,א ומלילת מרים ואהרון במשה, על עיסק איתתא שפירתא דנסיב:  ארי איתתא שפירתא דנסיב, רחיק.  יב,ב ואמרו, הלחוד ברם עם משה מליל ה'--הלא, אף עימנא מליל; ושמיע, קודם ה'.  יב,ג וגוברא משה, ענוותן לחדא:  מכול, אנשא--דעל אפי ארעא.  {ס}

יב,ד ואמר ה' בתכיף, למשה ולאהרון ולמרים, פוקו תלתיכון, למשכן זמנא; ונפקו, תלתיהון.  יב,ה ואתגלי ה' בעמודא דעננא, וקם בתרע משכנא; וקרא אהרון ומרים, ונפקו תרוויהון.  יב,ו ואמר, שמעו כען פתגמיי; אם יהון, לכון נביין--אנא ה' בחזווין אנא מתגלי להון, בחלמין אנא ממליל עימהון.  יב,ז לא כן, עבדי משה:  בכל עמי, מהימן הוא.  יב,ח ממלל עם ממלל מלילנא עימיה, ובחיזו ולא בחדוון, ודמות יקרא דה', מסתכל; ומדין לא דחילתון, למללא בעבדי במשה.  יב,ט ותקיף רוגזא דה' בהון, ואסתלק.  יב,י ועננא, אסתלק מעילווי משכנא, והא מרים, חוורא כתלגא; ואתפני אהרון לוות מרים, והא סגירא.  יב,יא ואמר אהרון, למשה:  בבעו ריבוני--לא כען תשווי עלנא חובא, דאיטפשנא ודסרחנא.  יב,יב לא כען תתרחק דא מביננא, ארי אחתנא היא--צלי כען על בסרא מיתא הדין דבה, וייתסי.  יב,יג וצלי משה, קודם ה' למימר:  אלהא, בבעו אסי כען יתה.  {פ}

יב,יד ואמר ה' למשה, ואילו אבוהא מנזף נזף בה--הלא תתכלים, שבעא יומין; תסתגר שבעא יומין, מברא למשריתא, ובתר כן, תתכניש.  יב,טו ואסתגרת מרים מברא למשריתא, שבעא יומין; ועמא לא נטל, עד דאתכנישת מרים.  יב,טז ובתר כן נטלו עמא, מחצרות; ושרו, במדברא דפארן.  {פ}

יג,א ומליל ה', עם משה למימר.  יג,ב שלח לך גוברין, ויאללון ית ארעא דכנען, דאנא יהיב, לבני ישראל:  גוברא חד גוברא חד לשבטא דאבהתוהי, תשלחון--כול, רבא דבהון.  יג,ג ושלח יתהון משה ממדברא דפארן, על מימרא דה':  כולהון גוברין, רישי בני ישראל אינון.  יג,ד ואילין, שמהתהון:  לשבטא דראובן, שמוע בר זכור.  יג,ה לשבטא דשמעון, שפט בר חורי.  יג,ו לשבטא דיהודה, כלב בר יפונה.  יג,ז לשבטא דיששכר, יגאל בר יוסף.  יג,ח לשבטא דאפריים, הושע בר נון.  יג,ט לשבטא דבנימין, פלטי בר רפוא.  יג,י לשבטא דזבולון, גדיאל בר סודי.  יג,יא לשבטא דיוסף, לשבטא דמנשה--גדי, בר סוסי.  יג,יב לשבטא דדן, עמיאל בר גמלי.  יג,יג לשבטא דאשר, סתור בר מיכאל.  יג,יד לשבטא דנפתלי, נחבי בר וופסי.  יג,טו לשבטא דגד, גאואל בר מכי.  יג,טז אילין שמהת גובריא, דשלח משה לאללא ית ארעא; וקרא משה להושע בר נון, יהושוע.  יג,יז ושלח יתהון משה, לאללא ית ארעא דכנען; ואמר להון, סקו דא בדרומא, ותיסקון, לטורא.  יג,יח ותחזון ית ארעא, מא היא; וית עמא, דיתיב עלה--התקיף הוא אם חלש, הזעיר הוא אם סגי.  יג,יט ומא ארעא, דהוא יתיב בה--הטבא היא, אם בישא; ומא קרוויא, דהוא יתיב בהון--הבפצחין, אם בכרכין.  יג,כ ומא ארעא העתירא היא אם מסכינא, האית בה אילנין אם לא, ותיתקפון, ותיסבון מאיבא דארעא; ויומיא--יומי, ביכורי ענבין.  יג,כא וסליקו, ואלילו ית ארעא, ממדברא דצין עד רחוב, למטי חמת.  יג,כב וסליקו בדרומא, ואתו עד חברון, ותמן אחימן ששיי ותלמיי, בני גיברא; וחברון, שבע שנין אתבניאת, קודם, טאניס דמצריים.  יג,כג ואתו עד נחלא דאתכלא, וקצו מתמן עוברתא ואתכל ענבין חד, ונטלוהי באריחא, בתרין; ומן רימוניא, ומן תיניא.  יג,כד לאתרא ההוא, קרא נחלא דאתכלא, על עיסק אתכלא, דקצו מתמן בני ישראל.  יג,כה ותבו, מלאללא ארעא, מסוף, ארבעין יומין.  יג,כו ואזלו ואתו לוות משה ולוות אהרון ולוות כל כנשתא דבני ישראל, למדברא דפארן--לרקם; ואתיבו יתהון פתגמא וית כל כנשתא, ואחזיאונון ית איבא דארעא.  יג,כז ואשתעיאו ליה, ואמרו, אתינא, לארעא דשלחתנא; ואף עבדא חלב ודבש, היא--ודין איבה.  יג,כח לחוד ארי תקיף עמא, דיתיב בארעא; וקרוויא, כריכן רברבן לחדא, ואף בני גיברא, חזינא תמן.  יג,כט עמלקאה יתיב, בארע דרומא; וחיתאה ויבוסאה ואמוראה, יתיב בטורא, וכנענאה יתיב על ימא, ועל כיף ירדנא.  יג,ל ואצית כלב ית עמא, למשה; ואמר, מיסק ניסק ונירת יתה--ארי מיכל ניכול, לה.  יג,לא וגובריא דסליקו עימיה, אמרו, לא ניכול, למיסק לוות עמא:  ארי תקיף הוא, מיננא.  יג,לב ואפיקו שום ביש על ארעא, דאלילו יתה, לוות בני ישראל, למימר:  ארעא דעברנא בה לאללא יתה, ארע מקטלא יתבהא היא, וכל עמא דחזינא בגווה, אנשין דמשחן.  יג,לג ותמן חזינא, ית גיבריא בני ענק--מן גיבריא; והווינא בעיני נפשנא כקמצין, וכן הווינא בעיניהון.  יד,א וארימת, כל כנשתא, ויהבו, ית קלהון; ובכו עמא, בליליא ההוא.  יד,ב ואתרעמו על משה ועל אהרון, כול בני ישראל; ואמרו להון כל כנשתא, לווי דמיתנא בארעא דמצריים, או במדברא הדין, לווי דמיתנא.  יד,ג ולמא ה' מעיל יתנא לארעא הדא, למיפל בחרבא--נשנא וטפלנא, יהון לביזא; הלא טב לנא, דנתוב למצריים.  יד,ד ואמרו, גבר לאחוהי:  נמני רישא, ונתוב למצריים.  יד,ה ונפל משה ואהרון, על אפיהון, קודם, כל קהלא כנשתא דבני ישראל.  יד,ו ויהושוע בר נון, וכלב בר יפונה, מן מאללי, ארעא--בזעו, לבושיהון.  יד,ז ואמרו, לכל כנשתא דבני ישראל למימר:  ארעא, דעברנא בה לאללא יתה--טבא ארעא, לחדא לחדא.  יד,ח אם רעווא בנא, קודם ה'--ויעיל יתנא לארעא הדא, וייתנה לנא:  ארעא, דהיא עבדא חלב ודבש.  יד,ט ברם במימרא דה', לא תמרדון, ואתון לא תדחלון מן עמא דארעא, ארי בידנא מסירין אינון; עדא תוקפהון מינהון ומימרא דה' בסעדנא, לא תדחלון מינהון.  יד,י ואמרו, כל כנשתא, למרגם יתהון, באבניא; ויקרא דה', אתגלי במשכן זמנא, לכל בני, ישראל.  {פ}

יד,יא ואמר ה' למשה, עד אימתי יהון מרגזין קודמיי עמא הדין; ועד אימתי, לא יהימנון במימרי, בכול אתיא, דעבדית ביניהון.  יד,יב אמחינון במותא, ואשיצינון; ואעביד, יתך, לעם רב ותקיף, מינהון.  יד,יג ואמר משה, קודם ה':  וישמעון מצראי, דאסיקתא בחילך ית עמא הדין מביניהון.  יד,יד ויימרון, ליתיב ארעא הדא, דשמעו ארי את ה', דשכינתך שריא בגו עמא הדין:  דבעיניהון חזו שכינת יקרך ה', ועננך מטל עילוויהון, ובעמודא דעננא את מדבר קודמיהון ביממא, ובעמודא דאישתא בליליא.  יד,טו ותקטיל ית עמא הדין, כגוברא חד; ויימרון, עממיא, דשמעו ית שימע גבורתך, למימר.  יד,טז מדלית יוכלא קודם ה', לאעלא ית עמא הדין, לארעא, דקיים להון; וקטילינון, במדברא.  יד,יז וכען, סגי כען חילא קודמך ה', כמא דמלילתא, למימר.  יד,יח ה', מרחיק רגז ומסגי למעבד טבוון, שביק לעוויין, ולמרוד; סלח לדתייבין לאורייתיה, ולדלא תייבין לא מזכי--מסער חובי אבהן על בנין מרדין, על דר תליתיי ועל דר רביעיי.  יד,יט שבוק כען, לחובי עמא הדין--כסגיאות טבוותך; וכמא דשבקתא לעמא הדין, ממצריים ועד כען.  יד,כ ואמר ה', שבקית כפתגמך.  יד,כא וברם, קיים אנא:  ומליא יקרא דה', ית כל ארעא.  יד,כב ארי כל גובריא, דחזו ית יקרי וית אתוותיי, דעבדית במצריים, ובמדברא; ונסיאו קודמיי, דנן עסר זמנין, ולא קבילו, למימרי.  יד,כג אם יחזון, ית ארעא, דקיימית, לאבהתהון; וכל דארגיזו קודמיי, לא יחזונה.  יד,כד ועבדי כלב, חלף דהות רוח אוחרי עימיה, ואשלים, בתר דחלתי--ואעליניה, לארעא דעל לתמן, ובנוהי, יותרינה.  יד,כה ועמלקאה וכנענאה, יתיב במישרא; מחר, אתפנו וטולו לכון למדברא--אורח ימא דסוף.  {פ}

יד,כו ומליל ה', עם משה ולאהרון למימר.  יד,כז עד אימתי, לכנשתא בשתא הדא, דאינון מתרעמין, עליי; ית תורעמת בני ישראל, דאינון מתרעמין עליי--שמיע קודמיי.  יד,כח אימר להון, קיים אנא אמר ה', אם לא, כמא דמלילתון קודמיי:  כן, אעביד לכון.  יד,כט במדברא הדין ייפלון פגריכון וכל מנייניכון, לכל חושבנכון, מבר עסרין שנין, ולעילא:  דאתרעמיתון, עליי.  יד,ל אם אתון, תיעלון לארעא, דקיימית במימרי, לאשראה יתכון בה--אלהין כלב בר יפונה, ויהושוע בר נון.  יד,לא וטפלכון--דאמרתון, לביזא יהון:  ואעיל יתהון--ויידעון ית ארעא, דקצתון בה.  יד,לב ופגריכון, דילכון--ייפלון, במדברא הדין.  יד,לג ובניכון יהון מאחרין במדברא, ארבעין שנין, ויקבלון, ית חוביכון--עד דיסופון פגריכון, במדברא.  יד,לד במניין יומיא דאלילתון ית ארעא, ארבעין יומין--יומא לשתא יומא לשתא תקבלון ית חוביכון, ארבעין שנין; ותידעון, ית דאתרעמיתון עליי.  יד,לה אנא ה', גזרית במימרי, אם לא דא אעביד לכל כנשתא בשתא הדא, דאזדמנו עליי; במדברא הדין יסופון, ותמן ימותון.  יד,לו וגובריא, דשלח משה לאללא ית ארעא; ותבו, וארעימו עלוהי ית כל כנשתא, לאפקא שום ביש, על ארעא.  יד,לז ומיתו, גובריא, דאפיקו שום ביש, על ארעא--במותנא, קודם ה'.  יד,לח ויהושוע בר נון, וכלב בר יפונה, אתקיימו מן גובריא האינון, דאזלו לאללא ית ארעא.  יד,לט ומליל משה ית פתגמיא האילין, עם כל בני ישראל; ואתאבלו עמא, לחדא.  יד,מ ואקדימו בצפרא, וסליקו לריש טורא למימר:  הא אנחנא, סלקין לאתרא דאמר ה'--ארי חבנא.  יד,מא ואמר משה, למא דנן אתון עברין על גזירת מימרא דה'; והיא, לא תצלח.  יד,מב לא תיסקון, ארי לית שכינתא דה' ביניכון; ולא, תיתברון, קודם, בעלי דבביכון.  יד,מג ארי עמלקאה וכנענאה תמן קודמיכון, ותיפלון בחרבא:  ארי על כן תבתון מבתר פולחנא דה', ולא יהי מימרא דה' בסעדכון.  יד,מד וארשעו, למיסק לריש טורא; וארון קיימא דה' ומשה, לא עדו מגו משריתא.  יד,מה ונחת עמלקאה וכנענאה, דיתיב בטורא ההוא; ומחונון וטרדונון, עד חורמה.  {פ}

טו,א ומליל ה', עם משה למימר.  טו,ב מליל עם בני ישראל, ותימר להון:  ארי תיעלון, לארע מותבניכון, דאנא, יהיב לכון.  טו,ג ותעבדון קורבנא קודם ה', עלתא או נכסת קודשיא, לפרשא נדרא או בנדבתא, או במועדיכון--למעבד לאתקבלא ברעווא, קודם ה', מן תורי, או מן ענא.  טו,ד ויקריב דמקריב קורבניה, קודם ה'--מנחתא, סולתא עסרונא, דפיל, ברבעות הינא משחא.  טו,ה וחמרא לנסכא רבעות הינא, תעביד על עלתא או לנכסת קודשיא--לאימרא, חד.  טו,ו או לדכרא תעביד מנחתא, סולתא תרין עסרונין, דפילא במשח, תלתות הינא.  טו,ז וחמרא לנסכא, תלתות הינא--תקריב לאתקבלא ברעווא, קודם ה'.  טו,ח וארי תעביד בר תורי, עלתא או נכסת קודשיא, לפרשא נדרא או נכסת קודשיא, קודם ה'.  טו,ט ויקריב על בר תורי מנחתא, סולתא תלתא עסרונין, דפיל במשח, פלגות הינא.  טו,י וחמרא תקריב לנסכא, פלגות הינא--קורבן דמתקבל ברעווא, קודם ה'.  טו,יא כדין יתעביד, לתורא חד, או, לדכרא חד; או לאימר באימריא, או בעיזיא.  טו,יב כמניין, דתעבדון--כדין תעבדון לחד, כמניינהון.  טו,יג כל יציבא יעביד כדין, ית אילין, לקרבא קורבן דמתקבל ברעווא, קודם ה'.  טו,יד וארי יתגייר עימכון גיורא או דביניכון, לדריכון, ויעביד קורבן דמתקבל ברעווא, קודם ה'--כמא דתעבדון, כן יעביד.  טו,טו קהלא, קיימא חד לכון ולגיוריא דיתגיירון:  קיים עלם לדריכון, כוותכון גיורא יהי קודם ה'.  טו,טז אורייתא חדא ודינא חד, יהי לכון, ולגיוריא, דיתגיירון עימכון.  {פ}

טו,יז ומליל ה', עם משה למימר.  טו,יח מליל עם בני ישראל, ותימר להון:  במיעלכון, לארעא, דאנא מעיל יתכון, לתמן.  טו,יט ויהי, במיכלכון מלחמא דארעא--תפרשון אפרשותא, קודם ה'.  טו,כ ריש, אצוותכון--חלתא, תפרשון אפרשותא:  כמא דמפרשין מן אידרא, כן תפרשון יתה.  טו,כא מריש, אצוותכון, תיתנון קודם ה', אפרשותא--לדריכון.  {ס}

טו,כב וארי תשתלון--ולא תעבדון, ית כל פיקודיא האילין:  דמליל ה', עם משה.  טו,כג ית כל דפקיד ה' לכון, בידא דמשה:  מן יומא דפקיד ה', ולהלאה--לדריכון.  טו,כד ויהי, אם מעיני כנשתא אתעבידת לשלו, ויעבדון כל כנשתא תור בר תורי חד לעלתא לאתקבלא ברעווא קודם ה', ומנחתיה ונסכיה כדחזי; וצפיר בר עיזין חד, לחטאתא.  טו,כה ויכפר כהנא, על כל כנשתא דבני ישראל--וישתביק להון:  ארי שלותא היא--ואינון איתיאו ית קורבנהון קורבנא קודם ה' וחובתהון קודם ה', על שלותהון.  טו,כו וישתביק, לכל כנשתא דבני ישראל, ולגיוריא, דיתגיירון ביניהון:  ארי לכל עמא, בשלותא.  {ס}

טו,כז ואם אנש חד, יחוב בשלו--ויקריב עיזא בת שתה, לחטאתא.  טו,כח ויכפר כהנא, על אנש דאשתלי במיחביה בשלו--קודם ה':  לכפרא עלוהי, וישתביק ליה.  טו,כט יציבא בבני ישראל, ולגיוריא דיתגיירון ביניהון--אורייתא חדא יהי לכון, לדיעביד בשלו.  טו,ל ואנש דיעביד בריש גלי, מן יציביא ומן גיוריא--קודם ה', הוא מרגיז; וישתיצי אנשא ההוא, מגו עמיה.  טו,לא ארי על פתגמא דה' בסר, וית פיקודוהי אשני; אשתיצאה ישתיצי אנשא ההוא, חוביה ביה.  {פ}

טו,לב והוו בני ישראל, במדברא; ואשכחו, גוברא כד מגביב אעין--ביומא דשבתא.  טו,לג וקריבו יתיה, דאשכחו יתיה כד מגביב אעין--לוות משה, ולוות אהרון, ולוות, כל כנשתא.  טו,לד ואסרו יתיה, בבית מטרא:  ארי לא אתפרש להון, מא דיעבדון ליה.  {ס}

טו,לה ואמר ה' למשה, אתקטלא יתקטיל גוברא; רגומו יתיה באבניא כל כנשתא, מברא למשריתא.  טו,לו ואפיקו יתיה כל כנשתא, למברא למשריתא, ורגמו יתיה באבניא, ומית:  כמא דפקיד ה', ית משה.  {פ}

טו,לז ואמר ה', למשה למימר.  טו,לח מליל עם בני ישראל, ותימר להון, ויעבדון להון כרוספדין על כנפי כסותהון, לדריהון; וייתנון על כרוספד כנפא, חוטא דתכילתא.  טו,לט ויהון לכון, לכרוספדין, ותחזון יתיה ותדכרון ית כל פיקודיא דה', ותעבדון יתהון; ולא תטעון בתר הרהור ליבכון, ובתר חיזו עיניכון, דאתון טען, בתריהון.  טו,מ בדיל דתדכרון, ותעבדון ית כל פיקודיי; ותהון קדישין, קודם אלהכון.  טו,מא אנא ה' אלהכון, דאפיקית יתכון מארעא דמצריים, למהוי לכון, לאלה:  אנא, ה' אלהכון.  {פ}

טז,א ואתפליג קורח, בר יצהר בר קהת בר לוי; ודתן ואבירם בני אליאב, ואון בר פלת--בני ראובן.  טז,ב וקמו לאפי משה, וגובריא מבני ישראל מאתן וחמשין, רברבי כנשתא מערעי זמן, אנשין דשמא.  טז,ג ואתכנישו על משה ועל אהרון, ואמרו להון סגי לכון--ארי כל כנשתא כולהון קדישין, וביניהון שריא שכינתא דה'; ומדין אתון מתרברבין, על קהלא דה'.  טז,ד ושמע משה, ונפל על אפוהי.  טז,ה ומליל עם קורח ועם כל כנשתיה, למימר, בצפרא ויהודע ה' ית דכשר ליה וית דקדיש, ויקריב לקדמוהי; וית דיתרעי ביה, יקריב לשימושיה.  טז,ו דא, עבידו:  סבו לכון מחתיין, קורח וכל כנשתיה.  טז,ז והבו בהון אישתא ושוויאו עליהון קטורת בוסמין קודם ה', מחר, ויהי גוברא דיתרעי ה', הוא קדיש; סגי לכון, בני לוי.  טז,ח ואמר משה, לקורח:  שמעו כען, בני לוי.  טז,ט הזעיר לכון, ארי אפריש אלהא דישראל יתכון מכנשתא דישראל, לקרבא יתכון, לקדמוהי--למפלח, ית פולחן משכנא דה', ולמקם קודם כנשתא, לשמשותהון.  טז,י וקריב, יתך, וית כל אחך בני לוי, עימך; ובען אתון, אף כהונתא רבתא.  טז,יא בכין, את וכל כנשתך--דאזדמנתון, על ה'; ואהרון מא הוא, ארי מתרעמיתון עלוהי.  טז,יב ושלח משה, למקרי לדתן ולאבירם בני אליאב; ואמרו, לא ניסק.  טז,יג הזעיר, ארי אסיקתנא מארע עבדא חלב ודבש, לקטלותנא, במדברא:  ארי אתררבת עלנא, אף אתרברבא.  טז,יד ברם לא לארע עבדא חלב ודבש, אעילתנא, ויהבת לנא, אחסנת חקלין וכרמין; העיני גובריא האינון, תשלח לעוורא--לא ניסק.  טז,טו ותקיף למשה, לחדא, ואמר קודם ה', לא תקביל ברעווא קורבנהון; לא חמרא דחד מינהון, שחרית, ולא אבאישית, לחד מינהון.  טז,טז ואמר משה, לקורח, את וכל כנשתך, הוו זמינין לקדם ה':  את ואינון ואהרון, מחר.  טז,יז וסבו גבר מחתיתיה, ותיתנון עליהון קטורת בוסמין, ותקרבון קודם ה' גבר מחתיתיה, מאתן וחמשין מחתיין; ואת ואהרון, גבר מחתיתיה.  טז,יח ונסיבו גבר מחתיתיה, ויהבו עליהון אישתא, ושוויאו עליהון, קטורת בוסמין; וקמו, בתרע משכן זמנא--ומשה ואהרון.  טז,יט ואכניש עליהון קורח ית כל כנשתא, לתרע משכן זמנא; ואתגלי יקרא דה', לכל כנשתא.  {ס}

טז,כ ומליל ה', עם משה ועם אהרון למימר.  טז,כא אתפרשו, מגו כנשתא הדא; ואשיצי יתהון, כשעה.  טז,כב ונפלו על אפיהון, ואמרו, אל, אלה רוחיא לכל בסרא:  גוברא חד יחוב, ועל כל כנשתא יהי רוגזא.  {ס}

טז,כג ומליל ה', עם משה למימר.  טז,כד מליל עם כנשתא, למימר:  אסתלקו, מסחור סחור, למשכנא דקורח, דתן ואבירם.  טז,כה וקם משה, ואזל לוות דתן ואבירם; ואזלו בתרוהי, סבי ישראל.  טז,כו ומליל עם כנשתא למימר, זורו כען מעילווי משכני גובריא חייביא האילין, ולא תקרבון, בכל דילהון:  דלמא תלקון, בכל חוביהון.  טז,כז ואסתלקו, מעילווי משכנא דקורח דתן ואבירם--מסחור סחור; ודתן ואבירם נפקו קיימין, בתרע משכניהון, ונשיהון ובניהון, וטפלהון.  טז,כח ואמר, משה, בדא תידעון, ארי ה' שלחני למעבד ית כל עובדיא האילין:  ארי לא, מרעותי.  טז,כט אם כמותא דכל אנשא, ימותון אילין, וסעורא דכל אנשא, יסתער עליהון--לא ה', שלחני.  טז,ל ואם בריאה יברא ה', ותפתח ארעא ית פומה ותבלע יתהון וית כל דילהון, וייחתון כד חיין, לשאול--ותידעון, ארי ארגיזו גובריא האילין קודם ה'.  טז,לא והוה, כד שיצי, למללא, ית כל פתגמיא האילין; ואתבזעת ארעא, דתחותיהון.  טז,לב ופתחת ארעא ית פומה, ובלעת יתהון וית אנש בתיהון, וית כל אנשא דלקורח, וית כל קניינא.  טז,לג ונחתו אינון וכל דילהון, כד חיין--לשאול; וחפת עליהון ארעא, ואבדו מגו קהלא.  טז,לד וכל ישראל, דבסחרניהון--ערקו לקלהון:  ארי אמרו, דלמא תבלעיננא ארעא.  טז,לה ואישתא נפקת, מן קודם ה'; ואכלת, ית מאתן וחמשין גוברא, מקרבי, קטורת בוסמיא.  {ס}

יז,א ומליל ה', עם משה למימר.  יז,ב אימר לאלעזר בר אהרון כהנא, ויפריש ית מחתייתא מבין יקידיא, וית אישתא, ירחיק להלאה:  ארי, אתקדשא.  יז,ג ית מחתיית חייביא האילין דאתחייבו בנפשתהון, ויעבדון יתהון טסין רדידין חופאה למדבחא--ארי קריבונין קודם ה', ואתקדשא; ויהויין לאת, לבני ישראל.  יז,ד ונסיב אלעזר כהנא, ית מחתיית נחשא, דקריבו, יקידיא; ורדידונין, חופאה למדבחא.  יז,ה דוכרנא לבני ישראל, בדיל דלא יקרב גבר חילוניי דלא מזרעא דאהרון הוא, לאסקא קטורת בוסמין, קודם ה'; ולא יהי כקורח וככנשתיה, כמא דמליל ה' בידא דמשה ליה.  {פ}

יז,ו ואתרעמו כל כנשתא דבני ישראל, מיומא דבתרוהי, על משה ועל אהרון, למימר:  אתון גרמתון דמית, עמיה דה'.  יז,ז והוה, באתכנשות כנשתא על משה ועל אהרון, ואתפניאו למשכן זמנא, והא חפהי עננא; ואתגלי, יקרא דה'.  יז,ח ועל משה ואהרון, לקדם משכן זמנא.  {ס}

יז,ט ומליל ה', עם משה למימר.  יז,י אתפרשו, מגו כנשתא הדא, ואשיצי יתהון, כשעה; ונפלו, על אפיהון.  יז,יא ואמר משה לאהרון, סב ית מחתיתא והב עלה אישתא מעילווי מדבחא ושו קטורת בוסמין, ואוביל בפריע לכנשתא, וכפר עליהון:  ארי נפק רוגזא מן קודם ה', שרי מותנא.  יז,יב ונסיב אהרון כמא דמליל משה, ורהט לגו קהלא, והא שרי מותנא, בעמא; ויהב, ית קטורת בוסמיא, וכפר, על עמא.  יז,יג וקם בין מיתיא, ובין חייא; ואתכלי, מותנא.  יז,יד והוו, דמיתו במותנא, ארבעת עסר אלפין, ושבע מאה--בר מדמיתו, על פלוגתא דקורח.  יז,טו ותב אהרון לוות משה, לתרע משכן זמנא; ומותנא, אתכלי.  {פ}

יז,טז ומליל ה', עם משה למימר.  יז,יז מליל עם בני ישראל, וסב מינהון חוטרא חוטרא לבית אבא מן כל רברבניהון לבית אבהתהון--תרי עסר, חוטרין:  גבר ית שמיה, תכתוב על חוטריה.  יז,יח וית שמא דאהרון, תכתוב על חוטרא דלוי:  ארי חוטרא חד, לריש בית אבהתהון.  יז,יט ותצנעינון, במשכן זמנא--קודם, סהדותא, דאזמין מימרי לכון, תמן.  יז,כ ויהי, גוברא דאתרעי ביה--חוטריה ינעי; ואניח מן קודמיי, ית תורעמת בני ישראל, דאינון מתרעמין, עליכון.  יז,כא ומליל משה עם בני ישראל, ויהבו ליה כל רברבניהון חוטרא לרבא חד חוטרא לרבא חד לבית אבהתהון--תרי עסר, חוטרין; וחוטרא דאהרון, בגו חוטריהון.  יז,כב ואצנע משה ית חוטריא, קודם ה', במשכנא, דסהדותא.  יז,כג והוה ביומא דבתרוהי, ועל משה למשכנא דסהדותא, והא יעא חוטרא דאהרון, לבית לוי; ואפיק לבלבין ואניץ נץ, וכפית שגדין.  יז,כד ואפיק משה ית כל חוטריא מן קודם ה', לכל בני ישראל; ואשתמודעו ונסיבו, גבר חוטריה.  {פ}

יז,כה ואמר ה' למשה, אתיב ית חוטרא דאהרון לקדם סהדותא, למטרא לאת, לעמא סרבנא; ויסופון תורעמתהון מן קודמיי, ולא ימותון.  יז,כו ועבד, משה:  כמא דפקיד ה' יתיה, כן עבד.  {פ}

יז,כז ואמרו בני ישראל, למשה למימר:  הא מיננא קטילת חרבא הא מיננא בלעת ארעא, והא מיננא מיתו במותנא.  יז,כח כול דקריב מקרב למשכנא דה', מאית; הא אנחנא סייפין, לממת.  {ס}

יח,א ואמר ה', לאהרון, את ובנך ובית אבוך עימך, תסלחון על חובי מקדשא; ואת ובנך עימך, תסלחון על חובי כהונתכון.  יח,ב ואף ית אחך שבטא דלוי שבטא דאבוך, קריב לוותך, וייתוספון עלך, וישמשונך; ואת ובנך עימך, קודם משכנא דסהדותא.  יח,ג וייטרון, מטרתך, ומטרת, כל משכנא:  ברם למני קודשא ולמדבחא לא יקרבון, ולא ימותון אף אינון אף אתון.  יח,ד וייתוספון עלך--וייטרון ית מטרת משכן זמנא, לכול פולחן משכנא; וחילוניי, לא יקרב לוותכון.  יח,ה ותיטרון, ית מטרת קודשא, וית, מטרת מדבחא; ולא יהי עוד רוגזא, על בני ישראל.  יח,ו ואנא, הא קריבית ית אחיכון ליוואי, מגו, בני ישראל--לכון מתנא יהיבין, קודם ה', למפלח, ית פולחן משכן זמנא.  יח,ז ואת ובנך עימך תיטרון ית כהונתכון לכל פתגם מדבחא, ולמגיו לפרוכתא--ותפלחון; פולחן מתנא, אתין ית כהונתכון, וחילוניי דיקרב, יתקטיל.  {פ}

יח,ח ומליל ה', עם אהרון, ואנא הא יהבית לך, ית מטרת אפרשוותיי:  לכל קודשיא דבני ישראל לך יהבתינון לרבו, ולבנך--לקיים עלם.  יח,ט דין יהי לך מקודש קודשיא, מותר מן אישתא:  כל קורבנהון לכל מנחוותהון ולכל חטוותהון, ולכל אשמהון דיתיבון קודמיי--קודש קודשין דילך הוא, ודבנך.  יח,י בקודש קודשין, תיכלוניה; כל דכורא ייכול יתיה, קודשא יהי לך.  יח,יא ודין לך אפרשות מתנתהון, לכל ארמות בני ישראל--לך יהבתינון ולבנך ולבנתך עימך, לקיים עלם:  כל דידכי בביתך, ייכול יתיה.  יח,יב כול טוב משח, וכל טוב חמר ועבור--רישיתהון דייתנון קודם ה', לך יהבתינון.  יח,יג ביכורי כל דבארעהון, דייתון קודם ה'--דילך יהי:  כל דידכי בביתך, ייכליניה.  יח,יד כל חרמא בישראל, דילך יהי.  יח,טו כל פתח ולדא לכל בסרא דיקרבון קודם ה', באנשא ובבעירא--יהי לך:  ברם מפרק תפרוק, ית בוכרא דאנשא, וית בוכרא דבעירא מסאבא, תפרוק.  יח,טז ופורקניה, מבר ירחא תפרוק, בפורסניה, כסף חמיש סלעין בסלעי קודשא:  עסרין מעין, הוא.  יח,יז ברם בוכרא דתורא או בוכרא דאימרא או בוכרא דעיזא, לא תפרוק--קודשא אינון:  ית דמהון תזרוק על מדבחא, וית תרבהון תסיק--קורבן לאתקבלא ברעווא, קודם ה'.  יח,יח ובסרהון, יהי לך:  כחדיא דארמותא וכשקא דימינא, דילך יהי.  יח,יט כול אפרשות קודשיא, דיפרשון בני ישראל קודם ה'--יהבית לך ולבנך ולבנתך עימך, לקיים עלם:  קיים מלח עלמא היא קודם ה', לך ולבנך עימך.  יח,כ ואמר ה' לאהרון, בארעהון לא תחסין, וחולק, לא יהי לך ביניהון:  מתנן דיהבית לך אינון חולקך ואחסנתך, בגו בני ישראל.  {ס}

יח,כא ולבני לוי, הא יהבית כל מעסרא בישראל לאחסנא, חלף פולחנהון דאינון פלחין, ית פולחן משכן זמנא.  יח,כב ולא יקרבון עוד בני ישראל, למשכן זמנא, לקבלא חובא, לממת.  יח,כג ויפלחון ליוואי אינון, ית פולחן משכן זמנא, ואינון, יקבלון חוביהון:  קיים עלם, לדריכון, ובגו בני ישראל, לא יחסנון אחסנא.  יח,כד ארי ית מעסרא דבני ישראל, דיפרשון קודם ה' אפרשותא, יהבית לליוואי, לאחסנא; על כן, אמרית להון, בגו בני ישראל, לא יחסנון אחסנא.  {פ}

יח,כה ומליל ה', עם משה למימר.  יח,כו ועם ליוואי תמליל, ותימר להון, ארי תיסבון מן בני ישראל ית מעסרא דיהבית לכון מינהון, באחסנתכון--ותפרשון מיניה אפרשותא קודם ה', מעסרא מן מעסרא.  יח,כז ויתחשיב לכון, אפרשותכון--כעבורא, מן אידרא, וכמלאתא, מן מעצרתא.  יח,כח כן תפרשון אף אתון, אפרשותא קודם ה', מכול מעסריכון, דתיסבון מן בני ישראל; ותיתנון מיניה ית אפרשותא קודם ה', לאהרון כהנא.  יח,כט מכול, מתנתכון, תפרשון, ית כל אפרשותא קודם ה':  מכל שופריה--ית קודשיה, מיניה.  יח,ל ותימר, להון:  באפרשותכון ית שופריה, מיניה, ויתחשיב לליוואי, כעללת אידרא וכעללת מעצרתא.  יח,לא ותיכלון יתיה בכל אתר, אתון ואנש בתיכון:  ארי אגרא הוא לכון, חלף פולחנכון במשכן זמנא.  יח,לב ולא תקבלון עלוהי חובא, באפרשותכון ית שופריה מיניה; וית קודשיא דבני ישראל לא תחלון, ולא תמותון.  {פ}

יט,א ומליל ה', עם משה ועם אהרון למימר.  יט,ב דא גזירת אורייתא, דפקיד ה' למימר:  מליל עם בני ישראל, וייסבון לך תורתא סימוקתא שלמתא דלית בה מומא, דלא סליק עלה, נירא.  יט,ג ותיתנון יתה, לאלעזר כהנא; ויפיק יתה למברא למשריתא, וייכוס יתה קודמוהי.  יט,ד וייסב אלעזר כהנא, מדמה--באצבעיה; וידי לוקביל אפי משכן זמנא, מדמה--שבע זמנין.  יט,ה ויוקיד ית תורתא, לעינוהי:  ית משכה וית בסרה וית דמה, על אוכלה יוקיד.  יט,ו וייסב כהנא, אעא דארזא ואיזובא--וצבע זהורי; וירמי, לגו יקידת תורתא.  יט,ז ויצבע לבושוהי כהנא, ויסחי בסריה במיא, ובתר כן, ייעול למשריתא; ויהי מסאב כהנא, עד רמשא.  יט,ח ודמוקיד יתה--יצבע לבושוהי במיא, ויסחי בסריה במיא; ויהי מסאב, עד רמשא.  יט,ט ויכנוש גבר דכי, ית קטמא דתורתא, ויצנע למברא למשריתא, באתר דכי; ותהי לכנשתא דבני ישראל למטרא, למי אדיותא--חטאתא היא.  יט,י ויצבע דכניש ית קטמא דתורתא, ית לבושוהי, ויהי מסאב, עד רמשא; ותהי לבני ישראל, ולגיוריא דיתגיירון ביניהון--לקיים עלם.  יט,יא דיקרב במיתא, לכל נפשא דאנשא--ויהי מסאב, שבעא יומין.  יט,יב הוא ידי עלוהי ביומא תליתאה, וביומא שביעאה--ידכי; ואם לא ידי עלוהי ביומא תליתאה, וביומא שביעאה--לא ידכי.  יט,יג כל דיקרב במיתא בנפשא דאנשא דימות ולא ידי עלוהי, ית משכנא דה' סאיב--וישתיצי אנשא ההוא, מישראל:  ארי מי אדיותא לא אזדריקו עלוהי, מסאב יהי--עוד, סאובתיה ביה.  יט,יד דא, אורייתא, אנש, ארי ימות במשכנא:  כל דעליל למשכנא וכל דבמשכנא, יהי מסאב שבעא יומין.  יט,טו וכול מן דחסף פתיח, דלית מגופת שייע מקף עלוהי--מסאב, הוא.  יט,טז וכול דיקרב על אפי חקלא, בקטיל חרבא או במיתא, או בגרמא דאנשא, או בקברא--יהי מסאב, שבעא יומין.  יט,יז וייסבון, לדמסאב, מעפר, יקידת חטאתא; וייתנון עלוהי מי מבוע, למן.  יט,יח וייסב איזובא ויטבול במיא, גבר דכי, וידי על משכנא ועל כל מניא, ועל נפשתא דהוו תמן; ועל דיקרב, בגרמא או בקטילא, או במיתא, או בקברא.  יט,יט וידי דכיא על מסאבא, ביומא תליתאה וביומא שביעאה; וידכיניה ביומא שביעאה, ויצבע לבושוהי ויסחי במיא וידכי ברמשא.  יט,כ וגבר דיסתאב ולא ידי עלוהי, וישתיצי אנשא ההוא מגו קהלא:  ארי ית מקדשא דה' סאיב, מי אדיותא לא אזדריקו עלוהי--מסאב הוא.  יט,כא ותהי להון, לקיים עלם; ודמדי מי אדיותא, יצבע לבושוהי, ודיקרב במי אדיותא, יהי מסאב עד רמשא.  יט,כב וכול דיקרב ביה מסאבא, יהי מסאב; ואנש דיקרב ביה, יהי מסאב עד רמשא.  {פ}

כ,א ואתו בני ישראל כל כנשתא למדברא דצין, בירחא קדמאה, ויתיב עמא, ברקם; ומיתת תמן מרים, ואתקברת תמן.  כ,ב ולא הוה מיא, לכנשתא; ואתכנישו, על משה ועל אהרון.  כ,ג ונצא עמא, עם משה; ואמרו למימר, לווי דמיתנא במותא דאחנא קודם ה'.  כ,ד ולמא איתיתון ית קהלא דה', למדברא הדין, לממת תמן, אנחנא ובעירנא.  כ,ה ולמא אסיקתונא, ממצריים, לאיתאה יתנא, לאתרא בישא הדין:  לא אתר כשר לבית זרע, ואף לא תינין וגופנין ורימונין, ומיא לית, למשתי.  כ,ו ועל משה ואהרון מן קודם קהלא, לתרע משכן זמנא, ונפלו, על אפיהון; ואתגלי יקרא דה', להון.  {פ}

כ,ז ומליל ה', עם משה למימר.  כ,ח סב ית חוטרא, וכנוש ית כנשתא את ואהרון אחוך, ותמללון עם כיפא לעיניהון, וייתין מוהי; ותפיק להון מיא מן כיפא, ותשקי ית כנשתא וית בעירהון.  כ,ט ונסיב משה ית חוטרא, מן קודם ה'--כמא דפקדיה.  כ,י וכנשו משה ואהרון, ית קהלא--לקדם כיפא; ואמר להון, שמעו כען סרבניא--המן כיפא הדין, נפיק לכון מיא.  כ,יא וארים משה ית ידיה, ומחא ית כיפא בחוטריה--תרתין זמנין; ונפקו מיא סגיאי, ושתיאת כנשתא ובעירהון.  {ס}

כ,יב ואמר ה', למשה ולאהרון, חלף דלא הימנתון במימרי, לקדשותי לעיני בני ישראל--בכין, לא תעלון ית קהלא הדין, לארעא, דיהבית להון.  כ,יג אינון מי מצותא, דנצו בני ישראל קודם ה'; ואתקדש, בהון.  {ס}

כ,יד ושלח משה אזגדין מרקם, לוות מלכא דאדום:  כדנן אמר, אחוך ישראל, את ידעת, ית כל עקתא דאשכחתנא.  כ,טו ונחתו אבהתנא למצריים, ויתיבנא במצריים יומין סגיאין; ואבאישו לנא מצראי, ולאבהתנא.  כ,טז וצלינא קודם ה', וקביל צלותנא, ושלח מלאכא, ואפקנא ממצריים; והא אנחנא ברקם, קרתא דבסטר תחומך.  כ,יז נעבר כען בארעך, לא נעבר בחקל ובכרם, ולא נשתי, מי גוב:  באורח מלכא ניזיל, לא נסטי לימינא ולשמאלא, עד דנעבר, תחומך.  כ,יח ואמר ליה אדומאה, לא תעבר בתחומי--דלמא בדקטלין בחרבא, אפוק לקדמותך.  כ,יט ואמרו ליה בני ישראל, באורח כבישא ניסק, ואם מייך נשתי אנא ובעיריי, ואתין דמיהון; לחוד לית פתגם ביש, ברגליי אעבר.  כ,כ ואמר, לא תעבר; ונפק אדומאה לקדמותיה, בחיל רב וביד תקיפא.  כ,כא וסריב אדומאה, לא שבק ית ישראל, למעבר, בתחומיה; וסטא ישראל, מלוותיה.  {פ}

כ,כב ונטלו, מרקם; ואתו בני ישראל כל כנשתא, להור טורא.  כ,כג ואמר ה' למשה ולאהרון, בהור טורא, על תחום ארעא דאדום, למימר.  כ,כד יתכניש אהרון, לעמיה, ארי לא ייעול לארעא, דיהבית לבני ישראל--על דסריבתון על מימרי, למי מצותא.  כ,כה דבר, ית אהרון, וית אלעזר, בריה; ותסיק יתהון, להור טורא.  כ,כו ותשלח ית אהרון ית לבושוהי, ותלבישינון ית אלעזר בריה; ואהרון יתכניש, וימות תמן.  כ,כז ועבד משה, כמא דפקיד ה'; וסליקו להור טורא, לעיני כל כנשתא.  כ,כח ואשלח משה ית אהרון ית לבושוהי, ואלביש יתהון ית אלעזר בריה, ומית אהרון תמן, בריש טורא; ונחת משה ואלעזר, מן טורא.  כ,כט וחזו, כל כנשתא, ארי מית, אהרון; ובכו ית אהרון תלתין יומין, כול בית ישראל.  {ס}

כא,א ושמע כנענאה מלכא דערד, יתיב דרומא, ארי אתא ישראל, אורח מאלליא; ואגיח קרבא, בישראל, ושבא מיניה, שביא.  כא,ב וקיים ישראל קיים קודם ה', ואמר:  אם ממסר תמסר ית עמא הדין, בידי--ואגמר, ית קרוויהון.  כא,ג וקביל ה' צלותיה דישראל, ומסר ית כנענאה, וגמר יתהון, וית קרוויהון; וקרא שמיה דאתרא, חורמה.  {פ}

כא,ד ונטלו מהור טורא, אורח ימא דסוף, לאקפא, ית ארעא דאדום; ועקת נפשא דעמא, באורחא.  כא,ה ואתרעם עמא קודם ה', ועם משה נצו, למא אסיקתונא ממצריים, לממת במדברא:  ארי לית לחמא, ולית מיא, ונפשנא עקת, במנא הדין דמיכליה קליל.  כא,ו וגרי ה' בעמא, ית חיוון קלן, ונכיתו, ית עמא; ומית עם סגי, מישראל.  כא,ז ואתא עמא לוות משה ואמרו חבנא, ארי אתרעמנא קודם ה' ועימך נצינא--צלי קודם ה', ויעדי מיננא ית חויא; וצלי משה, על עמא.  כא,ח ואמר ה' למשה, עביד לך קליא, ושו יתיה, על את; ויהי, כל דיתנכית, ויחזי יתיה, ויתקיים.  כא,ט ועבד משה חויא דנחשא, ושווייה על את; והוי, כד נכית חויא ית גוברא--ומסתכל בחויא דנחשא, ומתקיים.  כא,י ונטלו, בני ישראל; ושרו, באובות.  כא,יא ונטלו, מאובות; ושרו במגזת עבראי, במדברא דעל אפי מואב, ממדנח, שמשא.  כא,יב מתמן, נטלו; ושרו, בנחלא דזרד.  כא,יג מתמן, נטלו, ושרו מעברא דארנון דבמדברא, דנפיק מתחום אמוראה:  ארי ארנון תחום מואב, בין מואב ובין אמוראה.  כא,יד על כן, יתאמר, בספרא, קרבין עבד ה':  על ימא דסוף, וגבורן על נחלי ארנון.  כא,טו ושפוך, נחליא, דמידברין, לוקביל לחיית; ומסתמיך, לתחום מואב.  כא,טז ומתמן, אתייהיבת להון בירא:  היא בירא, דאמר ה' למשה, כנוש ית עמא, ואתין להון מיא.  {ס}

כא,יז בכין שבח ישראל, ית תושבחתא הדא:  סקי בירא, שבחו לה.  כא,יח בירא דחפרוהא רברביא, כרוהא רישי עמא, ספריא, בחוטריהון; וממדברא, אתייהיבת להון.  כא,יט ומדאתייהיבת להון, נחתא עימהון לנחליא; ומנחליא, סלקא עימהון לרמתא.  כא,כ ומרמתא, לחיליא דבחקלי מואב--ריש, רמתא; ומסתכיא, על אפי בית ישימון.  {פ}

כא,כא ושלח ישראל אזגדין, לוות סיחון מלכא אמוראה למימר.  כא,כב אעבר בארעך, לא נסטי בחקל ובכרם--לא נשתי, מי גוב:  באורח מלכא ניזיל, עד דנעבר תחומך.  כא,כג ולא שבק סיחון ית ישראל, למעבר בתחומיה, וכנש סיחון ית כל עמיה ונפק לקדמות ישראל למדברא, ואתא ליהץ; ואגיח קרבא, בישראל.  כא,כד ומחהי ישראל, לפתגם דחרב; וירית ית ארעיה מארנונא, עד יובקא עד בני עמון--ארי תקיף, תחומא דבני עמון.  כא,כה וכבש, ישראל, ית כל קרוויא, האילין; ויתיב ישראל בכל קרווי אמוראה, בחשבון ובכל כפרנהא.  כא,כו ארי חשבון--קרתא דסיחון מלכא אמוראה, היא; והוא אגיח קרבא, במלכא דמואב קדמאה, ונסיב ית כל ארעיה מיניה, עד ארנון.  כא,כז על כן יימרון מתליא, עולו לחשבון; תתבני ותשתכלל, קרתא דסיחון.  כא,כח ארי קידום תקיף כאישא נפק מחשבון, עבדי קרבא כשלהביתא מקרתא דסיחון:  קטילו עמא דשרו בלחית מואב, כומריא דפלחין בית דחלת רמתא דארנון.  כא,כט ויי לכון מואבאי, אבדתון עמא דפלחין לכמוש; מסר בנוהי צירין ובנתיה בשביא, למלכא אמוראה סיחון.  כא,ל פסקת מלכו מחשבון, עדא שולטן מדיבון; וצדיאו עד נופח, דסמיך עד מידבא.  כא,לא ויתיב, ישראל, בארע, אמוראה.  כא,לב ושלח משה לאללא ית יעזר, וכבשו כפרנהא; ותריך, ית אמוראה דתמן.  כא,לג ואתפניאו, וסליקו, לאורח, מתנן; ונפק עוג מלכא דמתנן לקדמותהון הוא וכל עמיה, לאגחא קרבא--לאדרעי.  כא,לד ואמר ה' למשה, לא תדחל מיניה--ארי בידך מסרית יתיה וית כל עמיה, וית ארעיה; ותעביד ליה--כמא דעבדתא לסיחון מלכא אמוראה, דיתיב בחשבון.  כא,לה ומחו יתיה וית בנוהי וית כל עמיה, עד דלא אשתאר ליה משיזיב; ויריתו, ית ארעיה.  כב,א ונטלו, בני ישראל; ושרו במישריא דמואב, מעברא לירדנא דיריחו.  {ס}

כב,ב וחזא בלק, בר ציפור, ית כל דעבד ישראל, לאמוראה.  כב,ג ודחיל מואבאה מן קודם עמא, לחדא--ארי סגי הוא; ועקת למואבאי, מן קודם בני ישראל.  כב,ד ואמר מואב לסבי מדיין, כען ישיצון קהלא ית כל סחרננא, כמא דמלחיך תורא, ית ירוקא דחקלא; ובלק בר ציפור מלכא למואב, בעידנא ההוא.  כב,ה ושלח אזגדין לוות בלעם בר בעור, לפתור ארם דעל פרת ארע בני עמיה--למקרי ליה:  למימר, הא עמא נפק ממצריים הא חפא ית עין שמשא דארעא, והוא שרי, מלקבלי.  כב,ו וכען איתא כען לוט לי ית עמא הדין, ארי תקיף הוא מיני--מאים איכול לאגחא ביה קרב, ואתרכיניה מן ארעא:  ארי ידענא, ית דתבריך מברך, ודתלוט, ליט.  כב,ז ואזלו סבי מואב, וסבי מדיין, וקסמיא, בידיהון; ואתו, לוות בלעם, ומלילו עימיה, פתגמי בלק.  כב,ח ואמר להון, ביתו הכא בליליא, ואתיב יתכון פתגמא, כמא דימליל ה' עימי; ואוריכו רברבי מואב, עם בלעם.  כב,ט ואתא מימר מן קודם ה', לוות בלעם; ואמר, מן גובריא האילין דעימך.  כב,י ואמר בלעם, קודם ה':  בלק בר ציפור מלכא דמואב, שלח לוותי.  כב,יא הא עמא דנפק ממצריים, וחפא ית עין שמשא דארעא; כען, איתא לוט לי יתיה--מאים איכול לאגחא ביה קרב, ואתרכיניה.  כב,יב ואמר ה' לבלעם, לא תיזיל עימהון; לא תלוט ית עמא, ארי בריך הוא.  כב,יג וקם בלעם, בצפרא, ואמר לרברבי בלק, איזילו לארעכון:  ארי רעווא קודם ה', דלא למשבקי למיזל עימכון.  כב,יד וקמו רברבי מואב, ואתו לוות בלק; ואמרו, סריב בלעם למיתי עימנא.  כב,טו ואוסיף עוד, בלק, שלח רברבין, סגיאין ויקירין מאילין.  כב,טז ואתו, לוות בלעם; ואמרו ליה, כדנן אמר בלק בר ציפור, לא כען תתמנע, מלמיתי לוותי.  כב,יז ארי יקרא אייקרינך לחדא, וכול דתימר לי אעביד; ואיתא כען, לוט לי, ית, עמא הדין.  כב,יח ואתיב בלעם, ואמר לעבדי בלק, אם ייתין לי בלק מלי ביתיה, כסף ודהב--לית לי רשו, למעבר על גזירת מימרא דה' אלהי, למעבד זעירתא, או רבתא.  כב,יט וכען, אוריכו כען הכא אף אתון--בליליא; ואדע, מא יוסיף ה' למללא עימי.  כב,כ ואתא מימר מן קודם ה' לוות בלעם, בליליא, ואמר ליה אם למקרי לך אתו גובריא, קום איזיל עימהון; וברם, ית פתגמא דאמליל עימך--יתיה תעביד.  כב,כא וקם בלעם בצפרא, וזריז ית אתניה; ואזל, עם רברבי מואב.  כב,כב ותקיף רוגזא דה', ארי אזיל הוא, ואתעתד מלאכא דה' באורחא, לסטן ליה; והוא רכיב על אתניה, ותרין עולימוהי עימיה.  כב,כג וחזת אתנא ית מלאכא דה' מעתד באורחא, וחרביה שליפא בידיה, וסטת אתנא מן אורחא, ואזלת בחקלא; ומחא בלעם ית אתנא, לאסטיותה לאורחא.  כב,כד וקם מלאכא דה', בשביל כרמיא--אתרא דגדירא מכא, וגדירא מכא.  כב,כה וחזת אתנא ית מלאכא דה', ואידחיקת עם כותלא, ודחקת ית רגלא דבלעם, לכותלא; ואוסיף, לממחה.  כב,כו ואוסיף מלאכא דה', עבר; וקם באתר עק, דלית אורח למסטי לימינא ולשמאלא.  כב,כז וחזת אתנא ית מלאכא דה', ורבעת תחות בלעם; ותקיף רוגזא דבלעם, ומחא ית אתנא בחוטרא.  כב,כח ופתח ה', ית פומא דאתנא; ואמרת לבלעם, מא עבדית לך, ארי מחיתני, דנן תלת זמנין.  כב,כט ואמר בלעם לאתנא, ארי חייכת בי; אילו פון אית חרבא בידי, ארי כען קטלתיך.  כב,ל ואמרת אתנא לבלעם, הלא אנא אתנך דרכיבת עליי מדאיתך עד יומא הדין--המילף אליפנא, למעבד לך כדין; ואמר, לא.  כב,לא וגלא ה', ית עיני בלעם, וחזא ית מלאכא דה' מעתד באורחא, וחרביה שליפא בידיה; וכרע וסגיד, לאפוהי.  כב,לב ואמר ליה, מלאכא דה', על מא מחיתא ית אתנך, דנן תלת זמנין; הא אנא נפקית לסטן, ארי גלי קודמיי דאת רעי למיזל באורחא לקבלי.  כב,לג וחזתני, אתנא, וסטת מן קודמיי, דנן תלת זמנין; אילו פון לא סטת מן קודמיי, ארי כען אף יתך קטלית ויתה קיימית.  כב,לד ואמר בלעם למלאכא דה', חבית--ארי לא ידעית, דאת מעתד לקדמותי באורחא; וכען אם ביש בעינך, אתוב לי.  כב,לה ואמר מלאכא דה' לבלעם, איזיל עם גובריא, וברם ית פתגמא דאמליל עימך, יתיה תמליל; ואזל בלעם, עם רברבי בלק.  כב,לו ושמע בלק, ארי אתא בלעם; ונפק לקדמותיה לקרתא דמואב, דעל תחום ארנון--דבסטר תחומא.  כב,לז ואמר בלק לבלעם, הלא משלח שלחית לוותך למקרי לך--למא לא אתיתא, לוותי; הבקושטא הוויתא אמר, לית אנא יכיל לייקרותך.  כב,לח ואמר בלעם לבלק, הא אתיתי לוותך--כען, המיכל יכילנא למללא מידעם:  פתגמא, דישווי ה' בפומי--יתיה אמליל.  כב,לט ואזל בלעם, עם בלק; ואעליה, לקרית מחוזוהי.  כב,מ ונכס בלק, תורין וען; ושלח לבלעם, ולרברביא דעימיה.  כב,מא והוה בצפרא--ודבר בלק ית בלעם, ואסקיה לרמת דחלתיה; וחזא מתמן, קצת מן עמא.  כג,א ואמר בלעם לבלק, בני לי הכא שבעא מדבחין; ואתקין לי הכא, שבעא תורין ושבעא דכרין.  כג,ב ועבד בלק, כמא דמליל בלעם; ואסיק בלק ובלעם תור ודכר, על כל מדבח.  כג,ג ואמר בלעם לבלק, אתעתד על עלתך, ואהך מאים יערע מימר מן קודם ה' לקדמותי, ופתגמא דיחזינני ואחווי לך; ואזל, יחידיי.  כג,ד וערע מימר מן קודם ה', בבלעם; ואמר קודמוהי, ית שבעא מדבחין סדרית, ואסיקית תור ודכר, על כל מדבח.  כג,ה ושווי ה' פתגמא, בפומא דבלעם; ואמר תוב לוות בלק, וכדין תמליל.  כג,ו ותב לוותיה, והא מעתד על עלתיה--הוא, וכל רברבי מואב.  כג,ז ונטל מתליה, ואמר:  מן ארם דברני בלק מלכא דמואב, מטורי מדנחא--איתא לוט לי יעקוב, ואיתא תריך לי ישראל.  כג,ח מא אלוטיה, דלא לטיה אל; ומא אתרכיה, דלא תרכיה ה'.  כג,ט ארי מריש טוריא חזיתיה, ומרמתא סכיתיה:  הא עמא בלחודיהון עתידין דיחסנון עלמא, ובעממיא לא ייתדנון גמירא.  כג,י מן ייכול לממני דעדקיא דבית יעקוב דאמיר עליהון יסגון כעפרא דארעא, או חדא מארבע משרייתא דישראל; תמות נפשי מותא דקשיטוהי, ויהי סופי כוותהון.  כג,יא ואמר בלק לבלעם, מא עבדת לי:  למלט סנאיי דברתך, והא ברכא מבריכת להון.  כג,יב ואתיב, ואמר:  הלא, ית דישווי ה' בפומי--יתיה אטר, למללא.  כג,יג ואמר ליה בלק, איתא כען עימי לאתר אוחרן דתחזיניה מתמן--לחוד קצתיה תחזי, וכוליה לא תחזי; ותלוטיה לי, מתמן.  כג,יד ודבריה לחקל סכותא, לריש רמתא; ובנא שבעא מדבחין, ואסיק תור ודכר על כל מדבח.  כג,טו ואמר, לבלק, אתעתד הכא, על עלתך; ואנא, אתמטי עד כא.  כג,טז וערע מימר מן קודם ה' בבלעם, ושווי פתגמא בפומיה; ואמר תוב לוות בלק, וכדין תמליל.  כג,יז ואתא לוותיה, והא מעתד על עלתיה, ורברבי מואב, עימיה; ואמר ליה בלק, מא מליל ה'.  כג,יח ונטל מתליה, ואמר:  קום בלק ושמע, אצית למימרי בר ציפור.  כג,יט לא כמילי בני אנשא מימר אלהא, בני אנשא אמרין ומכדבין, ואף לא כעובדי בני בסרא, דאינון גזרין למעבד ותייבין ומתמלכין; הוא אמר ועביד, וכל מימריה מתקיים.  כג,כ הא ברכן, קבילית; אברכיניה לישראל, ולא אתיב ברכתי מינהון.  כג,כא אסתכלית ולית פלחי גילולין בדבית יעקוב, ואף לא עבדי ליאות שקר בישראל; מימרא דה' אלההון בסעדהון, ושכינת מלכהון ביניהון.  כג,כב אל, דאפיקינון ממצריים--תוקפא ורומא, דיליה.  כג,כג ארי לא נחשיא צבן דייטב לדבית יעקוב, ואף לא קסמיא רען ברבות בית ישראל; כעידן, יתאמר ליעקוב ולישראל, מא עבד, אלהא.  כג,כד הא עמא כליתא שרי, וכאריא יתנטל; לא ישרי בארעיה עד דיקטול קטול, ונכסי עממיא יירת.  כג,כה ואמר בלק לבלעם, אף מלט לא תלוטינון; אף ברכא, לא תבריכינון.  כג,כו ואתיב בלעם, ואמר לבלק:  הלא, מלילית עימך למימר, כול דימליל ה', יתיה אעביד.  כג,כז ואמר בלק, לבלעם, איתא כען אדברינך, לאתר אוחרן; מאים תהי רעווא מן קודם ה', ותלוטיה לי מתמן.  כג,כח ודבר בלק, ית בלעם, ריש רמתא, דמסתכיא על אפי בית ישימון.  כג,כט ואמר בלעם לבלק, בני לי הכא שבעא מדבחין; ואתקין לי הכא, שבעא תורין ושבעא דכרין.  כג,ל ועבד בלק, כמא דאמר בלעם; ואסיק תור ודכר, על כל מדבח.  כד,א וחזא בלעם, ארי תקין קודם ה' לברכא ית ישראל, ולא הליך כזמן בזמן, אלהין לקדמות נחשיא; ושווי למדברא, אפוהי.  כד,ב וזקף בלעם ית עינוהי, וחזא ית ישראל, שרן, לשבטוהי; ושרת עלוהי, רוח נבואה מן קודם ה'.  כד,ג ונטל מתליה, ואמר:  אימר בלעם בר בעור, ואימר גוברא דשפיר חזי.  כד,ד אימר--דשמע, מימר מן קודם אל:  דחיזו מן קודם שדיי חזי, שכיב ומתגלי ליה.  כד,ה מא טבא ארעך, יעקוב; בית משרך, ישראל.  כד,ו כנחלין דמידברין, כגינת שקיא דעל פרת; כבוסמיא דנצב ה', כארזין דנציבין על מיא.  כד,ז יסגי מלכא דיתרבא מבנוהי, וישלוט בעממין סגיאין; וייתקף מאגג מלכיה, ותינטל מלכותיה.  כד,ח אל דאפיקינון ממצריים, תוקפא ורומא דיליה; ייכלון בני ישראל נכסי עממיא סנאיהון, ובביזת מלכיהון יתפנקון--וארעתהון יחסנון.  כד,ט ינוח ישרי בתקוף כאריא וכליתא, ולית דיקימיניה; בריכך יהון בריכין, וליטך יהון ליטין.  כד,י ותקיף רוגזא דבלק בבלעם, ושקפינון לידוהי; ואמר בלק לבלעם, למלט סנאיי קריתך, והא ברכא מבריכת להון, דנן תלת זמנין.  כד,יא וכען, איזיל לך לאתרך; אמרית יקרא אייקרינך, והא מנעך ה' מן יקר.  כד,יב ואמר בלעם, לבלק:  הלא, אף עם אזגדך דשלחתא לוותי--מלילית למימר.  כד,יג אם ייתין לי בלק מלי ביתיה, כסף ודהב--לית לי רשו למעבר על גזירת מימרא דה', למעבד טבתא או בשתא מרעותי:  דימליל ה', יתיה אמליל.  כד,יד וכען, האנא אזיל לעמי; איתא, אמלכינך מא דתעביד, ואחווי לך מא דיעביד עמא הדין לעמך, בסוף יומיא.  כד,טו ונטל מתליה, ואמר:  אימר בלעם בר בעור, ואימר גוברא דשפיר חזי.  כד,טז אימר, דשמע מימר מן קודם אל, וידע, מדע מן קודם עילאה; חיזו מן קודם שדיי חזי, שכיב ומתגלי ליה.  כד,יז חזיתיה ולא כען, סכיתיה ולא איתוהי קריב; כד יקום מלכא מיעקוב, ויתרבא משיחא מישראל, ויקטיל רברבי מואב, וישלוט בכל בני אנשא.  כד,יח ויהי אדום ירותא, ויהי ירותא שעיר--לבעלי דבבוהי; וישראל, יצלח בנכסין.  כד,יט וייחות, חד מדבית יעקוב; ויוביד משיזיב, מקרית עממיא.  כד,כ וחזא, ית עמלקאה, ונטל מתליה, ואמר:  ריש קרביא דישראל הוה עמלק, וסופיה לעלמא ייבד.  כד,כא וחזא, ית שלמאה, ונטל מתליה, ואמר:  תקיף, בית מותבך, ושו בכרך תקיף, מדורך.  כד,כב ארי אם יהי, לשיצאה שלמאה--עד מא, אתוראה ישבינך.  כד,כג ונטל מתליה, ואמר:  ויי, לחייביא דייחון כד יעביד אלהא ית אילין.  כד,כד וסיען יצטרחן מרומאי, ויענון לאתור וישעבדון לעבר פרת; ואף אינון, לעלמא ייבדון.  כד,כה וקם בלעם, ואזל ותב לאתריה; ואף בלק, אזל לאורחיה.  {פ}

כה,א ויתיב ישראל, בשיטין; ושרי עמא, למטעי בתר בנת מואב.  כה,ב וקראה לעמא, לדבחי טעוותהון; ואכל עמא, וסגידו לטעוותהון.  כה,ג ואתחבר ישראל, לבעלא פעור; ותקיף רוגזא דה', בישראל.  כה,ד ואמר ה' למשה, דבר ית כל רישי עמא, ודון וקטול דחייב קטול קודם ה', לוקביל שמשא; ויתוב תקוף רוגזא דה', מישראל.  כה,ה ואמר משה, לדייני ישראל:  קטולו גבר גוברוהי, דאתחברו לבעלא פעור.  כה,ו והא גוברא מבני ישראל אתא, וקריב לוות אחוהי ית מדייניתא, לעיני משה, ולעיני כל כנשתא דבני ישראל; ואינון בכן, בתרע משכן זמנא.  כה,ז וחזא, פינחס בר אלעזר, בר אהרון, כהנא; וקם מגו כנשתא, ונסיב רומחא בידיה.  כה,ח ועל בתר גוברא בר ישראל לקובתא, ובזע ית תרוויהון--ית גוברא בר ישראל, וית איתתא במעהא; ואתכלי, מותנא, מעל, בני ישראל.  כה,ט והוו, דמיתו במותנא--עסרין וארבעא, אלפין.  {פ}

כה,י ומליל ה', עם משה למימר.  כה,יא פינחס בר אלעזר בר אהרון כהנא, אתיב ית חמתי מעל בני ישראל, בדקני ית קנאתי, ביניהון; ולא שיציתי ית בני ישראל, בקנאתי.  כה,יב בכין, אימר:  האנא גזר ליה ית קיימי, שלם.  כה,יג ותהי ליה ולבנוהי בתרוהי, קיים כהונת עלם--חלף, דקני קודם אלהיה, וכפר, על בני ישראל.  כה,יד ושום גוברא בר ישראל קטילא, דאתקטיל עם מדייניתא--זמרי, בר סלוא:  רב בית בא, לבית שמעון.  כה,טו ושום איתתא דאתקטילת מדייניתא, כוזבי בת צור:  ריש אומי בית אבא במדיין, הוא.  {פ}

כה,טז ומליל ה', עם משה למימר.  כה,יז אעיק, למדיינאי; ותקטיל, יתהון.  כה,יח ארי מעיקין אינון לכון, בנכליהון דנכילו לכון על עיסק פעור; ועל עיסק כוזבי בת רבא דמדיין, אחתהון, דאתקטילת ביומא דמותנא, על עיסק פעור.  כו,א והוה, בתר מותנא;  {פ}
 
ואמר ה' למשה, ולאלעזר בר אהרון כהנא למימר.  כו,ב קבילו ית חושבן כל כנשתא דבני ישראל, מבר עסרין שנין ולעילא--לבית אבהתהון:  כל נפיק חילא, בישראל.  כו,ג ומליל משה ואלעזר כהנא, אמרו לממני יתהון--במישריא דמואב:  על ירדנא דיריחו, למימר.  כו,ד מבר עסרין שנין, ולעילא, כמא דפקיד ה' ית משה ובני ישראל, דנפקו מארעא דמצריים.  כו,ה ראובן, בוכרא דישראל; בני ראובן, חנוך זרעית חנוך, לפלוא, זרעית פלוא.  כו,ו לחצרון, זרעית חצרון; לכרמי, זרעית כרמי.  כו,ז אילין, זרעיית ראובן; והוו מנייניהון, ארבעין ותלתא אלפין, ושבע מאה, ותלתין.  כו,ח ובני פלוא, אליאב.  כו,ט ובני אליאב, נמואל ודתן ואבירם:  הוא דתן ואבירם מערעי כנשתא, דאתכנישו על משה ועל אהרון בכנשתא דקורח, באתכנושיהון, על ה'.  כו,י ופתחת ארעא ית פומה, ובלעת יתהון וית קורח--במותא דכנשתא:  כד אכלת אישתא, ית מאתן וחמשין גוברא, והוו, לאת.  כו,יא ובני קורח, לא מיתו.  {ס}

כו,יב בני שמעון, לזרעייתהון--לנמואל זרעית נמואל, לימין זרעית ימין; ליכין, זרעית יכין.  כו,יג לזרח, זרעית זרח; לשאול, זרעית שאול.  כו,יד אילין, זרעיית שמעון--עסרין ותרין אלפין, ומאתן.  {ס}

כו,טו בני גד, לזרעייתהון--לצפון זרעית צפון, לחגי זרעית חגי; לשוני, זרעית שוני.  כו,טז לאוזני, זרעית אוזני; לערי, זרעית ערי.  כו,יז לארוד, זרעית ארוד; לאראלי--זרעית, אראלי.  כו,יח אילין זרעיית בני גד, למנייניהון--ארבעין אלפין, וחמיש מאה.  {ס}

כו,יט בני יהודה, ער ואונן; ומית ער ואונן, בארעא דכנען.  כו,כ והוו בני יהודה, לזרעייתהון--לשלה זרעית שלה, לפרץ זרעית פרץ; לזרח, זרעית זרח.  כו,כא והוו בני פרץ--לחצרון, זרעית חצרון; לחמול, זרעית חמול.  כו,כב אילין זרעיית יהודה, למנייניהון--שבעין ושיתא אלפין, וחמיש מאה.  {ס}

כו,כג בני יששכר, לזרעייתהון--תולע, זרעית תולע; לפווה, זרעית פווה.  כו,כד לישוב, זרעית ישוב; לשמרון, זרעית שמרון.  כו,כה אילין זרעיית יששכר, למנייניהון--שיתין וארבעא אלפין, ותלת מאה.  {ס}

כו,כו בני זבולון, לזרעייתהון--לסרד זרעית סרד, לאילון זרעית אילון; ליחלאל--זרעית, יחלאל.  כו,כז אילין זרעיית זבולון, למנייניהון--שיתין אלפין, וחמיש מאה.  {ס}

כו,כח בני יוסף, לזרעייתהון--מנשה, ואפריים.  כו,כט בני מנשה, למכיר זרעית מכיר, ומכיר, אוליד ית גלעד; לגלעד, זרעית גלעד.  כו,ל אילין, בני גלעד--איעזר, זרעית איעזר; לחלק, זרעית חלק.  כו,לא ואשריאל--זרעית, אשריאל; ושכם, זרעית שכם.  כו,לב ושמידע, זרעית שמידע; וחפר, זרעית חפר.  כו,לג וצלופחד בר חפר, לא הוו ליה בנין--אלהין בנן:  ושום, בנת צלופחד--מחלה ונועה, חוגלה מלכה ותרצה.  כו,לד אילין, זרעיית מנשה; ומנייניהון, חמשין ותרין אלפין ושבע מאה.  {ס}

כו,לה אילין בני אפריים, לזרעייתהון--לשותלח זרעית שותלח, לבכר זרעית בכר; לתחן, זרעית תחן.  כו,לו ואילין, בני שותלח--לעירן, זרעית עירן.  כו,לז אילין זרעיית בני אפריים למנייניהון, תלתין ותרין אלפין וחמיש מאה; אילין בני יוסף, לזרעייתהון.  {ס}

כו,לח בני בנימין, לזרעייתהון--לבלע זרעית בלע, לאשבל זרעית אשבל; לאחירם, זרעית אחירם.  כו,לט לשפופם, זרעית שפופם; לחופם, זרעית חופם.  כו,מ והוו בני בלע, ארד ונעמן--זרעית, ארד, לנעמן, זרעית נעמן.  כו,מא אילין בני בנימין, לזרעייתהון; ומנייניהון, ארבעין וחמשא אלפין ושית מאה.  {ס}

כו,מב אילין בני דן, לזרעייתהון--לשוחם, זרעית שוחם; אילין זרעיית דן, לזרעייתהון.  כו,מג כל זרעית שוחם, למנייניהון--שיתין וארבעא אלפין, וארבע מאה.  {ס}

כו,מד בני אשר, לזרעייתהון--לימנה זרעית ימנה, לישווי זרעית ישווי; לבריעה, זרעית בריעה.  כו,מה לבני בריעה--לחבר, זרעית חבר; למלכיאל--זרעית, מלכיאל.  כו,מו ושום בת אשר, שרח.  כו,מז אילין זרעיית בני אשר, למנייניהון--חמשין ותלתא אלפין, וארבע מאה.  {ס}

כו,מח בני נפתלי, לזרעייתהון--ליחצאל, זרעית יחצאל; לגוני, זרעית גוני.  כו,מט ליצר, זרעית יצר; לשילם, זרעית שילם.  כו,נ אילין זרעיית נפתלי, לזרעייתהון; ומנייניהון, ארבעין וחמשא אלפין וארבע מאה.  כו,נא אילין, מנייני בני ישראל--שית מאה וחד, אלפין; שבע מאה, ותלתין.  {פ}

כו,נב ומליל ה', עם משה למימר.  כו,נג לאילין, תתפליג ארעא באחסנא--במניין שמהן.  כו,נד לסגיאי, תסגון אחסנתהון, ולזעירי, תזערון אחסנתהון:  גבר לפום מניינוהי, תתייהיב אחסנתיה.  כו,נה ברם בעדבא, תתפליג ארעא:  לשמהת שבטי אבהתהון, יחסנון.  כו,נו על פום, עדבא, תתפליג, אחסנתהון--בין סגיאי, לזעירי.  {ס}

כו,נז ואילין מנייני ליוואי, לזרעייתהון--לגרשון זרעית גרשון, לקהת זרעית קהת; למררי, זרעית מררי.  כו,נח אילין זרעיית לוי, זרעית לבני זרעית חברון זרעית מחלי זרעית מושי, זרעית, קורח; וקהת, אוליד ית עמרם.  כו,נט ושום איתת עמרם, יוכבד בת לוי, דילידת יתה ללוי, במצריים; וילידת לעמרם, ית אהרון וית משה, וית, מרים אחתהון.  כו,ס ואתייליד לאהרון, ית נדב וית אביהוא, ית אלעזר, וית איתמר.  כו,סא ומית נדב, ואביהוא, בקרוביהון אישתא נוכריתא, קודם ה'.  כו,סב והוו מנייניהון, עסרין ותלתא אלפין--כל דכורא, מבר ירחא ולעילא:  ארי לא אתמניאו, בגו בני ישראל, ארי לא אתייהיבת להון אחסנא, בגו בני ישראל.  כו,סג אילין מנייני משה, ואלעזר כהנא--דמנו ית בני ישראל, במישריא דמואב, על, ירדנא דיריחו.  כו,סד ובאילין, לא הוה גבר, ממנייני משה, ואהרון כהנא--דמנו ית בני ישראל, במדברא דסיניי.  כו,סה ארי אמר ה' להון, ממת ימותון במדברא; ולא אשתאר מינהון, אנש--אלהין כלב בר יפונה, ויהושוע בר נון.  {ס}

כז,א וקריבא בנת צלופחד, בר חפר בר גלעד בר מכיר בר מנשה, לזרעיית, מנשה בר יוסף; ואילין, שמהת בנתיה--מחלה נועה, וחוגלה ומלכה ותרצה.  כז,ב וקמא קודם משה, וקדם אלעזר כהנא, וקדם רברביא, וכל כנשתא--בתרע משכן זמנא, למימר.  כז,ג אבונא, מית במדברא, והוא לא הוה בגו כנשתא דאזדמנו על ה', בכנשתא דקורח:  ארי בחוביה מית, ובנין לא הוו ליה.  כז,ד למא יתמנע שמא דאבונא מגו זרעיתיה, ארי לית ליה בר; הב לנא אחסנא, בגו אחי אבונא.  כז,ה וקריב משה ית דינהון, לקדם ה'.  {פ}

כז,ו ואמר ה', למשה למימר.  כז,ז יאות, בנת צלופחד ממללן--מיתן תיתין להון אחודת אחסנא, בגו אחי אבוהון; ותעבר ית אחסנת אבוהון, להון.  כז,ח ועם בני ישראל, תמליל למימר:  גבר ארי ימות, ובר לית ליה--ותעברון ית אחסנתיה, לברתיה.  כז,ט ואם לית ליה, ברתא--ותיתנון ית אחסנתיה, לאחוהי.  כז,י ואם לית ליה, אחין--ותיתנון ית אחסנתיה, לאחי אבוהי.  כז,יא ואם לית אחין, לאבוהי--ותיתנון ית אחסנתיה לקריביה דקריב ליה מזרעיתיה, ויירת יתה; ותהי לבני ישראל, לגזירת דין, כמא דפקיד ה', ית משה.  {פ}

כז,יב ואמר ה' למשה, סק לטורא דעבראי הדין; וחזי, ית ארעא, דיהבית, לבני ישראל.  כז,יג ותחזי יתה, ותתכניש לעמך אף את, כמא דאתכניש אהרון, אחוך.  כז,יד כמא דסריבתון על מימרי במדברא דצין, במצות כנשתא, לקדשותי במיא, לעיניהון:  אינון מי מצות רקם, מדברא דצין.  {ס}

כז,טו ומליל משה, קודם ה' למימר.  כז,טז ימני ה', אלה רוחיא לכל בסרא, גוברא, על כנשתא.  כז,יז דייפוק קודמיהון, ודייעול קודמיהון, ודיפיקינון, ודיעילינון; ולא תהי, כנשתא דה', כענא, דלית להון רעי.  כז,יח ואמר ה' למשה, סב לך ית יהושוע בר נון--גבר, דרוח נבואה ביה; ותסמוך ית ידך, עלוהי.  כז,יט ותקים יתיה, קודם אלעזר כהנא, וקדם, כל כנשתא; ותפקיד יתיה, לעיניהון.  כז,כ ותיתין מזיווך, עלוהי--בדיל דיקבלון מיניה, כל כנשתא דבני ישראל.  כז,כא וקדם אלעזר כהנא יקום, וישאל ליה בדין אוריא קודם ה':  על מימריה יהון נפקין ועל מימריה יהון עלין, הוא וכל בני ישראל עימיה--וכל כנשתא.  כז,כב ועבד משה, כמא דפקיד ה' יתיה; ודבר ית יהושוע, ואקימיה קודם אלעזר כהנא, וקדם, כל כנשתא.  כז,כג וסמך ית ידוהי עלוהי, ופקדיה, כמא דמליל ה', בידא דמשה.  {פ}

כח,א ומליל ה', עם משה למימר.  כח,ב פקיד ית בני ישראל, ותימר להון:  ית קורבני לחים סידור לקורבניי, לאתקבלא ברעווא, תיטרון, לקרבא קודמיי בזמניה.  כח,ג ותימר להון--דין קורבנא, דתקרבון קודם ה':  אימרין בני שנא שלמין תרין ליומא, עלתא תדירא.  כח,ד ית אימרא חד, תעביד בצפרא; וית אימרא תניינא, תעביד בין שמשיא.  כח,ה וחד מן עסרא בתלת סאין סולתא, למנחתא, דפילא במשח כתישא, רבעות הינא.  כח,ו עלת, תדירא--דאתעבידת, בטורא דסיניי, לאתקבלא ברעווא, קורבנא קודם ה'.  כח,ז ונסכיה רבעות הינא, לאימרא חד; בקודשא, יתנסך ניסוך דחמר עתיק--קודם ה'.  כח,ח וית אימרא תניינא, תעביד בין שמשיא:  כמנחת צפרא וכנסכיה תעביד, קורבן דמתקבל ברעווא קודם ה'.  {פ}

כח,ט וביומא, דשבתא--תרין אימרין בני שנא, שלמין; ותרין עסרונין, סולתא מנחתא דפילא במשח--ונסכיה.  כח,י עלת שבא, תתעביד בשבא, על עלת תדירא, ונסכה.  {פ}

כח,יא וברישי, ירחיכון--תקרבון עלתא, קודם ה':  תורי בני תורי תרין ודכר חד, אימרין בני שנא שבעא שלמין.  כח,יב ותלתא עסרונין, סולתא מנחתא דפילא במשח, לתורא, חד; ותרין עסרונין, סולתא מנחתא דפילא במשח, לדכרא, חד.  כח,יג ועסרונא עסרונא, סולתא מנחתא דפילא במשח, לאימרא, חד; עלתא לאתקבלא ברעווא, קורבנא קודם ה'.  כח,יד ונסכיהון, פלגות הינא יהי לתורא ותלתות הינא לדכרא ורבעות הינא לאימרא--חמרא:  דא עלת ריש ירחא באתחדתותיה, כן לכל רישי ירחי שתא.  כח,טו וצפיר בר עיזין חד לחטאתא, קודם ה', על עלת תדירא יתעביד, ונסכיה.  {ס}

כח,טז ובירחא קדמאה, בארבעת עסרא יומא--לירחא:  פסחא, קודם ה'.  כח,יז ובחמישת עסרא יומא לירחא הדין, חגא:  שבעא יומין, פטירא יתאכיל.  כח,יח ביומא קדמאה, מערע קדיש:  כל עבידת פולחן, לא תעבדון.  כח,יט ותקרבון קורבנא עלתא קודם ה', תורי בני תורי תרין ודכר חד; ושבעא אימרין בני שנא, שלמין יהון לכון.  כח,כ ומנחתהון--סולתא, דפילא במשח:  תלתא עסרונין לתורא, ותרין עסרונין לדכרא--תעבדון.  כח,כא עסרונא עסרונא, תעביד, לאימרא, חד--כן לשבעא, אימרין.  כח,כב וצפירא דחטאתא, חד, לכפרא, עליכון.  כח,כג בר מעלת צפרא, דהיא עלת תדירא--תעבדון, ית אילין.  כח,כד כאילין תעבדון ליומא, שבעא יומין--לחים קורבן דמתקבל ברעווא, קודם ה'; על עלת תדירא יתעביד, ונסכיה.  כח,כה וביומא, שביעאה--מערע קדיש, יהי לכון:  כל עבידת פולחן, לא תעבדון.  {ס}

כח,כו וביומא דביכוריא, בקרוביכון מנחתא חדתא קודם ה'--עצרתכון:  מערע קדיש יהי לכון, כל עבידת פולחן לא תעבדון.  כח,כז ותקרבון עלתא לאתקבלא ברעווא, קודם ה'--תורי בני תורי תרין, ודכר חד; שבעא אימרין, בני שנא.  כח,כח ומנחתהון--סולתא, דפילא במשח:  תלתא עסרונין, לתורא חד, תרין עסרונין, לדכרא חד.  כח,כט עסרונא, עסרונא, לאימרא, חד--כן לשבעא, אימרין.  כח,ל צפיר בר עיזין, חד, לכפרא, עליכון.  כח,לא בר מעלת תדירא, ומנחתיה--תעבדון; שלמין יהון לכון, ונסכיהון.  {פ}

כט,א ובירחא שביעאה בחד לירחא, מערע קדיש יהי לכון--כל עבידת פולחן, לא תעבדון:  יום יבבא, יהי לכון.  כט,ב ותעבדון עלתא לאתקבלא ברעווא, קודם ה'--תור בר תורי חד, דכר חד; אימרין בני שנא שבעא, שלמין.  כט,ג ומנחתהון--סולתא, דפילא במשח:  תלתא עסרונין לתורא, תרין עסרונין לדכרא.  כט,ד ועסרונא חד, לאימרא חד, כן לשבעא, אימרין.  כט,ה וצפיר בר עיזין חד, חטאתא, לכפרא, עליכון.  כט,ו בר מעלת ירחא ומנחתה, ועלת תדירא ומנחתה, ונסכיהון, כדחזי להון:  לאתקבלא ברעווא, קורבנא קודם ה'.  {ס}

כט,ז ובעסרא לירחא שביעאה הדין, מערע קדיש יהי לכון, ותענון, ית נפשתכון; כל עבידא, לא תעבדון.  כט,ח ותקרבון עלתא קודם ה' לאתקבלא ברעווא, תור בר תורי חד דכר חד; אימרין בני שנא שבעא, שלמין יהון לכון.  כט,ט ומנחתהון--סולתא, דפילא במשח:  תלתא עסרונין, לתורא, תרין עסרונין, לדכרא חד.  כט,י עסרונא, עסרונא, לאימרא, חד--כן לשבעא, אימרין.  כט,יא צפיר בר עיזין חד, חטאתא; בר מחטאת כיפוריא, ועלת תדירא, ומנחתה, ונסכיהון.  {ס}

כט,יב ובחמישת עסרא יומא לירחא שביעאה, מערע קדיש יהי לכון--כל עבידת פולחן, לא תעבדון; ותיחגון חגא קודם ה', שבעא יומין.  כט,יג ותקרבון עלתא קורבן דמתקבל ברעווא, קודם ה'--תורי בני תורי תלת עסר, דכרין תרין; אימרין בני שנא ארבעת עסר, שלמין יהון.  כט,יד ומנחתהון--סולתא, דפילא במשח:  תלתא עסרונין לתורא חד, לתלת עסר תורין, תרין עסרונין לדכרא חד, לתרין דכרין.  כט,טו ועסרונא, עסרונא, לאימרא, חד--כן לארבעת עסר, אימרין.  כט,טז וצפיר בר עיזין חד, חטאתא; בר מעלת תדירא, מנחתה ונסכה.  {ס}

כט,יז וביומא תניינא, תורי בני תורי תרי עסר--דכרין תרין; אימרין בני שנא ארבעת עסר, שלמין.  כט,יח ומנחתהון ונסכיהון לתורי לדכרי ולאימרי, במנייניהון--כדחזי.  כט,יט וצפיר בר עיזין חד, חטאתא; בר מעלת תדירא, ומנחתה ונסכיהון.  {ס}

כט,כ וביומא תליתאה תורי חד עסר, דכרין תרין; אימרין בני שנא ארבעת עסר, שלמין.  כט,כא ומנחתהון ונסכיהון לתורי לדכרי ולאימרי, במנייניהון--כדחזי.  כט,כב וצפירא דחטאתא, חד; בר מעלת תדירא, ומנחתה ונסכה.  {ס}

כט,כג וביומא רביעאה תורי עסרא, דכרין תרין; אימרין בני שנא ארבעת עסר, שלמין.  כט,כד מנחתהון ונסכיהון לתורי לדכרי ולאימרי, במנייניהון--כדחזי.  כט,כה וצפיר בר עיזין חד, חטאתא; בר מעלת תדירא, מנחתה ונסכה.  {ס}

כט,כו וביומא חמישאה תורי תשעא, דכרין תרין; אימרין בני שנא ארבעת עסר, שלמין.  כט,כז ומנחתהון ונסכיהון לתורי לדכרי ולאימרי, במנייניהון--כדחזי.  כט,כח וצפירא דחטאתא, חד; בר מעלת תדירא, ומנחתה ונסכה.  {ס}

כט,כט וביומא שתיתאה תורי תמניא, דכרין תרין; אימרין בני שנא ארבעת עסר, שלמין.  כט,ל ומנחתהון ונסכיהון לתורי לדכרי ולאימרי, במנייניהון--כדחזי.  כט,לא וצפירא דחטאתא, חד; בר מעלת תדירא, מנחתה ונסכהא.  {ס}

כט,לב וביומא שביעאה תורי שבעא, דכרין תרין; אימרין בני שנא ארבעת עסר, שלמין.  כט,לג ומנחתהון ונסכיהון לתורי לדכרי ולאימרי, במנייניהון--כדחזי להון.  כט,לד וצפירא דחטאתא, חד; בר מעלת תדירא, מנחתה ונסכה.  {ס}

כט,לה ביומא, תמינאה--כנישין, תהון לכון:  כל עבידת פולחן, לא תעבדון.  כט,לו ותקרבון עלתא קורבן דמתקבל ברעווא, קודם ה'--תור חד, דכר חד; אימרין בני שנא שבעא, שלמין.  כט,לז מנחתהון ונסכיהון, לתורא לדכרא ולאימרי במנייניהון--כדחזי.  כט,לח וצפירא דחטאתא, חד; בר מעלת תדירא, ומנחתה ונסכה.  כט,לט אילין תעבדון קודם ה', במועדיכון--בר מנדריכון ונדבתכון, לעלוותכון ולמנחוותכון, ולנסכיכון, ולנכסת קודשיכון.  ל,א ואמר משה, לבני ישראל, ככול דפקיד ה', ית משה.  {פ}

ל,ב ומליל משה עם רישי שבטיא, לבני ישראל למימר:  דין פתגמא, דפקיד ה'.  ל,ג גבר ארי יידר נדר קודם ה', או יקיים קיים למיסר איסר על נפשיה--לא יבטיל, פתגמיה:  ככל דייפוק מפומיה, יעביד.  ל,ד ואיתתא, ארי תידר נדר קודם ה', ותיסר איסר בבית אבוהא, ברביותה.  ל,ה וישמע אבוהא ית נדרה, ואסרה דאסרת על נפשה, וישתוק לה, אבוהא--ויקומון, כל נדרהא, וכל אסרי דאסרת על נפשה, יקומון.  ל,ו ואם אעדי אבוהא יתהון, ביומא דשמע--כל נדרהא ואסרהא דאסרת על נפשה, לא יקומון; ומן קודם ה', ישתביק לה, ארי אעדי אבוהא, יתהון.  ל,ז ואם מהוה תהוי לגבר, ונדרהא עלה, או פירוש ספוותהא, דאסרת על נפשה.  ל,ח וישמע בעלה ביומא דשמע, וישתוק לה:  ויקומון נדרהא, ואסרהא דאסרת על נפשה--יקומון.  ל,ט ואם ביומא דשמע בעלה, אעדי יתהון, ובטיל ית נדרה דעלה, וית פירוש ספוותהא דאסרת על נפשה--ומן קודם ה', ישתביק לה.  ל,י ונדר ארמלא, ומתרכא--כול דאסרת על נפשה, קיים עלה.  ל,יא ואם בית בעלה, נדרת, או אסרת איסר על נפשה, בקיום.  ל,יב וישמע בעלה וישתוק לה, לא אעדי יתהון--ויקומון, כל נדרהא, וכל אסרי דאסרת על נפשה, יקומון.  ל,יג ואם בטלא יבטיל יתהון בעלה, ביומא דשמע--כל אפקות ספוותהא לנדרהא ולאיסר נפשה, לא יקומון:  בעלה בטילינון, ומן קודם ה' ישתביק לה.  ל,יד כל נדר וכל קיומת איסר, לסגפא נפש--בעלה יקיימינון, ובעלה יבטילינון.  ל,טו ואם משתק ישתוק לה בעלה, מיום ליום, ויקיים ית כל נדרהא, או ית כל אסרהא דעלה--קיים יתהון, ארי שתיק לה ביומא דשמע.  ל,טז ואם בטלא יבטיל יתהון, בתר דשמע--ויקביל, ית חובה.  ל,יז אילין קיימיא, דפקיד ה' ית משה, בין גוברא, לאיתתיה--בין אבא לברתיה, ברביותה בית אבוהא.  {פ}

לא,א ומליל ה', עם משה למימר.  לא,ב אתפרע, פרענות בני ישראל, מן, מדיינאי; בתר כן, תתכניש לעמך.  לא,ג ומליל משה עם עמא למימר, זריזו מינכון גוברין לחילא; ויהון, על מדיין, למיתן פרענות דין עמיה דה', במדיין.  לא,ד אלפא, לשבטא, אלפא, לשבטא--לכול שבטיא דישראל, תשלחון לחילא.  לא,ה ואתבחרו מאלפיא דישראל, אלפא לשבטא--תרי עסר אלפין, מזרזי חילא.  לא,ו ושלח יתהון משה אלפא לשבטא, לחילא:  יתהון וית פינחס בר אלעזר כהנא, לחילא, ומני קודשא וחצוצרת יבבתא, בידיה.  לא,ז ואתחיילו, על מדיין, כמא דפקיד ה', ית משה; וקטלו, כל דכורא.  לא,ח וית מלכי מדיין קטלו על קטיליהון, ית אווי וית רקם וית צור וית חור וית רבע--חמשא, מלכי מדיין; וית בלעם בר בעור, קטלו בחרבא.  לא,ט ושבו בני ישראל ית נשי מדיין, וית טפלהון; וית כל בעירהון וית כל גיתיהון וית כל נכסיהון, בזו.  לא,י וית כל קרוויהון במותבניהון, וית כל בית סגדתהון--אוקידו, בנורא.  לא,יא ושבו, ית כל עדאה, וית, כל דברתא--באנשא, ובבעירא.  לא,יב ואיתיאו לוות משה ולוות אלעזר כהנא ולוות כנשתא דבני ישראל, ית שביא וית דברתא וית עדאה--למשריתא:  למישריא דמואב, דעל ירדנא דיריחו.  {ס}

לא,יג ונפקו משה ואלעזר כהנא, וכל רברבי כנשתא--לקדמותהון:  למברא, למשריתא.  לא,יד ורגיז משה, על דממונן על חילא, רבני אלפי ורבני מאוותא, דאתו מחיל קרבא.  לא,טו ואמר להון, משה:  הקיימתון, כל נוקבא.  לא,טז הא אינון הוואה לבני ישראל, בעיצת בלעם, לשקרא שקר קודם ה', על עיסק פעור; והות מחתא, בכנשתא דה'.  לא,יז וכען, קטולו כל דכורא בטפלא; וכל איתתא, דידעת גבר למשכבי דכורא--קטולו.  לא,יח וכול טפלא בנשיא, דלא ידעא משכבי דכורא--קיימו, לכון.  לא,יט ואתון, שרו מברא למשריתא--שבעא יומין:  כול דקטל נפשא וכול דקרב בקטילא, תדון עלוהי ביומא תליתאה וביומא שביעאה--אתון, ושביכון.  לא,כ וכל לבוש וכל מן דמשך וכל עובד מעזי, וכל מן דאע--תדון עלוהי.  {ס}

לא,כא ואמר אלעזר כהנא לגוברי חילא, דאתו לקרבא:  דא גזירת אורייתא, דפקיד ה' ית משה.  לא,כב ברם ית דהבא, וית כספא; ית נחשא, ית ברזלא, ית עבצא, וית אברא.  לא,כג כל מידעם דמיתעל בנורא, תעברוניה בנורא וידכי--ברם, במי אדיותא ייתדי; וכול דלא מיתעל בנורא, תעברוניה במיא.  לא,כד ותחוורון לבושיכון ביומא שביעאה, ותדכון; ובתר כן, תיעלון למשריתא.  {ס}

לא,כה ואמר ה', למשה למימר.  לא,כו קביל, ית חושבן דברת שביא, באנשא, ובבעירא--את ואלעזר כהנא, ורישי אבהת כנשתא.  לא,כז ותפליג, ית דברתא, בין גוברי מגיחי קרבא, דנפקו לחילא--ובין, כל כנשתא.  לא,כח ותפריש נסיבא קודם ה', מן גוברי מגיחי קרבא דנפקו לחילא--חדא נפשא, מחמיש מאה:  מן אנשא, ומן תורי, ומן חמרי, ומן ענא.  לא,כט מפלגותהון, תיסבון; ותיתין לאלעזר כהנא, אפרשותא קודם ה'.  לא,ל ומפלגות בני ישראל תיסב חד דאיתחד מן חמשין, מן אנשא מן תורי מן חמרי ומן ענא--מכל בעירא; ותיתין יתהון, לליוואי, נטרי, מטרת משכנא דה'.  לא,לא ועבד משה, ואלעזר כהנא, כמא דפקיד ה', ית משה.  לא,לב והות, דברתא--שאר ביזא, דבזו עמא דנפקו לחילא:  ענא, שית מאה ושבעין וחמשא--אלפין.  לא,לג ותורי, שבעין ותרין אלפין.  לא,לד וחמרי, שיתין וחד אלפין.  לא,לה ונפשא דאנשא--מן נשיא, דלא ידעא משכבי דכורא:  כל נפשתא, תלתין ותרין אלפין.  לא,לו והות, פלגותא--חולק, גובריא דנפקו לחילא:  מניין ענא תלת מאה ותלתין ושבעא אלפין, וחמיש מאה.  לא,לז והוה נסיבא קודם ה', מן ענא--שית מאה, שבעין וחמיש.  לא,לח ותורי--תלתין ושיתא, אלפין; ונסיבהון קודם ה', שבעין ותרין.  לא,לט וחמרי, תלתין אלפין וחמיש מאה; ונסיבהון קודם ה', שיתין וחד.  לא,מ ונפשא דאנשא, שיתת עסר אלפין; ונסיבהון, קודם ה'--תלתין ותרין, נפשן.  לא,מא ויהב משה, ית נסיב אפרשותא קודם ה', לאלעזר, כהנא--כמא דפקיד ה', ית משה.  לא,מב ומפלגות, בני ישראל, דפלג משה, מן גובריא דנפקו לחילא.  לא,מג והות פלגות כנשתא, מן ענא--תלת מאה ותלתין ושבעא אלפין, וחמיש מאה.  לא,מד ותורי, תלתין ושיתא אלפין.  לא,מה וחמרי, תלתין אלפין וחמיש מאה.  לא,מו ונפשא דאנשא, שיתת עסר אלפין.  לא,מז ונסיב משה מפלגות בני ישראל, ית דאיתחד חד מן חמשין--מן אנשא, ומן בעירא; ויהב יתהון לליוואי, נטרי מטרת משכנא דה', כמא דפקיד ה', ית משה.  לא,מח וקריבו, לוות משה, דממונן, על אלפי חילא--רבני אלפי, ורבני מאוותא.  לא,מט ואמרו, למשה, עבדך קבילו ית חושבן גוברי מגיחי קרבא, דעימנא; ולא שגא מיננא, אנש.  לא,נ וקריבנא ית קורבנא דה', גבר דאשכח מן דדהב שירין ושבין, עזקן, קדשין ומחוך--לכפרא על נפשתנא, קודם ה'.  לא,נא ונסיב משה ואלעזר כהנא, ית דהבא--מינהון:  כול, מן דעובדא.  לא,נב והוה כל דהב אפרשותא, דאפרישו קודם ה'--שיתת עסר אלפין שבע מאה וחמשין, סלעין:  מן רבני אלפי, ומן רבני מאוותא.  לא,נג גוברין, דחילא, בזו, גבר לנפשיה.  לא,נד ונסיב משה ואלעזר כהנא, ית דהבא, מן רבני אלפי, ומאוותא; ואיתיאו יתיה למשכן זמנא, דוכרנא לבני ישראל קודם ה'.  {פ}

לב,א ובעיר סגי, הוה לבני ראובן ולבני גד--תקיף לחדא; וחזו ית ארע יעזר, וית ארע גלעד, והא אתרא, אתר כשר לבית בעיר.  לב,ב ואתו בני גד, ובני ראובן; ואמרו למשה ולאלעזר כהנא, ולרברבי כנשתא למימר.  לב,ג עטרות ודיבון ויעזר ונמרה, וחשבון ואלעלה, ושבם ונבו, ובעון.  לב,ד ארעא, דמחא ה' ית יתבהא קודם כנשתא דישראל--ארע כשרא לבית בעיר, היא; ולעבדך, אית בעיר.  {ס}

לב,ה ואמרו, אם אשכחנא רחמין בעינך--תתייהיב ארעא הדא לעבדך, לאחסנא:  לא תעבריננא, ית ירדנא.  לב,ו ואמר משה, לבני גד ולבני ראובן:  האחיכון, ייתון לאגחא קרבא, ואתון, תיתבון הכא.  לב,ז ולמא תונון, ית ליבא דבני ישראל--מלמעבר, לארעא, דיהב להון, ה'.  לב,ח כדין עבדו, אבהתכון, כד שלחית יתהון מרקם גיאה, למחזי ית ארעא.  לב,ט וסליקו עד נחלא דאתכלא, וחזו ית ארעא, ואוניאו, ית ליבא דבני ישראל--בדיל דלא למיעל, לארעא, דיהב להון, ה'.  לב,י ותקיף רוגזא דה', ביומא ההוא; וקיים, למימר.  לב,יא אם יחזון גובריא דסליקו ממצריים, מבר עסרין שנין ולעילא, ית ארעא, דקיימית לאברהם ליצחק וליעקוב:  ארי לא אשלימו, בתר דחלתי.  לב,יב אלהין כלב בר יפונה, קניזאה, ויהושוע, בר נון:  ארי אשלימו, בתר דחלתא דה'.  לב,יג ותקיף רוגזא דה', בישראל, ואוחרינון במדברא, ארבעין שנין--עד דסף, כל דרא, דעבד דביש, קודם ה'.  לב,יד והא קמתון, בתר אבהתכון--תלמידי, גובריא חייביא:  לאוספא עוד, על תקוף רוגזא דה'--לישראל.  לב,טו ארי תתובון, מבתר דחלתיה, ויוסיף עוד, לאוחרותהון במדברא; ותחבלון, לכל עמא הדין.  {ס}

לב,טז וקריבו לוותיה ואמרו, חטרין דען נבני לבעירנא הכא, וקרווין, לטפלנא.  לב,יז ואנחנא נזדרז מבעין, קודם בני ישראל, עד דנעילינון, לאתרהון; וייתיב טפלנא בקרווין כריכן, מן קודם יתבי ארעא.  לב,יח לא נתוב, לבתנא--עד, דיחסנון בני ישראל, גבר, אחסנתיה.  לב,יט ארי לא נחסין עימהון, מעברא לירדנא ולהלאה:  ארי קבילנא אחסנתנא לנא, מעברא לירדנא מדנחא.  {פ}

לב,כ ואמר להון משה, אם תעבדון ית פתגמא הדין:  אם תזדרזון קודם עמא דה', לקרבא.  לב,כא ויעבר לכון כל דמזרז ית ירדנא, קודם עמא דה', עד דיתריך ית בעלי דבבוהי, מן קודמוהי.  לב,כב ותתכביש ארעא קודם עמא דה', ובתר כן תתובון--ותהון זכאין קודם ה', ומישראל; ותהי ארעא הדא לכון, לאחסנא--קודם ה'.  לב,כג ואם לא תעבדון כן, הא חבתון קודם ה'; ודעו, חובתכון, דתשכח, יתכון.  לב,כד בנו לכון קרווין לטפלכון, וחטרין לענכון; ודייפוק מפומכון, תעבדון.  לב,כה ואמר בני גד ובני ראובן, למשה למימר:  עבדך יעבדון, כמא דריבוני מפקיד.  לב,כו טפלנא נשנא, גיתנא וכל בעירנא--יהון תמן, בקרווי גלעד.  לב,כז ועבדך יעברון כל מזרז חילא, קודם עמא דה'--לקרבא:  כמא דריבוני, ממליל.  לב,כח ופקיד להון, משה, ית אלעזר כהנא, וית יהושוע בר נון; וית רישי אבהת שבטיא, לבני ישראל.  לב,כט ואמר משה להון, אם יעברון בני גד ובני ראובן עימכון ית ירדנא כל דמזרז לקרבא קודם עמא דה', ותתכביש ארעא, קודמיכון--ותיתנון להון ית ארע גלעד, לאחסנא.  לב,ל ואם לא יעברון מזרזין, עימכון--ויחסנון ביניכון, בארעא דכנען.  לב,לא ואתיבו בני גד ובני ראובן, למימר:  ית דמליל ה' לעבדך, כן נעביד.  לב,לב נחנא נעבר מזרזין קודם עמא דה', לארעא דכנען; ועימנא אחודת אחסנתנא, מעברא לירדנא.  לב,לג ויהב להון משה לבני גד ולבני ראובן ולפלגות שבטא דמנשה בר יוסף, ית מלכותיה דסיחון מלכא אמוראה, וית מלכותיה, דעוג מלכא דמתנן:  ארעא, לקרווהא בתחומהא--קרווי ארעא, סחור סחור.  לב,לד ובנו בני גד, ית דיבון וית עטרות, וית, ערוער.  לב,לה וית עטרות שופן וית יעזר, ורמתא.  לב,לו וית בית נמרה, וית בית הרן:  קרווין כריכן, וחטרין דען.  לב,לז ובני ראובן בנו, ית חשבון וית אלעלא, וית, קריתיים.  לב,לח וית נבו וית בעל מעון, מקפן שמהן--וית שבמה; וקרו בשמהן, ית שמהת קרוויא דבנו.  לב,לט ואזלו בני מכיר בר מנשה, לגלעד--וכבשוהא; ותריך, ית אמוראה דבה.  לב,מ ויהב משה ית גלעד, למכיר בר מנשה; ויתיב, בה.  לב,מא ויאיר בר מנשה אזל, וכבש ית כפרניהון; וקרא יתהון, כפרני יאיר.  לב,מב ונובח אזל, וכבש ית קנת וית כפרנהא; וקרא לה נובח, בשמיה.  {פ}

לג,א אילין מטלני בני ישראל, דנפקו מארעא דמצריים--לחיליהון:  בידא דמשה, ואהרון.  לג,ב וכתב משה ית מפקניהון, למטלניהון--על מימרא דה'; ואילין מטלניהון, למפקניהון.  לג,ג ונטלו מרעמסס בירחא קדמאה, בחמישת עסרא יומא לירחא קדמאה:  מבתר פסחא, נפקו בני ישראל בריש גלי--לעיני, כל מצראי.  לג,ד ומצראי מקברין, ית דקטל ה' בהון--כל בוכרא; ובטעוותהון, עבד ה' דינין.  לג,ה ונטלו בני ישראל, מרעמסס; ושרו, בסוכות.  לג,ו ונטלו, מסוכות; ושרו באיתם, דבסטר מדברא.  לג,ז ונטלו, מאיתם, ותב על פום חירתא, דקדם בעיל צפון; ושרו, קודם מגדול.  לג,ח ונטלו מן קודם חירתא, ועברו בגו ימא למדברא; ואזלו מהלך תלתא יומין, במדברא דאיתם, ושרו, במרה.  לג,ט ונטלו, ממרה, ואתו, לאילים; ובאילים תרי עסר מבועין דמיין, ושבעין דקלין--ושרו תמן.  לג,י ונטלו, מאילים; ושרו, על ימא דסוף.  לג,יא ונטלו, מימא דסוף; ושרו, במדברא דסין.  לג,יב ונטלו, ממדברא דסין; ושרו, בדופקה.  לג,יג ונטלו, מדופקה; ושרו, באלוש.  לג,יד ונטלו, מאלוש; ושרו, ברפידים, ולא הוה תמן מיא לעמא, למשתי.  לג,טו ונטלו, מרפידים; ושרו, במדברא דסיניי.  לג,טז ונטלו, ממדברא דסיניי; ושרו, בקברי דמשאלי.  לג,יז ונטלו, מקברי דמשאלי; ושרו, בחצרות.  לג,יח ונטלו, מחצרות; ושרו, ברתמה.  לג,יט ונטלו, מרתמה; ושרו, ברימון פרץ.  לג,כ ונטלו, מרימון פרץ; ושרו, בלבנה.  לג,כא ונטלו, מלבנה; ושרו, בריסה.  לג,כב ונטלו, מריסה; ושרו, בקהלתה.  לג,כג ונטלו, מקהלתה; ושרו, בטורא דשפר.  לג,כד ונטלו, מטורא דשפר; ושרו, בחרדה.  לג,כה ונטלו, מחרדה; ושרו, במקהלות.  לג,כו ונטלו, ממקהלות; ושרו, בתחת.  לג,כז ונטלו, מתחת; ושרו, בתרח.  לג,כח ונטלו, מתרח; ושרו, במתקה.  לג,כט ונטלו, ממתקה; ושרו, בחשמונה.  לג,ל ונטלו, מחשמונה; ושרו, במוסרות.  לג,לא ונטלו, ממוסרות; ושרו, בבני יעקן.  לג,לב ונטלו, מבני יעקן; ושרו, בחור גדגד.  לג,לג ונטלו, מחור גדגד; ושרו, ביוטבתה.  לג,לד ונטלו, מיוטבתה; ושרו, בעברונה.  לג,לה ונטלו, מעברונה; ושרו, בעציון גבר.  לג,לו ונטלו, מעציון גבר; ושרו במדברא דצין, היא רקם.  לג,לז ונטלו, מרקם; ושרו בהור טורא, בסייפי ארעא דאדום.  לג,לח וסליק אהרון כהנא להור טורא, על מימרא דה'--ומית תמן:  בשנת ארבעין, למיפק בני ישראל מארעא דמצריים, בירחא חמישאה, בחד לירחא.  לג,לט ואהרון, בר מאה ועסרין ותלת שנין, כד מית, בהור טורא.  {ס}

לג,מ ושמע, כנענאה מלכא דערד, והוא יתיב בדרומא, בארעא דכנען--במיתי, בני ישראל.  לג,מא ונטלו, מהור טורא; ושרו, בצלמונה.  לג,מב ונטלו, מצלמונה; ושרו, בפונון.  לג,מג ונטלו, מפונון; ושרו, באובות.  לג,מד ונטלו, מאובות; ושרו במגזת עבראי, בתחום מואב.  לג,מה ונטלו, ממגזתא; ושרו, בדיבון גד.  לג,מו ונטלו, מדיבון גד; ושרו, בעלמון דבלתיימה.  לג,מז ונטלו, מעלמון דבלתיימה; ושרו בטורי דעבראי, דקדם נבו.  לג,מח ונטלו, מטורי דעבראי; ושרו במישריא דמואב, על ירדנא דיריחו.  לג,מט ושרו על ירדנא מבית ישימות, עד מישר שיטין, במישריא, דמואב.  {ס}

לג,נ ומליל ה' עם משה, במישריא דמואב, על ירדנא דיריחו, למימר.  לג,נא מליל עם בני ישראל, ותימר להון:  ארי אתון עברין ית ירדנא, לארעא דכנען.  לג,נב ותתרכון ית כל יתבי ארעא, מן קודמיכון, ותאבדון, ית כל בית סגדתהון; וית כל צלמי מתכתהון תאבדון, וית כל במתהון תשיצון.  לג,נג ותתרכון ית יתבי ארעא, ותיתבון בה:  ארי לכון יהבית ית ארעא, למירת יתה.  לג,נד ותחסנון ית ארעא בעדבא לזרעייתכון, לסגיאי תסגון ית אחסנתהון ולזעירי תזערון ית אחסנתהון--לדייפוק ליה תמן עדבא, דיליה יהי:  לשבטי אבהתכון, תחסנון.  לג,נה ואם לא תתרכון ית יתבי ארעא, מן קודמיכון--ויהי דתשארון מינהון, לסיען נטלן זין לקבלכון ולמשריין מקפניכון; ויעיקון לכון--על ארעא, דאתון יתבין בה.  לג,נו ויהי, כמא דחשיבית למעבד להון--אעביד לכון.  {פ}

לד,א ומליל ה', עם משה למימר.  לד,ב פקיד ית בני ישראל, ותימר להון, ארי אתון עלין, לארעא דכנען:  דא ארעא, דתתפליג לכון באחסנא, ארעא דכנען, לתחומהא.  לד,ג ויהי לכון רוח דרומא ממדברא דצין, על תחומי אדום; ויהי לכון תחום דרומא, מסייפי ימא דמלחא קידומא.  לד,ד ויסחר לכון תחומא מדרומא למסקנא דעקרבין, ויעבר לצין, ויהון מפקנוהי, מדרומא לרקם גיאה; וייפוק לחצר אדר, ויעבר לעצמון.  לד,ה ויסחר תחומא מעצמון, לנחלא דמצריים; ויהון מפקנוהי, לימא.  לד,ו ותחום מערבא, ויהי לכון ימא רבא ותחומיה; דין יהי לכון, תחום מערבא.  לד,ז ודין יהי לכון, תחום ציפונא:  מן ימא, רבא, תכוונון לכון, להור טורא.  לד,ח מהור טורא, תכוונון למטי חמת; ויהון מפקנוהי דתחומא, לצדד.  לד,ט וייפוק תחומא לזפרון, ויהון מפקנוהי לחצר עינן; דין יהי לכון, תחום ציפונא.  לד,י ותכוונון לכון, לתחום קידומא, מחצר עינן, לשפם.  לד,יא וייחות תחומא משפם לרבלה, ממדנח לעין; וייחות תחומא, וימטי על כיף ים גיניסר קידומא.  לד,יב וייחות תחומא לירדנא, ויהון מפקנוהי לימא דמלחא; דא תהי לכון ארעא לתחומהא, סחור סחור.  לד,יג ופקיד משה, ית בני ישראל למימר:  דא ארעא, דתחסנון יתה בעדבא, דפקיד ה', למיתן לתשעת שבטין ופלגות שבטא.  לד,יד ארי קבילו שבטא דבני ראובן, לבית אבהתהון, ושבטא דבני גד, לבית אבהתהון; ופלגות שבטא דמנשה, קבילו אחסנתהון.  לד,טו תרין שבטין, ופלגות שבטא:  קבילו אחסנתהון, מעברא לירדנא דיריחו--קידומא מדנחא.  {פ}

לד,טז ומליל ה', עם משה למימר.  לד,יז אילין שמהת גובריא, דיחסנון לכון ית ארעא:  אלעזר, כהנא, ויהושוע, בר נון.  לד,יח ורבא חד רבא חד, משבטא--תדברון, לאחסנא ית ארעא.  לד,יט ואילין, שמהת גובריא:  לשבטא דיהודה, כלב בר יפונה.  לד,כ ולשבטא דבני שמעון, שמואל בר עמיהוד.  לד,כא לשבטא דבנימין, אלידד בר כסלון.  לד,כב ולשבטא דבני דן, רבא--בוקי, בר יוגלי.  לד,כג לבני יוסף, לשבטא דבני מנשה רבא--חניאל, בר איפוד.  לד,כד ולשבטא דבני אפריים, רבא--קמואל, בר שפטן.  לד,כה ולשבטא דבני זבולון, רבא--אליצפן, בר פרנך.  לד,כו ולשבטא דבני יששכר, רבא--פלטיאל, בר עזן.  לד,כז ולשבטא דבני אשר, רבא--אחיהוד, בר שלומי.  לד,כח ולשבטא דבני נפתלי, רבא--פדהאל, בר עמיהוד.  לד,כט אילין, דפקיד ה', לאחסנא ית בני ישראל, בארעא דכנען.  {פ}

לה,א ומליל ה' עם משה, במישריא דמואב, על ירדנא דיריחו, למימר.  לה,ב פקיד, ית בני ישראל, וייתנון לליוואי מאחסנת אחודתהון, קרווין למיתב; וריוח, לקרוויא סחרניהון, תיתנון, לליוואי.  לה,ג ויהון קרוויא להון, למיתב; ורווחיהון, יהון לבעירהון ולקניינהון, ולכול, חיוותהון.  לה,ד ורווחי, קרוויא, דתיתנון, לליוואי--מכותל קרתא ולברא, אלף אמין סחור סחור.  לה,ה ותמשחון מברא לקרתא, ית רוח קידומא תרין אלפין אמין וית רוח דרומא תרין אלפין אמין וית רוח מערבא תרין אלפין אמין וית רוח ציפונא תרין אלפין אמין--וקרתא במציע; דין יהי להון, רווחי קרוויא.  לה,ו וית קרוויא, דתיתנון לליוואי--ית שית קרווי שיזבותא, דתיתנון למערק לתמן קטולא; ועליהון תיתנון, ארבעין ותרתין קרווין.  לה,ז כל קרוויא, דתיתנון לליוואי--ארבעין ותמני, קרווין:  יתהון, וית רווחיהון.  לה,ח וקרוויא, דתיתנון מאחודת בני ישראל--מן סגיאי תסגון, ומן זעירי תזערון:  גבר, כפום אחסנתיה דיחסנון, ייתין מקרווהי, לליוואי.  {פ}

לה,ט ומליל ה', עם משה למימר.  לה,י מליל עם בני ישראל, ותימר להון:  ארי אתון עברין ית ירדנא, לארעא דכנען.  לה,יא ותזמנון לכון קרווין, קרווי שיזבותא יהויין לכון; ויערוק לתמן קטולא, דיקטול נפשא בשלו.  לה,יב ויהויין לכון קרוויא לשיזבא, מגאיל דמא; ולא ימות קטולא, עד דיקום קודם כנשתא לדינא.  לה,יג וקרוויא, דתיתנון--שית קרווי שיזבותא, יהויין לכון.  לה,יד ית תלת קרוויא, תיתנון מעברא לירדנא, וית תלת קרוויא, תיתנון בארעא דכנען:  קרווי שיזבותא, יהויין.  לה,טו לבני ישראל, ולגיוריא ולתותביא דביניהון, יהויין שית קרוויא האילין, לשיזבא--למערק לתמן, כל דיקטול נפשא בשלו.  לה,טז ואם במן דברזל מחהי וקטליה, קטולא הוא:  אתקטלא יתקטיל, קטולא.  לה,יז ואם באבנא דמתנסבא ביד דהיא כמיסת דימות בה מחהי, וקטליה--קטולא הוא:  אתקטלא יתקטיל, קטולא.  לה,יח או במן דאע דמתנסיב ביד דהוא כמיסת דימות ביה מחהי, וקטליה--קטולא הוא:  אתקטלא יתקטיל, קטולא.  לה,יט גאיל דמא, הוא יקטול ית קטולא:  כד אתחייב ליה מן דינא, הוא יקטליניה.  לה,כ ואם בסנאה, דחהי, או רמא עלוהי בכמנא, וקטליה.  לה,כא או בדבבו מחהי בידיה, וקטליה--אתקטלא יתקטיל מחיא, קטולא הוא:  גאיל דמא, יקטול ית קטולא--כד אתחייב ליה.  לה,כב ואם בתכיף בלא דבבו, דחהי, או רמא עלוהי כל מן, בלא כמן ליה.  לה,כג או בכל אבנא דהיא כמיסת דימות בה, בלא חזי, ורמא עלוהי, וקטליה--והוא לא סני ליה, ולא תבע בשתיה.  לה,כד וידינון, כנשתא, בין מחיא, ובין גאיל דמא--על דיניא, האילין.  לה,כה וישיזבון כנשתא ית קטולא, מיד גאיל דמא, ויתיבון יתיה כנשתא, לקרית שיזבותיה דערק לתמן; וייתיב בה, עד דימות כהנא רבא, דרבי יתיה, במשח קודשא.  לה,כו ואם מיפק ייפוק, קטולא, ית תחום קרית שיזבותיה, דיערוק לתמן.  לה,כז וישכח יתיה, גאיל דמא, מברא, לתחום קרית שיזבותיה:  ויקטול גאיל דמא, ית קטולא--לית ליה, דם.  לה,כח ארי בקרית שיזבותיה ייתיב, עד דימות כהנא רבא; ובתר דימות, כהנא רבא--יתוב קטולא, לארע אחסנתיה.  לה,כט ויהון אילין לכון לגזירת דין, לדריכון, בכול, מותבניכון.  לה,ל כל דיקטול נפשא--על פום סהדין, יקטול ית קטולא; וסהיד חד, לא יסהיד באנש למקטל.  לה,לא ולא תקבלון ממון על אנש קטול, דהוא חייב לממת:  ארי אתקטלא, יתקטיל.  לה,לב ולא תקבלון ממון, למערק לקרית שיזבותיה, למתב למיתב בארעא, עד דימות כהנא.  לה,לג ולא תחייבון ית ארעא, דאתון בה, ארי דמא, הוא מחייב ית ארעא; ולארעא לא מתכפר, על דם זכאי דאתאשד בה, אלהין, בדם אשדיה.  לה,לד ולא תסאבון ית ארעא, דאתון יתבין בה--דשכינתי, שריא בגווה:  ארי, אנא ה'--שכינתי שריא, בגו בני ישראל.  {פ}

לו,א וקריבו רישי אבהתא, לזרעית בני גלעד בר מכיר בר מנשה--מזרעיית, בני יוסף; ומלילו קודם משה, וקדם רברביא--רישי אבהתא, לבני ישראל.  לו,ב ואמרו, ית ריבוני פקיד ה', למיתן ית ארעא באחסנא בעדבא, לבני ישראל; וריבוני, אתפקד במימרא דה', למיתן ית אחסנת צלופחד אחונא, לבנתיה.  לו,ג ויהויין לחד מבני שבטי בני ישראל, לנשין, ותתמנע אחסנתהון מאחסנת אבהתנא, ותיתוסף על אחסנת שבטא דיהויין להון; ומעדב אחסנתנא, יתמנע.  לו,ד ואם יהי יובילא, לבני ישראל, ותיתוסף אחסנתהון, על אחסנת שבטא דיהויין להון; ומאחסנת שבטא דאבהתנא, תתמנע אחסנתהון.  לו,ה ופקיד משה ית בני ישראל, על מימרא דה' למימר:  יאות שבטא דבני יוסף, ממללין.  לו,ו דין פתגמא דפקיד ה', לבנת צלופחד למימר, לדתקין בעיניהון, יהויין לנשין:  ברם, לזרעית שבטא דאבוהון--יהויין לנשין.  לו,ז ולא תסחר אחסנא לבני ישראל, משבטא לשבטא:  ארי גבר, באחסנת שבטא דאבהתוהי, ידבקון, בני ישראל.  לו,ח וכל ברתא ירתת אחסנא, משבטיא דבני ישראל--לחד מזרעית שבטא דאבוהא, תהי לאיתו:  בדיל, דיירתון בני ישראל, גבר, אחסנת אבהתוהי.  לו,ט ולא תסחר אחסנא משבטא, לשבטא אוחרנא:  ארי גבר, באחסנתיה, ידבקון, שבטיא דבני ישראל.  לו,י כמא דפקיד ה', ית משה, כן עבדא, בנת צלופחד.  לו,יא והוואה מחלה תרצה, וחוגלה ומלכה ונועה--בנת צלופחד:  לבני אחי אבוהון, לנשין.  לו,יב מזרעיית בני מנשה בר יוסף, הוואה לנשין; והות, אחסנתהון, על שיבט, זרעית אבוהון.  לו,יג אילין פיקודיא ודיניא, דפקיד ה' בידא דמשה--לוות בני ישראל:  במישריא דמואב, על ירדנא דיריחו.  {ש}